מזיגת משקה על קוביות קרח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

מותר לכתחילה למזוג יין או מים או קולה וכל משקה שהוא, על גבי קוביות קרח שבכוס, ואין בזה חשש איסור של ריסוק הקרח.

בספר פסקי תשובות (עמוד קעב) כתב שלא למזוג משקה על גבי קרח, ולמד כן ממה שיש נזהרים שלא להטיל מי רגלים על השלג, מחשש ריסוק השלג, אלא ימזוג המשקה ואחר כך יתן קרח. עיין שם. ומכל מקום, להלכה אין בזה חשש כלל, ואף הנזהר שם, יודה להקל כאן. ואמנם אין כאן המקום להאריך בנימוקים, אך נציין כמה ספקות שיש לצרף להיתר זה: שמא הלכה כהרמב"ם, הרשב"א והריטב"א שמתירים לרסק אפילו בידים ממש בתוך המשקה, וכל שכן לשפוך את המשקה על הקוביות. ושמא אין זה נחשב כמעשה בידיים, כי רק המטיל מי רגלים על השלג שהוא נמס ונימוח מיד, נחשב כמעשה בידיים, אבל הנותן משקה על גבי קרח שמעט מן המעט נמס באותו רגע, ורק אחר זמן ששוהה הקרח במשקה נמס הכל מאליו, הרי זה גרמא [וכמבואר בקצות השלחן, אז נדברו ועוד]. ושמא הלכה כמהר"ם מרוטנבורג שהתיר גם במי רגלים על השלג, שאין זה נחשב מעשה כלל, וכמו שכתב הלבוש. ובצירוף דעת רבנו בנימין שהובא בשבלי הלקט, שריסוק שאסרו חז"ל הוא רק בשלג וברד שמעולם לא היו מים, אבל מים שנעשו קרח אין איסור לרסקם ולהחזירם למצב הקודם. על כן, מותר לכתחילה למזוג מים או יין או קולה וכל משקה שהוא על גבי קוביות קרח בכוס, ואין צריך להחמיר בזה כלל. וכן מנהג העולם שאין מקפידים לתת המשקה קודם. ועוד, שפעמים כשמסיימים לשתות את המשקה, עדיין ישנן קוביות בכוס שלא נמסו לגמרי, ושוב נותנים עליהן משקה, ואף פוסק לא כתב שצריך להוריק את הקוביות לכוס אחרת ויתן בכוסו את המשקה, ואחר כך יחזור שוב לתת את הקוביות בכוס ["כלי שני"].

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5