י. המחלל את המועדות שמשמעותם אמונת ההשגחה – אין ערך לשמירת השבת שלו בהיותו מורה בזה ששובת מטעם אמונת החידוש בלבד – אמונת הגוי

——–

ולפי זה יובן היטב מה שאמר רש"י מהמדרש דכל המחלל המועדות כאילו חילל השבת, שהרי המועדות מורים על אמונת השגחה פרטית וזו משמעותם המפורשת, שכן החגים זכר לאירועי ההשגחה העליונה שהיו עמנו ביציאת מצרים וענני כבוד ומתן תורה, והמחללם – אף ששומר שבת שמשמעותה המפורשת אמונת חידוש העולם, אולם כדברי הרא"ש – דכל שאינו מאמין ביציאת מצרים גם באנכי ה' אלוקיך אינו מאמין – אין שווה אמונתו בחידוש העולם כלום, אם כן זה שמחלל את המועדות המורה על השגחה פרטית ואילו את השבת הינו שומר, מראה הוא בעליל שכופר הוא באמונת השגחה פרטית ומודה הוא רק באמונת החידוש, ולכן כאילו חילל השבת, כי אינה שווה שמירת השבת שלו דמראה בזה ששמירתו את השבת היא רק מטעם אמונתו בחידוש המבוארת בפרשת "יתרו" ולא מצד אמונתו בהשגחה המבוארת בפרשת "ואתחנן", והעובדה שמחלל הוא את המועדות שמשמעותן השגחה, ולכך מאחר ששובת הוא מטעם אמונת החידוש בלבד מבלי לצרף לה את טעמה השני שבפרשת ואתחנן "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" שהיא אמונת השגחה פרטית, ואף שאינה כל כך במשמעות השבת אלא רמוזה בה בלבד, מכל מקום התורה כתבתה כטעם מפורש לשמירת שבת, להורות שיש לצרף לשמירת השבת גם את אמונת ההשגחה, ומבלי אמונה זו אין שווה שמירת השבת אף כשהיא עם אמונת החידוש בלבד. ואדרבא, בזה נופל הטעם "על כן אנכי מצוך לעשות את יום השבת" – לך ולא לגוי, והמקיים את המועדות דהיינו שהורה בזה דמודה הוא באמונת ההשגחה – הרי שהוא מקיים את השבת לצד ב' הטעמים, ולכך רק אז נחשב לו שקיים את השבת, הכוללת בטעמה ב' אמונות – אמונת החידוש ואמונת ההשגחה.

ובזה יובן מדוע המחלל שבת דינו כגוי, שהרי הגויים מודים באמונת החידוש ואינם מצווים לשבות, אם כן כל היחודיות של עם ישראל היא בכך ששומרים שבת, וחייב אתה לומר שיחודיותנו הוא בכך שמצרפים אנו לשבת את טעמה הנזכר בפרשת "ואתחנן" שהיא אמונת ההשגחה, דעם אמונת החידוש בלבד אין צורך בשמירת השבת, כגוי המאמין בחידוש ועם כל זה אינו מצווה לשמור שבת.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5