מסכת שבת פרק י – משנה ב (משניות)

מסכת שבת פרק י – משנה ב

הַמּוֹצִיא אֳכָלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקֻפָּה, בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ, פָּטוּר, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק י – משנה ב

המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה כו': אסקופה נקראת המשקוף התחתון ממשקופי הבתים והדיורין וזולתם כמו שקוראין המשקוף העליון משקוף ואסקופה החיצונה היא אצטבא והיא לפני משקוף פתחי הבתים ונקראת חיצונה לפי שהיא לצד רשות הרבים וזאת האסקופה שמדבר בה בזאת ההלכה היא כרמלית וכבר קדמו (מצרי) [מגדרי] הכרמלית ודיניה בתחלת זאת המסכתא ופי' בבת אחת בפעם אחת לפי שאינה נקראת מלאכה אלא העתקת דבר מרה"ר לרה"י או מרשות היחיד לרשה"ר אם לא יהיה ביניהם רשות אחרת כאשר נתננו העיקר בתחלת דברינו בזאת המסכתא:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק י – משנה ב

עַל הָאַסְקֻפָּה. שֶׁהִיא כַּרְמְלִית, כְּגוֹן שֶׁגְּבֹהָה מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה: שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. לֹא עָשָׂה עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וַהֲנָחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם מְקוֹם חִיּוּב, דְּבַהֲכִי הַוְיָא מְלָאכָה גְּמוּרָה. אֶלָּא עָקַר מִמְּקוֹם חִיּוּב וְהֵנִיחַ בַּכַּרְמְלִית, שֶׁהוּא פָּטוּר בְּאוֹתָהּ הֲנָחָה, וַהֲדַר עָקַר לַהּ מִכַּרְמְלִית שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם חִיּוּב וְהֵנִיחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית עֲקִירָה מִמְּקוֹם חִיּוּב וַהֲנָחָה בִּמְקוֹם חִיּוּב בְּפַעַם אַחַת: אַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה. אִצְטַבָּא שֶׁלִּפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת לְצַד רְשׁוּת הָרַבִּים {ד}: עַד שֶׁיּוֹצִיא. כְּלוֹמַר אֶלָּא אִם כֵּן הוֹצִיא בָּרִאשׁוֹנָה כָּל הַקֻּפָּה. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקֻפָּה מְלֵאָה קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין שֶׁהֵן אֲרֻכִּין וַעֲדַיִן יֵשׁ מֵהֶם לִפְנִים, אֲבָל מְלֵאָה חַרְדָּל שֶׁהֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ כֻּלּוֹ מִבַּחוּץ, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה וְחַיָּב {ה}:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק י – משנה ב

{א} הַבּוֹנֶה. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת צָרִיךְ לִתֵּן טַעַם אַמַּאי תָּנֵי הַבּוֹנֶה אַחַר זְרִיקָה וְהוֹצָאָה. וְלִי נִרְאֶה [לָתֵת טַעַם] דְּאַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ דִּינֵי הוֹצָאָה דְּאִיהִי סִיּוּמָא דַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת רָצָה לְפָרֵשׁ מַה דְּסָמִיךְ לַהּ וְהוּא מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּלְפִי שֶׁהוּא מֵעֵין מְלָאכוֹת בִּנְיָן שֶׁשְּׁכִיחַ טְפֵי הִלְכָּךְ נָקַט הַבּוֹנֶה קֹדֶם: {ב} כָּל שֶׁהוּא. מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בְּבִירָתוֹ סוֹתְמוֹ, דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן שֶׁכֵּן קֶרֶשׁ שֶׁנָּפַל בּוֹ דַּרְנָא (תּוֹלַעַת) מַטִּיף לְתוֹכוֹ אֵבֶר וְסוֹתְמוֹ: {ג} וּבַגְּמָרָא אִיתָא [אֵימָא] הַמְסַתֵּת הַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְהָכִי קָאָמַר הַמְסַתֵּת שֶׁהוּא חַיָּב מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא: {ד} וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּבִנְיָן שֶׁל אֲבָנִים לֹא הָוֵי בַּמִּשְׁכָּן, וְלָמָּה שָׁבֵיק מְלָאכָה דְּכֵלִים דַּהֲוָה בַּמִּשְׁכָּן כוּ'. אֶלָּא נִרְאֶה לְרִ"י דְּהַיְנוּ מַכָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁמַּכֶּה עַל הַכְּלִי בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְנִרְאֶה לִי לְתָרֵץ דְּמִשְׁנָתֵנוּ דִּבְּרָה בַּהֹוֶה עַכְשָׁיו כֵּיצַד מִתְחַיֵּב הָאָדָם הָעוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי דְּחָק קְפִיזָא בְּקַבָּא. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּגֹלֶם גָּדוֹל הָרָאוּי לָחֹק בּוֹ קַב חָקַק שָׁלֹשׁ לֻגִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף יֵשׁ שֶׁמְּקַיְּמִין כֵּן: {ו} שֶׁיֵּשׁ מְקַיְּמִין כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְאֵין מוֹסִיפִין עָלָיו. הָרַ"ן: {ז} בְּשַׁבָּת. אַהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה קָאֵי, כָּל הָעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת וְהִיא מִתְקַיֶּמֶת. הָרַ"ן: {ח} גְּמָרָא. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכֵּן הָיוּ עוֹשִׂין לֹא חָשֵׁיב לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ הָעוֹשֶׂה. אֲבָל אֵין לוֹמַר שֶׁיַּחְלְקוּ בַּמְּצִיאוּת אִם הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5