——–
ועוד בנוסף ישנה טעות שלישית לזה הטועה החושב מה נורא אם אבטל היום מלימודי – למחר אשלים את החסר, הן מצד המבואר לעיל בתחילת המאמר שבכל התרשלות יוצר האדם לעצמו מחסום נוסף ואם כן אל יבטיחך יצרך שמחר תוכל בקלות לחזור ללימודך, ועוד שמעתה אף כשיחזור ללימודו נעשה יצרו גס יותר, ומעתה כבר לא ינקפנו יצרו על ביטול תורה בתביעה מדוקדקת כמו מקודם, דהיינו אם מקודם היה לבו נוקפו על ביטול תורה של חצי שעה והיה נרגז על כך, מעתה נעשה לבו גס יותר וחצי שעה של ביטול לא יחשב בעיניו רק ביטול של שעה ויותר, וכן על זה הדרך, ככל שיתרשל האדם מלימודו כן יקהה יצרו וחוש התביעה שלו יהא גס יותר מלתבוע מעצמו דברים עדינים יותר שהיה תובעם מעצמו קודם שנכשל, ותביעותיו מעצמו מעתה יהיו יותר קהים הן בכמות והן באיכות, והוא ענין "נעשה לו כהיתר", דלאחר שהקהה את חושיו כבר לא יתבע מעצמו מה שהיה תובע פעם כי נחשב לו כמותר.
ונמחיש זאת באופן מוחשי, אדם שבמשך שבוע א' לא קם לתפילה בציבור וחיסר פעם אחת, ובשבוע שלאחריו חיסר פעמיים שלא בא לתפילה, ובשבוע הג' חיסר שוב פעם אחת בלבד, נתבונן, חסרונו של זה היה שווה בשבועות א' וג' שחיסר בהם פעם אחת בלבד, וכי הכעס והרוגז שהיה לו לאותו אדם על חסרון פעם א' שחיסר בשבוע הראשון שווה למה שחיסר בשבוע הג'? בודאי שלא, שבוע ראשון שחיסר פעם אחת מלקום להתפלל בודאי כעס על עצמו והרגיז יצר הטוב על יצר הרע, אולם בשבוע הג' ששוב חיסר פעם אחת, הלא כבר התנחם במצבו בייחס לשבוע ב' שאז חיסר ב' פעמים, ואומר הוא: הנה ב"ה, התקדמתי! שלא חסרתי ב' פעמים אלא פעם אחתו
ונחזור שוב על מה שאמרנו קודם, מטרת הנפילה אומנם מביאה בהכרח לקהות חושים מלתבוע דברים דקים, אולם עדיין יש בה כדי לעורר מסמיות העינים, בזה גופא שרואה הוא היאך פעם היה מתרגש ומתבהל מכשלונות בדברים דקים והיום כבר הגיע למצב שרק תביעות גסות מעוררות אותו, וזה יביאהו להתבונן היאך נחת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ובכך יזדרז לשוב למעמדו הקודם, כך שישנו היגיון ברור בהנהגה זו, שאין המטרה בנפילה לדחות ולהרחיק, כפי שכך עלול להבין הטועה, אלא מטרת הנפילה לעורר ולהבהיל את הנפש בהתראה זו שתתבונן מה יכול לקרות עמה בזלזול בקטנות.
פרשת וארא ב' – מאמר כח – תמימות
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-ד-י ושמי ה' לא נודעתי להם" (ו, ג)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…