מסכת שבת פרק יח – משנה ב
חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים, אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, מְטַלְטְלִין אוֹתָן. וְאִם לָאו, אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ. תַּרְנְגֹלֶת שֶׁבָּרְחָה, דּוֹחִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס. מְדַדִּין {ח} עֲגָלִין וּסְיָחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת, אֲבָל אִם הָיָה גוֹרֵר, אָסוּר {י}:
פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יח – משנה ב
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן כו': [כופין את הכל לפני האפרוחים כו': ] חבילות הם האגודות. זרדים ענפי האילנות שכורתין בשעת הזמיר וכיוצא בו. וזהו שהתירו לתת סל לפני האפרוחין ואינו מבטל כלי מהיכנו לפי שהיא אינה עומדת עליו. וסייח הוא עייר בן אתונות. ופירוש מדדין כמו מסייעין או מנהיגים ביד והיא מלה עברית אדדה כל שנותי (ישעיה לח) ויותר מבואר אדדם עד בית אלהים (תהלים מב) ובכל מקום שאמר רבי יהודה אימתי הוא מפרש דברי חכמים ולפיכך הלכה כרבי יהודה:
ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יח – משנה ב
חֲבִילֵי. אֲגֻדּוֹת: זְרָדִים. עַנְפֵי הָאִילָן לַחִים שֶׁמְּזָרְדִין אוֹתָם לְמַאֲכַל בְּהֵמוֹת {ז}: כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים. וּמְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ לֹא הֲוֵי, שֶׁאֵין הָאֶפְרוֹחִים עוֹמְדִים עָלָיו. וְהָאוֹמֵר אֵין כְּלִי נִטָּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר הַנִּטָּל, מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין בְּצָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל כְּלִי: שֶׁבָּרְחָה. מִן הַבַּיִת: דּוֹחִין אוֹתָהּ. בַּיָּדַיִם: עַד שֶׁתִּכָּנֵס. וְדַוְקָא דּוֹחִין, אֲבָל לֹא מְדַדִּין, לְפִי שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת מַגְבַּהַת עַצְמָהּ מִן הָאָרֶץ וְנִמְצָא שֶׁהוּא מְטַלְטְלָהּ. אֲבָל אַוָּזִין וּשְׁאָר עוֹפוֹת מְדַדִּין {ט}: מְדַדִּין עֲגָלִים. אוֹחֵז בְּצַוָּארוֹ וּבִצְדָדָיו וְגוֹרְרוֹ וּמַסִּיעוֹ וּמְנַעֲנֵעַ לוֹ רַגְלָיו: וְהָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ. אוֹחַזְתּוֹ בִּזְרוֹעָיו מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא מֵנִיעַ רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ: שֶׁנּוֹטֵל אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת. כְּשֶׁהַתִּינוֹק מֵנִיעַ אֶת רַגְלָיו מֵנִיחַ אַחַת וּמַגְבִּיהַּ אַחַת: אֲבָל גּוֹרֵר אָסוּר. שֶׁנּוֹשָׂאתוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בַּמִּשְׁנָה לֹא בָּא לַחֲלֹק אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִלְכָּךְ הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ:
עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יח – משנה ב
{ה} בָּרָעִים. כְּלִי מָלֵא מַיִם יָפִים לְתוֹךְ מִקְוֵה מַיִם רָעִים. רַשִׁ"י: {ו} כֵּן הוּא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ, אֲבָל לֹא כְּנֶגֶד הָעָם, הִלְכָּךְ הָכָא נַמִּי טַעְמָא מְפָרֵשׁ דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיֵשׁ לְהַאי חֲשָׁדָא. וּמִיהוּ אַכַּתִּי קָשֶׁה, מַאי שְׁנָא מִמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן דְּלֹא יָבִיא בְּיָדוֹ הָאֲלוּנְטִית שֶׁמָּא יִסְחֹט. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב וְאֵין חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִסְחֹט. וְיֵשׁ לְחַלֵּק דְּלֹא רָצוּ חֲזַ"ל לְהַצְרִיכוֹ לְהָסִיר בְּגָדָיו מֵעָלָיו מִשּׁוּם חֲשָׁשָׁא דְּשֶׁמָּא יִסְחֹט, כִּי גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ בֶּגֶד אֶחָד מִבְּגָדָיו אַל יְשַׁנֶּה מִפְּנֵי כֵן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲלוּנְטִיּוֹת שֶׁאֵינָן לְשׁוּם מַלְבּוּשׁ אֶלָּא מְבִיאָם בְּיָדוֹ גָּזְרוּ בָּהֶן שֶׁלֹּא יְבִיאֵם שֶׁמָּא יִסְחֹט:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5