מסכת שבת פרק א – משנה יא (משניות)

מסכת שבת פרק א – משנה יא

מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה. וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַגְּבוּלִין, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֻבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּפֶחָמִין, כָּל שֶׁהוּא:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק א – משנה יא

משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה כו': משלשלין תולין עם חשיכה כשיחול ארבעה עשר בניסן ערב שבת ולא נגזור שמא יחתה בגחלים כדי למהר הבשול כי בני חבורה זריזין הן: ופי' מאחיזין את האור מדליקין או מבעירין והעיקר מאחיזין את האור ומדורה כמו יוקדה או יקוד: ובית המוקד מפורש במסכת תמיד והיא לשכה שהיו קוראין אותה לשכת בית המוקד והיתה שם מדורת אש בוערת תמיד ולפיכך נקראת אותה לשכה בית המוקד והצורך אליה כי ידוע בקבלה שאי אפשר בלי הבערת אש על המזבח בכל יום ואע"פ שהיה שם אש מן השמים והוא אמרם מצוה להביא אש מן ההדיוט והתירו להדליק האש בראשי העצים באותה מדורה עם חשכה ולא נחוש שישלח ידו לדחות את העצים לגבי האש כדי שתגמור הבערתן כיון שנכנסה שבת ולא נגמרה הבערתן לפי שהכהנים זריזים הן אבל בשאר מקומות אין עושין מדורה אלא בכדי שיצת האור ברובו וכן אמרו כדי שיצת האור ברובן קודם הכנסת שבת ויוודע זה כשתהא שלהבת עולה מאליה מבלי סיוע ונפיחה והבאת עצים דקין תחתיה ואין הלכה כרבי יהודה שאמר שיאחז האש בראשי הפחמין עם חשכה ואינו צריך לרובן:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק א – משנה יא

מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח. הַתַּנּוּרִים שֶׁלָּהֶן פִּיהֶן לְמַעְלָה, וּמוֹרִידִין הַצְּלִי לְתוֹכוֹ, לְהָכִי תָּנֵי מְשַׁלְשְׁלִין: עִם חֲשֵׁכָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא אֵין צוֹלִין כִּדְאָמְרָן, הָכָא שָׁרֵי, דִּבְנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן וּמַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי וְלֹא אָתוּ לְחַתּוֹיֵי בַּגֶּחָלִים: וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר. מְעַט, בָּעֵצִים שֶׁל מְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לְהַבְעִירָהּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, דְּכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן: בֵּית הַמּוֹקֵד. לִשְׁכָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה בָּעֲזָרָה שֶׁמַּסִּיקִין בָּהּ מְדוּרָה תָּמִיד, וְהַכֹּהֲנִים מִתְחַמְּמִים שָׁם, לְפִי שֶׁהוֹלְכִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה שֶׁל שַׁיִשׁ: וּבַגְּבוּלִין. צָרִיךְ הָאָדָם לְהַבְעִיר מְדוּרָתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְכַמָּה בְּרֻבָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְקִסְמִין דַּקִּין תַּחְתֶּיהָ לְהַבְעִירָהּ: אַף בְּפֶחָמִין כָּל שֶׁהוּא. כִּי הֵיכִי דְּבִמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד מְקִילִינַן, בְּבֵית הַמּוֹקֵד לַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ כֵן בִּמְדוּרַת פֶּחָמִים מְקִיִינַן לְכָל אָדָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַאֲחִיז בָּהֶן הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת כָּבָה וְהוֹלֶכֶת, וְלֹא אָתוּ לְחַתּוֹיֵי בְּהוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּלֵיכָּא מַאן דְּפָלֵיג עֲלֵיהּ:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק א – משנה יא

{א} הֶעָשׂוּי כְּכוֹבָעִים, וְהִיא בֵּית הַתּוֹלַעַת. רַשִׁ"י: {ב} פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י חוֹבָה, כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא, שֶׁאֵין סְעוּדָה חֲשׁוּבָה אֶלָּא בִּמְקוֹם אוֹר, כְּעֵין יְמָמָא: {ג} וְלְעֵיל מִנֵּיהּ כְּתִיב וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנּוֹתָר כוּ', אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁהוּא בֹּקֶר רִאשׁוֹן עַד בֹּקֶר שֵׁנִי כוּ': {ד} וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ יָלְפִינַן דְּאֵין שׂוֹרְפִין כוּ' הָא אֲפִלּוּ בְּלֵיל מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב נַמִּי אֵין שׂוֹרְפוֹ, וְאִם כֵּן גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא לִשְׂרֹף בְּבֹקֶר שֵׁנִי. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָא דְּאֵין שׂוֹרְפִין בַּלַּילָה הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּהִקְפִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא לִשְׂרֹף קָדָשִׁים בַּלַּיְלָה, כִּדְאַשְׁכְּחַן בִּשְׁלָמִים כוּ'. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן שְׁקָלִים פֶּרֶק ז' מִשְׁנָה ג':

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5