מסכת שבת פרק ו – משנה א (משניות)

מסכת שבת פרק ו – משנה א

בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה {א} וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְלֹא בְטֹטֶפֶת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. וְלֹא בְכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלֹא בְעִיר {ד} שֶׁל זָהָב, וְלֹא בְקַטְלָא, וְלֹא בִנְזָמִים, וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. וְאִם יָצָאת, אֵינָהּ חַיֶּבֶת חַטָּאת:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ו – משנה א

במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה כו': מה שאמר לא תטבול בהם עד שתרפם הוא טעם איסור יציאתם באלו החוטין בשבת לפי שנחוש שתצטרך לטבילה בשבת ותסיר אותם מעל ראשה ומצחה כדי שלא יהיו חוצצין ותעבירם ד' אמות ברשות הרבים כי אלו החוטין הם על הראש אבל חוטי הצואר מותר לטבול בהם ולפיכך תצא בהם בשבת. וטוטפת הוא ציץ יקשרו אותו על המצח מאוזן לאוזן. וסנביטין נקראים בלשון חכמים לחיים והם ממיני התכשיט ונתלין מן הציץ על הצדעים ועל הלחיים ולפיכך נקרא לחיים. ואמרו בזמן שהן תפורין רוצה לומר תפורין בטוטפת. וכבול חתיכה של בגד כמו מצנפת שקושרין אותה על המצח ונותנין הציץ עליה כדי שלא יזיק הציץ במצח והוא בפני עצמו זולת הציץ תכשיט. ואמרו לרשות הרבים הוא משמש לכל מה שזכר כי טעם אסורם גזירה שמא יפלו ברשות הרבים ותטלם ותביאם בידה. ועיר של זהב כליל של זהב על צורת ירושלים והיתה אצלם תכשיט. וקטלא חונקת והיא חוטין שעורכין בה גרגרי זהב וקושרין אותה על הצואר בדוחק כאדם החונק את עצמו ולפיכך נקראת חונקת ובלשון ערבי מכנק"ה. ואמרו אינה חייבת חטאת לפי שטבעת שאין עליה חותם יש בה קצת תכשיט אע"פ שאינה מתכשיטי הנשים לגמרי ומחט שאינה נקובה אפשר שתחלק בה האשה שער ראשה ולפיכך היא ממיני תכשיטיה ולפיכך אינה חייבת חטאת:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ו – משנה א

בַּמֶּה אִשָּׁה. שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי, אַחוּטֵי צֶמֶר וּפִשְׁתָּן וּרְצוּעָה שֶׁמְּקַלַּעַת בָּהֵן שֵׂעָר שֶׁבְּרֹאשָׁהּ {ב}, וּמַה טַּעַם לֹא תֵצֵא בָּהֶם בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּחֹל לֹא תִטְבֹּל בָּהֶם עַד שֶׁתְּרַפֵּם, לְפִיכָךְ בְּשַׁבָּת לֹא תֵצֵא בָּהֶם, דִּלְמָא מִיתְרַמְיָא לַהּ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה וְשָׁרְיָא לְהוּ, וְאָתְיָא לְאָתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים: עַד שֶׁתְּרַפֵּם. שֶׁתַּתִּירֵם קְצָת שֶׁיִּהְיוּ רְפוּיִין וְיִכָּנְסוּ הַמַּיִם בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹצְצִים בַּטְּבִילָה: בְּטֹטֶפֶת. צִיץ שֶׁקּוֹשְׁרִין עַל הַמֵּצַח מֵאֹזֶן לְאֹזֶן: סַנְבּוּטִין. תְּלוּיִין בַּטֹּטֶפֶת וּבָאִין עַל הַצְּדָעַיִם עַד הַלְּחָיַיִם. עֲנִיּוֹת עוֹשׂוֹת אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, עֲשִׁירוֹת עוֹשׂוֹת אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב. וּמִתּוֹךְ שֶׁחֲשׁוּבִין הֵן חָיְשִׁינַן דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא לַחֲבֶרְתָּהּ: בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. בַּשְּׂבָכָה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲבָל תְּפוּרִים לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לַאֲתוֹיֵי, שֶׁאֵינָהּ נוֹטֶלֶת הַשְּׂבָכָה מֵרֹאשָׁהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהֲרֵי הִיא מְגַלָּה שְׂעָרָהּ: בְּכָבוּל. חֲתִיכָה שֶׁל בֶּגֶד כְּמוֹ מִצְנֶפֶת קְטַנָּה שֶׁקּוֹשְׁרִין אוֹתָהּ עַל הַמֶּצַח, וְנוֹתְנִין הַצִּיץ עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַצִּיץ בַּמֵּצַח, וּפְעָמִים שֶׁהָאִשָּׁה מִתְקַשֶּׁטֶת בּוֹ בְּלֹא צִיץ: לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל לֶחָצֵר שָׁרֵי. וְכָל הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה אֲסוּרִים אַף בֶּחָצֵר {ג}, דְּגָזוּר בְּהוּ שֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּשַׁבָּת כְּלָל, לֹא בֶּחָצֵר וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְכָבוּל הִתִּירוּ, שֶׁלֹּא לֶאֱסֹר אֶת כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ וְתִתְגַנֶּה עַל בַּעֲלָהּ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּלִרְשׁוּת הָרַבִּים קָאֵי אַכֻּלְּהוּ תַּכְשִׁיטִין הָאֲמוּרִין בְּמַתְנִיתִין, דְּכֻלְּהוּ לֹא אֲסִירִי אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲבִירֵם הָאִשָּׁה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים: עִיר שֶׁל זָהָב. עֲטֶרֶת זָהָב עֲשׂוּיָה כְּמִין עִיר צוּרַת יְרוּשָׁלַיִם: וְלֹא בְקַטְלָא. תַּכְשִׁיט שֶׁנָּתוּן בַּצַּוָּאר בְּדֹחַק וְהָאִשָּׁה חוֹנֶקֶת עַצְמָהּ בּוֹ {ה} כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה בַּעֲלַת בָּשָׂר, וּבְעַרְבִי מכנק"א: וְלֹא בִנְזָמִים. נִזְמֵי הָאַף, אֲבָל נִזְמֵי הָאֹזֶן יוֹצְאִין בָּהֶם {ו}: חוֹתָם. צוּרָה לַחְתֹּם בָּהּ אִגְּרוֹת אוֹ כָּל דְּבַר סֵתֶר, וְאַף עַל גַּב דְּתַכְשִׁיט הוּא לָהּ אָסוּר, דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא, אֲבָל יֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, דְּלָאו תַּכְשִׁיט הוּא לָהּ, אָמְרִינַן לְקַמָּן דְּחַיֶּבֶת חַטָּאת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹצִיאָתוֹ בְּאֶצְבָּעָהּ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ {ז}, לְפִי שֶׁפְּעָמִים שֶׁהַבַּעַל מֵסִיר אוֹתוֹ מֵאֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אוֹתוֹ לְאִשְׁתּוֹ לְהַצְנִיעוֹ, וְהִיא נוֹתַנְתּוֹ בְּאֶצְבָּעָהּ וְהוֹלֶכֶת בּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁדֶּרֶךְ הוֹצָאָתוֹ בְּכָךְ. וְכֵן טַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם דְּלֹא הֲוֵי תַּכְשִׁיט לָאִישׁ, חַיָּב חַטָּאת אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹצִיאוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהָאִשָּׁה נוֹתַנְתּוֹ לוֹ שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לָאֻמָּן, וְהוּא מוֹצִיאוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ: וְאִם יָצָאת. הָאִשָּׁה בְּכָל הָנָךְ דְּאָסְרִינַן עַד הָכָא בְּמַתְנִיתִין, אֵינָהּ חַיֶּבֶת חַטָּאת, דְּכֻלְּהוּ תַּכְשִׁיטִין נִינְהוּ, וְרַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר בְּהוּ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ו – משנה א

{יז} פּוֹרֶפֶת. וְאִם תֹּאמַר וְהָא נִרְאָה כְּמַעֲרֶמֶת כִּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ה'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא הַדָּבָר נִכָּר וְהַכֹּל יוֹדְעִין דִּלְכָךְ צְרִיכָה, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לְתוֹךְ פִּיהָ אֵינָם יוֹדְעִים לָמָּה הִיא נוֹתֶנֶת. תּוֹסָפוֹת:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5