{א} כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ: {ב} בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ: (ס) {ג} וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ: {ד} פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ: {ה} וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ: {ו} וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ: {ז} וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: {ח} אַל תִּקְצֹף יְהוָה עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ: {ט} עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה: {י} בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה: {יא} הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד: (פ)
רש"י על ישעיה פרק-סד
{א} כקדוח אש . את דבר הנימס מלפניו וכאשר המים תבעה האש כשתתן גחלת או מתכת במים יעלו המים אבעבועות כל זה עשית במצרי' ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכה ( שמות ט ) אבל י"ת כקדוח אש המסים על אליהו בהר הכרמל שנאמ' בו גם המים אשר בתעלה לחכה ( מלכים א טו ) : להודיע שמך לצריך . כענין שנא' באותה מכה ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' ( שם ) לו עשית עתה כן אז מפניך גוים ירגזו : {ב} בעשותך . במצרים ובכל האויבים נוראות אשר לא היינו מקוים שתעשה לנו כל אותן נוראות שלא היינו הגונים לכך : ירדת . להר סיני אז מפניך הרים נזולו כך פי' דונש בן לברט : {ג} ומעולם לא שמעו . כאותן נוראות שנעשות לאחת מכל העכו"ם לפני כן וגם עין לא ראתה אלהים אחר זולתך אשר יעשה האלהים למחכה לו מה שעשית אתה למחכה לך כך שמעתי מר' יוסי והנאני , אבל רבותינו שאמרו כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה וגו' משמעו עין שום נביא לא ראתה את אשר יעשה הקב"ה למחכה לו זולתי עיניך אתה אלהים : {ד} פגעת את שש ועושה צדק . כמו ויפגע בו וימת ( שם א ב ) סילקת ממנו והרגת את הצדיקים שהיו ששים לעשות צדק לדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלתם . הן אתה . כשקצפת עלינו על כל אשר היינו חוטאים בהם מעולם נושענו בתפלתם נושענו מעולם : ונושע . לשון הווה : {ה} ונהי כטמא . מאחר שנסתלקו הצדיקים ממנו : וכבגד עדים . וכלבוש מרחק כבגד מאוס שהכל אומרים הסר , עדים תרגום של הסרה : ונבל כעלה . ונכמוש כעלה פליישט"ר בלעז : ועוננו כרוח ישאנו . ובחובנא כרוחא איתנטילנ' : {ו} מתעורר . כמו מתגבר על יצרו : ותמוגנו . ותניענו : {יא} תחשה ותעננו . תחריש על העשוי לנו עד כאן תפלת הנביא ותחלתה חסדי ה' אזכיר :
מלבי"ם על ישעיה פרק-סד
{א} כקדח. הכ"ף הוא כ"ף הזמן, כמו כהתימך לשוד תושד. ופעל קדח בארתי למעלה (נו"ן יא) שבא על התחממות הלחים הטמונים בחלקי הדברים המוקפאים. והמסים, ר"ל דברים הנמסים, ותבעה, מענין אבעבועות, בעת יקדח השלג האש תבעבע את המים : {ג} אלהים. בא לקריאה. אתה אלהים, ומ"ש יעשה בנסתר, ר"ל ומה יעשה מי שבכחו לעשות כזאת אל המחכה לו ? הלא בהכרח יעשה לו גדולות מאלה. ויש הבדל בין קוה ובין חכה, המקוה אין לו הבטחה, והמחכה הוא בטוח שיהיה הדבר בזמן ידוע. ור"ל הלא אז גם לא קוינו לכזאת וכ"ש שלא חכינו, ואיך צריך אתה לעשות גדולות מאלה אחר שעתה אנו לא לבד מקוים, כי גם אנו מחכים לנסים כאלה, כי הבטחת לנו לעשות פלאים בעתיד : {ד} פגעת את. פי' המפ' שהרג את הצדיקים אינו נכון, כי פגיעה על הריגה נקשר עם ב' פגע בו, אבל הוא מענין פגישה שנקשר עם את אם הוא דרך מקרה בלא כונה, כי תפגע שור אויבך, ויפגעו את משה. ונקשר עם ב' אם דרש וחפש אחריו, פן יפגעו בכם הרודפים. ויזכרוך, נמשך לשתים, יזכרוך בהם עולם : {ה} בגד עדים, לתכשיט, וכן פרשתי מעדה בגד ביום קרה, כי העדי אינו מחמם : {יא} ותעננו, פירושו לדעתי מענה ותשובה. כי מצאנו להרמת קול ענה בבנין הכבד, כרם חמר ענו לה (כז ב'), קול ענות אנכי שומע (שמות לב יח) שהם מבנין הכבד, ומורה על עניה בהרמת קול, ולז"א עד מאד :
חומת אנך על ישעיה ס״ד
ס״ד:תתקצ״ז א׳ בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזולו. יש לדקדק דהול"ל בעשותך נוראות לא קוינו. ואפשר במ"ש הרב מהר"ש פרימו ז"ל מהזהר הקדוש דגאולת מצרים משם נמשך שפע לגאולה העתידה בעזה"י. וגאולת מצרים עצמה בעבור התורה שעתידין לקבל כמש"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה וכמ"ש רז"ל. וז"ש בעשותך נוראות ביצ"מ בו בפרק לא נקוה שתהיה סיבה לגאולה העתידה. אבל עתה ידענו כי משם נמשך. והכל היה בעבור התורה אשר מרוב ענותנותך ירדת על הר סיני לתת לנו התורה ומפניך הרים נזלו: ס״ד:תתקצ״ט א׳ פגעת את שש ועושה צדק וכו'. אפשר לומר במה שחקרו המפרשים דהקב"ה נוטל צדיק מן הדור ונפרע מהצדיק מדין ערב והרי קי"ל דלא יפרע מן הערב תחילה. ואפשר לישב במ"ש הרב משנה למלך ז"ל פ' כ"ה דמלוה דין ג' דהא דלא יפרע מן הערב תחילה אינו כשידוע שיכול ליפרע מהלוה בכל זמן ואפ"ה בקש ערב דאז הוי כאלו התנה שאם ירצה יפרע מן הערב תחילה ובהא ניחא נמי חקירה זו דכיון דהחייבים תמיד ברשותו ואין מידו מציל ועם כל זה בקש ערבות הצדיקים נודע דאם ירצה יפרע מהערב תחילה. וז"ש פגעת את שש ועושה צדק כלו' מפני הרעה נאסף הצדיק וה' הפגיע בו את עון הדור בדרכיך יזכירוך לטובה כי הכל אמת. וכי תימא לא יפרע מן הערב תחילה. וה"נ הנה אלה רשעים ימקו בעונם וצדיק כתמר יפרח לז"א הן אתה קצפת ונחטא כלומר כיון דבידך נפשנו ואתה מושל בכל ואם קצפת אתה מחסר הכל ונחטא לשון חסרון מן והיינו אני ובני שלמה חטאים א"כ כשלקחת הצדיקים ערבים ודאי ליפרע מהם תחילה ולקיום העולם להמלט אנחנו וזהו בהם עולם ונושע אנחנו. ועוד נראה דאעיקרא אין כאן חקירה דהכא הוי כמי שאינו יכול ליפרע מן הלוה דהא הרשעים מלאים עונות ומעט מצות שלהם לקחתם הסט"א. והן אמת שיכול הקב"ה להמית הרשעים אבל אין זה פרעון דמה בצע במיתתם וילכו לגהנם. אבל הצדיק בפטירתו הוא מברר ניצוצי הקדושה לרוב ותכנע הסט"א ויבוטל הגזרה רעה שנגזרה על ישראל ונמצא שאינו יכול ליפרע מהלוה כי לא במותו יש ריוח כלל משא"כ בפטירת הצדיק. וזה רמז הן קצפת עלינו ונחטא כלומר מה שאתה יכול לעשות ללוה היינו להמיתו לבד ואין זה פרעון דמה תועלת בזה. אך בפטירת הצדיקים בהם עולם ונושע דמבררים ני' הק' מאד ומבטלים גזרות רעות וישועת ישראל בזה וזהו פרעון:
מצודות ציון על ישעיה פרק-סג
{א} חמוץ . ענין צביעה ואין לו דומה ויתכן שהוא הפוך מן תמחץ רגליך בדם ( תהלים סח ) שהרגל הצבוע מדם נראה כפצוע : מבצרה . מלשון מבצר : הדור . ענין פאר ויופי . צועה . ענין הטרוד והטלטול כמו צועה זונה ( ירמיה ב ) : {ב} ללבושך . על לבושך : כדורך . מלשון דריכה ורמיסה : בגת . כן שם הכלי שדורכים שם הענבים להוציא היין וכן גת דרך ה' ( איכה א ) : {ג} פורה . הגת תקרא פורה כי שם מפררים הענבים להוציא היין וכן חמשים פורה ( חגי ב ) : ואדרכם . וארמסם . ענינם אחד וכפל הדבר במ"ש : ויז . מל' הזאה וטפטוף . נצחם . הוא הדם שהוא כח האדם וחזקו והוא מלשון וגם נצח ישראל ( ש"א טו ) : אגאלתי . ענין לכלוך כמו לחם מגואל ( מלאכי א ) והאל"ף תחת הה"א : {ה} ואשתומם . ענין תמהון והתבוננות וכן וישתומם כי אין מפגיע ( לעיל כט ) : {ו} ואבוס . ענין רמיסה כמו כגבורים בוסים ( זכריה י ) : ואשכרם . מלשון שכרות ובלבול הדעת : נצחם . דמם : {ז} גמלנו . מל' גמול ותשלום טובה : {ט} ובחמלתו . מלשון חמלה ורחמנות : וינטלם . ענין סבל המשא כמו כי נטל עליו ( איכה ג ) ולתוספות ביאור אמר וינשאם : {י} מרו . מלשון מרי ומרד : {יג} בתהומות . עומק הים : {יד} תניהנו . ענין הנהגה כמו נחית כצאן ( תהלים עו ) : {טו} מזבול . ענין מדור כמו בית זבול לך ( מ"א ח ) : קנאתך . ענין חימה וכעס כמו בקנאו את קנאתי ( במדבר כה ) : המון מעיך . הוא ענין הכמרת רחמים וחמלה וכן על כן המו מעי לו ( ירמיה לח ) : התאפקו . ענין התחזקות ואמצות הלב וכן ויתאפק ויאמר שימו לחם ( בראשית מג ) : {יז} תתענו . מלשון תועה : תקשיח . היא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ר"ל תקשה ותסיח לבנו וכן הקשיח בניה ( איוב לט ) ועם כי המה בשי"ן וזהו בעבור מלת קשה : {יח} למצער . למעט זמן כמו הלא מצער היא ( בראשית יט ) : בוססו . ענין רמיסה כמו יבוס צרינו ( תהלים ס ) : {יט} לוא . הוא כמו אם וכן לו החייתם אותם ( שופטים ח ) : נזולו . ענין הטפה כמו יזל מים מדליו ( במדבר כד ) :
מצודות דוד על ישעיה פרק-סד
{א} כקדח אש המסים . ר"ל הנה מאז כלית את הצרים אותנו כמו אש המקדיח ושורף את הדבר הנמס עד התכלית וכמו חום האש מעלה במים רתיחה ואבעבועות ומוספת והולכת כן הוספת לייסר את הצרים : להודיע . ר"ל לא בצדקותינו כ"א להודיע פרסום שמך אל צריך הם המכחישים בה' : מפניך . או חרדו הגוים מפניך : {ב} בעשותך . בעת עשיית פלאות נוראות אשר לא היינו מקוים להם כי לא היינו כדאים לנפלאות כאלה : ירדת . ר"ל לא היה די באלה כי עוד ירדת למעננו על הר סיני נתת לנו התורה ואז חרדו ההרים מפניך עד שהיו מטפטפים זיעה מגודל החרדה : {ג} ומעולם . מימות עולם לא שמעו הבריות ולא האזינו כדברים האלה : עין לא ראתה . שום עין לא ראתה אשר אלהים זולתך יעשה כדברים האלה אל מי אשר מחכה לו ומאמין בו : {ד} פגעת . הנה עתה סלקת ממנו את הצדיקים אשר כל אחד מהם היה שש לעשות צדק כי היה מצפה שתבוא לידו : בדרכיך יזכרוך . בדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלתם . הן אתה קצפת . באמת כאשר אתה קצפת עלינו והקצף היה בעבור כי נחטא לך ודוגמתו הקיצותי ואראה ( ירמיה לא ) ור"ל ההקצה היתה על כי ראיתי : בהם עולם ונושע . בכל ימי עולם בטחנו בזכותם ובתפלתם והיינו נושעים על ידיהם והלך לו הקצף אם כי בא על החטא ולא שבנו עליו : {ה} ונהי . ועתה בהסתלקם נהיה כולנו כטמא כי אין מי להגן עלינו : וכבגד עדים וכו' . כל הצדקות שאנו עושים המה כבגד בלוי וסמרטוטין כי אינם מדעת שלימה רק להתיהר : ונבל כעלה כולנו . ולכן כמשנו ותש כחנו כעלה הכמושה : ועוננו . העונות מקטרגים עלינו ונפרעים מאתנו להיות נעים ונדים כרוח הנושא דבר ומנידו : {ו} ואין קורא . לא יש בנו מי אשר יקרא בשמך להתפלל עלינו : מתעורר . מלת ואין משמשת בשתים לומר אין מי מתעורר להחזיק ידו בך להיות נמשך אחריך להחזיר אותנו למוטב ולשוב אליך : כי הסתרת . כאשר הסתרת פניך ממנו בעבור מעשינו היינו נמסים בעבור עונינו כי אין מי להשיב אפך ממנו לא כמו לשעבר שהיה מי להעביר הקצף ולבטל הגזירה : {ז} ועתה ה' . ר"ל עכ"ז הלא אתה אבינו ודרך האב לרחם על הבן : אנחנו החומר . ר"ל כמו יוצר חרס הוא העושה הכל מן החומר כן הלא אתה בראת אותנו וכולנו המה מעשה ידך והיאך תשחית מעשה ידיך : {ח} עד מאד . אל תרבה לקצוף : ואל לעד וכו' . אל תזכור העון עד עולם : הן הבט נא . התבונן עתה בנו וראה אשר כולנו המה עמך ומאמינים בך ואין לבב מי פונה מאחריך : {ט} ערי קדשך . הנה ערי קדשך היו חרבות כמדבר וגם ציון היתה כמדבר וירושלים היא שממה : {י} ותפארתנו . אשר היינו מתפארים בו : אשר הללוך . אשר בו הללוך אבותינו . לשרפת אש . להיות נשרף באש : וכל מחמדינו . כל המקומות שהיה לנו נהפך כל אחד להיות חרבה : {יא} העל אלה . וכי על חורבן אלה הדברים תתאפק ותאמץ לבך לבל יכמרו רחמיך . תחשה . וכי תחריש להאומות אשר כל אלה עשו וכי עוד תענה אותנו בידם עד זמן מרובה הלא די במה שעבר :
מנחת שי על ישעיהו ס״ה
ס״ה:א׳רמ״ג א׳ ללוא שאלו. מלא וא"ו ואל"ף: ב׳ ללא בקשני. מלת ללא חסר וא"ו וכן מלת בקשני בשלש נקודות ברוב הספרים: ס״ה:א׳רמ״ה א׳ ומקטרים. בספרים כ"י הוא"ו במאריך: ס״ה:א׳רמ״ו א׳ ופרק. ומרק ק' וע' הגהת שרשים שרש מרק: ס״ה:א׳רמ״ט א׳ ראשונה על חיקם. אל חיקם ק' כן הוא בספרים שלנו בדפוס כ"י ושבפסוק שלמעלה כתוב וקרי על אבל בפי' רד"ק שבמ"ג שנת ש"ז כתוב הראשון כתוב אל וק' על וזה השני על וקרי אל חיקם ובמקראות אחרות קדמוניות עם פי' רד"ק כתוב באופן אחר זל"ש הראשון כתוב אל וקרי על וזה השני על חיקם ובעל מכלל יופי כתב גם הוא לשון זה עצמו: ס״ה:א׳רנ״א א׳ ומיהודה. ובמקצת ספרי הדפוס כתיב ומיהודה היו"ד בשו"א וטעות הוא כי בספרים מדוייקים כ"י היה נחה וכן נכון ע"פ המסורת כ"י שנמסר עליו ב' וחברו מסיר מירושלים ומיהודה (ישעיהו ג׳:א׳) שגם הוא הי נחה וכן נמסר שם במקרא גדולה ב' בסיפרא: ס״ה:א׳רנ״ג א׳ והממלאים. הה"א במאריך וקלה הלמ"ד ועיין מ"ש באיוב סי' ג': ב׳ למני. המ"ם רפה והלמ"ד בלא געיא ר' יונה בספר הרקמה ומכלול דף נ"א ושרשים שרש מצד: ס״ה:א׳רנ״ו א׳ ומשבר רוח. בספרים מדוייקים השי"ן בצירי וכן כתבו בשרשים: ס״ה:א׳ר״ס א׳ ירושלם גילה. לא מפיק ה"א: ס״ה:א׳רס״ד א׳ יבלו. ע' מ"ש באיוב כ"א: ס״ה:א׳רס״ה א׳ לא יגעו לריק. כתב המכלול בדף קכ"ב שבא ביו"ד האיתן לבד ע"כ. וכן הוא ברוב ספרי הדפוס והיו"ד במאריך בספרים כתובי יד ובמקצתם בשני יודי"ן וגם במאריך ואף לספרים שכתוב ביו"ד א' קריאת הגימ"ל בשוא נע לדעת רד"ק וכן ויגעו עמים בדי ריק ירמיה נ"א ושניהם הובאו במכלול בדף הנ"ל:
תרגום יונתן על ישעיהו ס״ד
ס״ה:א׳רמ״ג א׳ ללוא שאלו. מלא וא"ו ואל"ף: ב׳ ללא בקשני. מלת ללא חסר וא"ו וכן מלת בקשני בשלש נקודות ברוב הספרים: ס״ה:א׳רמ״ה א׳ ומקטרים. בספרים כ"י הוא"ו במאריך: ס״ה:א׳רמ״ו א׳ ופרק. ומרק ק' וע' הגהת שרשים שרש מרק: ס״ה:א׳רמ״ט א׳ ראשונה על חיקם. אל חיקם ק' כן הוא בספרים שלנו בדפוס כ"י ושבפסוק שלמעלה כתוב וקרי על אבל בפי' רד"ק שבמ"ג שנת ש"ז כתוב הראשון כתוב אל וק' על וזה השני על וקרי אל חיקם ובמקראות אחרות קדמוניות עם פי' רד"ק כתוב באופן אחר זל"ש הראשון כתוב אל וקרי על וזה השני על חיקם ובעל מכלל יופי כתב גם הוא לשון זה עצמו: ס״ה:א׳רנ״א א׳ ומיהודה. ובמקצת ספרי הדפוס כתיב ומיהודה היו"ד בשו"א וטעות הוא כי בספרים מדוייקים כ"י היה נחה וכן נכון ע"פ המסורת כ"י שנמסר עליו ב' וחברו מסיר מירושלים ומיהודה (ישעיהו ג׳:א׳) שגם הוא הי נחה וכן נמסר שם במקרא גדולה ב' בסיפרא: ס״ה:א׳רנ״ג א׳ והממלאים. הה"א במאריך וקלה הלמ"ד ועיין מ"ש באיוב סי' ג': ב׳ למני. המ"ם רפה והלמ"ד בלא געיא ר' יונה בספר הרקמה ומכלול דף נ"א ושרשים שרש מצד: ס״ה:א׳רנ״ו א׳ ומשבר רוח. בספרים מדוייקים השי"ן בצירי וכן כתבו בשרשים: ס״ה:א׳ר״ס א׳ ירושלם גילה. לא מפיק ה"א: ס״ה:א׳רס״ד א׳ יבלו. ע' מ"ש באיוב כ"א: ס״ה:א׳רס״ה א׳ לא יגעו לריק. כתב המכלול בדף קכ"ב שבא ביו"ד האיתן לבד ע"כ. וכן הוא ברוב ספרי הדפוס והיו"ד במאריך בספרים כתובי יד ובמקצתם בשני יודי"ן וגם במאריך ואף לספרים שכתוב ביו"ד א' קריאת הגימ"ל בשוא נע לדעת רד"ק וכן ויגעו עמים בדי ריק ירמיה נ"א ושניהם הובאו במכלול בדף הנ"ל:
מנחת שי על ישעיהו ס״ה
ס״ה:א׳רמ״ג א׳ ללוא שאלו. מלא וא"ו ואל"ף: ב׳ ללא בקשני. מלת ללא חסר וא"ו וכן מלת בקשני בשלש נקודות ברוב הספרים: ס״ה:א׳רמ״ה א׳ ומקטרים. בספרים כ"י הוא"ו במאריך: ס״ה:א׳רמ״ו א׳ ופרק. ומרק ק' וע' הגהת שרשים שרש מרק: ס״ה:א׳רמ״ט א׳ ראשונה על חיקם. אל חיקם ק' כן הוא בספרים שלנו בדפוס כ"י ושבפסוק שלמעלה כתוב וקרי על אבל בפי' רד"ק שבמ"ג שנת ש"ז כתוב הראשון כתוב אל וק' על וזה השני על וקרי אל חיקם ובמקראות אחרות קדמוניות עם פי' רד"ק כתוב באופן אחר זל"ש הראשון כתוב אל וקרי על וזה השני על חיקם ובעל מכלל יופי כתב גם הוא לשון זה עצמו: ס״ה:א׳רנ״א א׳ ומיהודה. ובמקצת ספרי הדפוס כתיב ומיהודה היו"ד בשו"א וטעות הוא כי בספרים מדוייקים כ"י היה נחה וכן נכון ע"פ המסורת כ"י שנמסר עליו ב' וחברו מסיר מירושלים ומיהודה (ישעיהו ג׳:א׳) שגם הוא הי נחה וכן נמסר שם במקרא גדולה ב' בסיפרא: ס״ה:א׳רנ״ג א׳ והממלאים. הה"א במאריך וקלה הלמ"ד ועיין מ"ש באיוב סי' ג': ב׳ למני. המ"ם רפה והלמ"ד בלא געיא ר' יונה בספר הרקמה ומכלול דף נ"א ושרשים שרש מצד: ס״ה:א׳רנ״ו א׳ ומשבר רוח. בספרים מדוייקים השי"ן בצירי וכן כתבו בשרשים: ס״ה:א׳ר״ס א׳ ירושלם גילה. לא מפיק ה"א: ס״ה:א׳רס״ד א׳ יבלו. ע' מ"ש באיוב כ"א: ס״ה:א׳רס״ה א׳ לא יגעו לריק. כתב המכלול בדף קכ"ב שבא ביו"ד האיתן לבד ע"כ. וכן הוא ברוב ספרי הדפוס והיו"ד במאריך בספרים כתובי יד ובמקצתם בשני יודי"ן וגם במאריך ואף לספרים שכתוב ביו"ד א' קריאת הגימ"ל בשוא נע לדעת רד"ק וכן ויגעו עמים בדי ריק ירמיה נ"א ושניהם הובאו במכלול בדף הנ"ל:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5