——–
כתב בספר "טהרת הקודש" ("מאמר הצדקה" פרק יב): והנה דע, שעכשיו עקר תיקון נפשותינו תלוי במה שכתבתי בהנהו תרין מאמרים: מאמר הקודם של תפילה ומאמר הזה של צדקה, כי תש כחנו מלסגף עצמנו לאלפי אלפים ורבבות תעניתים וסגופים שנתחיבנו בחטאינו המרבים, לכן זה עיקר עבודתנו ותשובתנו לפייס את הקב"ה כביכול בתפילה ודמעות ותחנונים ובנתינת צדקה.
והנה מי שרוצה לתקן נפשו ובקרבת ה' חפצו, הגם שאם באנו לתקן בפרטות כל החטאים הגדולים וקטנים אי אפשר לפרטם כי רבים הם, אבל על-כל-פנים מה שבכחנו לפרט ולפי מה שנתגלה על-ידי רבבו הארי ז"ל מספר הצומות על כל חטא ועוון. וכתבו בספרי יראים שמי שאין בכחו להתענות כל התעניתים המפרטים על כל חטא, אז יפדה כל התעניתים בצדקה.
ומבאר בספר הקדוש "התניא" (ב"אגרת התשובה") שזה שאמרו ("כתבות" סז): המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, זה לא נאמר רק למי שלא חטא וכדי לקיים מצות צדקה, אבל מי שחטא והחוב מוטל על קרקפתא דילה לתקן, אינו מספיק לו החומש, רק כמו שכתוב ("איוב" ב): "וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו", כדי לקיים ("דניאל" ד): "וחטאך בצדקה פרק".
לכן נהגו עכשיו חסידים ואנשי מעשה ליתן הרבה צדקה, הרבה יותר מחומש, בהיות שאין בכחנו להתענות ולסגף נפשנו. לכן אחי חמול על נפשך שלא תרד לשאולה ואל תחמול על נפשות ביתך במקום שצריך להציל את נפשך משאולה, לבד מהנצרך בהכרח לפרנס בני ביתך ולגדלם על דרכי תורה שזה גם כן לצדקה נחשב, כמו שאמרו רז"ל ("כתבות" נ): "עשה צדקה בכל עת" ("תהלים" קו) זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. אבל כתבו בספרי יראים שאל יסמך על זה הצדקה לפדיון נפשו כמו שרמזו הצדיקים בזה בהכתוב ("ויקרא" טז): " ואל יבא בכל עת אל הקודש", דהינו: הגם שדרשו רז"ל "בכל עת" זה המפרנס בני ביתו, אבל מן "בכל עת" זה לא יבוא אל הקודש כלל אם לא יתן ויחלק צדקה ביד רחבה ומלאה ממש במסירות נפש וביותר מכחו.
ושאלו לי, הנה מי שהוא בעל חוב, שמבאר בס"ח שכל זמן שלא שילם החובות לא יתן לצדקה, שהוא כמו בוצע ברך.
ועל-ידי זה דכירנא שנסעתי איזה פעם עם אדם שוע ונדיב וסיפר לי על-הדרך החובות שלו שרבו משערות ראשו. ושאלתי אותו, אם כך הוא איך יכול לפזר כל כך לצדקה? והשיב לי: אם קודם שאני הולך לקנות מלבוש חדש בשבילי או לבני ביתי או קודם שאני הולך לאכול, היה לי זה החשבון: "האיך התר לי לקחת מלבוש חשוב או לאכל מאכל טוב וכדומה, אם אני חייב לאחרים, שלא תהא כגזלה נחשב", אבל בעוונותי שאין לי אז זה החשבון, אם כן לא תהא כהנת כפנדקית; כשבא לצדקה אז אחשב זה החשבון? והנאני דבריו שזה דברי חכמה וקרוב לאמת.
אבל בזה בודאי לא יפטור את עצמו מלשלם החובות, כי יראה כל אדם שלא יהא חס ושלום בכלל "לוה רשע ולא ישלם" ("תהלים" לז) ולא יקרא רשע לפני המקום, כי כתבו הספרי יראים דברים איומים בזה חס ושלום מי שאינו משלם החובות לחברו, השם ירחם מה שעובר על זה האדם לאחר פטירתו.
עוד שם: והעקר שבכלם שיראה הבעל תשובה להוסיף בלימוד התורה בכל מה שיוכל במקרא או במשנה. ואם אינו בן תורה, על-כל פנים יראה להוסיף אומץ במידת הצדקה וחסד, ואפילו אין לו משלו יראה לזרז חברו לצדקה וחסד ולהחיות העניים שכל זה מועיל לו לאדם להאריך ימיו ושנותיו ולכפר על עוונותיו, כדכתיב ("משלי" טז, ו): "בחסד ואמת יכפר עון". ואיתא ב"מדרש רבה" פרשת "קדשים": אם נכשל אדם בעברה ונתחיב מיתה לשמים, מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שנים, ואם היה למוד לשבות פרק אחד ישנה שנים, ואם אינו למוד לקרות ולשנות, מה יעשה? ילך ויעשה גבאי לצדקה והוא חי, שאילו נאמר: "עץ חיים לעמלים בה" לא היה תקומה, אלא "עץ חיים למחזיקים בה", כמו שנאמר: "בצל החכמה בצל הכסף".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…