מאמר שני – תפילה "מעמקי הלב" פורצת את כל השערים הנעולים!

——–

ראשית יש להבהיר, שזה פשוט שכל תפילה צריכה שתהיה נובעת ממעמקי ליבו של המתפלל, שהרי כל המקור לחיוב תפילה למדנו (בירושלמי ברכות ד', וכן במס' תענית ב'.) מהפסוק "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" איזהו עבודה שבלב – הוי אומר זהו תפילה.

וא"כ מפורש כאן שתפילה צריכה לצאת מתוך הרגשת 'הלב', שבתוך תוכו יזעק את בקשתו, ולא רק יניע את שפתיו. ולכן קראה לזה התורה שדבר זה מכונה בשם "עבודה שבלב".

אלא דעדיין צריכים להגדיר, איך זוכים להרגשה כזו שהתפילה תצא בכנות ובאמת, מתוך פנימיות הלב?

לשם הבנת הדברים, ניקח לזה דוגמא מהחיים, וזה יוסיף לנו תמונה ברורה – מה היא 'הדרך' שמובילה את האדם לזכות לתפילה אמיתית שתצא מעמקי הלב!

ונשאל שאלה: שמעתם פעם תינוק שמתעורר, ומתחיל לבכות בשעה 3.00 בלילה? האם שמתם לב לדבר פלא? הוריו שמתעוררים מקול בכיו, אינם רוטנים כלל על הטרחה שנגרם להם עקב כך. אלא אדרבא הפוך: מקבלים זאת בהבנה גמורה, ומשתדלים כמה שיותר להעניק לו, להאכילו, להשקותו, ולהרגיעו, וכל זה – מתוך רצון עצמי ואהבה גמורה, ללא שום כפייה !

וכעת ניקח דוגמא נוספת: כאשר הילד גודל קצת, ועומד בכוחות עצמו, קורה שלפעמים מתעורר באמצע הלילה, וג"כ מעיר את הוריו לקול בכיו. האם גם אז הוריו קמים לעזרתו – באותו חשק ורצון כפי שקמו לו כשהיה תינוק?

ודאי שלא! ומסתבר שהוריו אף כועסים ורוטנים עליו על שמטריח אותם. וקמים אליו באי רצון, ומחוסר ברירה.

מה ההבדל? הרי בשני המקרים זה הבן שלהם שבוכה ומבקש מהם שיתנו לו אוכל, וא"כ מדוע בתחילה עושים זאת מתוך רצון וחשק, וכאן לא?

התשובה: אז – היה זה בכי 'אמיתי'. ועכשיו – זה בכי של 'פינוק' בלבד.

כלומר, תלוי מה "מסתתר" מאחורי קול בכיו של הילד:

'תינוק' שבוכה – הבכי שלו זה בכי אמיתי, שמשדר מסר להוריו באופן ברור: "אני תלוי אך ורק בכם, ואם אתם לא תקומו להאכיל אותי – אני יגווע ברעב"! ! !

בכי מסוג זה, נוסך בהורים כוחות חדשים, ונותן להם את החשק והרצון לקום לעזור לו, כיון שיודעים שיש מישהו שתלוי – רק בעזרתם!

ואולם סוג הבכי השני של הילד, נכון הוא בוכה, ואולם הוא לא תולה את עצמו רק בהוריו, הרי יש לו גם אפשרות להעזר בכוחות עצמו. א"כ הוריו מרגישים שאין זה בכי שפורץ מכל הלב, וזה מה שמרפה את כוחם, ומוריד להם את המרץ לקום לעזור לו – מתוך רצון ואהבה.

וכעת נעביר את המסר – כלפינו אנו.

גם אנו נקראים בנים של הקב"ה. ויש שני סוגי בנ"א שמבקשים ממנו עזרה:

1. יש אדם שמתפלל אליו, ו'מפיל' את עצמו רק בידי הקב"ה. מרגיש הוא שאם הבורא לא ירחם עליו – אין לו כתובת אחרת לפנות! ובגלל זה הוא מתפלל ב'התבטלות' גמורה – סוג תפילה כזו, שיוצאת באמת מעמקי הלב, כביכול היא מחייבת את הקב"ה לקום ולעזור לו, כיון שבלעדי זה – המתפלל ישאר אומלל ומסכן!

2. ואולם ישנם בנ"א שמתפללים, אבל הבקשה לא יוצאת מעומק ליבם. כלומר, הם לא מרגישים שחייהם ופרנסתם תלויה בהקב"ה בלבד, אלא עומדים לרשותם עוד אמצעים שיכולים לעזור להם, וכגון: אמצעים כספיים, עזרת החברה, לשכת הסעד, וכו'.

תפילה מעין זו – לא מעוררת את הקב"ה לקום ולעזור לו – בדיוק כמו שהאמא לא מתעוררת לקום ולעזור לבנה הגדול, כיון שהיא לא מרגישה שבאמת הוא זקוק ותלוי רק בעזרתה בלבד!

הכלל הוא: אחוז הסיכויים שהתפילה תתקבל ברצון לפני הקב"ה – תלוי לפי מידת הכניעה, ההתכופפות, וההתבטלות, שאדם מרגיש בעצמו כשעומד לפני הקב"ה!

ועתה נגלה לכם את הסוד: היודעים אתם מי היה הראשון, שהמשיל את התפילה לדוגמת 'תינוק שבוכה'? דוד המלך בספר תהלים! וכך הוא מתבטא (בפרק קל"א) "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו". כלומר, דוד המלך שואף להגיע לידי מידת ההתבטלות בעת התפילה. וכשהוא רוצה לתאר איך ההרגשה צריכה להיות, הוא מדמה את זה כגמול (תינוק) שנמצא עלי אמו. שאין לו כלום משלו, וכל הָתְלוּת שלו – זה רק באמו!!!

ובאמת כבר מצינו 'בתורה', שישנם סוגי בנ"א, שממש מרגישים על בשרם, שכל מאורעות חייהם – תלויים אך ורק בידי הקב"ה, ועל כל צעד וצעד – מרגישים יד מכוונת מלמעלה.

ועליהם מבטיחה התורה, שהקב"ה יענה מיד לקול שועתם !

ומיהו אותם בנ"א? – יתומים ואלמנות!

והרי לפניך פסוק מפורש המבטיח זאת. עיין חומש שמות פרק כ"ב:

"כל אלמנה ויתום לא תענון. ואם ענה תענה אותו… 'צעק יצעק' אלי, ואז – שמוע אשמע צעקתו".

מה רוצים לרמוז ב'כפילות' המילים "צעק יצעק"?! התשובה פשוטה: בדרך כלל אדם צועק להקב"ה פעם אחת. וכשרואה שלא נענה – עוזב והולך לחפש את ישועתו – בהשתדלות אצל חביריו ומכריו !

זה הכל בסתם בנ"א. ואולם ישנם אנשים גלמודים ומסכנים, וכגון יתומים ואלמנות – הם אין להם כתובת אחרת, והם יודעים לפנות רק אל אבא שבשמים! ואם הם לא נענים פעם הראשונה – הם לא מניחים, אלא חוזרים שוב וצועקים "צעק יצעק"! וכשהקב"ה מרגיש שבאמת הם תלויים רק ברחמיו – אז הוא מבטיח: "שמע אשמע צעקתו"!!!

עד כאן הבאנו ראיה ליסוד הנ"ל – מן התורה.

וכעת נעתיק כאן עוד ראיה מפליאה מן התלמוד:

הגמ' בתענית (דף כ"ד:) מתארת את תפילתו של הכהן הגדול ביום הכפורים, כשנכנס לבית קודש הקדשים. ומה התפלל שם?

מפרטת הגמ', היה מתפלל תפילה "קצרה", ואומר: יה"ר מלפניך ה' אלוקינו, שתהא השנה הזו גשומה וכו'. ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים וכו'.

פירוש הדברים: הכהן הגדול שהיה נכנס פעם בשנה למקום המקודש ביותר לעם היהודי – בית קדשי הקדשים, היה חייב לצמצם את תפילתו במילים ספורות בלבד, ולהתפלל תפילה 'קצרה'.

וכל כך למה? כדי שלא להבעית את ישראל. שלא יפחדו שמא ח"ו לא נמצא ראוי, ומת בפנים.

ועכ"פ – כשתקנו לכה"ג נוסח תפילה "מקוצר", מה כתבו שם? שיתפלל לפני הקב"ה, שאם יהיה יום גשום, ועובר אורח ברחוב יהיה פתאום נושא על כתיפו שק קמח כדי לעשות מהם מצות לפסח, וכשיבחין בגשמים המחמיצין את קמחו – ישא עיניו למרום, ויתחיל לבכות לפני הקב"ה, שיחוס על מידת הקמח המצומצמת שיש ברשותו, ויפסיק את הגשמים לזמן מה !

ועל זה ביקש הכה"ג, "שֶאָל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים", כיון שס"ס כללות עם ישראל זקוקים לגשמים.

והדברים מזעזעים: וכי חסר צרות לעם ישראל? והרי כל יום עובר העם היהודי הריגות, רדיפות, ועינויים. ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חברו!

ומכל זה הכהן הגדול כביכול 'מתעלם', ולא מתפלל על המצב הקשה שבו שרוי עם ישראל. ועל איזה דבר "חשוב" הוא כן מוצא לנכון להתפלל בדקות אלו? על מקרה נדיר, שאם ימצא אחד מאלף שפעם יִתָקָע עם שק קמח על כתפו בעת ירידת הגשמים- שהקב"ה לא יעצור את הגשמים בגלל תפילתו.

ולכאורה אין כל הגיון שכלי – לסדר התפילה שתקנו לכה"ג.

ואולם לפי היסוד שהשרשנו בס"ד במאמר זה, הדברים מאירים להפליא! דוקא על מקרה זה ראה הכה"ג 'צורך דחוף' להתפלל. ומשום שתפילה זו יוצאת מפי איש עני מסכן, שנמצא רטוב עד לשד עצמותיו מפני הגשמים, וכולו רועד מקור, ועוד הולך לאבד את השק קמח האחרון שנשאר לו. וא"כ כשהוא מתפלל – התפילה יוצאת באמת מעמקי ליבו להקב"ה, שיחוס עליו ויפסיק לכמה דקות את הגשם, ותפילה כזו היא "מסוכנת" ועלולה להבקיע את כל הרקיעים, ולהפסיק את ירידת הגשמים. ולכן שטח הכה"ג את בקשתו שאעפ"כ יעדיף את טובת הכלל, וימשיך את הגשמים !

ממש להשתומם, מה יכולה לעשות תפילה אחת שיוצאת מעמקי הלב – לפעול אף לשינוי טבע בעולם, ולהפסקת הגשמים באופן פתאומי!

ואם נהיה כנים ואמיתיים עם עצמנו, ונתחיל לעשות חשבון, מתי אנו מתפללים תפילה כנה ואמיתית – נגלה להפתעתנו שרק בזמנים 'לחוצים' וקשים – של חולי, וחוסר פרנסה וכו', כשכבר כלו כל הקיצין – רק אז אנו נזכרים להתעורר ולהתפלל מכל הלב אל הקב"ה !

ומדוע לא נלמד מהנהגת שרה אמנו? אצלה כתוב בפסוק "ויהיו חיי שרה – מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים". ושואל רש"י, בשביל מה צריך להאריך ולפרט את גיל הילדות (7) גיל הבגרות (20) וגיל הזיקנה (100)? שיכתוב בקיצור – 127 שנים!

ומתרץ רש"י, להודיעך "שכולם שווים לטובה"! – כלומר, כל החָוָיוֹת שעברו עליה בחיים, בכל הזמנים ובכל המצבים לא הזיזו ושינו אפי' במשהו – את הדבקות ורמת ההתלהבות אשר היתה בתפילה!

היא התפללה בזמן שכבר קיבלה את הבן – בדיוק – כאותו מצב שהיתה עדיין עקרה ולא ילדה בן!!!

שום דבר לא הזיז אותה! בזמן שמחה וח"ו בזמן עצב, תמיד התפילה היתה על אותה דרגה: תפילה מעומק הלב!

וזה לקח מאלף לגבינו: לא לשנות את דרגת רוממות התפילה, בכל תקופה ובכל זמן. שהתפילה לא תהיה נתונה לשינויים – כפי ה'מצב רוח' שלנו, אלא נשתדל לשאוף להגיע תמיד לדרגה של: "כל תפילות החיים – שווין לטובה"!

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל

הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5