מסכת שבת פרק יז – משנה א (משניות)

מסכת שבת פרק יז – משנה א

כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין בְּשַׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בְשַׁבָּת {ב}. שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יז – משנה א

כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהם עמהן כו': קורנס הפטיש. וקורדום הגרזן. מגרה המשור שמנסרין בו הנגרים העץ. מגריפה מגרפות יעים. רחת לוח יזרו בה החטה וצורתה ידועה. מזלג עץ ארוך וראשו האחד מתחלק לשלשה עצים כצורת אצבעות היד יבררו בו התבן מן הזרעים. כוש עץ ארוך דק שבו טוות הנשים והוא הפלך. כרכר הוא הכישור שנותנות בפלך בעת הטויה טורטי"ר בלע"ז. מחט של יד מחט התפירה. ומאמרם ליטול בו את הקוץ יש ראיה שמוציא מה שנכנס בבשר האדם מן הקוצין והברקנים בשבת וכמו כן מותר לסחוט החבורה כדי שתצא הלחה ממנה אבל לא להרחיב הפה. ומחט של סקאין הוא המחט הגדולה שתופרין בה יריעות השער והן הנקראין שקין:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יז – משנה א

כָּל הַכֵּלִים. שֶׁיֵּשׁ לָהֶן דְּלָתוֹת {א}: נִטָּלִים בְּשַׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ הַדְּלָתוֹת מִן הַכֵּלִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, נִטָּלִים בְּשַׁבָּת אַגַּב הַכֵּלִים: וְאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת. שֶׁאֲפִלּוּ נִתְפָּרְקוּ בְּשַׁבָּת אֵין נִטָּלִין, לְפִי שֶׁדַּלְתוֹת הַבַּיִת אֵינָן מִן הַמּוּכָן, כְּלוֹמַר לֹא נַעֲשׂוּ לְטִלְטוּל:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יז – משנה א

{ז} יוֹם טוֹב כוּ'. וּמִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵינָהּ דּוֹחָה יוֹם טוֹב, כִּי הַמִּילָה מִצְוַת עֲשֵׂה וְיוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כִּי הַשֵּׁם הוּא צִוָּה לִשְׁבֹּת בּוֹ וְהוּא אָמְרוֹ שַׁבָּתוֹן, וּמָנַע בּוֹ מִן הַמְּלָאכָה וְהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ לֹא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. הָרַמְבַּ"ם: {ח} רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רס"ו פּוֹסֵק כְּהָרֹא"שׁ דַּאֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת אֵינוֹ דּוֹחֶה (וְהַאי תַּנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי) וְעַיֵּן שָׁם בַּשַּׁ"ךְ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5