מסכת שבת פרק יט – משנה ד (משניות)

מסכת שבת פרק יט – משנה ד

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת, חַיָּב {ו}. אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יט – משנה ד

מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת כו': העיקר אצלנו מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת ולפיכך יחייב אותו רבי אליעזר לפי שהוא חובל ואינו מקלקל שיהיה פטור וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא ומה שפטר אותו רבי יהושע לפי שהוא מל האחד שהיה חייב להמול בשבת ברשות ואמר הואיל ונתנה שבת לדחות לזה האדם ויש לו למול האחד מן הבנים לא יתחייב על האחר והחלק הראשון שהודה בו רבי יהושע שהוא חייב חטאת זה אצלו אינו חייב אלא שקדם ומל בערב שבת אותו שהיה חייב להמול בשבת ואחר כן מל בשבת אותו שהיה חייב להמול מערב שבת אז יהיה חייב לדברי הכל כי לא נתנה שבת לדחות והבן שתדחה השבת בשבילו כבר נמול בע"ש אבל אם לא קדם ומל בע"ש ונשארו שניהם ערלים ומל של ע"ש בשבת הרי זה פטור לדעת רבי יהושע הואיל ונתנה שבת לדחות והלכה כרבי יהושע:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יט – משנה ד

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת וְכוּ'. פְּלִיגֵי אָמוֹרָאֵי בַּגְּמָרָא בְּגִרְסַת מִשְׁנָה זוֹ, וְהַגִּרְסָא שֶׁתָּפְסוּ רַבּוֹתַי עִקָּר כָּךְ הִיא, מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל אַחַר שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת חַיָּב לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְלֹא עָשָׂה מִצְוָה כְּשֶׁהִקְדִּים וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת, וּבְהָא אֲפִלּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה: אֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. דְּמִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת. וְאַף עַל גַּב דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה שֶׁהָיָה טָרוּד בְּאוֹתוֹ שֶׁל שַׁבָּת וּמִתּוֹךְ כָּךְ טָעָה בָּזֶה, וְאַף בָּזֶה עָשָׂה מִצְוָה שֶׁהֲרֵי רָאוּי הוּא לָמוּל אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת, סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְעָשָׂה מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת חַיָּב: וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. דִּסְבִירָא לֵיהּ טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְעָשָׂה מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת פָּטוּר, כֵּיוָן דְּסָבוּר הָיָה שֶׁבִּרְשׁוּת בֵּית דִּין הוּא עוֹשֶׂה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יט – משנה ד

{יב} וּכְתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְגוֹ' מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצֹא וְגוֹ': {יג} דְּאִי לְגוּפֵיהּ פְּשִׁיטָא, מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא חֲבֵרוֹ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהָא יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ הוּא וְלֹא מָצֵי לְאוֹגְרִינְהוּ, וְהַשּׁוֹלְחוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר כוּ'. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת וְנֵימָא אַלְּמָחָר קָאֵי, וְתֵרְצוּ דְּאִם כֵּן מַאי אַרְיָא חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא נַמִּי לֹא מָצֵי לְמֵימַר אֶשְׂכֹּר לְמָחָר: {יד} אֵין מַחְשִׁיכִין. שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו. הָרַמְבַּ"ם: {טו} כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת כוּ', אָמַר קְרָא מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, חֲפָצֶיךָ אָסוּר, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּר:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5