לרפואה. לריח. לנוי. – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——–

מותר לזרוע שני מיני צמחים שאינם עומדים לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה, אלא לרפואה או לריח או לנוי, ואין בהם איסור כלאיים. (רמא)

מותר לזרוע שני מיני דשאים יחד, אם אינם עומדים למאכל בהמה. (הרדב"ז. רלט)

שני מיני זרעים דומים
כתב מרן בשלחן ערוך (סימן רצז סעיפים יד, טו): יש זרעים שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שינוי המקומות והעבודה שעובדים בארץ, עד שיראה כשני מינים. ואע"פ שאינם דומים זה לזה, הואיל והם מין אחד אינם כלאים זה בזה. כגון: החזרת עם חזרת גלים, והעולשים עם עולשי שדה, והכרישים עם כרישי שדה, והכוסבר עם כוסבר הרים, והחרדל עם חרדל מצרי, והשעורים עם שיבולת שועל, והכוסמים עם השיפון. ומאידך, יש בזרעים שני מינים שהם דומים זה לזה וצורת שניהם קרובה להיות צורה אחת, ואף על פי כן הואיל והם שני מינים, הרי הם כלאים זה עם זה, כגון: הצנון עם הנפוס, ודלעת יונית עם דלעת מצרית, אע"פ שהם דומים זה לזה, הרי אלו כלאים זה בזה.

יש זרעים שאף על פי שהם שני מינים בטבעם, אך הואיל והעלים שלהם דומים זה לזה או שהפירות שלהם דומים זה לזה דמיון גדול, עד שיראה כשני גוונים ממין אחד, עדיין לא נאסרו משום כלאים זה עם זה. למשל: הלפת עם הצנון אינם כלאים זה בזה, מפני שפירותיהם שווים. וכן הלפת עם הנפוס אינם כלאים זה בזה, מפני שעליהם שווים. אבל צנון עם הנפוס, אף על פי שהעלים דומים זה לזה והפרי דומה לפרי, הרי אלו כלאים, הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה הרבה. וכן כל כיוצא בזה. ע"כ. על כן, אדם שנראה לו שישנם שני מיני זרעים הדומים זה לזה בפירות, בעלים ובטעם, ורוצה לזרעם יחד, ישאל מורה הוראה הבקי בעניינים אלו, שיורה לו אם מותר לזרעם יחד או לא, ולא יסמוך על עצמו כלל, לבל יכשל חס ושלום באיסור מן התורה.

ופשוט שאין לזרוע אבטיח עם מילון יחד, שהרי אינם דומים זה לזה כלל, שהעלים של המילון רחבים וארוכים, ושל האבטיח אינם רחבים, ויש גם שינוי ניכר במראה העלים ביניהם. כמו כן, מראה הפרי שונה זה מזה, כנראה לעין כל. וכן, טעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה. (שו"ת ציץ אליעזר חלק ב סימן יב. הר צבי. רמג)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה

מנחם אב התשס"ז

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5