מסכת שבת פרק ו – משנה ו (משניות)

מסכת שבת פרק ו – משנה ו

יוֹצְאָה בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית. הַבָּנוֹת קְטַנּוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין וַאֲפִלּוּ בְקִסְמִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם. עַרְבִיּוֹת יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת, וּמָדִיּוֹת פְּרוּפוֹת, וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ו – משנה ו

יוצאת בסלע שעל הצינית כו': צינית חולי הנקרא בערבי סלע"א וחכמים קוראין אותו בת ארעא לעובי חלטיה וקושי עצמה: וסלע כמו פשוט מפותח מכסף או נחושת וזולתו כי סגולת התועלת היא בפתוח: וחוטין הוא חוטין קשורין בצואר ובלבד שלא יהיו צבועים כי אם הם צבועים מחמת יפיין תסיר אותם מצוארה ותראה לחברותיה בר"ה: רעולות כמו פעמונים או זגין כי הנשים הערביות היו יוצאין בזגין כמו שמנהגן לצאת תמיד והוא מין ממיני החלי הנטיפות והשרות והרעלות (ישעיה ג) וכמוהו והברושים הרעלו (נחום ב) כלומר הונדו והונעו כדי שיפול פריין: וקסמים שבאזניהם עצים קטנים עגולים היו מכניסין אותם בנקבי אזניהם כדי שלא יסגר הנקב: ופרופות כמו כרוכות ר"ל כי הנשים היו אוספות שולי הרדיד וכנפותיו יחד על דבר קשה כמו אבן או עץ וקושרות מלמעלה: ואח"כ אמר כי כל הנשים מותר להן לצאת בזה הענין ומה שיחד ערביות ומדיות לפי שהן הידועות בזה המעשה וזה המנהג:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ו – משנה ו

בְּסֶלַע. מַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה: שֶׁעַל הַצִּינִית. מַכָּה שֶׁתַּחַת פַּרְסוֹת הָרֶגֶל, וְקוֹשְׁרִים בָּהּ מַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה לִרְפוּאָה: הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין. הַקְּטַנּוֹת מְנַקְּבוֹת אֶת אָזְנֵיהֶן וְאֵין עוֹשִׂין לָהֶן נְזָמִין עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ, וְנוֹתְנִין חוּטִין אוֹ קִסְמִים בְּאָזְנֵיהֶן שֶׁלֹּא יִסָּתְמוּ אָזְנֵיהֶן: וַאֲפִלּוּ בְקִסְמִים. רְבוּתָא קָאָמַר, אַף עַל גַּב דְּלָאו תַּכְשִׁיט שֶׁל נוֹי הוּא, אוֹרְחַיְהוּ בְּהָכִי וְלָאו מַשְּׂאוֹי הוּא: עַרְבִיּוֹת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּעַרְבִיָּא: יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת. מְעֻטָּפוֹת בְּרֹאשָׁן וּפְנֵיהֶן מְכֻסּוֹת חוּץ מִן הָעֵינַיִם, כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיּוֹת: מָדִיּוֹת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמָדַי: פְּרוּפוֹת. שֶׁמִּתְעַטְּפוֹת בְּטַלִּית, וְתוֹלוֹת רְצוּעָה בִּשְׂפָתָהּ אַחַת כְּנֶגֶד צַוָּארָהּ, וּבִשְׂפָתָהּ הַשֵּׁנִית כּוֹרֶכֶת אֶבֶן אוֹ אֱגוֹז, וְקוֹשֶׁרֶת הָרְצוּעָה בְּכֶרֶךְ וְאֵין הַטַּלִּית נוֹפֶלֶת מֵעָלֶיהָ:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ו – משנה ו

{יב} סֻבָּן וּמֻרְסָנָן. וְאַף עַל גַּב דְּמִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר חַלָּה, הָתָם שָׁאנֵי שֶׁכֵּן עָנִי אוֹכֵל פִּתּוֹ בְּעִסָּה מְעֹרֶבֶת בְּסֻבָּנָהּ כוּ' הִלְכָּךְ לֶחֶם הָאָרֶץ קָרִינַן בֵּיהּ. אֲבָל לְעִנְיַן שַׁבָּת מִידֵי דְּחָשֵׁיב בָּעִינַן, וּסְתָמַיְהוּ דְּהָנֵי לָאו אֹכֶל נִינְהוּ. גְּמָרָא:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5