מדיני היין

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

יין אדום – מצוה לכתחילה לקדש על יין אדום. ואם יש לו יין לבן ומעט יין אדום, יערב מהיין האדום בלבן אפילו בשבת, ואין בזה איסור צובע. (שבת ב פב, פד. שבת ה לו, מב)

יין שריחו רע – לכתחילה אין מקדשים עליו. אך אם אין לו יין אחר, מקדש עליו. ואם עירבו ביין אחר ונתקן ריחו, מקדש עליו. (שבת ב עח)

יין מגולה [שהיה רוב הלילה ללא כיסוי] – אין לקדש עליו לכתחילה. אך אם אין לו יין אחר, מקדש עליו. ויין מגולה במקרר או בארון, אינו נחשב מגולה. (שבת ב עח. ח"ג תקנ)

יין שרובו מים – ברכתו "שהכל נהיה בדברו". ואם לא השיג יין אחר, יקדש על הפת וכדלהלן. ויש מבני אשכנז המברכים עליו 'הגפן' ומקדשים עליו. אך לדעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל ועוד, אף לבני אשכנז ברכתו 'שהכל', ובאמת שהזהירים במעשיהם לא מקדשים על יין כזה כלל. (כן דעת הלבוש, אליה רבה, פמ"ג, מחצית השקל ועוד. ח"ג תקפג)

מעשה שהגיע מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א לערוך חופה, והביאו יין שרובו מים וברך עליו 'שהכל', ואחריו ברך כן הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל בברכות הנישואין. (שו"ת חזו"ע א פ)

ישיבה אשכנזית – ישימו לב לקדש על יין אמיתי שרובו יין, בהתחשב גם בבחורים הספרדים שיצאו ידי חובת קידוש. ואם אינם עושים כן, יקדשו הבחורים הספרדים לעצמם על יין אחר. ואם אין להם יין אחר, יקדשו על פת. ואם לא עשו כן, אם הבחור האשכנזי קידש על יין שאפשר לבוא ממנו לידי שכרות, יצאו בדיעבד [כדין המקדש על "חמר מדינה" וכדלהלן], אבל אם קידש על מיץ ענבים שרובו מים, לא יצאו ידי חובה כלל, ויחזרו לקדש על פת. (עיין שו"ת עטרת פז חלק א או"ח עמוד שמא. ח"ג תרב)

יין מפוסטר [מבושל] – ברכתו הגפן, ומקדשים עליו לכתחילה. (שבת ב קטו)

מיץ ענבים ופנטזיה [יין מוגז] – מקדשים עליהם לכתחילה. (ח"ג תקסב, תקסט)

מחלל שבת בפרהסיא [דהיינו בגלוי, בפני עשרה יהודים, כנוסע ברכב בשבת] – שמזג יין שאינו מפוסטר, נאסר היין שבכוס בשתיה ואסור לקדש עליו. וכן אם נגע ביין או שתה ממנו, נאסר היין. ויש להיזהר בברית מילה, חתונה וכיוצא, שלא לשתות מהנותר בכוס ששתו ממנה מחללי שבת. (ה"ע ז קנח. שבת ב קכ)

המזמין לביתו אורחים מחללי שבת לשתפם בשלחן השבת, יביא יין מפוסטר שאין בו איסור מגע. ואם לא השיג, ישים לב שלא ימזגו הם את היין. ומכל מקום אם אינם מחללי שבת, רק שעדיין לא שומרים את כל המצוות, אין איסור במגעם.

בן שזכה להתקרב לה' יתברך, ואביו עדיין מחלל שבת, אך מקדש על היין, ישתדל שהקידוש יהיה על יין מפוסטר. ואם אי אפשר, יתחמק ויעשה עצמו כאילו טועם מהיין ולא יטעם. אך אם אינו יכול לעשות כן, יש להקל לו לטעום מעט, כיון שסוף סוף האב מקדש ואומר "זכר למעשה בראשית". (ה"ע ז קנח)

אפיקורוס – מי שאינו מאמין בדברי חכמינו זכרונם לברכה, אף שהוא שומר שבת ומתפלל, הרי הוא אפיקורוס, ואוסר את היין במגעו כיין נסך. (הבית היהודי ט קנג. ח"ג תרמה)

מיהו אפיקורוס?

מעשה שהיה לפני כחמישים שנה, באחד שבא אצל הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל והראה לו מזוזה שיחווה הרב את דעתו עליה, נהנה הרב מאוד ושיבח את הכתב. שאל הרב, מי כתבה? אמר לו, סופר פלוני. אמר לו הרב, "תקח, תקח אותה, היא פסולה". לתדהמתו של השואל, מדוע היא פסולה? אמר לו הרב בזו הלשון: "האיש הזה מדבר על חכם עובדיה יוסף, אז הוא אפיקורוס, והמזוזה שלו פסולה".

יין פגום [ששתו מהיין] – אין לקדש עליו. אבל יש לו תקנה על ידי שיתן בו מעט יין אחר או מים [שלא שתו מהם], ורשאי יהיה לקדש עליו. (סימן קפב סעיף ו. שבת ב נד, תח. ח"ג שעט)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5