חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה, מַצִּילִין הֵימֶנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג. אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לְאֳכָלִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר, וְאִם לְמַשְׁקִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר:
חבית שנשברה מצילין הימנה מזון ג' סעודות כו': הטעם אשר בעבורו לא יספוג שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול: ומאמר ר' יהודה אם לאכילה רוצה בו כי כשהכניס אותן הפירות לאכילה היוצא מהן מותר כי לאכילה היה מזמן אותו דבר הזב ממנו ואם הכניסם למשקין אותן המשקין אינן מותרין לפי שאין לו רשות לשתות מאותן המשקין בשבת ועיקר מחלוקת בזאת המשנה הוא בתותים ורמונים בלבד אבל ענבים וזיתים הכל מודים שהיוצא מהן אסור ושאר פירות מלבד ענבים וזיתים ורמונים הכל מודים שהיוצא מהן מותר ואפי' הכניסן למשקין ומחלקותם בתותים ורמונים כי החכמים דמו אותן לענבים וזיתים שדרך בני אדם לעצור אותם כענבים וזיתים ורבי יהודה דן כל מין ומין לעצמו כאשר תראה והלכה כרבי יהודה והלכה כרבי אליעזר:
מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדוֹת. וַאֲפִלּוּ בְּכֵלִים הַרְבֵּה, דְּאִלּוּ בִּכְלִי אֶחָד אָמְרוּ בְּפֶרֶק כָּל כִּתְבֵי דְּכַמָּה דְּבָעֵי מַצִּיל: לָכֶם. כָּל אֶחָד מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג. שֶׁלֹּא יָשִׂים סְפוֹג לִשְׁאֹב הַיַּיִן וְלַחְזֹר וּלְהַטִּיף, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַסְּפוֹג בֵּית אֲחִיזָה, דְּלֵיכָּא חֲשַׁשׁ סְחִיטָה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וַאֲפִלּוּ לִקַּח בְּיָדוֹ שֶׁמֶן וּדְבַשׁ שֶׁהֵן עָבִים וְנִדְבָּקִים וּלְקַנֵּחַ יָדוֹ בִּשְׂפַת הַכְּלִי אָסוּר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה חֹל: אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת. דַּהֲוָה לֵיהּ מְפָרֵק תּוֹלָדָה דְּדָשׁ: אֲסוּרִין. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחֹט לְכַתְּחִלָּה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לָאֳכָלִין. הָיוּ אוֹתָן פֵּרוֹת מְכֻנָּסִים, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר, דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ בְּמַה שֶּׁזָּבוּ וְלֵיכָּא לְמִגְזַר בְּהוּ שֶׁמָּא יִסְחֹט: וְאִם לְמַשְׁקִין. הָיוּ מְכֻנָּסִין, דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַאי דְּנָפַק מִנַּיְהוּ, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחֹט. וּבְזֵיתִים וַעֲנָבִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים דְּאַף עַל גַּב דְּכִנְּסָן לָאֳכָלִים הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר, כֵּיוָן דְּדַרְכָּן לִסְחִיטָה קָיְמֵי, כִּי אָתוּ לִידֵי מַשְׁקֶה יָהֵיב דַּעְתֵּיהּ בְּהָכִי. וּבִשְׁאָר מִינֵי פֵּרוֹת מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּלָאו דַּרְכָּן לִסְחִיטָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים, דְּרַבִּי יְהוּדָה מְדַמֶּה לְהוּ לִשְׁאָר פֵּרוֹת וַחֲכָמִים מְדַמּוּ לְהוּ לְזֵיתִים וַעֲנָבִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה {א}: חַלּוֹת דְּבַשׁ. כְּשֶׁהֵן מְרֻסָּקִים זָב הַדְּבַשׁ מֵעַצְמוֹ מִתּוֹךְ הַשַּׁעֲוָה וְאֵין דֶּרֶךְ לְסָחְטוֹ, הִלְכָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, גָּזְרוּ אַטּוּ שֶׁאֵין מְרֻסָּקִין {ב}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…