מסכת שבת פרק יב – משנה ו (משניות)

מסכת שבת פרק יב – משנה ו

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יב – משנה ו

הכותב שתי אותיות בשתי העלמות כו': הכוונה בזאת ההלכה כי העושה קצת מן המלאכה בשעה אחת מיום השבת ולא גמר אותה וגמרה בשעה אחרת והוא שוגג בשתי שעות אלא שנזכר בין שתי השעות כי אותה הקצת שעשה עבר ואחר כן שגג וגמר המלאכה ר"ג אומר אין ידיעה לחצי שיעור ואותה ידיעה הרי היא כאילו לא היתה ולא עשתה רושם כלל ובהעלם אחד עשה המלאכה כולה ולפיכך הוא חייב חטאת וחכמים אומרים יש ידיעה לחצי שיעור ונבדל קצת המלאכה מן הקצת בידיעה ולפיכך הוא פטור מן הקרבן אבל הוא חייב מכת מרדות על חצי שיעור כאשר בארנו כי אמרו פטור זו היא כוונתו במה דברים אמורים כשעשה חצי שיעור במזיד אבל אם היה שוגג אינו לוקה והלכה כחכמים:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יב – משנה ו

בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת. לְאַחַר שֶׁכָּתַב אוֹת אַחַת בְּשׁוֹגֵג נוֹדַע לוֹ שֶׁעָבַר, וְחָזַר וְנֶעֱלַם מִמֶּנּוּ וְשָׁגַג וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה בְּצִדָּהּ: אַחַת בְּשַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם. כֵּיוָן דַּהֲוֵי לֵיהּ שְׁהוּת בֵּינְתַיִם כְּדֵי לֵידַע הֲוָה לֵיהּ כִּשְׁתֵּי הַעֲלָמוֹת {יח}: רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב. דְּסָבַר אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר לְחַלֵּק שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ הַחֵצִי הָאַחֵר {יט}: וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּסָבְרֵי הַיְדִיעָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֲצָאֵי שִׁעוּר מְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶם, וְלֹא נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי שִׁעוּר בְּהֶעְלֵם אֶחָד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יב – משנה ו

{א} מִפְתַּח חֲלוּקָהּ. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דְּאִית לַהּ שְׁנֵי פְּתָחִים, דְּהַיְנוּ אוֹתָן לְשׁוֹנוֹת שֶׁזָּכַר הָרַ"ב, וְאִם אֵינָהּ מַתֶּרֶת אֶלָּא הָאֶחָד יְכוֹלָה לְפוֹשְׁטָהּ וּלְלוֹבְשָׁהּ בְּדֹחַק, מַהוּ דְּתֵימָא חַד מִנַּיְהוּ בִּטּוּלֵי מְבַטְּלָהּ לַהּ וְתֶיהֱוֵי קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא וְתַרְוַיְהוּ לִיתַּסְרֵי, קָא מַשְׁמַע לָן: {ב} וַחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאֵלּוּ הֵן הַמֻתָּרִין לְכַתְּחִלָּה. הָרַ"ן: {ג} וְחוּטֵי סְבָכָה. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דִּרְוִיחָא לַהּ וְאֵינוֹ מְהֻדָּק בְּרֹאשָׁהּ, מַהוּ דְּתֵימָא מִישְׁלַף שָׁלְפָה לַהּ מֵרֹאשָׁהּ כְּשֶׁהִיא קְשׁוּרָה וַהֲוָה לֵיהּ קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִשָּׁה חָסָה עַל שַׂעֲרָה פֶּן תְּנַתֵּק הַשֵּׂעָר, וּמִישְׁרָא שָׁרֵי לֵיהּ: {ד} וְשֶׁל פְּסִיקְיָא. אִיכָּא נַמִּי לִשְׁנוּיֵי כְהַאי גַּוְנָא, מַהוּ דְּתֵימָא מְחַתָּה לֵיהּ דֶּרֶךְ רַגְלָהּ וְיוֹצְאָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא עָבְדֵי הָכִי מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. רַשִׁ"י: {ה} וּרְצוּעוֹת וְכוּ'. יֵשׁ בַּגְּמָרָא הַרְבֵּה צְדָדִין, מֵהֶן לְחִיּוּב מֵהֶן לִפְטוּר מֵהֶן לְהֶתֵּר, וְהַמֻּתָּרִים הֵם שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתָם עַל הָרֶגֶל בִּשְׁעַת מַלְבּוּשׁ, שֶׁאֵלּוּ וַדַּאי אֵינָן מַעֲשֵׂה אֻמָּן וְלֹא שֶׁל קְיָמָא. הָרַמְבַּ"ם: {ו} וּבְאַחַת מֵהֶן יָכֹל לְהוֹצִיא הַיַּיִן. רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי אֲבָל בְּדֹחַק, וְכֵן בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּכָל הָאֲחֵרִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} לִפְנֵי הַבְּהֵמָה. בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא דְּאִית לַהּ תַּרְתֵּי אִיסָּרֵי, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שְׁנֵי חֲבָלִים קוֹשֵׁר בְּרֹחַב הַפֶּתַח זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא, תְּרֵי אִיסָּרֵי שֶׁקּוֹשְׁרָן הַיּוֹם בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַפֶּתַח וְלֹא הָיְתָה תְּלוּיָה בָּהּ מֵאֶתְמוֹל, מַהוּ דְּתֵימָא חַד מִנַּיְהוּ בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּל וְיוֹצִיאֶנָּה בְּדֹחַק, קָא מַשְׁמַע לָן: {ח} מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּלֹא פָּלֵיג, דְּהָא דָּמִי לְהָנָךְ דִּלְעֵיל: {ט} שֶׁאֵין כְּלֵי הַגַּרְדִי מֻקְצִין. הָרַמְבַּ"ם. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5