מסכת שבת פרק יב – משנה ד (משניות)

מסכת שבת פרק יב – משנה ד

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס, וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב. הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב. הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יב – משנה ד

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד כו': דיו ידוע כותב על הספר בדיו (ירמיה לו): וסם שם העקר איזה עיקר יהיה ורצונו בכאן עיקר צובע: סיקרא גם כן ידוע והוא כמו אבן שצובע צבע אדום: קומוס מין עפר וצבעו שחור ובערבי אלזא"ג: קנקנתום ממין הקומוס וכן נקרא בערבי קלקנתום: כל דבר שהוא רושם רוצה לומר שיתקיים רשומו: פנקס ספר רוצה לומר חשבון הסופרים: נהגין נקראין מן והגית בו (יהושע א) רוצה לומר שתהיה האות כנגד האות השניה: ואמרי מסרט על בשרו הוא שיכתוב בסריטה על שטח בשרו ואפי' הוציא דם אינו חייב חטאת לדעת רבי יהושע לפי שאין דרך כתיבה בכך והלכה כרבי יהושע:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יב – משנה ד

בְּסַם. אורפימנ"ט בְּלַעַ"ז: בְּסִקְרָא. מִין אֶבֶן שֶׁצּוֹבֵעַ אָדוֹם: בְּקוֹמוֹס. מִין עָפָר וְצִבְעוֹ שָׁחֹר. פֵּרוּשׁ אַחֵר שְׂרַף אִילָן, גומ"א בְּלַעַ"ז: בְּקַנְקַנְתּוֹם. זא"ג בַּעֲרָבִי, וּבְלַעַ"ז ודריאו"לי: וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רֹשֶׁם. לַאֲתוֹיֵי מַיִם שֶׁשָּׁרוּ בָּהֶם עֲפָצִים, גאלי"ש בְּלַעַ"ז, שֶׁהוּא רֹשֶׁם שֶׁרִשּׁוּמוֹ מִתְקַיֵּם: עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת. אַחַת בַּמִּזְרָח וְאַחַת בַּצָּפוֹן, סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ בַּמִּקְצוֹעַ: עַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס. סֵפֶר שֶׁהַחֶנְוָנִי כּוֹתֵב בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. וְאַף עַל גַּב דְּלָאו עַל לוּחַ אֶחָד הֵם, אִם נֶהֱגִין וְנִקְרָאִין זֶה עִם זֶה, כְּגוֹן שֶׁכּוֹתְבִין עַל שְׁנֵי שִׂפְתֵי הַלּוּחִין הַסְּמוּכִין זֶה לָזֶה, חַיָּב: הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ. בִּדְיוֹ: וְהַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ. בְּבַרְזֶל עוֹשֶׂה צוּרַת אוֹתִיּוֹת בִּבְשָׂרוֹ: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וַאֲפִלּוּ הוֹצִיא דָּם, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ {טו}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: בְּמַשְׁקִין. שֶׁמַּשְׁחִירִין, כְּמוֹ מֵי תּוּתִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יב – משנה ד

{ה} וּמִשּׁוּם דְּאָיְרֵי בְּמֵי מֶלַח שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְמַתֵּק הָאֹכֶל וְאֵינָן דְּבַר מַאֲכָל בְּעַצְמוֹ נָקַט נַמִּי לְהָנֵי שֶׁאֵינָן מַאֲכָל מַמָּשׁ וְאַגַּבַן נָקַט נַמִּי אִינָךְ שֶׁיֵּשׁ בָּהֵן רְפוּאָה. וְכָתַב הַמַּגִּיד בְּפֶרֶק כ"א דְּכָל אֵלּוּ הַדִּינִין הֵן בְּבָרִיא שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל לְמִשְׁכָּב וְלֹא חוֹלֶה, דְּהָתְנַן בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ח' דְּיוֹמָא דְּחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ מְטִילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו מִשּׁוּם סְפֵק נְפָשׁוֹת: {ו} כָּל הָאֳכָלִין. לַאֲתוֹיֵי טְחוֹל לַשִּׁנַּיִם וְכַרְשִׁינִין לִבְנֵי מֵעַיִן, כְּלוֹמַר שֶׁקָּשִׁים לָהֶם, וְסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּלָאו אוֹרְחָא לְמֵיכְלִינְהוּ אִי לָאו לִרְפוּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וּמוּכְחָא מִלְּתָא וְלִתְּסַר, קָא מַשְׁמַע לָן. וְכָל הַמַּשְׁקִין לַאֲתוֹיֵי מֵי צְלָפִין בְּחֹמֶץ. גְּמָרָא: {ז} וְכוֹס עִקָּרִים. אַף עַל גַּב דִּמְרַפֵּא לַזָּבָה וְלֹא מֵעַקְרָא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. קָרֵי לְהוּ אֱינָשֵׁי בְּשֵׁם עִקָּרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מְפֻרְסָם בְּשֵׁם זֶה וְיִזָּהֲרוּ מֵהֶם בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹתוֹ וְיִשְׁתַּדְּלוּ אַחַר רְפוּאָה אַחֶרֶת לְאֵלּוּ הַחֳלָיִים: {ח} שֶׁמֶן עִקָּרִין. נִרְאָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׂם בְּעִקָּרֵי בְּשָׂמִים וִירָקוֹת. רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ כֵּן בְּכוֹס עִקָּרִים:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5