למה לא מברכים על גמ"ח

——–

ז. אין מברכים על מצוות גמילות חסדים, לפי שהמצוה תלויה באדם אחר, ושמא ימאן ולא יחפוץ בחסד אשר חפצים לעשות עימו. ועוד עיין בפנים עוד טעמים.

{(((משום שתלויה באחר)))

ז. א. אין מברכים על מצוות גמילות חסדים לפי שהן מצוות הנעשות עם אחר, ושמא ימען האחר. כ"כ בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן יח) ו"זל, וכן אין מברכין על מצוה שאינה תלויה כולה ביד העושה. מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו, ונמצא מעשה מתבטל. כגון מתנות עניים, והלואת הדלים, ונתינת צדקה, והענקה, וכיוצא בהם. וכן על דבר שהוא מסור לבית דין, כגון עשיית הדינין, שמא לא יקבלו באי דין את דעתו. וכו'. וכן על ביקור חולים, ותנחומי אבלים, והבאת שלום בין אדם לחברו, מפני שהן תלויות ביד אחרים, דדילמא לא מקבלי מיניה, ובידם לעקור ממנו מצוה זו. עכ"ל. וכ"כ עוד (בח"א סי' רנד) ו"זל, כל מצוה שאי אפשר לו בגמר עשיתה להעשות בינו לבין עצמו, אלא צריכה אחר עמו, אין מברכין עליה, כגון צדקה וביקור חולים, וכיוצא בזה. שאם אין לקבל, או שאינו רוצה לקבל, וכן ביקור חולים שאם אין חולה לבקרו, או שאינו רוצה בבקורו, אי אפשר לו לעשותה, אין מברך עליהם, וכן כל כיוצא בהן. עכ"ל. וכ"כ בשיורי כנה"ג (יו"ד סי' שעו סעיף ז) ע"פ אלו דברי הרשב"א שלכן אין מברכים על ניחום אבלים ושכ"כ בתשובה להרמב"ן (סי' קפט) והן הן דברי הרב תמים דעים (סימן קעט) והרד"א בתחילת ספרו (שער הג') בשם הר"י בן פלאט "זל. ובשם הראב"ד כתב טעם אחר שאין מברכין על ניחום אבלים, מפני שיש בה קלקול לאחרים. עכ"ד הכנה"ג. וכ"כ בשו"ת שדה הארץ (ח"ג או"ח סי' יא) ע"פ הרשב"א (הנ"ל סימן יח) דעל צדקה לא מברכים מפני שאפשר שלא ירצה, ומינה לקימה והידור. וכן בשו"ת זכר יהוסף (או"ח סימן סח אות ג) בשם האבודרהם (בראש הספר שער ג) כתב שלא מברכים על עמידה בפני רבו, כיון דאי אמר לא בעינא, ליתא לעשה, כדאיתא בשו"ת הרשב"א (סי' יח) דלכן אין מברכין על צדקה והלואה לעני וע"ש. וכ"כ בספר פדה את אברהם (פאלאג'י מע' פ אות ב) לענין מדוע אין מברכים על מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים ושכ"כ בספר מר ואהלות (סי' יד) ועע"ש, ובהגהות לב אבירים (שם אות ב על ספר פדה את אברהם פאלאג'י) להרה"ג יקותיאל אוהב ציון שליט"א. וכ"כ את יסוד הרשב"א שלא לברך על מצוה שתלויה באחר בספר יוסף את אחיו (פאלאג'י מע' ב אות יג) דלכן לא תיקנו ברכה על קול ערב, בשונה מריח ומראה. וע"ע בישרי לב (חזן או"ח מע' כ ערך כתיבת ס"ת).

(((רק על ל"ת)))

ב. ובשו"ת סולם יעקב (סימן מח אות יב) כתב שאין מברכים על ואהבת, כיון שחיובה רק על ל"ת, ועל ל"ת אין ברכות. ע"כ. ברם התבאר לעיל (סימן א סעיף ב) באורך שרוב הפוסקים סוברים שמצוה זו היא אף על עשה.

(((דבר שכל האומות עושין לא שייך וצוונו)))

ובספר ערוך השלחן (יו"ד סי' רמ סעיף ד) כתב שלא מברכים על גמ"ח, מפני שכל אומה עושה כן, ונהי שהם עושים משום השכל, ואנו משום צווי הבורא, מ"מ אחר שכולם עושים, ח"זל לא תקנו לברך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו, אחר שכולם עושים. וכבר בארנו זה בח"מ (סי' תכז ע"ש). ע"כ.

(((יוצאים יד"ח בברכת התורה)))

ובשו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן יג ד"ה ומעתה) ישב ע"פ הב"י (סי' מג) דברכת התורה יש לברך על ד"ת, היות וחל גם על עסק הלימוד, וגם על עשיית המצוה. ומינה יליף שזו הברכה כוללת גם כל המצוות שעושים תמיד, כגמ"ח.

וע"ע בזה בכנה"ג (חו"מ סי' א ס"ק ד, ור"ס צט) ובשו"ת עולת שמואל (סי' כא ד"ה עוד ותן) ובפמ"ג (אשל אברהם ריש הלכות ציצית) וע' קצה"ח (סי' צו) ובספר הידור מצוה (דף יא ע"ב) ובספר גנזי יוסף (סימן נ אות ג) שאין מברכים על צדקה. ועוד לגבי ברכה על צדקה בספר זכר יהוסף (או"ח סי' סח) ובשו"ת צי"א (חיו"ח סי' סג אות ב עמ' קה) ובספר דרך אמונה (מתנות עניים רפ"ז, ובציון הלכה שם אות א) ובספר צדקה ומשפט (בלוי בריש הספר) מפי ספרים. וע"ע בספר ליקוטי שושנים (עמ' תמה) באורך רב ו' טעמים למה אין מברכין על צדקה. ועוד לו (עמ' תפה) למה אין מברכין על ביקור חולים. ע"ש באורך. וע"ע בספר ילקוט יוסף (אבלות מהדו' תשס"ד סימן א סעיף א) באורך כמה טעמים למה אין מברכים על מצות ביקור חולים.

וע"ע באנציקלופדיה תלמודית (ח"ד דף תקיט) באורך בזה מפי ספרים ראשונים ואחרונים. ובשם הרמב"ם הביאו לחלק בין מצוות שבין אדם למקום שמברכים, למצוות שבין אדם לחבירו שלא מברכים. ועוד שם (עמ' תקכג) דמצוות שכל הזמן חייבים בהם כבין אדם לחבירו אין לברך. ועוד עיין למה לא מברכים על קבורת מתים בספר שדי חמד (ח"ו דף 312 ע"ב) ועל השבת אבידה (ח"ו דף 313 ע"ב) ועל כיבוד אב ואם (ח"ו 314 ע"א) ועל צדקה (ח"ו 432 ע"א).}

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א

הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5