מסכת שבת פרק ה – משנה ג (משניות)

מסכת שבת פרק ה – משנה ג

וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בִּמְטוּטֶלֶת, לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשֹׁךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשֹׁךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ {ז}:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ה – משנה ג

ובמה אינה יוצאה לא יוצאה גמל במטוטלת כו': מטוטלת חתיכת בגד קשורה בזנב הבהמה לסימן או לסגולה לשום דבר. ועקוד קשור היד והרגל יחד. ורגול הוא שיכפפו היד על הזרוע ויקשרו אותו והרבה עושין זה בגמלים. ולא יקשור גמלים זה בזה וימשוך ואפי' היו קשורין מערב שבת כדי שלא יראה כמי שמוליכין למקום שוק הבהמות. ואמרו ובלבד שלא יכרוך רוצה בו שלא יקשור ויכרוך וזה המאמר שאמר ובלבד שלא יכרוך אינו תלוי בשבת בלבד אלא בשבת ובשאר ימים כי הטעם משום כלאים וזה כי כשהחבלים שמנהיגים בהם הבהמה הם מקצתם צמר ומקצתם פשתים ומקצתם גמי אז יהיה אסור לו שיקשור ויכרוך וינהיג אותה בהם ומה שהתיר בשאר חבלים בשבת בתנאי שלא יהיו ראשי החבלים תלויין ויוצאין מתחת ידו לארץ טפח או יותר כדי שלא יראה כמי שנושא חבלים תלוים מידו:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ה – משנה ג

מְטוּטֶלֶת. חֲתִיכָה שֶׁל מַטְלִית קְשׁוּרָה בִּזְנָבוֹ לְסִימָן אוֹ לְדָבָר אַחֵר: עָקוּד. שֶׁקּוֹשְׁרִים יְדֵיהֶם עִם הָרַגְלַיִם בִּכְבָלִים שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ: רָגוּל. שֶׁכּוֹפְפִים יָדוֹ עַל זְרוֹעוֹ וְקוֹשְׁרִין: לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשֹׁךְ. אֶחָד, וְכֻלָּן הוֹלְכִין, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּמוֹלִיכָן לַשּׁוּק לְמָכְרָן {ו}: אֲבָל מַכְנִיס הוּא חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ רָאשֵׁי הַחֲבָלִים תְּלוּיִין וְיוֹצְאִין מִתַּחַת יָדוֹ לָאָרֶץ טֶפַח אוֹ יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּמוֹ שֶׁנּוֹשֵׂא חֲבָלִים תְּלוּיִין בְּיָדוֹ: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ. לָאו לְעִנְיַן שַׁבָּת קָא מַיְרֵי הַשְׁתָּא אֶלָּא לְעִנְיַן כִּלְאַיִם, וְהָכִי קָאָמַר, הַמַּכְנִיס חֲבָלִים בְּיָדוֹ קְצָתָם שֶׁל פִּשְׁתָּן וּקְצָתָם שֶׁל צֶמֶר, לֹא יִכְרֹךְ זוֹ בְּזוֹ, דְּכִי כָּרִיךְ לְהוּ הֲווּ כִּלְאַיִם, וְיָדוֹ מִתְחַמֶּמֶת בַּאֲחִיזָתָן וְאָסוּר:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ה – משנה ג

{יב} חֲכָמִים. הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, וְלֹא בָּאוּ אֶלָּא לְפָרֵשׁ הַטַּעַם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5