מסכת שבת פרק ט – משנה ו
פִּלְפֶּלֶת, כָּל שֶׁהוּא. וְעִטְרָן, כָּל שֶׁהוּא. מִינֵי בְשָׂמִים {ח} וּמִינֵי מַתָּכוֹת, כָּל שֶׁהֵן. מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וּמֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ, מֶקֶק סְפָרִים וּמֶקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְגָנְזָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם:
פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ט – משנה ו
פלפלת כל שהוא ועטרן כל שהוא כו': עטרן ידוע ובלשון ערבי קטרא"ן: ומיני מתכות הם כלי מתכות ששוחקין בהם הבשמים לפי שהם דברים קשים וחזקים ואפילו דבר קטן מהם הוא ראוי שיעשה ממנו דרבן ודומה לו: ומקק הוא הדבר הכלה שנתעפש ולא נשאר בו אלא רושם והוא מלה עברית אתם ימקו (ויקרא כו) ורבי יהודה אומר מאחר שהמעט ממשמשי ע"ז חוששין לו וראוי להסירו הרי הוא חייב כשהוציא מהם כל שהוא לפי שהוא חשוב. ואין הלכה כרבי יהודה:
ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ט – משנה ו
פִּלְפֶּלֶת כָּל שֶׁהוּא. דְּחַזְיָא לְרֵיחַ הַפֶּה, וְאֵין זֶה פִּלְפֵּל הַמָּצוּי בֵּינֵינוּ: עִטְרָן כָּל שֶׁהוּא. שֶׁמְּרַפְּאִים בּוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב חֲצִי הָרֹאשׁ: מִינֵי בְשָׂמִים כָּל שֶׁהֵן. לְרֵיחַ טוֹב: מִינֵי מַתָּכוֹת כָּל שֶׁהֵן. שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן דָּרְבָּן קָטָן: מֶקֶק. רֶקֶב הַנּוֹפֵל מִסְּפָרִים אוֹ מִמִּטְפָּחוֹת שֶׁבָּלוּ, לְשׁוֹן הָמֵק בְּשָׂרוֹ (זְכַרְיָה יד): שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתוֹ לְגָנְזוֹ. שֶׁכָּל דָּבָר קָדוֹשׁ טָעוּן גְּנִיזָה: מְאוּמָה. אַלְמָא אַחְשְׁבֵיהּ קְרָא לְאִסּוּרֵיהּ. וְתִקּוּן גָּדוֹל הוּא עוֹשֶׂה כְּשֶׁמּוֹצִיא עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּיתוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ט – משנה ו
{ט} וְהַמְכֻוָּן שֶׁאֵינָם עֲמֻקִּים: {י} דְּאַף עַל גַּב דְּעַד עֲשָׂרָה כַּרְמְלִית וּלְמַעְלָה מְקוֹם פְּטוֹר כִּדְכָתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה א', הָא קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר בְּסוּגְיָא אַמַּתְנִיתִין דִּלְקַמָּן דְּמַיָּא אַרְעָא סְמִיכְתָּא הִיא וּמִשְּׂפַת מַיָּא מָשְׁחִינַן לַהּ: {יא} אוֹקִימְתָּא דְּאַבַּיֵּי. וְצָרִיךְ עִיּוּן דּבְמִשְׁנָה א' כָּתַב הָרַ"ב דְּחָרִיץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה שֶׁהוּא כַּרְמְלִית, וְהָכָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם עִם רֶפֶשׁ וְטִיט הֲוָה רְשׁוּת הָרַבִּים, וְאַף עַל גַּב דְּהָכָא תְּנַן וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הָא לְעֵיל סְתָמָא קָאָמַר. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר דִּרְקָק מַיִם מִן הַסְּתָם יֵשׁ בְּמִדְרוֹנוֹ מִכָּל צַד שִׁפּוּעַ וְנוֹחַ לְהַלֵּךְ בְּתוֹכוֹ, אֲבָל חָרִיץ מִן הַסְּתָם אֵין לוֹ שִׁפּוּעַ כָּל כָּךְ וּלְפִיכָךְ אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5