מי המפריש – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——–

מצות ההפרשה מוטלת על בעל העיסה, בין איש בין אשה, אלא שמכיון שהאשה היא עקרת הבית ומצויה יותר בבית ועליה מוטלת מלאכת האפיה, לכך הטילו חכמים מצוה זו עליה, והיא קודמת לבעלה. ועוד טעם, משום שהיא איבדה חלתו של עולם, [אדם הראשון, שהוא ראשית בני האדם, כשם שהחלה ראשית עריסותיכם], בזה שהכשילה אותו בעבירה לאכול מעץ הדעת, וגרמה לו מיתה. (אבות דרבי נתן, תיקוני הזוהר. תתיח)

אף על פי שלכתחילה האשה מפרישה חלה, ויכולה גם לעכב בעד בעלה שלא יפריש, מכל מקום טוב שלפחות פעם בשנה, תכבד את בעלה שיפריש הוא, כדי לזכותו במצוה. (החיד"א, בן איש חי. יבי"א חלק ט סימן קג אות י. תתיח)

שליח – מצוה על בעל העיסה שיפריש בעצמו, שכלל גדול בידינו: "מצוה בו יותר מבשלוחו". אולם במקום צורך, רשאי למנות את חברו או את המשרת היהודי שיהיה שליחו להפריש, ויברך השליח, ובלבד שיהא השליח בן י"ג שנה. (תתיט)

קטן – אינו יכול להפריש חלה. ומכל מקום בדיעבד אם טעה והפריש קטן בן י"ב שנה או קטנה בת י"א שנה, העיסה מתוקנת ומותרת באכילה. (תתיט)

סומא – רשאי להפריש חלה, ולברך עליה. (סימן שכח סעיף ב, ובש"ך שם)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה

מנחם אב התשס"ז

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5