מסכת שבת פרק יב – משנה ב (משניות)

מסכת שבת פרק יב – משנה ב

הַחוֹרֵשׁ {ט} כָּל שֶׁהוּא {י}, הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. הַמְלַקֵּט עֵצִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהֵן, אִם לְהֶסֵּק, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהוּא, אִם לִבְהֵמָה, כִּמְלֹא פִי הַגְּדִי:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יב – משנה ב

החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כו' מנכש הוא החופר סביב בעקרי הגפנים והצמחים והוא ממלאכות העבודה והיא והחרישה שוה: מקרסם הוא הקוטע ירקות הכורת מהם מה שעלה על פני הארץ: ומזרד הכורת ענפי האילנות. וזה המקרסם והמזרד כשהוא מתכוין לתועלתו במה שכרת הוא מאבות מלאכות הקוצר ואם נתכוין לתקן הצמח כדי שירבו ויגדלו כאשר יעשו בזמורות הגפנים הוא זורע. וענין אמרו לתקן. לתקן הארץ לחרישה ואם היתה כוונתו בלקיטת העצים לשורפן או באסיפת העשבים לגדשן ולהאכילן לבהמתו נקרא מעמר:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יב – משנה ב

הַמְנַכֵּשׁ. תּוֹלֵשׁ עֲשָׂבִים רָעִים מִתּוֹךְ טוֹבִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר חוֹפֵר סְבִיב עִקְּרֵי הַצְּמָחִים, וְהִיא מְלָאכָה מֵעֵין חֲרִישָׁה: מְקַרְסֵם. קוֹצֵץ עֲנָפִים יְבֵשִׁים מִן הָאִילָן לְתַקְּנוֹ: מְזַרֵד. זְרָדִים לַחִים חֲדָשִׁים שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהֵן מְרֻבִּים וּמִתְגַּדְּלִים וּמַכְחִישִׁים כֹּחַ הָאִילָן, וְקוֹצְצִין אוֹתָן מִמֶּנּוּ {יא}: אִם לְתַקֵּן. אֶת הָאִילָן {יב} אוֹ אֶת הַקַּרְקַע, וּקְצָצוֹ מִן הַמְּחֻבָּר: בֵּיצָה קַלָּה. כִּגְרוֹגֶרֶת מִבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת, שֶׁהִיא קַלָּה לְהִתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִשְּׁאָר בֵּיצִים:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יב – משנה ב

{א} לְפִי שֶׁהוּא מְפָרֵק אוֹתוֹ דָּבָר וּמַבְדִּילוֹ מֵחֲבֵרוֹ: {ב} כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, דְּאִם כֵּן אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ נַמִּי לִפְטֹר, אֶלָּא יֵשׁ לוֹמַר דַּאֲפִלּוּ בְּמִינוֹ נִצּוֹד פָּטוּר מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵין צְרִיכָה לְגוּפָהּ. וְכָתַב הָרַ"ן דְּהוּא הַדִּין נַמִּי בָּרֵישָׁא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא לְצֹרֶךְ, אֶלָּא שֶׁאוֹתָן שְׁמֹנָה שְׁרָצִים אֵין דַּרְכָּן לְהַזִּיק וּלְפִיכָךְ כָּל צִידָתָן לְצֹרֶךְ, אֲבָל אִינָךְ דֶּרֶךְ לְצוּדָן שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָה צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר, וְתֵימַהּ עַל הָרַ"ב וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁלֹּא כָּתְבוּ שֶׁאֵינָהּ הֲלָכָה: {ג} גְּמָרָא. וְלַפֵּרוּשׁ שֶׁכָּתַב מִשּׁוּם מְפָרֵק נִיחָא, שֶׁצָּרִיךְ לַדָּם כְּדֵי לְהַאֲכִיל לִכְלָבָיו. אֲבָל לַפֵּרוּשׁ שֶׁמְּפָרֵשׁ מִשּׁוּם צוֹבֵעַ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא, צָרִיךְ לוֹמַר כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ וְנִיחָא לֵיהּ שֶׁיִּהְיֶה צָבוּעַ בְּעוֹרוֹ, וּדְנָקַט לְהַאֲכִיל לִכְלָבָיו חֲדָא מִתַּרְתֵּי נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלַפֵּרוּשׁ דִּמְפָרֵק הָא דְּחַיָּב בְּנִצְרַר הַדָּם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא וְלֹא נִתְקַיְּמָה מַחְשַׁבְתּוֹ, עַיֵּן פֶּרֶק י"ב מִשְׁנָה ג':

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5