——–
ח. אם מחמת עשיית החסד יחלה, או אפילו רק יתקרר, אין עליו חיוב עשיית החסד.
{(((הפסד גדול לעושה החסד אך צורך הזקוק לחסד גדול יותר)))
ג. ולכאורה יש מקום ללמוד יתרה מכך על פי האמור לעיל (סימן ג סעיף ד אותיות ז,ח) דכל שיש לעושה החסד חשיבות רבה להמנע מעשיית הדבר, חשיבות כמשקל מקרה שאין לו כדי פרנסתו ולכן נמנע מלתת צדקה, שבכה"ג הימנעותו היא צורך גדול, הרי בצורך גדול כזה (כאין לו כדי פרנסתו לתת צדקה) יפטר מלעשות את החסד, אף אם הזקוק לחסד זקוק עד מאוד, והיזדקקותו גדולה ממה שמפסיד עושה החסד בעשיית החסד. [וזאת כמובן למעט בא, שהוא כל עוד אין כאן צורך חיים ממש כפיקוח נפש, וכדלעיל (סימן ג סעיף ד אות ו).] ולכן באין לו כדי פרנסתו פטור מלתת צדקה למי שאין לו כדי חייו, והרי אין לו כדי חייו היא היזדקקות גדולה כמו צורך החולה הנ"ל, ובכל אופן פטור. וחזינן דאף שהנזקק זקוק לכך עד מאוד, היות ולעושה החסד הוא דבר גדול, אף שפחות מההיזדקקות של הנצרך, פטור. [ולאור זאת לכאורה אין חיוב לקיים מצות ביקור חולים בנסיעה לארץ אחרת, אף שאין מי שמטפל בצורכי החולה, ואף שהחולה זקוק לחסד יותר מהקושי בנסיעה לארץ זרה, מ"מ כיון שיש בכך טורח רב עד מאוד פטור.] אך יש לדון בעצם הדין, כי יש מקום לומר שנתינת צדקה למי שאין לו כדי פרנסתו אינה כה דבר קשה, כי עסקינן בנתינת שוה פרוטה, ולא לפרנס את העני השני. וגם צורכו של העני אינו כה גדול, לפי שלא אלמן ישראל, ואם הוא לא יתן לו צדקה, ישראל אחר יתן לו, ואם כן יש לומר כי הקושי בנתינת הצדקה גדול מצורכו של העני. וגם לכאורה סתירה לכך מחיוב טעינה ופריקה אפילו מאה פעמים, ואם נחשב את הטורח של פעם המאה ביחס לצורך של בעל המשא, הרי הטורח רב על היזדקקות הנזקק ואפילו הכי חייב. אך זה תלוי בדברינו לעיל (סוף אות ב) ועוד לעיל (סעיף ו בהערה) האם אפשר ללמוד בנין אב. וצריך עיון.
(((חולי מחמת הגמ"ח)))
ח. א. אם יחלה מחמת עשיית הגמ"ח הרי שפטור, דהקשתה הגמרא במציעא (דף ל ע"ב) לגבי ביקור חולים שהוא גמילות חסדים, ולשם מה דרשה מיוחדת ללמוד מצות ביקור חולים, ומשני כדי ליטול אחד מס' מחוליו. וכך נפסק בש"ע (יו"ד סי' שלה ס"ב) שיבקר חברו אף שנוטל אחד משישים מחוליו. וכן הוא בשאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא צג), ובסמ"ק (מצוה מז). והרי דריבוי מיוחד אמרו לענין ביקור חולים יתר על שאר גמ"ח, דאף שנוטל אחד מס' מחוליו חייב, והרי א"כ דוקא זה, ולא שאר גמ"ח. ויוצא דבגמ"ח רגיל אם נוטל מחוליו, וק"ו אם יחלה מחמתו, פטור. למעט את מצות ביקור חולים דאף שנוטל א' מששים מחוליו מחוייב. ואגב עיין כאן בהערה*) אי יוצאים יד"ח ביקור חולים בטלפון. וכן מבואר ביראים (סי' רכט) בדין טעינה דכתב ו"זל, וכשם שפטרנו למעלה בעמוד רביעי והוא בבית הקברות, ומלאכה שלו מרובה משל חברו במציאה פטור, כך הוא פטור מפריקה וטעינה, דחדא טעמא נינהו. עכ"ל. דהיינו כשם שלמדנו באבידה פטור מהשבת אבידה כשהוא כהן והיא בבית הקברות, וכן כשמפסיד מלאכתו, כן נלמד היתרים אלו בטעינה, דניזיל בתר טעמא. והרי שהכל מאותו הטעם, והוא הדין והוא הטעם גם להיתר של חולה שאמרה שם הגמרא יחד עם היתר זקן ואינה לפי כבודו, וכהן והיא בבית הקברות, שיחול היתר זה על כל דיני גמ"ח, כיון "דחדא טעמא נינהו".
וכן פסק בספר ארח מישרים (פי"ז סעיף ב) ו"זל, אכן אם מגיע לו נזק ע"י גמילות חסד, נראה שפטור ממנה. חוץ ממצות ביקור חולים, שאף אם יגיע לו נזק על ידי כך, חייב בו. ע"כ. ולמד כן מהגמרא הנ"ל. וע"ע בשו"ת בית אבי (ח"ד סימן לז) דכתב שגמ"ח שבגופו חיובו עד שלא יסתכן. וחשש חולי ויסורין זהו בגדר ספק סכנה ופטור. ויליף לה מהאי דאין חיוב להכניס עצמו לספק סכנה להציל חבירו מודאי סכנה, וכדביאר (בח"א קונ' רופא כל בשר ס"ק טז). עכ"ד. ועע"ש. וע"ע להלן (סימן ד סעיף יב).
((( *) ביקור חולים דרך הטלפון )))
ועוד עיין בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ה ברמת רחל פ"ב) ובשו"ת יחו"ד (ח"ג סימן פג) אי יוצא יד"ח ביקור חולים דרך הטלפון, ושהרמב"ם (רפי"ד מהלכות אבל) כתב שנוטל אחד מששים, והשמיט שזהו בן גילו. וביאר שהוא על פי מדרש ויקרא רבא (פרשה לא סי' א) ששם השמיטו זאת. וע"ע לגבי ביקור חולים דרך הטלפון בשו"ת חלקת יעקב (חיו"ד סימן קכח) דס"ל להחמיר. וע"ע לו חיו"ד (סוף סימן רכג) וע"ע בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' פד) ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"ה רמת רחל פ"ח אות ו) ובספר דברי סופרים (פ"א סעיף מד) כתב מדנפשיה שיוצא יד"ח, ובילקו"י (אבלות סימן א סעיף ד) כתב היכא דא"א אף שאינו יוצא יד"ח בשלימות שפיר יקיים ע"י טלפון. וע"ע בספר זכרון יצחק (פ"א סעיף יז). }
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5