מסכת שבת פרק יב – משנה א (משניות)

מסכת שבת פרק יב – משנה א

הַבּוֹנֶה {א}, כַּמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַיָּב, הַבּוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא {ב}, וְהַמְסַתֵּת, וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ וּבְמַעֲצָד, הַקּוֹדֵחַ כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. זֶה הַכְּלָל {ה}, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת בְּשַׁבָּת {ז}, חַיָּב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּכֶּה בְקֻרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק יב – משנה א

הבונה כמה יבנה ויהא חייב כו': מסתת הוא החרש המישר המלאכה והמחליק אותה בכלי הידוע אצלנו וזאת המלאכה היא תולדת המכה בפטיש: ומעצד כלי אומנות ידוע חרש ברזל: וקודח הנוקב והיא תולדת המכה בפטיש: ורבן שמעון בן גמליאל סובר כי המכה בקורנס על הסדן אף על פי שלא הכה על שום דבר מהדברים שהוא רוצה לרקען או להחליקן שהוא חייב ובתנאי שתהיה ההכאה בשעת מלאכה לפי שכך עושין הנפחין והם חרשי הברזל פעמים רבות יכו על הברזל הכאות הרבה ועל הסדן הכאה או שתים כאילו אותה ההכאה מתקנת אותן ההכאות כולן ואין הלכה כמותו:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק יב – משנה א

הַבּוֹנֶה. שֶׁאָמְרוּ בַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת: כַּמָּה יִבְנֶה וְיִהְיֶה חַיָּב. כָּל שֶׁהוּא: מְסַתֵּת. מְרַבֵּעַ אֶת הָאֶבֶן אוֹ מַחְלִיקָהּ וּמְתַקְּנָהּ, הַכֹּל לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם. וְהִיא תּוֹלָדָה דְּמַכֶּה בַּפַּטִּישׁ {ג}: וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. הִיא גְּמַר מְלָאכָה שֶׁל חוֹצְבֵי אֶבֶן {ד}, לְאַחַר שֶׁחָצַב הָאֶבֶן מִן הָהָר סָבִיב וְהִבְדִּילָהּ מַכֶּה עָלֶיהָ בַּפַּטִּישׁ מַכָּה גְּדוֹלָה וְהִיא מִתְפָּרֶקֶת וְנוֹפֶלֶת. וְכָל הַגּוֹמֵר מְלָאכָה בְּשַׁבָּת תּוֹלָדָה דְּמַכֶּה בַּפַּטִּישׁ הִיא: מַעֲצָד. קוֹפִיץ קָטָן: וְהַקּוֹדֵחַ. הַנּוֹקֵב: כָּל שֶׁהוּא. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי, אַמְסַתֵּת וְאַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ וּבַמַּעֲצָד, וְהַקּוֹדֵחַ: וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת. שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלֶיהָ {ו}: קֻרְנָס. מרטי"ל: סַדָּן. אנקודינ"א בְּלַעַ"ז: מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכֶּה עַל הַמְּלָאכָה אֶלָּא עַל הַסַּדָּן, מְתַקֵּן הוּא, שֶׁכֵּן מְרַדְּדֵי טַסֵּי מִשְׁכָּן הָיוּ עוֹשִׂין, מַכִּין עַל הַטַּס שָׁלֹשׁ הַכָּאוֹת וְעַל הַסַּדָּן הַכָּאָה אַחַת, לְהַחְלִיק הַקֻּרְנָס שֶׁלֹּא יְבַקֵּעַ הַטַּס שֶׁהוּא דַּק {ח}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק יב – משנה א

{י} אַף עַל פִּי כוּ'. וְהָלַךְ לוֹ. כְּלוֹמַר לִפְנִים אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הָאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַשֵּׁנִי יְמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן מִבְּלִי תֵּת תְּחִלָּה הַמָּקוֹם פָּנוּי, וְאָז הַצְּבִי אֵינוֹ נִצּוֹד, וְנִמְצָא כְּשֶׁהַשֵּׁנִי חוֹזֵר אַחַר כָּךְ וּמְמַלֵּא הַפֶּתַח הוּא צָדוֹ לְהַצְּבִי, וְלָמָּה יִהְיֶה פָּטוּר, כֵּן נִרְאֶה לִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַמָּגֵן אַבְרָהָם הִשִּׂיג בְּעִקָּר הַדִּין דְּאָטוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּרְנְגֹלֶת בְּבֵיתוֹ וְנִפְתַּח הַדֶּלֶת יִהְיֶה אָסוּר לְסָגְרוֹ. וּבְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים פּוֹסֵק כְּהַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יא} וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ צְבִי בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהַדֶּלֶת מְגוּפָה וְהוּא שָׁמוּר בְּכָךְ, וּבָא זֶה וְנָעַל עוֹד בְּמַנְעוּל, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיף לוֹ שְׁמִירָה עַל שְׁמִירָתוֹ מֻתָּר, וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ צָד אוֹתוֹ שֶׁאִלְמָלֵא נָעַל הוּא שֶׁמָּא הָיוּ הַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת וְהַצְּבִי נִמְלָט, כָּךְ שֵׁנִי זֶה מֻתָּר לוֹ לֵישֵׁב בְּצַד הָרִאשׁוֹן כֵּיוָן שֶׁהָרִאשׁוֹן מִלֵּא אֶת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הָרִאשׁוֹן נִשְׁאַר הַצְּבִי נִצּוֹד מֵחֲמַת הַשֵּׁנִי. אִי נַמִּי כְּגוֹן שֶׁהָיָה צְבִי קָשׁוּר בְּבַיִת זֶה וְנָעַל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתַּר הַצְּבִי אֵין אוֹמְרִים לָזֶה שֶׁיִּפְתַּח אֶת בֵּיתוֹ, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּעַל בְּהֶתֵּר נָעַל, אַף זֶה הַשֵּׁנִי כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁב בְּהֶתֵּר יָשַׁב, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הָרִאשׁוֹן:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5