כבוד בני הבית

——–

יד. עוד לגבי ההנהגה בבית והדברים באים בתורת קל וחומר שיזהר בכבוד בני הבית, לא יצערם ולא ירדה בהם, וכמו שכתב הרחיד"א בספרו דבש לפי (מערכת ה אות טז) דלפי מה שמתנהג אדם עם משרתיו ועם בני ביתו, על פי מדותיו מתנהגים עמו בשמים. עד כאן לשונו. ונפלא הדבר, שלפי הנהגתו בבית, אם באהבה בחסד וברחמים, כן ינהגו עמו משמים באהבה בחסד וברחמים. ואם נוהג עם בני ביתו בדרכים רעות, אף מן השמים ינהגו כן עמו. ואם יתבונן האדם בזאת, די בכך כדי להפוך את כל הנהגתו בביתו, ולחזק את הדרכים הטובות והישרות. ובספר ענף עץ אבות (עמ' קצח) הביא מספר הזהרו בכבוד חבירכם (עמוד שג) על הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, שהיה דורש ולא תונו איש "את" עמיתו, לרבות אשתו. והיה דורש מתלמידיו שיתיחסו בכבוד לנשותיהם. ושמדת החסד שנדרש מכל אדם להטיב עם חבריו, ראשית כל צריך לבצע אותה עם אשתו ובניו, שנאמר ומבשרך לא תתעלם. והיה נאה דורש ונאה מקיים. ותלמידיו ומקורביו ידעו לספר נפלאות על יחסו לאשתו הרבנית, כמה היה מכבדה ועוזרה למעלה מכוחותיו. ובכל זאת תמיד היה חושש שמא לא יצא ידי חובתו כלפיה, והיה מבקש ממנה סליחה. ומזעזעת היתה פרידתו ממנה בערב יום הכפורים, לפני עוזבו את הבית לתפלת מעריב, שעם כל יחסו הנפלא כלפיה, חשש שמא לא נהג כשורה עמה לפי כבודה במשך כל השנה. ובעינים זולגות דמעות היה מתחנן אליה שתסלח לו מכל הלב. עד כאן. וכן מוכח שקודם כל ינהג בחסד עם בני ביתו ואחר כך יעשה חסד מחוץ לבית, מפסק השו"ע (יו"ד סי' רנא סעיף ג) שצריך להקדים את עניי ביתו לשאר עניים, וכאשר התבאר מפי ספרים לעיל בחלק ההלכה (סימן ב סעיף ב אות ג). ועוד רואים שאנשי ביתו קודמים לכל, ממה שהביא בענף עץ אבות (עמ' ריג) מדברי הגאון רבי יעקב שאול בספר קול יעקב (דרוש ה דף טו ע"א) שאין קדימה לבר מצרא לבנו, וכפי שפסקו השיטה מקובצת (בב"מ דף קח ע"א ד"ה כתב הרב) והוא בשם הרי"ף בתשובה, וכן פסק השפתי כהן (חו"מ סי' קעה ס"ק ל). ועל כן המלאכים שטענו מה אנוש כי תזכרנו, וחפצו שהתורה תשאר ברשותם ולא תינתן במתנת בשר ודם, רצו את התורה מדין בר מצרא, אך מאחר וישראל בנים הם למקום, בטלה טענתם. עד כאן דבריו.

טו. גם הדברים באים בתורת כל שכן מדברי הגאון רבי חיים פאלאג'י בספרו תוכחת חיים (ח"ב פרשת וארא פי"ד דף לג ע"ב) שהזהיר על כבוד המשרתות וכתב, כי כן יזהר הרבה מאד בזה, וגם יזהיר לאשתו ובני ביתו, כי כשיחסר איזה דבר מהבית או נאבד, דאל יחשדו תכף במשרתים שבבית. ואם חס ושלום חשד בהם והיה חינם על לא חמס בכפיהם, יחיש מפלט לו לשאול מהם מחילה וסליחה וכפרה, על אשר שפך דמם להלבין פניהם ולחשוד בכשרים וכו'. ושלא לכנות למשרתים שעל הבית שמות וכינוים של גנאי ובזיון ושם חירוף וגידוף. בין מתוך כעסו, בין מתוך שחוק וקלות ראש כדרך ליצנות וכו'. ואדברה אך הפעם מעשה נורא מה שנתגלה לי בחזיון הלילה, זה שנים, שנפטר עשיר מעשירי עירנו יע"א, שהיה תם וישר וכו', ובעוד חודש ימים שנפטר ראיתי אותו שהיה לבוש בגדים נאים ושש ושמח. ושאלתי לו על מה זכה לכל הכבוד הזה, ואמר שזכה להיות זוכה לחיי עולם הבא, על אשר לא נשתעבד במשרתיו באכזריות ובקושי, כי אם ברחמנות, שלא היה מכביד עולם עליהם. ויהי חלום. ושוב חקרתי בדבר, וידעתי נאמנה שכך היתה מידתו הטובה, שלא לצער למשרתים שלו בשום שירות כבד, ולרחם עליהם בכל מה שאפשר, אשריו ואשרי חלקו. עד כאן לשונו. ורבנו חיים פאלאג'י גופיה נאה דורש ונאה מקיים, וכאשר העיד עליו בנו הגאון רבי אברהם פאלאגי' בצוואה מחיים (אות נה דף כד ע"ב) וזה לשונו, מתוק לפיות עם כל אדם, ולמשרתות בשעת אכילתם, מי הוא מבני הבית שיוכל לשאול אפילו כלי מים לשתות מהמשרתת כשהיא יושבת לאכול. ואומר אתה תקום ותשאוב מים, או תביא איזה קערה או המזלג וכו'. ולא היה מניח לנו לעורר להמשרתת באשמורת אפילו שהאיר היום, כי הן עייפות ויגעות, דשם ינוחו יגיעי כח עוד מעט. עד כאן לשונו. והובאו כל אלו הדברים על רבנו חיים בספר תולדות החבי"ף (פרק ו אות ב).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א

הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5