מסכת שבת פרק ט – משנה ז (משניות)

מסכת שבת פרק ט – משנה ז

הַמּוֹצִיא קֻפַּת הָרוֹכְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. זֵרְעוֹנֵי גִנָּה, פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת {י}. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה {יא}. זֶרַע קִשּׁוּאִין, שְׁנַיִם. זֶרַע דְּלוּעִין, שְׁנַיִם. זֶרַע פּוֹל הַמִּצְרִי, שְׁנַיִם. חָגָב חַי טָהוֹר, כָּל שֶׁהוּא. מֵת, כַּגְּרוֹגֶרֶת. צִפֹּרֶת כְּרָמִים, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִרְפוּאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לְקָטָן לִשְׂחֹק בּוֹ:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ט – משנה ז

המוציא קופת הרוכלין כו': רוכלין הבשמים: זרעוני גינה הם הזרעים שאינם ראויים לאכילה כמו זרע המלפפונות והבצלים והלפתות ודומיהם ומי שהוציא מאחד מאלו קרוב לגרוגרת הוא חייב ורבי יהודה בן בתירא חולק על זה ואומר שאפילו לא הוציא מאלו הזרעים אלא חמשה גרגרים בלבד או יותר על זה שהוא חייב ונסתלקו דברי רבי יהודה בן בתירא ואחר כן התחיל מאמר שני והוא דברי הכל ואמר כי מי שהוציא מזרע הקשואים או הדלועין או הפול המצרי שני גרגרים שהוא חייב: וענין אמרו חגב חי כל שהוא רוצה לומר אפילו היה קטן ביותר. ואין הלכה כרבי יהודה בן בתירא ולא כרבי יהודה:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ט – משנה ז

הָרוֹכְלִין. מוֹכְרֵי בְשָׂמִים לְקִשּׁוּטֵי נָשִׁים, וְיֵשׁ לָהֶם קֻפּוֹת קְטַנּוֹת לִצְרוֹרוֹת הַבְּשָׂמִים: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. דְּכֻלָּן חֲדָא הוֹצָאָה הִיא: פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגָרֶת. אַף עַל גַּב דְּכָל הָאֳכָלִין שִׁעוּרָן כִּגְרוֹגֶרֶת, הָנֵי כֵּיוָן דְּלִזְרִיעָה קַיְּמֵי {ט}, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת נַמִּי מִחַיַּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא שֶׁאוֹמֵר חֲמִשָּׁה: זֶרַע קִשּׁוּאִין. חָשׁוּב מִשְּׁאָר זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה, וְכֵן זֶרַע דְּלוּעִין, וְזֶרַע פּוֹל הַמִּצְרִי, וְהוּא שֶׁקּוֹרִין לוֹ פאסל"י בְּלַעַ"ז: חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לְקָטָן לְשַׂחֵק בּוֹ: מֵת כַּגְּרוֹגֶרֶת. כְּדִין שְׁאָר אֳכָלִין {יב}: צִפֹּרֶת כְּרָמִים. עוֹף שֶׁמָּצוּי בֵּין הַדְּקָלִין הַבַּחוּרִים: בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה כָּל שֶׁהוּא. שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ רְפוּאָה לִפְקֹחַ וּלְהַחְכִּים: חָגָב חַי טָמֵא כָּל שֶׁהוּא. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר טָמֵא אֵין מַצְנִיעִין אוֹתוֹ לַתִּינוֹק, דִּלְמָא מָיֵת וְאָכֵיל לֵיהּ {יג}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ט – משנה ז

{יב} דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין עֲתִידוֹת לִהְיוֹת קְבוּעוֹת שָׁם לֹא יְהַנֵּי עֵרוּב, קָא מַשְׁמַע לָן דִּמְהַנֵּי. תּוֹסָפוֹת:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5