ישעיה פרק-נג עם מפרשים רבים

{א} מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ יְהוָה עַל מִי נִגְלָתָה: {ב} וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ: {ג} נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ: {ד} אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה: {ה} וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ: {ו} כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ: {ז} נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו: {ח} מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ: {ט} וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו: {י} וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח: {יא} מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל: {יב} לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-נג

{א} מי האמין לשמועתינו . כן יאמרו העכו"ם איש לרעהו אילו היינו שומעים מפי אחרים מה שאנו רואים אין להאמין : וזרוע ה' . כזאת בגדולה והוד על מי נגלת' עד הנה : {ב} ויעל כיונק לפניו . העם הזה לפני בא לו הגדולה הזאת עם שפל היה מאד ועלה מאליו כיונק מיונקת האילנות : וכשורש . עלה מארץ ציה : לא תאר . היה לו מתחלה ולא הדר : ונראהו ולא מראה ונחמדהו . וכשראינוהו מתחלה באין מראה היאך נחמדהו , ונחמדהו תמוה הוא : {ג} נבזה וחדל אישים . היה , כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד אל תירא עבדי יעקב ואף כאן הנה ישכיל עבדי בבית יעקב אמר ישכיל ל' הצלחה הוא כמו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ( ש"א יח ) : וכמסתיר פנים ממנו . מרוב בשתם ושפלותם היו כמסתיר פנים ממנו חבושי פנים בטמון כדי שלא נראה אותם כאדם מנוגע שמסתיר פניו וירא מהביט : {ד} אכן חליינו הוא נשא . אכן ל' אבל בכל מקום אבל עתה אנו רואים שלא מחמ' שפלותו בא לו אלא מיוסר היה ביסורין : ואנחנו חשבנוהו . אנו היינו סבורים שהוא שנאוי למקום והוא לא היה כן אלא מחולל היה מפשעינו ומדוכא מעונותינו : {ה} מוסר שלומינו עליו . באו עליו יסורי השלום שהיה לנו שהוא היה מיוסר להיות שלום לכל העולם : {ו} כולנו כצאן תעינו . עתה נגלה : הפגיע בו . נעתר על ידו ונתרצה על עון כולנו שלא החרי' עולמו , הפגי' אשפריאי"ר בלע"ז ל' תחינה : {ז} נגש והוא נענה . נגש הנה בנוגשים ודוחקים : והוא נענה . באונאת דברים שורפרלרי"ן בלע"ז : לא יפתח פיו . סובל היה ושותק כמו השה אשר לטבח יובל וכרחל אשר לפני גוזזי' נאלמה : לא יפתח פיו . מוסב על שה לטבח יובל : {ח} מעוצר וממשפט לוקח . הנביא מבשר ואומר כי זאת יאמרו העכו"ם באחרית הימים כשיראו כשנלקח מן העוצר שהיה עצור ביד' וממשפ' היסורין שסבל עד עתה : ואת דורו . שנים שעברו עליו : מי ישוחח . את התלאות אשר מצאוהו כי נגזר היה מתחילה וגולה מארץ חיים היא ארץ ישראל אשר מפשע עמי בא הנגע הזה לצדיקים שבהם : {ט} ויתן את רשעים קברו . מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי האומות שהיו קונסין עליהם הריגה וקבורת חמורים במעי הכלבים : את רשעים . לדעת הרשעים נתרצה ליקבר ולא יכפור באלהי' חיים : ואת עשיר במותיו . ולדעת המושל מסר עצמו בכל מיני מות שגזר עליו על לא רצה לקבל עליו כפירה לעשות רעה ולחמוס חמס ככל הגוים אשר היה גר ביניהם : ולא מרמה בפיו. לקבל עליו עבודת כו"ם: {י} וה' חפץ דכאו החלי . הקב"ה חפץ לדכאו ולהחזירו למוטב לפיכך החלה אותו : אם תשים אשם נפשו וגו' . אמר הקב"ה אראה אם תהא נפשו נותנת ונמסרת בקדושתי להשיבה לי אשם על כל אשר מעל אגמל לו גמולו ויראה זרע וגו' אשם זה לשון כופר שנותן אדם למי שחטא לו אמינד"א בלע"ז כענין שנא' בפלשתים אל תשיבו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם : {יא} מעמל נפשו . היה אוכל ושבע לא היה גוזל וחומס : בדעתו יצדיק צדיק . היה שופט עבדי משפט אמת לכל הבאים לדין לפניו : ועונותם . היה סובל כדרך כל הצדיקים שנא' אתה ובניך תשאו את עון המקדש ( במדבר יח ) : {יב} לכן . על עשותו זאת אחלק לו נחלה וגורל ברבים עם האבות הראשונים : הערה למות נפשו . לשון ותער כדה ( בראשית כד ) : ואת פושעים נמנה . סבל יסורין כאלו חטא ופשע והוא בשביל אחרים נשא חטא הרבים : ולפושעים יפגיע . על ידי יסורין שבאת על ידו טובה לעולם :

מלבי"ם על ישעיה פרק-נג

{ג} מכאב, חלי. הכאב יציין הרגשת הגוף את הכאב ויבא לרוב גם על ידי הכאה מבחוץ. והחולי הוא רק על שהורסה הגויה בבריאות הפנימית : {ה} פשעינו, עונותינו. ההבדל בין פשע עון מבואר (למע' א' כח. נו"ן א'). ופי' המבארים שישראל סבלו כדי לכפר עונות העכו"ם רחוק מן השכל, שיסבול הבלתי חוטא בעבור החוטא. ושירפא החולה במה שמכים את הבריא : {ח} מעצר. מענין זה יעצר בעמי, על המושל העוצר בעם, ר"ל שלא היה ע"י התפרצות ההמון רק במעמד המושל העוצר במו וע"י משפט. וישוחח ענין שיחה וספור, מי יספר נגע למו, וכי נגזר מארץ חיים מפשע עמי הוא מאמר מוסגר : {ט} ויתן. פועל סתמי, מוסב על העוצר והשופט. וקברו נמשך לשתים ואת קבר עשיר : {י} החלי. מענין פיוס ויחל את פני ה'. יאריך, נעלם מלת אשר, זרע אשר יאריך ימים : {יא} בדעתו, מקור עם שימוש בכל"ם, במה שידע צדיק עבדי, עבדי הצדיק :

חומת אנך על ישעיה נ״ג

נ״ג:תתמ״ו א׳ והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו. אפ' לרמוז דהוא סובל צער על צער השכינה כ"י וזה רמז מדכא גימטריא אדני שהיא השכינה. ובחבורתו מתמתקים הדינין וזהו נרפא לנו גימטריא אלהים ויבא טובה לעולם. ועוד אפשר לרמוז כי ר"ת ובחבורתו נרפא לנו גימטריא אלהים וס"ת גימטריא אחד שעל ידו מתיחד שם אלהים שהוא השכינה עם דודה ביחוד עליון בזכותו: נ״ג:תתנ״א א׳ וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו. הרב זרע בירך על ברכות דף ל' דריש אשם נפשו בכפו שבא לו צער מכח כפו וכו' ע"ש באורך ועמו הסליחה דלא כתיב בכפו בהאי קרא: ב׳ יראה זרע יאריך ימים וכו'. פ"ק דברכות אמרו אם קבל היסורין באהבה מה שכרו יראה זרע וכו' ואפשר דכשמקבל באהבה והוא חסד מערב החסד עם הדין שהם היסורין ועל ידי זה מתמתקות הגבורות בהשפעת החסדים והוי יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. ואפשר שזו היתה כונת נחום איש גם זו שהיה אומר גם זו לטוב זו היא מלכות טוב יסוד והיה אומר שבטוב כונתו יתיחדו יסוד ומלכות ושמעתי כי נחום בגימטריא גם זו לטוב עם הכולל ובדיק בשמיה. והמקבל היסורין באהבה ובפרט אם מכוין למתק הגבורות וליחד הדודים בא בשכרו יראה זרע יאריך ימים וזוכה לבני חיי דבמזלא תליין ותלמודו מתקיים כי עלה למקום הזכירה:

מצודות ציון על ישעיה פרק-נב

{א} עורי . מלשון הערה והקיצה : {ב} התנערי . ענין תנועה חזקה להשליך ולהריק העפר הנדבק כמו גם חצני נערתי ( נחמיה ה ) : התפתחי . ענין התרת הקשר : מוסרי . קשורי רצועת העול : בת ציון . עדת ציון : {ד} לגור . לדור : באפס . על חנם בלא דבר וכן אפס מעשיהם ( לעיל מא ) : עשקו . מלשון עושק וגזל : {ה} פה . במקום הזה וכן היש פה איש ( שופטים ד ) : יהילילו . מלשון הלול והתפארות : מנאץ . ענין בזיון כמו נאצו האנשים ( ש"א ב ) : {ז} נאוו . מלשון נאה ויופי : מבשר . כן נקרא המשמיע חדשות : {ח} צופיך . ענין הבטה וראיה : {ט} פצחו . פתחו פה בהרמת קול שמחה וכן פצחי רנה וצהלי ( לקמן נד ) : {י} חשף . גלה כמו חשפי שובל ( לעיל מו ) : אפסי . קצות כי בקצות הארץ כאלו אפס וכלה : {יא} הברו . מלשון ברור ונקי : {יב} כי . אלא : בחפזון . ענין מהירת הבהלה : ובמנוסה . מלשון ניסה ורדיפה . ומאסיפכם . ההולך אחר המחנה נקרא מאסף וכן מאסף לכל המחנות ( במדבר י ) וזהו לפי שהוא מאסף כל הנכשלים הנשארים באחרונה : {יג} ישכיל . הוא ענין הצלחה כי המצליח בדבר נראה כאלו עשה מעשהו בהשכל וכן ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ( ש"א יח ) : {יד} שממו . ענין תמיהה כמו פנו אלי והשמו ( איוב כא ) : כן . ענינו כמו אמת כמו כן בנות צלפחד דוברות ( במדבר כז ) : מראהו . הוא זיו קלסתר פנים בלובן ובהירות . ותארו . הוא צורת הפרצוף : {טו} יזה . מל' הזאה והטפה כמו ויז נצחם על בגדי ( לקמן סג ) : יקפצו . ענין סגירה כמו ועולתה קפצה פיה ( איוב ה ) : התבוננו . ענין הסתכלות יתירה כמו ואתבונן אליו בבוקר ( מ"א ג ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-נג

{א} מי האמין לשמועתנו . אז יאמרו בגוים עד הנה לא ראינו הדבר בעינינו מי מכולנו האמין אל השמועה אשר שמענו ממרבית הגדולה והממשלה הבאה לישראל : וזרוע ה' . חוזק כח זרוע ה' בעבור מי נגלתה מימות עולם לשנאמין שגלה זרוע עוזו בעבור ישראל : {ב} ויעל כיונק לפניו . לפני בא לו הגדולה ההוא עלה כענף היוצא מן האילן שאין לו יניקה מן הקרקע אלא מן האילן רצה לומר לא היה לו השפעה אחרת : כשורש מארץ ציה . ר"ל מעט ההשפעה שהיה לו מעצמו כלה ואבד במעט זמן כשורש היוצא מארץ ציה ושממה מבלי לחלוחית מים שחיש מהר ימולל ויבש : לא תואר לו ולא הדר . ר"ל ההשפעה לא היתה שלימה ומהודרת כשורש היוצא מארץ ציה שאין לו לא תואר ולא הדר : ונראהו ולא מראה . וכאשר הסתכלנו בו לא מצאנו בו מראה מפואר שנחמדהו על ידו ר"ל לא מצאנו בו לא גבורה ולא אמצות הלב לחמדו בעבורה ולזה היינו מתעבים אותו : {ג} נבזה וחדל אישים . על כי היה נבזה בעיני כל והיה חדל מאנשים כי לא היה מי מהעכו"ם מתחבר עמו לגודל שפלותו והיה בעל מכאובות וידוע ומוחזק לכל כבעל חליים ולא היינו יכולים לראות בפניו כאלו הסתיר פניו ממנו לבל ראותו ר"ל שהיה בכל עת ממונה בגלות וביסורין ובשפלות עד שהיינו ממאסים להסתכל בפניו : נבזה ולא חשבנוהו . ר"ל לכן היה נבזה בעינינו ולא היינו מחשיבים אותו כי אמרנו יד ה' עשתה זאת כי מאס בו : {ד} אכן חליינו הוא נשא . אבל באמת לא מאס בו ה' כי כל חלי וכל מכאוב אשר סבל הכל בא מפאת עצמינו מה שהיינו מחליאים ומכאיבים אותו ברוע בחירתנו : ואנחנו חשבנוהו . אבל אנחנו טעינו וחשבנו אותו לנגוע ומוכה מאלהים כי מאס בו ועל ידו הוא מעונה ביסורים : {ה} והוא מחולל מפשעינו . האמת שהוא מה' אבל לא באה בעבור מאסו בו ברוע מעלליו אך בעבור פשעינו נתמלא חלחלה להיות פשעי כל העכו"ם מתכפרים בהיסורין הבאים עליו : מדוכא מעונותינו . כפל הדבר במ"ש : מוסר שלומנו עליו . היסורין הראויים לבוא עלינו למרק העון להתמיד שלומנו הנה באו עליו : ובחבורתו . עם החבורה שבא עליו נרפא לנו נגעי העון כי בזה נתכפרו והלכו להם והוא כפל ענין במ"ש : {ו} כולנו כצאן תעינו . ר"ל כי כן היה בידינו עון רב כי כולנו תעינו מדרך האמת והישר כדרך הצאן כשאחת מהן תועה מהדרך כולן נמשכות אחריה ותועות עמה ור"ל ולפי שאבותינו תעו מדרך האמת לזה נמשכנו גם אנחנו אחריהם : איש לדרכו פנינו . ר"ל והלואי היינו כהצאן הזה שרחילא בתר רחילא אזלא בדרך המוטעה אבל אנחנו לא כן היינו אלא כל אחד פנה לדרכו לא ראי זה כראי זה וכולם מקולקלים וא"כ יש בידינו עון רב : וה' הפגיע בו . המקום הפגיע בו עם העון של כולנו ר"ל העון שלנו הוא המכה בו ומייסרו בגזירת המקום : {ז} נגש והוא נענה . בעבור זה היה נלחץ לקחת עשרו או היה הוא נענה בעינויי הגוף אם דל הוא ואין ידו משגת : ולא יפתח פיו . להתלונן ולהתרעם על הדבר כי פחד פן יוסיפו סרה : כשה לטבח יובל . והיה כשה המובא אל הטבח וכרחל העומדת לפני הגוזז צמרה שהרחל היא נאלמה ולא תצעק בקולה והשה לא יפתח פיו וכן לא התלונן המעונה הנמשל לשה המובל לטבח ולא התרעם המנוגש הנמשל לרחל הגזוזה : {ח} מעוצר וממשפט לוקח . ממקום המאסר שהיה שם עצור וכלוא וממקום המשפט שהיה נדון שם הנה נלקח לנגשו או לענותו ולא פטרוהו בלא כלום : ואת דורו מי ישוחח . מי יוכל לספר כל התלאות אשר עברו עליו בכל ימי דורו : כי נגזר מארץ חיים . כי סוף הדבר היה אשר נכרת מארץ חיים כי התלאות היו סיבה לקרב מיתתו : מפשע עמי נגע למו . כן יאמר כל אחד הנה לא באה עליהם הנגע בעוונם כי באה מפשע עמי או עמי פשעו בהם לענותם ברוע בחירתם או הם היו מנוגעים לכפר פשעי עמי : {ט} ויתן את רשעים קברו . מסר עצמו להקבר עם הרשעים ודומה להם בענין רע ובבזיון ר"ל לא רצה לעבור על דת להנצל מזה : ואת עשיר במותיו . מוסב על מלת ויתן לומר שמסר עצמו להסכים עם דעת העשיר המושל בכל מיני מיתות שגזר עליו למען יעמוד באמונתו : על לא חמס עשה . ר"ל ובחנם גזר עליו המיתה לא על החמס שעשה ולא על המרמה שבפיו כי לא עשה החמס ולא דבר מרמה ובעלילה בא : {י} וה' חפץ דכאו החלי . זהו מאמר הנביא כמשיב על דברי העכו"ם שיהיו כמסתפקים אם הצרות הבאות על ישראל היו מרוע בחירתם ולא בגזרת המקום או באו מיד ה' לכפר על עון העכו"ם ואמר להם לא כן הוא אבל ה' חפץ לדכאו וגזרת המקום נעשתה והוא החלי אותו : אם תשים אשם נפשו . ר"ל אולם לא באו לכפר עון העכו"ם כי אם לנסותו להטיבו באחריתו וכאלו אמר אראה אם נפשו תשים את עצמה אשם לומר שבדין בא מה שבא כי חטא ואשם לא יהרהר אחרי אז יהיה גמולו שכל ימי חייו יראה זרעו בעיניו ויאריך ימים ועכ"ז לא ימות מי בחייו : וחפץ ה' בידו יצלח . והנה הצליח חפץ ה' כי עמד בנסיון ולא הרהר אחר מדת הדין : {יא} מעמל נפשו יראה ישבע . כי מעמל נפשו אשר ראה היה שבע ונהנה ממנה : בדעתו יצדיק צדיק . כי בדעתו יחשוב להצדיק את ה' הצדיק לומר שבא למרק אשם העון למען לא יקופח שכר מעשה הטוב : עבדי לרבים . רצה לומר לא היה עבד של העכו"ם הרבים לשמוע בקולם בדבר האמונה כי היה עבדי אל מול העכו"ם הרבים ולא שמע אליהם ויט שכמו לסבול מה שעוו בו לייסרו ולהכאיבו בעבור זה : {יב} לכן . הואיל ועמד בנסיון אתן לו חלק בנחלת העמים הרבים : ואת עצומים . את העכו"ם החזקים יחלק לעצמו להיות לו לשלל : תחת וכו' . בגמול אשר שפך נפשו והפקירה למיתה : ואת פושעים נמנה . בפי העכו"ם היה מנוי בכלל הפושעים והכופרים וכדי בזיון וקצף : והוא חטא רבים נשא . והוא נטה שכמו לסבול מה שחטאו בו עמים רבים לייסרו ולהכאיבו : ולפושעים יפגיע . אל הכשדים הפושעים בו היה מפגיע ומתחנן ועיניו תלויות אליהם כעיני עבדים אל יד אדוניהם ולכן שורת הדין שבמקום מרבית ההכנעה ימשול בהם בעת הגאולה :

מנחת שי על ישעיהו נ״ד

נ״ד:א׳ע׳ א׳ בני. הבי"ת בגעיא: ב׳ שוממה. במקצת ספרים חסר ובקצת מדוייקים מלא ואני יושב משומם בראותי רבוי החילופים שנפלו בספרים ורע עלי מאד המעשה כי בכל יום ויום הולכים ומתרבים והמדפיסים הולכים חשכים ואין נוגה להם ואין דורש ואין מבקש סיבת חילוף זה נולד ממה שנמצא במסורת שוממה ג' ובמקצתן שוממה ג' ב' חסר וא' מלא וסימן ותשב תמר ושממה (ש"ב יג) נתנני שממה כל היום איכה א' כי רבים בני שוממה ע"כ. ולא נתפרש איזהו המלא: נ״ד:א׳ע״ח א׳ כי מי נח. יש מחלוקת בספרים במלה הזאת ברוב הספרים הם שתי מלות ויש ספרים שהיא מלה אחת כמו כימי נדת דותה וכן תרגם יונתן כיומי נח. מרד"ק: ב׳ ומגער בך. העי"ן נקרא בקמץ חטוף כ"כ רד"ק בפי' ובמכלול דף קפ"ט בענין קריאת השוא על שלשה דרכים וא' מהם כשיבא אחריו אחת מאותיות אחה"ע שקריאתו נוטה לקריאת אותה האות כתב וכן על הקמץ חטוף כמו ומגער בך קריאת הגימ"ל נוטה לקמץ חטוף מפני העי"ן ויש ספרים מדוייקים שהגימ"ל נקודה בקמץ חטף ע"כ. וזרות כזה וּטֳהָר ידים יוסיף אומץ (איוב י״ז:ט׳): נ״ד:א׳ע״ט א׳ מאתך. זה לבד נמצא בצירי התי"ו בכל המקרא מכלול ד' ר"ס וכל האחרים בקמץ והם חמשה ע"פ המסורה וסימנם במלכים א' סי' ב': נ״ד:א׳פ״א א׳ ושמתי כדכד. הכ"ף ראשונה דגושה ושנייה רפה ובספרים מדוייקים כ"ף ראשונה במאריך ומכאן נ"ל ראיה שהמאריך הבא תחת תנועה קטנה אינו מונע השוא בא אחריו שזהו נח בלי ספק כמו נלאיתי כלכל והם שנים דומים ע"פ המסורת כמ"ש בירמיה כ' ובמאמר פרטי אשר לי בענין המאריך הרחבתי הדיבור וכאן בחרתי בקיצור: נ״ד:א׳פ״ד א׳ הן. הנה קרי:

תרגום יונתן על ישעיהו נ״ג

נ״ד:א׳ע׳ א׳ בני. הבי"ת בגעיא: ב׳ שוממה. במקצת ספרים חסר ובקצת מדוייקים מלא ואני יושב משומם בראותי רבוי החילופים שנפלו בספרים ורע עלי מאד המעשה כי בכל יום ויום הולכים ומתרבים והמדפיסים הולכים חשכים ואין נוגה להם ואין דורש ואין מבקש סיבת חילוף זה נולד ממה שנמצא במסורת שוממה ג' ובמקצתן שוממה ג' ב' חסר וא' מלא וסימן ותשב תמר ושממה (ש"ב יג) נתנני שממה כל היום איכה א' כי רבים בני שוממה ע"כ. ולא נתפרש איזהו המלא: נ״ד:א׳ע״ח א׳ כי מי נח. יש מחלוקת בספרים במלה הזאת ברוב הספרים הם שתי מלות ויש ספרים שהיא מלה אחת כמו כימי נדת דותה וכן תרגם יונתן כיומי נח. מרד"ק: ב׳ ומגער בך. העי"ן נקרא בקמץ חטוף כ"כ רד"ק בפי' ובמכלול דף קפ"ט בענין קריאת השוא על שלשה דרכים וא' מהם כשיבא אחריו אחת מאותיות אחה"ע שקריאתו נוטה לקריאת אותה האות כתב וכן על הקמץ חטוף כמו ומגער בך קריאת הגימ"ל נוטה לקמץ חטוף מפני העי"ן ויש ספרים מדוייקים שהגימ"ל נקודה בקמץ חטף ע"כ. וזרות כזה וּטֳהָר ידים יוסיף אומץ (איוב י״ז:ט׳): נ״ד:א׳ע״ט א׳ מאתך. זה לבד נמצא בצירי התי"ו בכל המקרא מכלול ד' ר"ס וכל האחרים בקמץ והם חמשה ע"פ המסורה וסימנם במלכים א' סי' ב': נ״ד:א׳פ״א א׳ ושמתי כדכד. הכ"ף ראשונה דגושה ושנייה רפה ובספרים מדוייקים כ"ף ראשונה במאריך ומכאן נ"ל ראיה שהמאריך הבא תחת תנועה קטנה אינו מונע השוא בא אחריו שזהו נח בלי ספק כמו נלאיתי כלכל והם שנים דומים ע"פ המסורת כמ"ש בירמיה כ' ובמאמר פרטי אשר לי בענין המאריך הרחבתי הדיבור וכאן בחרתי בקיצור: נ״ד:א׳פ״ד א׳ הן. הנה קרי:

מנחת שי על ישעיהו נ״ד

נ״ד:א׳ע׳ א׳ בני. הבי"ת בגעיא: ב׳ שוממה. במקצת ספרים חסר ובקצת מדוייקים מלא ואני יושב משומם בראותי רבוי החילופים שנפלו בספרים ורע עלי מאד המעשה כי בכל יום ויום הולכים ומתרבים והמדפיסים הולכים חשכים ואין נוגה להם ואין דורש ואין מבקש סיבת חילוף זה נולד ממה שנמצא במסורת שוממה ג' ובמקצתן שוממה ג' ב' חסר וא' מלא וסימן ותשב תמר ושממה (ש"ב יג) נתנני שממה כל היום איכה א' כי רבים בני שוממה ע"כ. ולא נתפרש איזהו המלא: נ״ד:א׳ע״ח א׳ כי מי נח. יש מחלוקת בספרים במלה הזאת ברוב הספרים הם שתי מלות ויש ספרים שהיא מלה אחת כמו כימי נדת דותה וכן תרגם יונתן כיומי נח. מרד"ק: ב׳ ומגער בך. העי"ן נקרא בקמץ חטוף כ"כ רד"ק בפי' ובמכלול דף קפ"ט בענין קריאת השוא על שלשה דרכים וא' מהם כשיבא אחריו אחת מאותיות אחה"ע שקריאתו נוטה לקריאת אותה האות כתב וכן על הקמץ חטוף כמו ומגער בך קריאת הגימ"ל נוטה לקמץ חטוף מפני העי"ן ויש ספרים מדוייקים שהגימ"ל נקודה בקמץ חטף ע"כ. וזרות כזה וּטֳהָר ידים יוסיף אומץ (איוב י״ז:ט׳): נ״ד:א׳ע״ט א׳ מאתך. זה לבד נמצא בצירי התי"ו בכל המקרא מכלול ד' ר"ס וכל האחרים בקמץ והם חמשה ע"פ המסורה וסימנם במלכים א' סי' ב': נ״ד:א׳פ״א א׳ ושמתי כדכד. הכ"ף ראשונה דגושה ושנייה רפה ובספרים מדוייקים כ"ף ראשונה במאריך ומכאן נ"ל ראיה שהמאריך הבא תחת תנועה קטנה אינו מונע השוא בא אחריו שזהו נח בלי ספק כמו נלאיתי כלכל והם שנים דומים ע"פ המסורת כמ"ש בירמיה כ' ובמאמר פרטי אשר לי בענין המאריך הרחבתי הדיבור וכאן בחרתי בקיצור: נ״ד:א׳פ״ד א׳ הן. הנה קרי:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5