מסכת שבת פרק ג – משנה ה (משניות)

מסכת שבת פרק ג – משנה ה

הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן. הָאִלְפָּס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תְּבָלִין, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכֹּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וְצִיר:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ג – משנה ה

המיחם שפינהו כו': האילפס והקדירה כו': אינו רוצה באמרו פנהו שלא הניח בו כלל מן המים אבל רוצה לומר שחסר מן המים והניח שם מים חמין ולפיכך אסור לו להוסיף על אותן המים מעט מים כדי שיהיו הכל חמין אבל יכול להוסיף עליהם מים מרובין עד שיהיו הכל פושרין וזהו ענין אמרו אבל נותן לתוך הכוס כדי להפשירן: והאילפס והקדירה הם הכלים שמשימין בהם התבשיל להתבשל ואסור לתת תבלין בכלי הבשול והם רותחין לפי שהתבלין מתבשלין בהם אבל אם נתן התבשיל בקערה אע"פ שהוא רותח מותר לתת בה התבלין לפי שהתבשיל כשהוא בקערה חמימותו חסר ואינו מבשל מה שמשימין בו. ור' יהודה אומר כי מותר לתת התבלין בקדרה רותחת אלא אם יש באותה קדרה חומץ או ציר לפי שהן ממהרין הבשול וכל זה בתבלין אבל מלח הכל מודים שמותר לתתו בקדירה רותחת כי המלח אינו מתבשל עד שישלוט האש עליו. ואין הלכה כר' יהודה:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ג – משנה ה

הַמֵּחַם. קוּמְקוּם שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁמְּשִׂימִין אוֹתוֹ עַל גַּב הָאֵשׁ לְחַמֵּם הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ: שֶׁפִּנָּהוּ. מֵעַל הַכִּירָה וְיֵשׁ בְּתוֹכוֹ מַיִם חַמִּין: לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ. מַיִם מֻעָטִים כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמְּמוּ מִן הַמַּיִם הַחַמִּין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתוֹךְ הַמֵּחַם, דַּהֲוָה לֵיהּ כִּמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת: אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹכוֹ. מַיִם מְרֻבִּים עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ הַכֹּל פּוֹשְׁרִין: אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּלִי שֵׁנִי, דַּוְקָא לְהַפְשִׁירָן מֻתָּר, אֲבָל מֻעָטִים כְּדֵי שֶׁיֻּחֲמוּ לֹא, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא דִּכְלִי שֵׁנִי מְבַשֵּׁל. וּלְקַמָּן תַּנִּינַן אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה, דְּמַשְׁמַע דִּכְלִי שֵׁנִי אֵינוֹ מְבַשֵּׁל. וַהֲלָכָה דִּכְלִי שֵׁנִי אֵינוֹ מְבַשֵּׁל: שֶׁהֶעֱבִירָן. מִן הָאוּר: מְרֻתָּחִין. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת: לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תְּבָלִין. מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, דִּכְלִי רִאשׁוֹן כָּל זְמַן שֶׁרוֹתֵחַ מְבַשֵּׁל: אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה. דִּכְלִי שֵׁנִי אֵינוֹ מְבַשֵּׁל: תַּמְחוּי. כְּמִין קְעָרָה גְּדוֹלָה שֶׁמְּעָרֶה כָּל הָאִלְפָּס לְתוֹכוֹ וּמִשָּׁם מְעָרֶה לַקְּעָרוֹת: לַכֹּל הוּא נוֹתֵן. אֲפִלּוּ לִכְלִי רִאשׁוֹן: חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ אוֹ צִיר. הַנּוֹטֵף מִמְּלִיחַת דָּגִים, שֶׁהֵם מְבַשְּׁלִין הַתְּבָלִין, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְדַוְקָא תְּבָלִין הוּא דְּאָסוּר לִתֵּן בִּכְלִי רִאשׁוֹן אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוֹ מִן הָאוּר, אֲבָל מֶלַח אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן לֹא בָּשְׁלָהּ, אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאוּר בִּלְבַד, לְפִיכָךְ מֻתָּר לָתֵת מֶלַח אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוֹ מִן הָאוּר:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ג – משנה ה

{ד} יְרוּשַׁלְמִי. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם דְּאֵין עוֹלִין עַל גַּבֵּי הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת, וְהִלְכָּךְ דַּוְקָא לִקְשֹׁר אָסוּר, שֶׁסּוֹמֵךְ עָלֶיהָ, אֲבָל לִתֵּן בְּלֹא קְשִׁירָה אֵין כָּאן מִשּׁוּם לֹא עוֹלִין. הָרֹא"שׁ: {ה} וּכְבוּנוֹת. וְיַעֲשׂוּ זֶה בַּכְּבָשׂוֹת בִּלְבַד, שֶׁצַּמְרָן יוֹתֵר רַךְ מִצֶּמֶר הַזְּכָרִים. הָרַמְבַּ"ם:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5