י. בנוסף לבטחונם בה' שבודאי יארע להם נס, נדרשו בנ"י לממש את בטחונם בכניסה בפועל לתוך הים ואפילו עד חוטמיהם, ולהיות עדיין בטוחים בנס שיארע

——–

ולגבי שאלה שניה מהו שנצטוו בפעולת "ויסעו", וכי היאך אפשרי לנסוע בתוך הים?

מובא במדרש רבה "בשלח" על פסוק: "ויבוא ישראל ביבשה בתוך הים", אם בים למה נאמר ביבשה, ואם ביבשה למה נאמר בים? אלא מלמד שנכנסו ישראל לים עד ברכיהם ולא נקרע הים, עד מתניהם ולא נקרע, עד חוטמיהם – ואמרו הושיעה אלוקים כי באו מים עד נפש, ונבקע.

והגה"צ רבי אליהו לאפיאן זצ"ל היה אומר: הקדוש ברוך הוא ציווה לבני ישראל על ידי משה "ויסעו", מֶה היה לוּ בני ישראל היו מפחדים ליסוע מחמת הים שלפניהם, ולא היו עוצרים כח ועוז בנפשם להמשיך וליכנס בתוך הים ביבשה, ומפחד ליבם היו עומדים על עומדם, הרי שהיו בסכנה עצומה להצלתם בכלל, שהרי מבלי עוז בטחונם לא היו ראויים לגאולה.

אדם יש לו משפט קשה ומסובך, אומרים לו חבריו מביני דבר, כי משפטו נראה קשה ומסובך וכפי הנראה שיצא דינו למאסר ממושך, וכששואל הוא אימתי מועד משפטו, אומרים לו בעוד שנה, הרי כששומע שמשפטו בעוד כשנה רגוע הוא ושליו מתוך מחשבה שהנה יש לו הרבה זמן להתארגן ולהתכונן בהגנה עצמית. אולם אם אומרים לו שמועד משפטו בעוד כיומיים, מיד נתפס ליאוש נורא, וכי מה יוכל לעשות ביומיים.

כמו כן לגבי פרנסתו של אדם, אדם שיש לו פרנסה לעוד שנה, בנקל הוא לו לומר כשנשאל מה יהיה בעוד שנה: ה' ירחם, יעזור ה', וכו', אולם ככל שמתקרב סוף השנה, כבר הולך ורופף בטחונו בה'.

אולם נתבונן מה השיעור של זמן שמצווים עלינו בתורה ובחז"ל לתלות תקווה ולא להתייאש, הלא הוא כהרף עין, וכנאמר: "ותשועת ה' כהרף עין", וכן בחז"ל (ברכות י' ע"א) אמרו: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים, דהיינו לדעת רבותינו אם יש לך שיעור זמן מועט עד הפורענות, אפילו של כהרף עין, מחוייב אתה לתלות תקווה וציפיה כאילו יש מרווח זמן ארוך ביותר. אם כן המאמין השלם עושה חשבון כמה "הרף עין" יש במשך יומיים, הלא אלפי אלפים, ואם כן שליו הוא ורגוע בכך שיש לו הרבה זמנים שיש בהם כדי שיעור ישועה, כי כך קבעה לנו התורה שיעור הביטחון, וכמו שקבעו לנו שיעורי כזית כביצה ורביעית – כן קבעו לנו שיעור בביטחון – כהרף עין, שכל שאדם בתוך שיעור זה סמוך לצרה – עדיין מחוייב הוא לבטוח בה' ולא להתייאש מישועתו.

וזה מה שרצה הקדוש ברוך הוא ללמד למשה ולישראל ולתבוע זאת מהם, כי היה זה לפי מדריגתם לתבוע זאת מהם, כי באמונה כל אחד נתבע לפי מדריגתו, אמנם הים לפניכם אולם אפשר עוד כמה פסיעות להלך מבלי שיפגע הים בנפשם. ואם כן מחובתם להמשיך וליסוע ולהחזיק בתקווה וציפיה שהישועה בוא תבוא, והנה נכנסים המה לים עד ברכיהם ועדיין לא נבקע הים, כי דרש מהם הבורא להאמין בו ביותר, ואם כן עליהם היה להמשיך בתוך הים עוד פסיעה והנה הגיעו המים עד מתניהם, ועדיין לא נקרע הים, כי עדיין דרש מהם השם יתברך עוד תקווה וציפיה, עד הרגע האחרון ממש. ובני ישראל הבינו ענין זה ולא נסוגו, והמשיכו ללכת עוד עד שהגיעו המים לחוטמיהם, כי הבינו שהקדוש ברוך הוא דורש מהם למצות את בטחונם בו בתכלית, ולכך דורש הוא מהם אמונה וביטחון תקווה וציפיה לישועתו עד הרגע האחרון ממש, משום דככל שעדיין ישנו שיעור הרף עין הסמוך לסף הצרה, עדיין ישנה תביעה לסמוך על ישועתו יתברך, ולפי מדריגתם אז היה בידם הדבר, ולכך נתבעו על כך ועמדו בכך.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5