ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
אין לתת מוקצה מחמת חסרון כיס או מוקצה מחמת גופו, על גבי כלי שמלאכתו להיתר, כי על ידי כך נאסר כלי ההיתר בטלטול. ואיסור זה נקרא: "ביטול כלי מהיכנו" ['כנו' מתרגם אונקלוס 'בסיס'], שמבטלו ממה שהיה ראוי לו, שעד עכשיו היה ראוי לטלטלו ממקום למקום, וכעת סתר זאת וכאילו קבע את מקומו כאן במה שאינו יכול לטלטלו עוד.
ואולם, לא נאסר לתת מוקצה על כלי היתר, אלא כשהמוקצה הוא חשוב, ונותנו על דעת שישאר שם כל השבת. כגון: שמניח קערה תחת התרנגולת שתטיל ביצתה לתוכה. אבל אם נותן את המוקצה לזמן מועט ואינו דבר חשוב, כקליפות ועצמות שאינן ראויות למאכל בהמה, אין זה נחשב ביטול כלי מהיכנו, ומותר ליתנן בשבת בכלי. ולכן, מותר להניח בצלחת ריקה קליפות פיסטוקים או שקדים וכיוצא.
ואמנם, מאחר ועתה יש בצלחת קליפות שהן מוקצה, היאך יפנה אותן מהצלחת? ישנן כמה אפשרויות: א. ינער את תכולת הצלחת למפה [כגון במפה חד פעמית שזורק אותה], אך לא יגביה לגמרי את הצלחת. ב. יתן מאכל בתוך הצלחת, ואז מותר יהיה להגביה את הצלחת אגב מאכל ההיתר, ולזרוק את הקליפות לאשפה. ג. אם צריך את המקום בשלחן שעליו מונחת הצלחת, מותר להגביה את הצלחת ולזרוק את הקליפות לאשפה, אף מבלי לתת מאכל בצלחת. (סימן שח סעיף כז. שבת ג עב, ריא)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…