מסכת שבת פרק ח – משנה א
הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. חָלָב, כְּדֵי גְמִיעָה. דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית. שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן. מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר {ג}. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בִּרְבִיעִית. וְכָל הַשּׁוֹפָכִין, בִּרְבִיעִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֻּלָּן בִּרְבִיעִית, וְלֹא אָמְרוּ כָל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן:
פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ח – משנה א
המוציא יין כדי מזיגת הכוס כו': הכוס שרמז אליו בזה המקום הוא כוס של ברכה ושיעורו רביעית וכבר בארנו פעמים כי שיעור רביעית אצבעים על אצבעים על רום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע וכל המדות בגודל שהוא הבוהן בלשון העברי והיו מוזגין יינם חלק אחד יין ושלשה חלקים מים א"כ יהיה מזיגת הכוס רובע רביעית היין שלהן. וגמיעה הוא כדי בליעה אחת אם הוא חלב בהמה טהורה שהוא ראוי לשתיה אבל חלב בהמה טמאה שעורו להוצאת שבת כדי לכחול עין אחת. וכתית הוא קצה המכה רוצה לומר פי המכה והקבוץ כתיתים וכבר קדם פירושו: ואמרו אבר קטן רוצה לומר אבר קטן של אדם בן יומו והאבר הקטן שבאדם הוא אצבע קטנה שברגל. לשוף את הקלורין שיעור שימס בו הסם לעין הנקרא בערבי שיאוף וזהו במימי היאור בלבד שהן יפין לעין אבל שאר המימות שיעורן כדי לרחוץ פנים של מדוכה: ושופכין הדברים הנשפכין כלם רוצה לומר הנגרים והם המשקין כלם. ואין הלכה כרבי שמעון:
ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ח – משנה א
הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהוּא רֹבַע רְבִיעִית יַיִן חַי, כְּדֵי שֶׁיִּמְזְגֶנּוּ לְחֶשְׁבּוֹן עַל חַד שֶׁל יַיִן תְּלָתָא מִמַּיִם וְיַעֲמֹד עַל רְבִיעִית הַלֹּג {א} שֶׁהוּא שִׁעוּר כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה: כְּדֵי גְמִיעָה. מַה שֶּׁאָדָם בּוֹלֵעַ בְּבַת אַחַת {ב}, וַחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה דְּלֹא חָזֵי לִשְׁתִיָּה שִׁעוּרוֹ כְּדֵי לִכְחֹל עַיִן אַחַת: עַל הַכָּתִית. מַכָּה שֶׁעַל גַּבֵּי הַסּוּסִים וְהַחֲמוֹרִים מֵחֲמַת הַמַּשְּׂאוֹי. וּמָצָאתִי כָּתוּב שֶׁשְּׁחִין הַיּוֹצֵא בְּעוֹר הַבָּשָׂר, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהִתְבַּשֵּׁל הוּא עוֹשֶׂה רֹאשׁ לְמַעְלָה וְקָרוּי פִּי כָּתִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבַשׁ עִקָּרוֹ לָאֲכִילָה, כֵּיוָן שֶׁרְפוּאָתוֹ מְצוּיָה, וְהוּא מַשֶּׁהוּ, אָזְלִינַן בָּתַר שִׁעוּרָא זוּטְרָא לְחֻמְרָא: אֵבֶר קָטָן. שֶׁל תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, וְהוּא אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבָּרֶגֶל: לָשׁוּף. לְשַׁפְשֵׁף וְלִמְחוֹת בָּהֶן: קִילוֹר. שֶׁנּוֹתְנִין עַל הָעַיִן: וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין. שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶם רְפוּאָה: שׁוֹפָכִין. מַיִם סְרוּחִין, וַחֲזוּ לְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט: כֻּלָּן בִּרְבִיעִית. אַף הַיַּיִן וְהֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ, דְּלֹא נֶאֶמְרוּ שִׁעוּרִין בַּמִּשְׁנָה אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן, אֲבָל שְׁאָר כָּל אָדָם אֵין חַיָּבִין אֶלָּא בִּרְבִיעִית. וּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמַצְנִיעַ עַצְמוֹ בָּעֵי שִׁעוּרָא זוּטָא, וּבְבָצִיר מֵהַאי שִׁעוּרָא לֹא מִחַיַּב, דְּלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו מַצְנִיעוֹ בְּכָל שֶׁהוּא, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ח – משנה א
{ה} כְּדֵי לְבַשֵּׁל. אַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ח' קָנֶה שֶׁהוּא עָב כוּ' כְּדֵי לְבַשֵּׁל כוּ' אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן בְּעֵצִים, דְּלֹא תֵּימָא דְּחָזוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן שֵׁן שֶׁל מַפְתֵּחַ וּבְכָל שֶׁהוּא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא: {ו} תְּבָלִין. כְּמוֹ הַפִּלְפֵּל וְהַזַּנְגְּבִיל וּגְלַנְגַּאן וְקִדָּה וְדוֹמֵיהֶן, וְכֻלָּן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְפִי שֶׁפְּעֻלָּתָן אַחַת. הָרַמְבַּ"ם. וְכָל אֵלּוּ הֵם מִינֵי מִרְקָחוֹת וּדְבָרִים שֶׁרֵיחָן טוֹב, וְלַאֲפוֹקֵי שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמְּתַבְּלִין בָּהֶם הַתַּבְשִׁיל כְּמוֹ הַשּׁוּם וְהַבָּצָל. וּתְמֵהַנִּי דִּבְפֶרֶק ב' דְּעָרְלָה מִשְׁנָה ט"ו מְפָרֵשׁ תְּבָלִין כָּל דָּבָר שֶׁמְּתַבְּלִין בּוֹ וַאֲפִלּוּ שׁוּם כוּ', וְכָל שִׁעוּרֵי שַׁבָּת הוֹלְכִין אַחַר דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת בַּדְּבָרִים הָהֵם, הָכִי נַמִּי כֵּיוָן שֶׁהַשּׁוּם וְדוֹמָיו בִּכְלַל תְּבָלִין לְעִנְיַן נוֹתֵן טַעַם הָכָא נַמִּי שֶׁיִּהְיוּ בִּכְלַל תְּבָלִין לְעִנְיַן הוֹצָאַת שַׁבָּת. וְאִי אֵין מְתַבְּלִין לְבֵיצָה אֶלָּא בְאֵלּוּ שְׁזָכַר הָרַ"מ נִיחָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן שָׁם: {ז} כְּלוֹמַר שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ וְכוֹתְשִׁין הַדֵּק הַדֵּק עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּעָפָר:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5