מכתב מִלֵּב אוֹהֵב לְעַם יִשְׂרָאֵל

——–

(מכתב מת"ח ראש כולל מהחשובים בירושלים)

לָאַחֲרוֹנָה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲנַחְנוּ עֵדִים שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת בֵּין שְׁכֵנִים, מִשְׁפָּחָה, אַחִים וְכוּ', מְצוּיָה הִיא לִמְאֹד וְלֹא מִסְתַּכְּלִים עַל זֶה כְּדָבָר חָמוּר, וְהָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ מִפָּנָיו יוֹתֵר מֵהַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי אֵשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהָאֵשׁ יְכוֹלָה לִשְׂרֹף רַק אֶת הַגּוּף וְאִלּוּ הַמַּחֲלֹקֶת שׂוֹרֶפֶת אֶת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה. אָדָם הַחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ אֲנִי ב"ה מְקַיֵּם מִצְווֹת וַאֲפִלּוּ בְּהִדּוּר רַב וְאַף עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֲבָל מַתִּיר לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת עִם שָׁכֵן פְּלוֹנִי עַל אֵיזֶה שֶׁהִיא בְּנִיָּה שֶׁלֹּא נִרְאֵית לוֹ וְכוּ' טוֹעֶה הוּא. חַיָּבִים לָדַעַת – אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹ מַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, כָּל תּוֹרָתוֹ לֹא יְכוֹלָה לְהָגֵן עָלָיו.

מֵהֵיכָן לוֹמְדִים זֹאת, מִמַּחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ. נֶאֱמַר בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא (קֹרַח פ"ה) וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעַתּוּ רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת הֵימֶנּוּ, שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁכֻּלָּן מִתְנַבְּאִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אוֹבֵד אוֹתָהּ, וְלֹא רָאָה יָפֶה לְפִי שֶׁבָּנָיו הָיוּ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְעוֹמְדִין מֵהֶן, אֲבָל קֹרַח עַצְמוֹ אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה (בַּמִּדְבָּר טז, לג) וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה.

הָבָה נִתְבּוֹנֵן מִי הָיָה קֹרַח? אוּלַי עַד הַיּוֹם חָשַׁבְנוּ שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע שֶׁלֹּא קִיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְכָל יָמָיו הָיָה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְהַשְּׂרָרָה, זֶה לֹא נָכוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר הָיָה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְכִי כָּל אָדָם זוֹכֶה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, לוֹמֵד תּוֹרָה מְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת שָׂמֵחַ עַל כָּל עִנְיְנֵי הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה עַד שֶׁזָּכָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עִם כָּל זֶה בִּגְלַל שֶׁעָשָׂה מַחֲלֹקֶת כָּל תּוֹרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ לֹא יָכְלוּ לְהָגֵן בַּעֲדוֹ, וְיָרַד הוּא וְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ חַיִּים שְׁאוֹלָה. וְהֵיכָן הוּא הַשְּׁאוֹל, אוֹמֵר רַבֵּנוּ בַּחְיֵי, הַשְּׁאוֹל זֶהוּ הַמָּדוֹר הַשְּׁבִיעִי שֶׁבְּגֵיהִנֹּם.

לְצַעֲרֵנוּ הַגָּדוֹל שׁוֹמְעִים וְגַם רוֹאִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת וַאֲפִי' בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁבִּשְׁבִיל אֵיזֶה צָרוּת עַיִן אוֹ לְהַרְוִיחַ אֵיזֶה שֶׁטַח, מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת עִם שְׁכֵנִים, וְאַף גּוֹרְמִים לְחִלּוּל ה', לְשִׂנְאַת חִנָּם וּלְלָשׁוֹן הָרָע.

וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים אֶת כָּל זֶה אַף לְעֵינֵי הַיְלָדִים וְהַשְּׁכֵנִים וּבְהִתְעָרְבוּת הַמִּשְׁטָרָה, וְזֶה כְּלָל לֹא מַפְרִיעַ לָהֶם וַעֲדַיִן הֵם נֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵי עַצְמָם לְ"שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת" וּ"בְנֵי תּוֹרָה", וְ"אַבְרֵכִים".

הַגמ' בְּיוֹמָא (פו:) אוֹמֶרֶת אַרְבָּעָה חִלוּקֵי כַּפָּרָה הֵן, עָבַר אָדָם עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ. עָבַר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עָבַר עַל כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת ב"ד, תְּשׁוּבָה ויוה"כ תּוֹלִים וְיִסּוּרִים שֶׁבָּאִים עָלָיו מְכַפְּרִים. אַךְ אִם הָיָה בָּזֶה חִלּוּל ה', תְּשׁוּבָה ויוה"כ וְיִסּוּרִים שֶׁבָּאִים עָלָיו תּוֹלִים, וְרַק הַמִּיתָה מְכַפֶּרֶת. מִכָּאן שֶׁחִלּוּל ה' חָמוּר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

שִׂנְאַת חִנָּם בֹּא וּרְאֵה עַד כַּמָּה הִיא חֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן נֶחֱרַב בַּעֲבוּר ג' הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹרָה, עִם כָּל זֶה לְאַחַר שִׁבְעִים שָׁנָה נִבְנָה מֵחָדָשׁ. אַךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁנֶּחֱרַב עֲבוּר שִׂנְאַת חִנָּם, זֶה קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְנָה. עַד כַּמָּה קָשָׁה הִיא שִׂנְאַת חִנָּם.

לָשׁוֹן הָרָע מַה הִיא חֻמְרָתוֹ? עַיֵּן בִּסְפָרָיו שֶׁל מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים ע"ה וּבִפְרָט בְּסִפְרוֹ שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שֶׁהֵבִיא אֶת מַאַמְרֵי חֲזַ"ל בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב בְּחֻמְרַת הֶעָוֹן קָחֶנּוּ מִשָּׁם.

רַבּוֹתַי, רָאִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ שֶׁבִּשְׁבִיל אֵיזֶה שֶׁטַח אֲדָמָה יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת וְלַעֲבֹר עַל חִלּוּל ה' גָּמוּר, וְלִגְרֹם לְשִׂנְאַת חִנָּם, וּלְלָשׁוֹן הָרָע. מִי הִתִּיר לָהֶם כָּל זֹאת?

יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר: "וַהֲלֹא בְּלִי זֶה לֹא אוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשִׁי…" , נֹאמַר לְאוֹתוֹ אָדָם, אִם יֹאמְרוּ לְךָ שֶׁרַק אִם תְּחַלֵּל שַׁבָּת תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, הַאִם תִּהְיֶה מוּכָן לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת? וַהֲרֵי שַׁבָּת פָּחוֹת חֲמוּרָה מֵחִלּוּל ה'. וַאֲפִלּוּ אִם יֹאמְרוּ לוֹ פָּחוֹת מִזֶּה, אֱכֹל חֲזִיר – שֶׁזֶּה רַק לָאו מִן הַתּוֹרָה וְאֵין בּוֹ כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת ב"ד – וְאָז תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, הַאִם הוּא יִהְיֶה מוּכָן לֶאֱכֹל חֲזִיר? וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא, אָז מִי הִתִּיר לָכֶם לַעֲבֹר עַל כ"כ הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁמַּסְפִּיק אַחַת מֵהֶם בִּשְׁבִיל לְהַפְסִיד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקַּשְׁכֶם?

אִם כָּךְ יָבוֹא הָאָדָם וְיִשְׁאַל: "אָז מָה, אֲנִי צָרִיךְ לְוַתֵּר, אֲנִי לֹא יָכוֹל לִדְרֹשׁ וְלִתְבֹּעַ אֶת הַמַּגִּיעַ לִי?" הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁבְּוַדַּאי שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִדְרֹשׁ וְאַף לִתְבֹּעַ אֶת הַמַּגִּיעַ לְךָ, אוּלָם אָסוּר לְךָ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת בִּשְׁבִיל זֶה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲזִיר בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל, כָּךְ אָסוּר לְךָ לִגְרֹם לְמַחֲלֹקֶת, לְחִלּוּל ה' וְלִשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ.

וְאִם בְּכָל זֹאת אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁמִּבְּלִי זֶה לֹא תּוּכַל לְקַבֵּל, אָז אֵין בְּרֵרָה לֹא תְּקַבֵּל מִשּׁוּם שהגמ' אוֹמֶרֶת יַפְסִיד אָדָם כָּל מָמוֹנוֹ וְאַל יַעֲשֶׂה אִסּוּר קַל שֶׁבַּקַּלִּים, כ"ש לֹא לַעֲבֹר אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ.

לְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁהָאִסּוּרִים שֶׁל מַחֲלֹקֶת וְחִלּוּל ה' נִשְׁכְּחוּ מֵהֶם וְכִבְיָכוֹל לֹא קַיָּמִים אֶצְלָם בַּתּוֹרָה כְּלָל הָעֲבֵרוֹת הַלָּלוּ, אֲנַחְנוּ פּוֹנִים לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר, רוֹאִים אֲנַחְנוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ כַּמָּה צָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, עַד שֶׁנּוֹשֵׂא הַבַּיִת הַיְּהוּדִי הָרוּס, כַּמָּה נֹעַר שֶׁיּוֹצְאִים לְתַרְבּוּת רָעָה, שֶׁעַל זֶה הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בְּרָכוֹת ז:) קָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, וְעוֹד וָעוֹד רח"ל. וְכָל הַצָּרוֹת הַלָּלוּ הֵם בִּגְלַל הַשִּׂנְאַת חִנָּם וְהַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁעַל כָּל עִנְיָן פָּעוּט מוּכָנִים מִיָּד לִגְרֹם לְמַחֲלֹקֶת. וְאָז שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת לָמָּה וְלָמָּה, וְלָמָּה הַבֵּן שֶׁלִּי לֹא לוֹמֵד , וְלֹא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלִי וְלֹא מְכַבֵּד אוֹתִי? וְכִי אַתָּה כֵּן מְכַבֵּד אֶת הַקָּבָּ"ה, אַתָּה מוּכָן לְוַתֵּר לִכְבוֹד ה', נִזְהָר שֶׁלֹּא לִגְרֹם צַעַר לַשְּׁכִינָה ע"י מַעֲשֶׂיךָ?

יֵדַע הָאָדָם שֶׁאִם הוּא נִזְהָר שֶׁלֹּא לַחֲטֹא בָּעֲבֵרוֹת שֶׁמָּנִינוּ, עוֹשֶׂה זֹאת לְעַצְמוֹ לְהַרְוִיחַ אֶת הַנֶּצַח שֶׁלּוֹ. וְכִי אִם הוּא מְוַתֵּר בִּשְׁבִיל לֹא לְצַעֵר אֶת הַשְּׁכִינָה יִתָּכֵן שֶׁהוּא יַפְסִיד מִזֶּה? הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם שֶׁל הַקָּבָּ"ה, אִם אַתָּה וִתַּרְתָּ לִכְבוֹדוֹ ית', הַאִם הוּא ית"ש יְקַפַּח אוֹתְךָ?

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי אַחִים קְטַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם וִכּוּחַ עַל מֵאָה שָׁ"ח, כָּל אֶחָד טָעַן שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ לוֹ. הָאָב נִמְצָא בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת אַחַד הַבָּנִים אוֹמֵר לְאָחִיו, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַצֶּדֶק אִתִּי אֲבָל בִּשְׁבִיל לֹא לְצַעֵר אֶת אַבָּא וְלֹא לִגְרֹם לוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ לִכְבוֹדוֹ אֲנִי מְוַתֵּר לְךָ.

הָאָב שֶׁשּׁוֹמֵעַ דָּבָר כָּזֶה הֲרֵי הוּא מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת, כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ יִתֵּן לַבֵּן הַזֶּה וּבִפְרָט אִם הוּא עָשִׁיר יִתֵּן לוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים.

וְהַנִּמְשָׁל נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְוַתְּרִים לִכְבוֹד ה'… הֲרֵי כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, בְּרִיאוּת, פַּרְנָסָה וְהַיְלָדִים בְּעֶצֶם הַכֹּל נִמְצָא בְּיָדָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה וְהוּא כֹּל יָכוֹל, אָדָם כָּזֶה שֶׁמְּכַבֵּד אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה כַּמָּה הַקָּבָּ"ה יַעֲנִיק לוֹ מִטּוּבוֹ, הֲרֵי אוֹתוֹ הָאָב יוּכַל לְהַעֲנִיק לִבְנוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר כֶּסֶף, אֲבָל לְדֻגְמָא חַיִּים אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ בְּרִיאוּת, שְׁלוֹם בַּיִת, חִנּוּךְ הַיְלָדִים, אֲבָל הַקָּבָּ"ה הַכֹּל בְּיָדָיו אָז כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְוַתֵּר וְלִגְרֹם לְשָׁלוֹם אֲמִתִּי.

אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נִבְחַר לְבָרֵךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. מַדּוּעַ דַּוְקָא הוּא? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. הֲרֵי לְךָ שֶׁאָדָם שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַשָּׁלוֹם כָּל הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיָדָיו.

הַגמ' בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז.) מְסַפֶּרֶת עַל רַב הוּנָא שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, וְהַקָּבָּ"ה הִתְעָרֵב וְאָמַר, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא לֹא עוֹמֵד עַל מִדּוֹתָיו וְהוּא מְוַתֵּר, גַּם אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲמֹד אִתּוֹ עַל הַדִּין. מַה הוּא הִרְוִיחַ בְּזֶה? אֶת הַחַיִּים, שֶׁאֲנָשִׁים מוּכָנִים לְשַׁלֵּם מְאוֹת אַלְפֵי דוֹלָרִים וְלָטוּס לְחוּ"ל עַל הַסָּפֵק שֶׁאוּלַי יִתְרַפְּאוּ וְיַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת. הַגמ' (שָׁם) אוֹמֶרֶת כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, אָדָם שֶׁנִּפְגַּע בְּצוּרָה כָּלְשֶׁהִי וּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּמוֹחֵל וְסוֹלֵחַ, מוֹחֲקִים לוֹ אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת.

הַגְּמָרָא בְּשַׁבָּת (נה.) אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, א"כ אִם אָדָם מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מוֹחֲלִין לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו, וְאָז חוֹסֵך מֵעָלָיו הַרְבֵּה יִסּוּרִים.

מְסֻפָּר בַּגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת (ס.) מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמַר מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה'. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד הִלֵּל אוֹמֵר דָּבָר כָּזֶה, וְכִי לֹא רָאִינוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה פֻּרְעָנוּת בְּתוֹךְ בֵּיתָם ר"ל?

אֶלָּא כַּיָּדוּעַ שֶׁהִלֵּל הָיָה וַתְרָן גָּדוֹל מְאֹד וְהָיָה מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו בְּצוּרָה מֻפְלָאָה, כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר עָלָיו בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף לא.) וַהֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, וְגַם לָמַדְנוּ שֶׁאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, וְאִם הִלֵּל הָיָה מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו א"כ כִּפֵּר בְּכָךְ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, אָז אֵין סִבָּה שֶׁהוּא יְקַבֵּל יִסּוּרִים. עַכְשָׁו מוּבָן כֵּיצַד יָכֹל הִלֵּל לוֹמַר בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁזֶּה לֹא בְּתוֹךְ בֵּיתִי.

אַחֲרֵי כָּל זֹאת שֶׁרָאִינוּ וְלָמַדְנוּ אֶת חֻמְרַת עֲווֹן הַמַּחֲלֹקֶת וּמִמֶּנָּה נִכְשָׁלִים בְּעוֹד הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת מְאֹד כְּגוֹן שִׂנְאַת חִנָּם, חִלּוּל ה' וְלָשׁוֹן הָרָע אָז כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִזְדַּעְזֵעַ אִם חַ"ו רַק מַתְחִיל לִהְיוֹת אֵיזוֹ שֶׁהִיא מַחֲלֹקֶת אוֹ מְעֹרָבוּת בְּמַחֲלֹקֶת וְלִבְרֹחַ מִפָּנָיו כְּמִפְּנֵי הָאֵשׁ מַמָּשׁ, וְלֹא לָתֵת לָזֶה שׁוּם קִיּוּם.

וְגַם לָמַדְנוּ עַד כַּמָּה חָשׁוּב לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַוִּתּוּר שֶׁאָדָם קוֹנֶה בָּזֶה לְעַצְמוֹ חַיֵּי עוה"ז וְחַיֵּי עוה"ב כָּל הַנֶּצַח תָּלוּי בָּזֶה.

וז"ל עֵץ הַחַיִּים (נֻדְפַּס בְּסוֹף סֵפֶר נֶפֶשׁ הַחַיִּים עמ' תלד)

הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הָיָה אוֹמֵר:

"עִקַּר הֶעָמָל שֶׁל הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים".

שָׁאֲלוּ אֶת מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ:

מַהִי דַּרְגַּת הַשִּׂיא אֵלֶיהָ יָכוֹל אָדָם לְהַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה?

הֵשִׁיב: לַעֲבֹר אֶת הַשִּׁבְעִים שָׁנָה מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בְּבֶן אָדָם!

(מוּבָא בְּסֵפֶר מַעֲשֶׂה אִישׁ ח"ב עמ' קסו)

כָּעֵת נַעֲבֹר לַעֲשֵׂה טוֹב

וְכָעֵת נַעֲבֹר לַעֲשֵׂה טוֹב – מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (וַיִּקְרָא יט, יח) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. לְהַלָּן נִרְאֶה שֶׁכִּמְעַט כָּל עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ תְּלוּיָה בָּזֶה וְכֵן בְּזֶה הָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹבָה נִצְחִית לְעַצְמוֹ בֵּין בעוה"ז וּבֵין בעוה"ב אִם מִשְׁתַּדְּלִים בְּמִצְוָה זוֹ.

הַגמ' (יְבָמוֹת סב:) מְסַפֵּר עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּתוּ בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, וְכָל זֶה לָמָּה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה. לֹא כָּתוּב שֶׁבִּזּוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בְּקוּם וַעֲשֵׂה, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא נָתְנוּ כָּבוֹד כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ וּמַעֲלָתוֹ. בְּמִי מְדֻבָּר. בְּתַנָּאִים קְדוֹשִׁים עֲנָקִים בַּתּוֹרָה, תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, כַּמָּה תּוֹרָה לָמְדוּ וּבְוַדַּאי כַּמָּה עֲבוֹדַת ה' הָיְתָה בָּהֶם, עִם כָּל זֶה מַסְפִּיק שֶׁלֹּא כִּבְּדוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי כָּרָאוּי לוֹ וּמִדַּת הַדִּין פָּגְעָה בָּהֶם בְּצוּרָה כ"כ קָשָׁה. נִמְצִינוּ לְמֵדִים עַד כַּמָּה זֶה קָשֶׁה אִם לֹא מְכַבְּדִים וְאוֹהֲבִים כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי כָּרָאוּי לוֹ.

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כָּתַב שֶׁלִּפְנֵי הַתְּפִלָּה יֹאמַר: הֲרֵינִי אוֹהֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעַם

יִשְׂרָאֵל וְכוּ' אִם נִתְבּוֹנֵן מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לַתְּפִלָּה אוֹ לְכָל מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מַדּוּעַ הָאֲרִ"י זַ"ל תָּלָה זֶה בָּזֶה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה וּכְכָל שֶׁאֲנַחְנוּ נֹאהַב יוֹתֵר אֶת בָּנָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה, הַקָּבָּ"ה יֹאהַב אוֹתָנוּ יוֹתֵר וִיקַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹתֵינוּ.

כְּדֻגְמַת אָדָם עָשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לִי בַּקָּשָׁה אֵלָיו, כְּכָל שֶׁאֲנִי אוֹהֵב יוֹתֵר אֶת הַבָּנִים שֶׁלּוֹ כָּךְ יַעֲנֶה לִי יוֹתֵר. וְאִם יֵשׁ בֵּן אֶחָד שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב, כָּךְ הוּא לֹא יִרְצֶה לַעֲנוֹת לְבַקָּשָׁתִי.

אֶחָד מֵחֲסִידָיו שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִסְּטְרֶטִין שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם, כֵּיצַד אֲנִי יָכוֹל לְהַדֵּר יוֹתֵר בְּמִצְוַת אַהֲבַת ה'. עָנָה לוֹ הָאַדְמוֹ"ר ע"י אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, זֶה הַמַּסְלוּל לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת ה' אֲמִתִּית. כָּתוּב בְּסֵפֶר "תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ", שֶׁאוֹמֵר הַקָּבָּ"ה לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּלוּם חִסַּרְתִּי מִכֶּם דָּבָר, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וּמְכַבְּדִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

כּוֹתֵב הָרַמְחַ"ל בְּסֵפֶר מְסִלַּת יְשָׁרִים (פֶּרֶק יט) וז"ל: "כִּי אֵין הַקָּבָּ"ה אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל – וְכָל מַה שֶּׁמַּגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הַקָּבָּ"ה מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ עָלָיו. וְאֵלֶּה הֵם הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּבָּ"ה חָפֵץ בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁמּוֹסְרִים עַצְמָם עַל צֹאנוֹ וְדוֹרְשִׁים וּמִשְׁתַּדְּלִים עַל שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם בְּכָל הַדְּרָכִים וְעוֹמְדִים תָּמִיד בַּפֶּרֶץ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְלִפְתֹּחַ עֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי בְּרָכָה – הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה, לְאָב שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב שׁוּם אָדָם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו אַהֲבָה נֶאֱמָנָה, וְהוּא הַדָּבָר שֶׁהַטֶּבַע יָעִיד עָלָיו עכ"ל.

לְדֻגְמָא, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת אָהוּב בִּמְיֻחָד אֵצֶל הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל וּמְקֹרָב אֵלָיו מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יֶחְסַר כֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהֶעָשִׁיר שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ מְאֹד לֹא יִתֵּן לוֹ לְעוֹלָם לִפֹּל. אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַהֲבַת אוֹתוֹ עָשִׁיר תְּלוּיָה בְּכָךְ שֶׁהוּא יֹאהַב אֶת הַבָּנִים שֶׁל הֶעָשִׁיר, כְּכָל שֶׁיֹּאהַב אוֹתָם יוֹתֵר, תִּגְדַּל אַהֲבָתוֹ אֵלָיו יוֹתֵר, הֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ אָדָם יִהְיֶה מוּכָן אֲפִלּוּ לְנַשֵּׁק אוֹתָם כָּל יוֹם, וּבְוַדַּאי שֶׁאִם יֶחְטְאוּ כְּלַפָּיו אוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַהֲגוּ אֵלָיו כ"כ יָפֶה יִמְחַל וִיוַתֵּר מִיָּד, כִּי הוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה לְהַפְסִיד אֶת אַהֲבַת אוֹתוֹ הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל.

הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן הֲרֵי אוֹתוֹ עָשִׁיר יָכוֹל לִתְמֹךְ לְכָל הַיּוֹתֵר בְּכֶסֶף, הוּא לֹא יָכוֹל לָתֵת לוֹ חַיִּים אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה אַחַת יוֹתֵר, וְכֵן הוּא לֹא יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לוֹ בְּרִיאוּת, חִנּוּךְ הַיְלָדִים, שְׁלוֹם בַּיִת וְכוּ', וּבְכָל זֹאת הָיָה מוּכָן לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בְּאַהֲבַת בָּנָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵצֶל הַקָּבָּ"ה שֶׁהַכֹּל בְּיָדָיו, הַפַּרְנָסָה אַךְ וְרַק בְּיָדָיו, הַחַיִּים, הַבְּרִיאוּת וְכוּ', הַכֹּל בְּיָדָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה וְאִם הַקָּבָּ"ה רוֹצֶה לָתֵת, הוּא יָכוֹל לָתֵת יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר, וּבְוַדַּאי שֶׁלְּמִי שֶׁהוּא אוֹהֵב נוֹתֵן יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וּתְנַאי אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ – מְגַלֶּה לָנוּ הָרַמְחַ"ל בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים – הִיא אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וּכְכָל שֶׁנֹּאהַב יוֹתֵר, כָּךְ תִּגְדַּל אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ, אָז כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד לֶאֱהֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד בֶּאֱמֶת, וְלֹא רַק אֶת הָאוֹהֲבִים אוֹתוֹ.

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים- מִי שֶׁטּוֹב אִתִּי אֲנִי טוֹב אִתּוֹ, לֹא יָדַעְתִּי אֵיזֶה חָכְמָה יֵשׁ בָּזֶה, הֲרֵי אֲפִלּוּ הַתִּינוֹק מִי שֶׁטּוֹב אִתּוֹ גַּם הוּא טוֹב אִתּוֹ, גַּם אֵצֶל הַגּוֹי לְהַבְדִּיל, זֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְכֵן הוּא לְגַבֵּי הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת, א"כ בַּמָּה אַתָּה מְיֻחָד שֶׁנִּבְרֵאתָ לִהְיוֹת יְהוּדִי וְנִבְחַרְתָּ לִהְיוֹת הַבֵּן שֶׁל הַקָּבָּ"ה וְנִשְׁמָתְךָ חֲצוּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בַּמָּה אַתָּה שׁוֹנֶה מִכָּל אֵלֶּה שֶׁמָּנִינוּ? אֵיפֹה מִתְבַּטֵּאת כָּאן הָעֲבוֹדָה שֶׁל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּךָ? אֶלָּא מָתַי בֶּאֱמֶת אַתָּה נִקְרָא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹהֵב דַּוְקָא אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁהֵם בְּעֶצֶם לֹא מִתְנַהֲגִים אֵלֶיךָ כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ וְהֵם כִּבְיָכוֹל לֹא בְּסֵדֶר אִתְּךָ, אִם בְּכָל זֹאת אַתָּה בְּשָׁלוֹם אִתָּם, אוֹהֵב אוֹתָם מְוַתֵּר לָהֶם, זֶה נִקְרָא אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

הָאָדָם הֶחָכָם יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא יִהְיֶה אֲפִלּוּ אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא לֹא בְּשָׁלוֹם אִתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת כָּל הַמִּדּוֹת נִתְבַּטְּלוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָּטְלָה.

וַהֲרֵי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מֵאֵת ה' שֶׁיִּסְלַח לָנוּ עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ, אִם אָדָם לֹא בְּשָׁלוֹם עִם הַבְּרִיּוֹת וְלֹא מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ מִיָּד – גַּם לוֹ לֹא יִמְחֲלוּ וְיִסְלְחוּ. וְאִם הוּא מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַמְרוֹת שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הַצּוֹדֵק, גַּם בַּשָּׁמַיִם יִמְחֲלוּ וְיִסְלְחוּ לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו. וְכָךְ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא כָּל הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת דָּנִים אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. מִי לֹא זָקוּק שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, הֲרֵי הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בֹּא אוֹמֵר, שֶׁדָּנִים אֶת הָאָדָם בְּכָל לַיְלָה, וְהַמְקַטְרֵג עוֹמֵד תָּדִיר לְקַטְרֵג עַל הָאָדָם, וְאִם אֲנַחְנוּ נָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת מִמֵּילָא יָדוּנוּ אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת, הֲרֵי שֶׁעָשִׂינוּ כָּאן טוֹבָה נִצְחִית לְעַצְמֵנוּ.

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָדַעַת נְקֻדָּה חֲשׁוּבָה מְאֹד, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נוּכַל לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם וְלֶאֱהֹב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶת מִדַּת הַוִּתּוּר, כִּי כְּמוֹ שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן שָׁוִין כָּךְ אֵין דֵּעוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, כִּי תָּמִיד יִהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיֶּחְטְאוּ כְּלַפֵּינוּ, לֹא יִתְנַהֲגוּ כְּפִי שֶׁצִּפִּינוּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁאַתָּה צוֹדֵק בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶׁהוּא לֹא הָיָה בְּסֵדֶר, בְּכָל זֹאת אִם תִּהְיֶה לְךָ אֶת מִדַּת הַוִּתּוּר תִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם וּלְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

אִלּוּלֵי זֶה לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לְהַגִּיעַ לְשָׁלוֹם אֲמִתִּי עִם כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתְךָ וּלְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל – רַק אִם תִּשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד בְּמִדַּת הַוִּתּוּר וְהַהַכְנָעָה. וּבְעֶצֶם פֹּה נִמְדֶּדֶת יַהֲדוּתְךָ, עֲבוֹדַת ה' שֶׁלְּךָ וַעֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת הָאֲמִתִּית שֶׁלְּךָ.

בְּהַצְלָחָה וּבְאַהֲבָה רַבָּה

וְשֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְאַהֲבַת חִנָּם

וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּקָרוֹב אָמֵן.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל בר לבב – אהבת ישראל

מגוון מפורט של מקרים רבים בחיי היום יום הגוררות בסיבתן את עוון "שנאת חינם" עם עצות בחונות ומנוסות להסרת השנאה והחדרת האהבה
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5