מסכת ברכות פרק ד – משנה א (משניות)

מסכת ברכות פרק ד – משנה א

תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה {א} עַד הָעֶרֶב {ב}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע. וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם {ג}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת {ד}:

פירוש הרמב"ם על מסכת ברכות פרק ד – משנה א

תפילת השחר עד חצות רבי יהודה אומר עד ארבע שעות כו' – דברי רבי יהודה עד ארבע שעות, רוצה לומר עד סוף השעה הרביעית הזמנית, והוא שליש היום, כמו שביארנו בתחלת המסכת. והלכה כרבי יהודה.

ופירוש פלג, חצי המנחה, שֵם נופל על עת מן היום, והוא כשישאר מן היום שתי שעות וחצי זמניות. ונקראת התפילה השנית מנחה, מפני היות תחילת זמנה בעת ההיא. ופלג המנחה, כשיישאר מן היום שעה ורביע שעה זמנית. ומי שהתפלל עד הערב, והוא עת ביאת השמש, כבר התפלל מנחה. ואינה תפילה גמורה, כי פסק ההלכה במקום זה: מאן דעביד כמר עביד, ומאן דעביד כמר עביד.

ומה שאמר: תפילת הערב אין לה קבע, מפני שאינה חובה כשחרית ומנחה, אבל היא רשות, רוצה לומר, התנדבו בה בלבד, ועל כן לא הקפידו על תחילת זמנה וסופה, ויכול אדם להתפלל אותה עד עלות השמש.

ואם עברה שעת תפילה מאלו השלוש תפלות, יוכל להשלימה אחר זמנה עם התפילה הבאה אחריה; אבל יאחר התפילה שעבר זמנה, ויקדים תפילת השעה שהוא בה.

ומה שאמר ושל מוספין כל היום, אין זמנה אלא עד סוף השעה השביעית הזמנית, ואם התפלל אחר שעה שביעית – יצא ידי חובתו, כמו שאמרו: כל היום, אבל נקרא פושע:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת ברכות פרק ד – משנה א

תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת. שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר קָרֵב עַד חֲצוֹת לְרַבָּנָן, וּלְרַבִּי יְהוּדָה אֵינוֹ קָרֵב אֶלָּא עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וְעַד אַרְבַּע שָׁעוֹת הַיְנוּ עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַיּוֹם בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, וְכֵן זְמַנָּהּ לְעוֹלָם עַד סוֹף שְׁלִישׁ הַיּוֹם לְפִי אֹרֶךְ הַיָּמִים וְקָטְנָן כִּדְכָתְבִינַן לְעֵיל גַּבֵּי קְרִיאַת שְׁמַע. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ: עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה הוּא מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד הַלַּיְלָה, שֶׁהֵם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, נִמְצָא פְּלַג הַמִּנְחָה שֶׁהוּא חֲצִי שִׁעוּר זֶה שָׁעָה וּרְבִיעַ. וּפְסַק הַהֲלָכָה בָּזֶה, דְּעָבַד כְּמַר עָבַד וּדְעָבַד כְּמַר עָבַד, וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי חֲכָמִים וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב יַעֲשֶׂה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל עַרְבִית בִּזְמָן זֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּחֲשִׁיב אוֹתוֹ יוֹם לְעִנְיָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל בּוֹ מִנְחָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְשִׁיבוֹ לַיְלָה וּלְהִתְפַּלֵּל בּוֹ עַרְבִית. וְאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה אֶלָּא עַד פְּלַג הַמִּנְחָה שֶׁהוּא שָׁעָה וּרְבִיעַ קֹדֶם הַלַּיְלָה עוֹשֶׂה וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית: אֵין לָהּ קֶבַע. זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְהָא דְתָנֵי אֵין לָהּ קֶבַע וְלֹא קָתָנֵי זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה, לְאַשְׁמְעִינַן דִּתְפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, לְפִי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַקְרָבַת אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁקְּרֵבִים כָּל הַלַּיְלָה, וַהֲנָךְ רְשׁוּת נִינְהוּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק הַדָּם נִרְצָה הַקָּרְבָּן אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמְאוּ אֵבָרִים וּפְדָרִים אוֹ שֶׁאָבְדוּ. וּמִיהוּ הָאִידְנָא קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כְּחוֹבָה: וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. אִם אֵחֲרָהּ אַחַר שֶׁבַע יָצָא, אֲבָל נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ וְכֵן הֲלָכָה:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת ברכות פרק ד – משנה א

{א} הַמִּנְחָה. הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת בֹּא כָּתַב שֶׁמִּנְחָה מִלְּשׁוֹן מְנוּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשָּׁקֵט אוֹרוֹ הַגָּדוֹל כְּדִמְתַרְגְּמִינַן לְמַנַּח יוֹמָא, וְהֵן מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים: {ב} עַד הָעֶרֶב. שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד הָעֶרֶב. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁקָּרֵב וְהוֹלֵךְ עַד פְּלַג הַמִּנְחָה: {ג} כָּל הַיּוֹם. דִּתְחִלָּתָהּ מִיָּד אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִנְחָה דִּתְחִלָּתָהּ לְאַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה כִּדְאִיתָא רֵישׁ פֶּרֶק ה' דִּפְסָחִים. וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּמִנְחָה תָּדִיר הִקְדִּימָהּ מַתְנִיתִין: {ד} שֶׁבַע שָׁעוֹת. הַתּוֹסָפוֹת לֹא גָרְסֵי לַהּ וְהֵעִידוּ שֶׁהִיא רַק בְּרַיְתָא, וְרַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ בְּמַתְנִיתִין דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ, אֲבָל בְּשֶׁל שַׁחַר סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5