ישעיה פרק-סו עם מפרשים רבים

{א} כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: {ב} וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי: {ג} שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה: {ד} גַּם אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ: (ס) {ה} שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ: {ו} קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל יְהוָה מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו: {ז} בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר: {ח} מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ: {ט} הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר יְהוָה אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ: (ס) {י} שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ: {יא} לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ: (ס) {יב} כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ: {יג} כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ: {יד} וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה וְנוֹדְעָה יַד יְהוָה אֶת עֲבָדָיו וְזָעַם אֶת אֹיְבָיו: (ס) {טו} כִּי הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ: {טז} כִּי בָאֵשׁ יְהוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהוָה: {יז} הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר (אחד) אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְהוָה: {יח} וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי: {יט} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם: {כ} וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה: {כא} וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר יְהוָה: {כב} כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יְהוָה כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם: {כג} וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה: {כד} וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר: (פפפ)

רש"י על ישעיה פרק-סו

{א} השמים כסאי . איני צריך לבית המקדש שלכם : איזה בית . אשר הוא כדאי לשכינתי : {ב} ואת כל אלה . השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי לפי שכן דרכי להביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אבל עתה אין לי חפץ בכם שהרי שוחט השור הכה את בעליו וגזלו ממנו לפיכך זובח השה דומה לפני כעורף את הכלב והמעלה את המנחה הרי הוא לפני כדם חזיר והמזכיר לבונה מקטיר לבונה כמו אזכרתה ( ויקרא ה ) והיתה ללחם לאזכרה ( שם כד ) : {ג} מברך און . מברך אותי בתשורת אונס מברך און מתשיר אונס זהו פירושו ולשון ברכה נופל בתשורה שהיא להקבלת פנים כמו קח נא את ברכתי ( בראשית לג ) עשו אתי ברכה וצאו אלי : גם המה בחרו בדרכיהם . הם חפצים בדרכים הללו הרעים וגם אני אבחר ואחפוץ בתעלוליה' וא"ת מהו גם כן דרך לשון עברי לומר שני גמין זה אצל זה כמו גם בחור גם בתולה ( דברים לב ) גם לי גם לך ( מלכים א ב ) גם אהבה גם שנאה ( קהלת ט ) ל' ולא ימותו גם הם גם אתם ( במדבר יח ) אף כאן גם הם בחרו וגם אני אבחר : {ד} בתעלוליהם . להיות עולל בם לשון כי התעללת בי ( שם כ ) : ומגורותם . מה שהם יראים : יען קראתי . שמעו שמוע ושובו אלי : ואין עונה . לאמר שמעתי : {ה} החרדים אל דברו . הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו : אמרו אחיכם . פושעי ישראל הנזכרים למעלה , ד"א אמרו אחיכם מנדיכם , אשר אמרו לכם סורו טמא ( איכה ד ) : שנאיכם מנדיכם . האומרים קרב אליך אל תגש בי ( לעיל סה ) . למען שמי יכבד ה' . בגדולתנו הקב"ה מתכבד שאנו קרובים לו יותר מכם : ונראה בשמחתכם והם יבושו . הנביא אומר אבל לא כן הוא כדבריהם כי בשמחתכם נראה והם יבושו למה כי קול שאון שלהם בא לפני הקב"ה ממה שעשו בעירו וקול יוצא מהיכלו ומקטרג על מחריביו ואחרי כן קול ה' משלם גמול לאויביו : {ז} בטרם תחיל . ציון חיל היולדת ילדה את בניה כלומר יתקבצו בניה לתוכה אשר הית' שוממה מהם ושכולה והרי הוא כאילו ילדתן עכשיו בלא חבלי יולדה כי כל העכו"ם יביאום לתוכה : והמליטה זכר . כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה והמליטה אישקמוציי"ר בלעז : {ח} היוחל ארץ ביום אחד . היבוא חיל ליולדת לילד מלא ארץ בנים ביום אחד : {ט} האני אשביר ולא אוליד . האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה כלומר שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי בתמיה : {יא} משד . ל' שדים : תמוצו . שוציי"ר בלעז : מזיז כבודה . מכבוד גדול הזז וממשמש לבא לה : זיז . אישמובימנ"ט בלעז : {יב} וכנחל שוטף . אני נוטה אליה כבוד גוים : על צד . על צדי אומניכם על גיססין : תשעשעו . תהיו משועשעין כדרך שמשעשעין את התינוק אישבניי"ר בלעז : {יד} ונודעה יד ה' . בעשותו נקמותיו ונוראותיו ידעו עבדיו את כח גבורת ידו : {טו} באש יבוא . בחמת אש יבוא על הרשעים : להשיב . לצריו בחימה את אפו : {טז} כי באש . של גיהנם ה' נשפט עם צריו ולפי שהוא בעל דין ודיין נופל בו ל' נשפט שאף הוא טוען טענותיו למצוא עוונם ופשעם וכן ונשפטתי אתו ( יחזקאל לח ) הנני נשפט אותך ( ירמיה כ ) לשון וויכוח הוא דרישניי"ר בלעז , ופשוטו כי באש ה' וחרבו נשפט כל בשר וכן רבים מסורסים במקראות : {יז} המתקדשים . המזדמנים אני ואתה נלך ליום פלוני לעבוד לעכו"ם פלונית : אל הגנות . שזורעין שם ירק ושם היו מעמידין עכו"ם : אחר . אחת . כמה שת"י סיעה בתר סיעה מתקדשים ומטהרים לעבוד סיעה אחר , שגמרה חבירתה את עבודתה : בתוך . באמצע הגינה כן היה דרכם להעמיד' : {יח} ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה וגו' . ואנכי מה לי לעשות מעשיהם ומחשבותיהם באה אלי והיא תזקיקני לקבץ את כל הגוים ולהודיע שמעשיהם הבל ומחשבותם שהם חושבין למען ( שמי ) יכבד ה' יבינו שהוא שקר והיכן הוא אותו קיבוץ הוא האסיף שניבא זכריה ואספתי את כל הגוים אל ירושלים ( זכריה יד ) : וראו את כבודי . בהלחמי בהם במכת המק בשרו ועיניו ולשונו ( שם ) : {יט} ושמתי בהם אות וגו' . פליטים ינצלו מן המלחמה ואני אשאירם כדי לילך לבשר לאיים הרחוקים את כבודי אשר ראו במלחמה ואף באותם פליטים אשים אחת מן האותות שנידונו חביריהם בהם כדי להודיע לרחוקים במגפה זו נגפו הצובאים על ירושלים : {כ} ובצבים . הם עגלות מטוקסות במחיצות ואהל ודומה לו שש עגלות צב ( במדבר ז ) : ובכרכרות . בשיר משחקים ומכרכרים כמו ודוד מכרכר ( שמואל ב ו ) טריפי"ר בלעז ומנחם פירשו לשון כבש כמו שלחו כר מושל ארץ ( לעיל טז ) : כאשר יביאו . מנחה בכלי טהור לרצון כן יביאו את אחיכם למנחת רצון : {כא} וגם מהם אקח לכהנים ללוים . מן העמים המביאים אותם ומן המובאים אקח כהנים ולוים ולפני גלוים הכהנים והלוים שבהם ואברור אותן מתוכן ויהיו משמשין לפני אמר ה' והיכן אמר הנסתרות לה' אלהינו ( דברים כט ) כך מפורש באגדת תהלים : {כד} תולעתם . רמה האוכלת את בשרם : ואשם . בגיהנם : דראון . לשון בזיון , וי"ת כמין שתי תיבות די ראיה , עד דיימרון עליהון צדיקיא מיסת חזינא :

מלבי"ם על ישעיה פרק-סו

{א} מקום מנוחתי. אינו סמוך, ור"ל איזה מקום, איזה מנוחתי, כי לא יתקומם במקום, וגם לא ינוח כי לא ינוע : {ג} בחרו, חפצה. בחירה מצד השכל, וחפץ מצד הרצון לבד : {ה} ונראה. נפעל הזה במקום עתיד, האמת יתראה, בעת שמחתכם והם יבושו. בעת שאתם תשמחו והם יבושו, אז יתראה האמת : {ז} חבל. הונח על קשר העובר בבטן המלאה ע"י קשרים ומוסרות, ובא על התקשר הולד, שמה חבלתך אמך, ועל הפרד הקשורים (ענטבונדן) טרם יבא חבל, ר"ל עת התפרד הקשורים : {י} שמחו, גילו, משוש. בארתי הבדלם (לה א') ובכ"מ : {יא} שד, זיז. זיז דבר קטן הבולט כמו רקיק קטן של מיני מתיקה שנותנים לתינוק לכן אמר תמצו : {טו} להשיב. כמו שביב אש, וההבדל בין אף וחמה (למעלה יב ובכ"מ) : {יז} המטהרים. כמו מתטהרים נראים מתטהרים, כמו יש מתעשר ואין כל : {כ} על הר קדשי. כמו אל, וכן ותתפלל על ה' (ש"א א' ב') :

חומת אנך על ישעיה ס״ו

ס״ו:א׳י״ט א׳ כה אמר ה' השמים כסאי וגו' איזה בית וגו'. אפשר דרמז השני בתים שבנה שלמה וזרובבל ועל ידי שהיו מעשה ידי אדם נחרבו כמ"ש רז"ל וז"ש איזה בית אשר תבנו רמז לבנין שלמה הע"ה ואיזה וכו' רמז לבית שני. ואת כל אלה ידי עשתה רמז לבית שלישי שהוא מעשה ידי יוצ"ר כב יכול. ובית ג' הוא כדי שיבואו דור המדבר דכתיב אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת וכי תימא דיש סברא דאמר קונם לבית זה ונפל אסור לז"א ויהיו כל אלה נאם ה' ואני היה בדעתי שיבואו לבית ג'. ואל זה אביט אל עני זה דור המדבר עם עני שלא ירשו הארץ ונכה רוח והיו לאחדים כמש"ה ויחן שם ישראל בלב אחד. וחרד על דברי שחרדו לשמוע אנכי ואמרו אם יוספים אנחנו לשמוע וכו' וראוים הם להביאם לעת"ל. א"נ אפשר במ"ש אלו ואלו דברי אלהים חיים והוו בה קמאי איך אפשר הטמא והטהור יחדיו ואסור ומותר כשר וטרף זכאי וחייב שיהיה הכל אמת. ובספר מהררי נמרים תירץ דלא יובן הדעת האמיתי אלא מתוך הפכו ונמצא דיש בו תועלת מיהא לסברא שאינה אמת. ומדברי רש"י בכתובות דף נ"ז משמע שטעמי הסברא יהיו אמת בהשתנות הנדון והרב כנה"ג הביא בכללים זה בשם מצא כתוב ולא זכר שהם דברי רש"י ז"ל. ורבני צרפת הביאם הריטב"א ז"ל אמרו שהם אמת ממש ונאמרו הכל למשה מסיני וההכרעה ביד חכמי הדור וכתב הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל ביבין שמועה דזהו בעצם מאי דפריך פ"ק דעירובין וכי מאחר דאלו ואלו דברי אלהים חיים מ"ט הלכה כב"ה ומשני מפני שהיו ענותנין. ואמרו דכל מנייניה דרבי מן הצד כב"ה ואע"ג דהיו ענוים במאי דנפק חורבא דלא יגלו דעתם מפני המורא והכבוד בזה לא שייך ענוה ובזה נבא אל הביאור ויהיו כל אלה פי' אלה החקים והמשפטים כמשז"ל והפי' כל אלה כל הסברות ידי עשתה לאפוקי סברת ס' מהררי נמרים דהאחת לבד אמת והאחרת מועילה להבין האמת לז"א ידי עשתה. וכדי שלא נאמר כמ"ש רש"י ז"ל שהטעמים אמת לנדון אחר לז"א ויהיו כל אלה כל הסברות נאם ה' כדעת רבני צרפת. והשתא יקשה מאי דפריך הש"ס וכי מאחר דאלו ואלו דא"ח מ"ט הלכה כב"ה לז"א ואל זה אביט אל עני ונכה רוח שהיו ענותנין. וכי תימא הרי מחזיק עצמו לגדול דכל מנייניה מן הצד לז"א וחרד על דברי דנפיק מינה חורבא: ס״ו:א׳כ״א א׳ שוחט השור וכו'. יש מי שפירש במשז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר דצריך כח גדול להעלות ניצוצי הק' מחי למדבר ואם יש נפש חוטא שם במקום תקון יקלקל וז"ש שוחט השור והוא ע"ה ופושע הו"ל כאלו מכה איש המתגלגל בתוכו ועושה לו נזק במקום תקון: ב׳ גם המה בחרו בדרכיהם. אפשר במה שפירש הרב משכנות יעקב ז"ל פ' הכרת פניהם ענתה בם לא כחדו דזמנין צורות בני אדם בשרטוטיהם מורים דיש להם מדות רעות ותכונות מגונות. אבל לפעמים על פי שכלם שולטים על טבעיהם ומהפכים הדברים למוטב. וז"ש הכרת פניהם ענתה בם המורה על תכונות רעות ולא תימא ששלטו ביצרם להטיב. דע לא כיחדו להכרת פניהם שקולא"י נינהו הכרת פניהם ומעשיהם שוים לרעה עכ"ד וז"ש גם המה בחרו בדרכיהם הנטבעים בהם ובצורתם ובשקוציהם נפשם חפצה ברצון טוב לא כחדו לצורתם: ס״ו:א׳ל״ה א׳ המתקדשים וכו' אוכלי בשר החזיר וכו'. שמעתי משם רבני קושטא יע"א במ"ש במדרש שוחר טוב מזמור י"ח אליהו זכור לטוב שאל לרבי נהוראי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים אמר לו לצורך נבראו שבשעה שהבריות חוטאים הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהם צורך אני מקיימים אלו שיש בהם צורך עאכ"ו ונמצא דהשקצים והרמשים שאין הבריות אוכלים אותם יועילו לרחם על הבריות ולקיימם. ואם ח"ו אוכלים אותם א"כ סוברים שנבראו לצורך ואזדא ליה הק"ו וכשהבריות חוטאים אין להם קיום. והיינו דקאמר אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר ואם לדידהו הם צורך ואין לדרוש ק"ו האמור. לכן יחדיו בין הם בין השקצים יחדיו יסופו דאין ק"ו מעתה: , ] והיה מדי חדש וכו' יבא כל בשר. הרחוקים ומיעוט הקרובים שלא הזיקו לישראל להשתחוות לפני אמר ה' אלהים חיים:

מצודות ציון על ישעיה פרק-סה

{ב} סורר . מעוות וכן בן סורר ומורה ( דברים כא ) : {ג} על פני . לפני וכן על פניך יברכך ( איוב א ) : הלבנים . עשוים מחומר ושורפין בכבשן לשומם בבנין : {ד} ובנצורים . מלשון מצור כמו כעיר נצורה ( לעיל א ) : ומרק . רוטב מבישול הבשר כמו ואת המרק שפך ( שופטים ו ) : פגולים . ענין תעוב כמו פגול הוא לא ירצה ( ויקרא יט ) : {ה} עשן . ענין כעס כמו עלה עשן באפו ( תהלים יח ) : יקדת . בוערת כמו אש תמיד תוקד ( ויקרא ו ) : {ו} אחשה . ענין שתיקה : על חיקם . ר"ל על עצמם ובשרם : {ז} חרפוני . מל' חרוף וגדוף : ומדותי . מלשון מדידה : {ח} התירוש . היין כמו ותירושך ויצהרך ( דברים יא ) : באשכול . ענף מגרגרי ענבים כמו ואשכול ענבים ( במדבר יג ) : ברכה . ר"ל דבר טובה : {י} השרון . מקום מישור ושמן כמו הרועים בשרון ( דה"א כז ) . לנוה . ענין מדור : ועמק עכור . עמק מקולקל וכן ואת עמק עכור לפתח תקוה ( הושע ב ) : לרבץ . מלשון רביצה והוא השכיבה לנוח : {יא} העורכים . ענין סדור : לגד . למני . שמות כוכבים : ממסך . יין מזוג כמו לחקור ממסך ( משלי כז ) : {יב} ומניתי . מלשון מנין ומספר : לטבח . ענין שחיטה : תכרעו . ענין נפילה על הברכים : עיניתם . מלשון עניה ותשובה : {יד} ומשבר רוח . ר"ל מצער ויגון : תילילו . מלשון יללה : {טז} המתברך . ענין התפארות כמו מברך רעהו ( משלי כז ) : אמן . ענינו כמו אמת : {יח} וגילו . ענין שמחה : עדי עד . עד עולם כמו בטחו בה' עדי עד ( לעיל כו ) : {יט} וגלתי . מלשון גילה : {כ} עול ימים . קטן בימים והוא מלשון עולל וכן התשכח אשה עולה ( לעיל מט ) : לא ימלא . לא ישלים : והחוטא . ענין חסרון כמו משברים יתחטאו ( איוב מא ) : {כב} יבלו . ענין זוקן כמו יבלו בטוב ימיהם ( שם כא ) : {כד} אענה . ענין תשובה : {כה} ירעו . מל' מרעה : לחמו . מאכל : ירעו . מלשון רעה :

מצודות דוד על ישעיה פרק-סו

{א} השמים כסאי . עתה שב להוכיחם ואמר הלא השמים הוא מקום המכון לשבתי והארץ היא הדום רגלי ואחז במשל מבן אדם היושב על הכסא ורגליו יורדות לנוח על השרפרף : אי זה בית . מהו הבית אשר תוכלו לבנות לי שיהיה הגון לי לפי רוב גדולתי : ואי זה מקום מנוחתי . כפל הדבר במ"ש : {ב} ואת כל אלה . אף השמים והארץ אינם קדומים כמוני כי ידי עשתה אותם : ויהיו כל אלה . ואח"ז היו כל אלה אבל אינם קדומים כמוני : ואל זה אביט . ועם שאני רם על רמים עכ"ז אביט ואשגיח בשפלים אל העני ואל מי שרוחו נשברת בעבור הצער והיגון ואל החרד על דברי לעשותם וכאומר אבל לא על המקריבים קרבנות ולבם רחוק ממני : {ג} שוחט השור . ר"ל כי קרבנות הרשעים אינם מקובלים לפני והשוחט את השור הרי הוא כאילו מכה איש כי דם יחשב ולא לרצון : עורף כלב . נמאס בעיני כאילו ערף את הכלב : דם חזיר . נתעב בעיני כאילו זרק דם חזיר : מזכיר לבונה . המקטיר לבונה הוא מביא תשורה דבר שאינו הגון וראוי : גם המה בחרו . רצה לומר הואיל והמה גם בחרו בדרכיהם ולא הלכו בהם כדרך קרי והזדמן ונפשם חפצה לעשות לשקוצים הנראה להם ולא בלא דעת ובלא לב יעשוה : {ד} לכן גם אני אבחר . לכן גם אני אבחר להתעולל בהם בהבאת הרעות ולא אעזבם אל המקרה כ"א אבחר בהבאת הרעות : ומגורותם . מהדבר אשר הם יראים זה בעצמו אביא עליהם : יען . בעבור כי קראתי אליהם ע"י הנביאים להזהירם ליישר דרכם ואין מי משיב לומר איישר דרכי מעתה : דברתי וכו' . כפל הדבר במ"ש : הרע בעיני . הדבר הרע בעיני : ובאשר . בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרו הם : {ה} שמעו וכו' . אתם הצדיקים החרדים אל דבר ה' לעשותם שמעו דבר ה' : אמרו וכו' . פושעי ישראל : אחיכם . השונאים אתכם המנדים להרחיק אתכם כמ"ש האומרים קרב אליך וכו' ( לעיל סה ) הנה הם אמרו למען שמי יכבד ה' ר"ל בעבור פירסום שמי בא כבוד לה' כי אנו קרובים אליו ומתכבד הוא עמנו : ונראה . אבל לא כן הוא כדבריהם כי בעינינו נראה בשמחתכם והרשעים ההם יבושו על כי הלכו אחר ההבל : {ו} קול שאון מעיר . אז יצא קול שאון מעיר ציון וחוזר ומפרש שיצא הקול מן היכל ה' העומד בציון ולתוספת ביאור אמר שזהו קול ה' היוצא לאיים על עכו"ם לשלם גמול לאויביו הם גוג ומגוג כמ"ש ויצא ה' ונלחם בגוים ( זכריה יד ) : {ז} בטרם תחיל . על ציון יאמר בטרים תחיל חיל היולדה תלד ר"ל יתקבצו בניה לתוכה כאלו ילדה אותם עכשיו מבלי חיל וחבלי לידה : בטרם יבוא וכו' . כפל הדבר במ"ש . והמליטה זכר . ילדה זכר ולפי שתרבה השמחה בלידת זכר מלידת נקבה אמר והמליטה זכר לפי גודל השמחה : {ח} מי שמע כזאת . מי שמע פלא כזאת ומי ראה פלא כאלה האם מעולם בא חיל יולדה לכל נשי הארץ ביום אחד האם מעולם נולדה אומה שלימה בפעם אחת : כי חלה . ר"ל כי זה הפלא נעשה בציון כי חלה מכל בניה וגם ילדתם בפעם אחת ר"ל כולם כאחד יצאו ממקום גלותם ובאו לציון באין שטן ובאין פגע רע : {ט} האני אשביר . האני אביא את אשה על המשבר ולא אפתח רחמה שתלד ר"ל שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור : אם אני המוליד . אם אמנם אני הוא המוליד את כל היולדות ושמא עכשיו אעצור אותך בתמיה ר"ל הלא לכל האומות אני הוא הנותן כח בידם ואיך לא אתן הכח בידכם : {י} שמחו . אתם הבאים מן הגולה שמחו את ירושלים בבואכם אליה : כל אוהכיה . כל מי שאהב אותה ותאב לראותה בבניינה : כל המתאבלים עליה . בעת חורבנה : {יא} למען תינקו . התאבלתם עליה למען שתראו בשמחתה ותינקו ותשבעו משדי תנחומיה כי ידעתם אשר זה יהיה גמולכם : למען תמוצו . למען תהיו מוצצים ומתענגים מן הכבוד הזו והמשמש לבוא לה והוא כפל ענין במ"ש לומר שהרבה טובה תקבלו בבוא עת בניינה : {יב} נוטה אליה . אטה אל ירושלים שלום הרבה כמי נהר וכבוד הגוים ועשרם אטה לה לבוא במרוצה כנחל שוטף : וינקתם . אתם המתאבלים עליה תהיו יונקים את העושר הזה והוא דרך משל לומר כמו התינוק יונק חלב מאין עמל כן תאכלו כבוד העכו"ם אשר לא יגעתם בה : על צד תנשאו . ר"ל תהיו מכובדים מאד ולפי שהמשילם לתינוק היונק אמר לשון הנופל בתינוק היונק שנושאים אותו על הזרוע בצד הגוף ומשעשעים אותו על הברכים לשמחו : {יג} אשר אמו תנחמנו . דרך האם לנחם את בנה יותר מן האב : ובירושלים תנוחמו . כל התנחומין שלכם תהיה בירושלים כי שם תקבלו הרבה טובה וזה יחשב לתנחומין על הצרות שעברו עליכם : {יד} וראיתם . כאשר תראו ירושלים בבניינה ישיש לבכם : כדשא תפרחנה . יפרחו כעשב השדה ר"ל יתחזקו בבריאות ולפי שהדאגה והיגון מייבשים העצמות כמ"ש ורוח נכאה תייבש גרם ( משלי יז ) אמר בעת השמחה יתחזקו העצמות : ונודעה יד ה' . אז ידעו עבדיו כח גבורת ה' : וזעם . גם ידעו הזעם אשר זעם את אויביו : {טו} באש יבוא . לאבד בו את חיל גוג ומגוג : וכסופה . כרוח סופה יבוא מרכבותיו ר"ל יבוא בחימה שפוכה : להשיב בחמה אפו . להשיב לצריו גמול אף בחימה רבה : וגערתו . הגערה אשר יגער עליהם תהיה בלהבות אש : {טז} נשפט . יהיה מתווכח עמהם בהבאת אש ובחרבו יהיה מתווכח את כל בשר ויתרבו החללים אשר יהרג ה' וזה יחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו לו : {יז} המתקדשים . המזדמנים יחד ומטהרים עצמם ללכת אל העכו"ם העומדות בגנות : אחר אחת בתוך . סיעה אחר סיעה אחר שגמרה הראשונה את עבודתה נכנסת השניה באמצע הגנה מקום מעמד העכו"ם : אוכלי . בני ישראל האוכלים בשר החזיר וכו' : יחדיו . כולם יחד יתמו מן העולם : {יח} ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם . רצה לומר ואנכי עם מעשיהם ומחשבותיהם כלומר הן ידעתי כל מעשיהם ומחשבותיהם כאלו נמצאתי עמהם : באה . ר"ל לכן באה העת לקבץ את כל העכו"ם והלשונות כלומר אני אסבב שיבואו כל העכו"ם עם גוג ומגוג למען יראו את כבודי שאתכבד בהם בעשות בהם נקם ויכירו שהבל נתלו : {יט} ושמתי בהם אות . בכל הבאים אשים אות וזהו מ"ש ועיניו תמקנה בחוריהן וכו' ( זכריה יד ) : ושלחתי מהם פליטים . כי רובם ימותו סביב ירושלים ופליטים מהם אשלח לנפשם ללכת אל העכו"ם היושבים בתרשיש וכו' : מושכי קשת . המלומדים לירות חיצים בקשת ולפי שהדרך למשוך יתר הקשת למותחו לכן אמר מושכי קשת : האיים הרחוקים . ואל היושבים בהאיים הרחוקים : אשר לא שמעו . אשר לא שמעו מעולם שמועת ה' ומעולם לא ראו כבוד ה' : והגידו . אלה הפליטים אשר בהם האותות יבואו בכל המקומות ההם ויגידו את כבודי בין העכו"ם כי יראו את האותות ההושם בהם : {כ} והביאו את כל אחיכם . בני ישראל הרחוקים שלא עלו עם אחיהם אותם העכו"ם שישראל הם בתוכם כשישמעו הפלא הגדול שיעשה המקום במחנה גוג ומגוג יביאו את ישראל בסוסים וברכב וכו' למנחה לה' : על הר קדשי . אל הר קדשי ולתוספות ביאור אמר ירושלים : כאשר יביאו וכו' . בכלי טהור . כמו שמביאים ישראל את המנחה בית ה' בכלי טהור כן יביאו העכו"ם את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ומכובדות : {כא} וגם מהם . גם מהמובאים אקח להיות כהנים ולוים מאותם שיהיו ממשפחת כהונה ולויה עם כי נשכחת זכרם בהיותם בארץ רחוקה והיו מחזיקים עצמם בחזקת ישראל הנה לפני גלוי הכל : {כב} אשר אני עושה . בימים ההם : עומדים לפני . אשר יהיו עומדים וקיימים לפני ר"ל שיהיה עמידתם לעולם על ידי ולא יכלו עוד כקדמונים : כן יעמוד . כן יתקיים לעולם זרעכם ושמכם כי לא ימחה שם ישראל עד עולם : {כג} והיה מידי חדש בחדשו . מתי שיהיה ראש חדש והוסיף לומר בחדשו ר"ל בראש חדש עצמו ולא יעבור הזמן וכן ומדי שבת בשבתו : יבוא כל בשר . ר"ל כל בני אדם אפילו שאר העמים : להשתחות לפני . בבית המקדש : {כד} ויצאו . העכו"ם הבאים להשתחות לפני ה' יצאו מירושלים לעמק יהושפט לראות בפגרי מחנה גוג ומגוג שפשעו באל יתברך וחשבו להגלות את ישראל וזה יהיה בתוך אותם שבעה חדשים בעוד שלא קברו אותם וכמ"ש וקברום וכו' שבעה חדשים ( יחזקאל לט ) : כי תולעתם . הרימה האוכלת בשר ההרוגים ההם לא תמות והאש הבוער בהם לא תכבה : והיו דראון . פגרי מחנה גוג ומגוג יהיו לחרפה ולבזיון בעיני כל בשר הבאים להשתחות לפני ה' :

תרגום יונתן על ישעיהו ס״ו

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5