מסכת שבת פרק ב – משנה א
בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ, וְלֹא בְחֹסֶן, וְלֹא בְכָלָךְ, וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן, וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר, וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְלֹא בְזֶפֶת, וְלֹא בְשַׁעֲוָה, וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, וְלֹא בְאַלְיָה, וְלֹא בְחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ:
פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק ב – משנה א
במה מדליקין ובמה אין מדליקין כו': לכש הצמר המתהוה באילן הארז: חוסן הפשתן שאינו מנופץ: וכלך הוא המשי: פתילת האידן כמין צמר המתהוה במין ממיני העץ: פתילת המדבר עלי עשב שגודלין אותן ומדליקין בהם: ירוקה שעל פני המים כמין צמר המתהוה בצידי הספינות כשמאריכין ימים במים. וכאשר השלים המשפט בפתילות שאסור להדליק בהם בליל שבת התחיל לזכור השמנים שאסור להדליק בהם בליל שבת: זפת ידוע: שעוה ג"כ ידוע והוא הדונג: שמן קיק הם זרועי עשב שמנים ונקראים בערבי כרו"ע והשמן הזה הוא עב ביותר: שמן שריפה הוא שמן תרומה שנטמאת ונקראת כן לפי שאינה מותרת באכילה ואינו ראוי אלא לשריפה כאשר בארנו במסכת תרומות בפרק אחרון וטעם איסור ההדלקה באלו הפתילות הוא לפי שהאש אינו אוחז בהן וכמו כן אלו השמנים אינם נמשכים אחר הפתילה המשכה יפה ובכן יהיה אור הנר חלוש וחשוך ויניחנו ויצא וזה אסור לפי שהעיקר אצלנו הדלקת נר בשבת*) מצוה. וטעם איסור שמן שריפה הוא ביום טוב שחל להיות ערב שבת והדלקת הנר היא אינה אלא מבעוד יום נמצא שורף שמן שריפה בי"ט והוא אסור כי אין מותר לשרוף קדשים שנתחייבו שריפה משום טומאה או משום דבר אחר בי"ט לפי שלא התיר השם יתברך בי"ט אלא אוכל נפש בלבד ואמר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו ואמרו בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפה רוצה לומר שישרף ממחרת י"ט לא ביום טוב. והלכה כחכמים. ולשון התוספתא כל אלו שאמרנו אין מדליקין בהם בשבת אבל עושין מהן מדורה בשבת בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי קרקע בין על גבי מנורה ולא אסור אלא לעשות פתילה לנר:
ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק ב – משנה א
בַּמֶּה מַדְלִיקִין. נֵר שֶׁל שַׁבָּת, בַּמֶּה עוֹשִׂין פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים לְהַדְלִיק: לֹא בְלֶכֶשׁ. כְּמִין צֶמֶר יֵשׁ בָּאֶרֶז בֵּין הַקְּלִפָּה לָעֵץ וְקָרוּי לֶכֶשׁ: בְּחֹסֶן. פִּשְׁתָּן שֶׁאֵינוֹ מְנֻפָּץ: בְּכָלָךְ. פְּסֹלֶת שֶׁל מֶשִׁי {א}: בִּפְתִילַת הָאִידָן. כְּמִין צֶמֶר יֵשׁ [בָּעֲרָבָה] בֵּין הַקְּלִפָּה לָעֵץ: בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר. עֲלֵי עֵשֶׂב אָרֹךְ שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתָם וּמַדְלִיקִין בָּהֶן: בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. כְּמִין צֶמֶר שֶׁגָּדֵל בְּדָפְנֵי הַסְּפִינָה שֶׁשָּׁהֲתָה זְמַן מְרֻבֶּה בַּמַּיִם. עַד כָּאן פְּסוּל פְּתִילוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ פְּסוּל שְׁמָנִים: לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה. שֶׁלֹּא יִתֵּן זֶפֶת נָמֵס וְשַׁעֲוָה נִתֶּכֶת בַּנֵּר בִּמְקוֹם שֶׁמֶן וְיַדְלִיק, אֲבָל לַעֲשׂוֹת כְּמִין פְּתִילָה אֲרֻכָּה שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת מִשַּׁעֲוָה שָׁרֵי: וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק. שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִגַּרְעִינִים שֶׁבְּתוֹךְ הַצֶּמֶר גֶּפֶן שֶׁקּוֹרִין קוטו"ן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה, וְהוּא עֵשֶׂב שֶׁעָלָיו גְּדוֹלִים וְנִקְרָא בָּעֲרָבִי כרו"ע, וְהַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ עָב בְּיוֹתֵר. וּפְתִילוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, מַה טַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁהָאוּר מְסַכְסֶכֶת בָּהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין הָאוּר נִכְנֶסֶת תּוֹךְ הַפְּתִילָה [אֶלָּא] סָבִיב מִבַּחוּץ. וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, לְפִי שֶׁאֵין נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵין הַנֵּר דּוֹלֶקֶת יָפֶה חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַטֶּה הַשֶּׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר וְנִמְצָא מַבְעִיר. אִי נַמִּי שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַנֵּר וְיֵצֵא, וַאֲנַן קַיְמָא לָן דְּנֵר שֶׁל שַׁבָּת חוֹבָה {ב}: וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה. שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמָא. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שֶׁמֶן שְׂרֵפָה, הוֹאִיל וְלִשְׂרֵפָה עוֹמֵד, שֶׁהֲרֵי אָסוּר בַּאֲכִילָה. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת עָסְקִינַן, שֶׁכְּשֶׁמַּדְלִיק הַנֵּר מִבְּעוֹד יוֹם נִמְצָא שׂוֹרֵף שֶׁמֶן טָמֵא שֶׁל תְּרוּמָה בְּיוֹם טוֹב, וַאֲנַן קַיְמָא לָן אֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת יב) וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, וְדָרְשִׁינַן קְרָא הָכִי, וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר רִאשׁוֹן {ג}, עַד בֹּקֶר שֵׁנִי עֲמֹד וְתִשְׂרְפֶנּוּ, שֶׁאֵין שׂוֹרְפִים הַנּוֹתָר בְּיוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר קָדָשִׁים הַטְּעוּנִים שְׂרֵפָה {ד}: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי אָמַר וְלֹא בְּחֵלֶב, כָּל חֵלֶב בְּמַשְׁמַע. אֶלָּא אִיכָּא בֵּין חֲכָמִים לְתַנָּא קַמָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ סָבַר דְּשָׁרֵי לְהַדְלִיק בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל כְּשֶׁמְּעֹרָב בּוֹ שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא, וְחַד אוֹסֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת שֶׁמֶן. וְלֹא נִתְבָּרֵר לְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד מִי מִשְּׁנֵיהֶם הָאוֹסֵר וּמִי הַמַּתִּיר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק ב – משנה א
{ה} אֲפִלּוּ הִיא. אוֹתָהּ הַשְּׁפוֹפֶרֶת. רַשִׁ"י: {ו} וּמַאי יוֹצֵר, כְּעֵין יוֹצֵר, שֶׁחִבְּרָהּ שַׁפִּיר. גְּמָרָא: {ז} גְּמָרָא. וְאִיכָּא לְמֵידַק דְּאַכַּתִּי תִּקְשֶׁה דְּלִתְנֵי חֶרֶס וּקְעָרָה וְלִשְׁתֹּק מִבֵּיצָה, וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְרַבִּי יְהוּדָה אִיצְטְרִיךְ שַׁפִּיר, דְּאַף עַל גַּב דִּקְעָרָה מַפְסִיק אִיכָּא נַמִּי סִימָנָא אַחֶרֶת לְהֶתֵּר מִשּׁוּם שֶׁהַפְּתִילָה נְתוּנָה בָּהּ וּמִשּׁוּם הָכִי בָּדֵיל מִנֵּיהּ, אֲבָל בֵּיצָה אַף עַל גַּב דְּלֹא מַפְסִיק הוֹאִיל וְאֵין הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ וְלֹא מָאִיס אֵימָא מוֹדֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5