מסכת שבת פרק ג – משנה ו (משניות)

מסכת שבת פרק ג – משנה ו

אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן. וְאִם נוֹתְנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר {יא}. וְאֵין נֵאוֹתִין מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַנֵּרוֹת מְטַלְטְלִין, חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת. נוֹתְנִין כְּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ג – משנה ו

אין נותנין כלי תחת הנר כו': מטלטלין נר חדש כו': נותנין כלי תחת הנר כו': הטעם שבעבורו אסרו נתינת כלי לקבל בו שמן בשבת כי אותו שמן המנטף מן הנר אסרו ליהנות ממנו בשבת לפי שאינו מן המוכן כי כבר הקצה אותו להדלקה ועשה אותו מוקצה ונאסר טלטול הכלי מפני אותו השמן שיש בו שהוא אסור לטלטלו לפי שהוא מוקצה והעיקר אצלנו אין מבטלין כלי מהיכנו בשבת: וטעם איסור טלטול נר ישן לפי שהוא מאוס וזה יקרא מוקצה מחמת מיאוס ורבי שמעון אינו חושש למין ממיני המוקצה ולפיכך יתיר כל הנרות מלבד הנרות הדולקות גזירה שמא יכבה והפתילה מותר אצלו לטלטלה אע"פ שהיה אסור קודם לכן ואין הלכה כמותו בנר שהדליקו בו בשבת כי העיקר אצלנו כי כל מה שהוקצה בין השמשות ואינו מותר לטלטלו באותה שעה שאסור לטלטלו בכל השבת והוא אמרם מגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא ושאר הנרות דינם כרבי שמעון לפי שמעקרנו בשבת כר' שמעון שהוא אומר אין מוקצה: ואמרם נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות הוא בשבת כי אותן ניצוצות אינן חשובות עד שיאסור טלטול הכלי בשבילם והוא אמרם ניצוצות אין בהם ממש ואסרו לתת בו מים ואפילו בע"ש וכל שכן בשבת לפי שממהר כבוי הניצוצות והעיקר גרם כבוי אסור כאשר הודעתיך:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ג – משנה ו

אֵין נוֹתְנִין. בְּשַׁבָּת: כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן. הַמְּטַפְטֵף, מִשּׁוּם דְּשֶׁמֶן מֻקְצֶה הוּא וְאָסוּר לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, כְּלוֹמַר לְהוֹשִׁיב כְּלִי בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יוּכַל עוֹד לִטְּלוֹ מִשָּׁם, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּקוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם וּמְחַבְּרוֹ בְּטִיט, וְדָמִי לִמְלָאכָה, וּכְלִי זֶה מִשֶּׁיִּפֹּל בּוֹ הַשֶּׁמֶן מֻקְצֶה הוּא וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ: אֵין נֵאוֹתִין. אֵין נֶהֱנִין מִן הַשֶּׁמֶן הַמְּטַפְטֵף מִן הַנֵּר בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן, שֶׁכְּבָר הֻקְצָה לְהַדְלָקָה: מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ. שֶׁאֵינוֹ מָאוּס וְחָזֵי לְאִשְׁתַּמוּשֵׁי בֵּיהּ: אֲבָל לֹא יָשָׁן. דְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס הוּא: חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק. בְּעוֹד שֶׁהוּא דּוֹלֵק אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְכַבֶּה. וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס, וְלֹא מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמַּתִּיר לְטַלְטֵל כָּל הַנֵּרוֹת חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק, שֶׁנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּהוּ לְלֵילֵי שַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל אוֹתוֹ שַׁבָּת, דְּמִגּוֹ דְּאִתְקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אִתְקְצַאי לְכֻלֵּי יוֹמָא, אֲבָל בִּשְׁאָר נֵרוֹת הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, שֶׁאֵין מֻקְצֶה לְשַׁבָּת אֶלָּא מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, דְּמוֹדֶה בֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: נוֹתְנִים כְּלִי תַחַת הַנֵּר. בְּשַׁבָּת לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת שֶׁל שַׁלְהֶבֶת הַנּוֹטְפוֹת מִן הַנֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדָּלֵק מַה שֶּׁתַּחְתָּיו, דְּנִיצוֹצוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, וְאֵין הַכְּלִי מְבֻטָּל מֵהֵיכָנוֹ בַּהֲכִי: וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם. וַאֲפִלּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, דְּגָזְרִינַן עֶרֶב שַׁבָּת אַטּוּ שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת אִי הֲוָה עָבֵיד כִּי הַאי גַּוְנָא הֲוֵי מְכַבֶּה {יב} וְחַיָּב, הִלְכָּךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ג – משנה ו

{ו} וַאֲפִלּוּ קְשׁוּרִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת. הָרַמְבַּ"ם: {ז} שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ. בַּגְּמָרָא רָמֵי לַהּ אַדְתְנַן בְּסוֹף כִּלְאַיִם הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת אֵינָהּ חִבּוּר, וּמְשָׁנֵי הָכִי קָאָמַר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ וְיִקְשֹׁר:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5