{א} עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא: {ב} הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם (התפתחו) הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן: (ס) {ג} כִּי כֹה אָמַר יְהוָה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ: (ס) {ד} כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקוֹ: {ה} וְעַתָּה (מי) (לי) מַה לִּי פֹה נְאֻם יְהוָה כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם (משלו) מֹשְׁלָיו יְהֵילִילוּ נְאֻם יְהוָה וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ: {ו} לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי: (ס) {ז} מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ: {ח} קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן: {ט} פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם יְהוָה עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם: {י} חָשַׂף יְהוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ: (ס) {יא} סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה: {יב} כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (ס) {יג} הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: {יד} כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם: {טו} כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ: (ס)
רש"י על ישעיה פרק-נב
{ב} התנערי . אישקור"א בלעז כמנער את הטלית : קומי . מן הארץ מגזרת לארץ תשב ( לעיל ג ) : שבי . על הכסא : התפתחי . הוי נתרת : מוסרי . קריגל"ש בלע"ז : שביה . כמו שבויה : {ג} חנם נמכרתם . על עסקי חנם הוא יצר הרע שאינו לכם לשכר : ולא בכסף תגאלו . אלא בתשובה : {ד} מצרים ירד עמו וגו' . הם המצריים היו להם קצת חוב עליהם שנעשו להם אכסניא וכלכלו' אבל אשור באפס ובחנ' עשקו : {ה} מה לי פה . למה אני שוהא ומשהא בני כאן : יהילילו . מתפארים לאמר ידינו רמה : מנואץ . מתנאץ והרי זה דוגמת וישמע את הקול מדבר אליו ( במדבר ח ) : {ו} ידע עמי . כשאגאלם יכירו כי שמי אדון שליט ומושל כמשמעו : לכן ביום . גאולתם יבינו כי אני הוא המדבר והנני קיימתי : {ח} צופיך . צופים שמעמידין על החומות והמגדלים לבשר ולראות מי בא לעיר : {י} חשף . גלה : {יא} צאו מתוכה . מתוך הגלות כל נחמות האלו האחרונות אינן אלא על גלות האחרון : טמא . אל תגעו , שקץ יהיו לכם מליג' בהם : הברו . הטהרו : נושאי כלי ה' . הכהנים הלוים שהיית' נושאי' כליו ( של הקב"ה ) במדבר ( מכאן לתחיי' המתים ) : {יב} כי הולך לפניכם . שני דברים שבסוף המקרא הזה מיישבין שני דברים שבראשו . כי לא בחפזון תצאו . מה טעם , כי הולך לפניכם ה' לנחותכם הדרך ומי ששלוחו מקדים לפניו לנחותו הדרך אין יציאתו בחפזון . ובמנוסה לא תלכון . לפי שמאסיפכם אלהי ישראל הולך מאחריכם לשמור אתכם מכל רודף כמו ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות ההולך אחרי המחנה קרוי מאסף לפי שהוא ממתין את הנחלשים ואת הנכשלים וכן הוא אומר ביהושע והמאסף הולך אחרי הארון : {יג} הנה ישכיל עבדי . הנה באחרית הימים יצליח עבדי יעקב צדיקים שבו : {יד} כאשר שממו . כאשר תמהו עליהם עמים רבים בראותם שפלותם ואמרו זה אל זה כמה משחת מאיש מראהו ( של ישראל ) ראו מה תארם חשוך משאר בני אדם כן כאשר אנחנו רואים בעינינו : {טו} כן יזה גוים רבים . כן עתה גם הוא תגבר ידו וידה את קרנות העכו"ם אשר זירוהו : יקפצו . יסגרו פיהם מרוב תימהון , כי כבוד אשר לא סופר להם על שום אדם ראו בו : התבוננו . אסתכלו :
מלבי"ם על ישעיה פרק-נב
{ד} באפס עשקו. לפי' המפ' היה צ"ל חנם עשקו, כי אפס מורה שלא היה לו תועלת מן העושק : {ו} ידע. נמשך לשתים, לכן (ידע) ביום ההוא : {ח} עין בעין. הב' בי"ת הכלי, העין תראה באמצעות העין לא ראיה שכליית, וכן במדבר (יד יד) : {יא} צאו משם, צאו מתוכה, משם מורה המקום. ומתוכה מורה העם הגרים שם, צאו מן המקום (בראשית יט) קומו צאו מתוך עמי (שמות יב). חברו על טהרת המחשבה, בר לבב, עם נבר תתברר : {יב} ה', אלהי ישראל. ה' יקרא מצד שהוא מנהיג העולם כולו, ואלהי ישראל מצד השגחתו הפרטית על ישראל, המאסף שילך אחר המחנות להצילם מאויב רודף אחריהם, יהי' אלהי ישראל, נגד האויב. ולפניהם שילך להאירם באור החיים יהיה מצד שהוא ה' כי באור הזה ילך אז העולם כולו : {יג} ירום ונשא וגבה. רם ונשא מציין המקום, רם נקודת הרום, ונשא העתק הדבר מן השפל אל הרום, וגבה מציין גובה הדבר עצמו, למשל עץ ארז כולו גבוה, ורם מצד ראש העץ, ונשא אם הולך וגדל עוד, ובמליצה זו יציין ברם ונשא מעלת שררותו וכבודו מעלה מקומית ובגובה מציין מעלתו מצד עצמו בחכמה ודעת ויראת ה' : {יד} כאשר. בעת אשר, ויהי כאשר הקריב אברם לבא מצרימה : כן כן. דמיון הערך השוה כשני כפ"י הדמיון, כעם ככהן : משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם. המראה מציין הצבע, והתואר בנין הפרצוף במחוגה מתוארת, למשל תואר החוטם הלחיים וערכם בערך הגוף, ויש הבדל בין איש ובני אדם, איש כולל כל יש ונמצא, ובני אדם מציין מין האדם. אומר מצד התואר דומה כתואר בהמה לא כתואר אדם. ומצד הצבע (שימצאו בע"ח שצבעם יפה מאד) צבעו משונה מכל יש ונמצא : {טו} לא ספר, לא שמעו. הבלתי מסופר אפשר להשמע אם יסופר, והבלתי נשמע בלתי אפשר לצייר במחשבה כלל, וההבדל בין בלתי אפשר במציאות ובלתי אפשר ההגיוני בארתיו בחבורי על חכמת ההגיון :
חומת אנך על ישעיה נ״ב
נ״ב:תתל״ה א׳ חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. אפשר דידוע דבית שני נחרב בעון שנאת חנם ואם כן הגאולה תלויה בזה שיהיה שלום ונהיה לאחדות אחד ואז תבא הגאולה אבל כל זמן שיש שנאת חנם לא אפשר שתהיה גאולה אף שיהיו בישראל מצוות אי אפשר שיהיה גאולה כשאין שלום. והנה רז"ל דרשו אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצוות. וז"ש חנם נמכרתם בעון שנאת חנם היא חרבן בית שני אם כן לא בכסף דהיינו מצוות תגאלו דהגם שיהיו מצוות רבות אם תהיה שנאת חנם לא יש גאולה: נ״ב:תתל״ט א׳ מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו'. פירשו הראשונים שאם תבא שמחה רבה פתאום לאדם הוא מסוכן למות וכמשז"ל דכשאמרו לשרה אמנו שלא נשחט יצחק פרחה נשמתה ומתה וכן פ' אעפ"י בדביתהו דר' חנינא בן חכינאי. ועל זה משבח המבשר כי בחכמה הוא מבשר וז"ש מה נאוו על ההרים רגלי מבשר מה טובו עניני המבשר הגאולה. דבתחילה משמיע שלום הוא אומר שלום על ישראל ולא עוד. ואח"כ אומר שהוא מבשר טוב סתם דיש לו בשורה טובה. ואח"כ אומר שבזו הבשורה יש צד ישועה וזהו משמיע ישועה ואחרי אשר מעט מעט בהדרגה היה אומר דבריו ונתישב רוח השומעים מעט מעט אומר לציון מלך אלהיך: נ״ב:תת״מ א׳ כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. כת הקודמין פירשו דעין של חזיר מיער קטנה ותלויה. ועין של שמע קבועה וגדולה ובזכות עין של שמע תתבטל עין של מיער הרומזת לעשו וז"ש כי עי"ן בעי"ן יראו בשוב ה' ציון: נ״ב:תתמ״א א׳ פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלם כי נחם ה' עמו. פירוש כי הוא ברחמיו ירחם להעביר כל המקומות שעבדו ע"ז כי כל הר וגבעה ישפלו והרכסים לבקעה באופן שמקומות שעבדו ע"ז לא יהא רשומן ניכר ועל זה פצחו רננו כי נחם ה' עמו כמ"ש רז"ל:
מצודות ציון על ישעיה פרק-נא
{א} חוצבתם . כן נקרא חתוך וכריתות הסלע בלשון המקרא וכן וגם יקב חצב בו ( לעיל ה ) : מקבת . מלשון נקב ועש"ז נקרא הפטיש מקבת כי ראשו הא' חד ובו נוקבין הסלע : נקרתם . ענין בקוע ונקב כמו בנקרת הצור ( שמות לג ) : {ב} תחוללכם . ענין הולדה ויצירה כמו ותחולל ארץ ( תהלים צ ) : קראתיו . ענין גדולה ורוממות כמו שלישים וקרואים ( יחזקאל כג ) לפי שדרך הגדולים להיות נקראים לכל דבר חשיבות : {ג} כעדן . הוא אשר הגן נטוע בו כמ"ש ויטע גן בעדן ( בראשית ב ) : וערבתה . ענינו כמו מדבר וכפל הדבר במ"ש : {ד} ולאומי . ענינו כמו עמי וכן ולאום מלאום יאמץ ( בראשית כה ) : האזינו . הטו אזן לשמוע : תורה . מלשון הוראה ולמוד : ארגיעה . מלשון מרגוע והשקט וכן וזאת המרגעה ( לעיל כח ) : {ה} יקוו . מל' תקוה : ייחלון . מלשון תוחלת ותקוה : {ו} והביטו . ענין ראיה : נמלחו . ענין השחתה וכליון כמו ובלוי מלחים ( ירמיה לח ) : תבלה . מלשון בליה ורקבון : תחת . ענין שבירה כמו חתתה קשתותם ( שם נא ) : {ז} ומגדפתם . ענין חרפה כמו אשר גדפו ( לעיל לז ) : אל תחתו . אל תשברו : {ח} עש . שם תולעת האוכלת הבגד : סס . שם תולעת האוכלת הצמר ודומה לו כמסוס נוסס ( לעיל י ) : {ט} עורי . מלשון התעוררות והכפל לחזק : המחצבת . זה הלשון יאמר על הכורת אבנים וכן וגם יקב חצב בו ( לעיל ה ) : רהב . כן יקרא מצרים כמ"ש לכן קראתי לזאת רהב ( לעיל ל ) : מחוללת . מל' חיל וחלחלה : תנין . כן יקרא פרעה מלך מצרים כמ"ש התנין הגדול ( יחזקאל כט ) : {י} המחרבת . מלשון חורב ויובש : תהום . כן נקרא מקום מים רבים : רבה . גדולה . השמה . מל' שימה : מעמקי . מל' עומק : {יב} חציר . דשא ועשב : {יג} עושך . ענין הגדלה והרמה כמו הוא עשך ויכוננך ( דברים לב ) : חמת . מל' חמה וכעס : המציק . מל' צוקה וצרה : כונן . מל' הכנה : {יד} צעה . הוא ענין טלטול הנוע ממקום למקום וכן ושלחתי לו צועים וצעהו ( ירמיה מח ) : להפתח . ענין התרת המאסר וכן אסוריו לא פתח ( לעיל יד ) : {טו} רוגע . ענין בקוע כמו עורי רגע ( איוב ז ) : {יז} התעוררי . מל' הערה והקיצה מהשינה : קבעת . מלשון קבע והם השמרים הקבועים בתחתיות הכוס : התרעלה . יתכן שהוא מל' ערל בהפוך ור"ל כוס משקה המטמטם את הלב לרוע תכונתו והוא משל על הפורעניות וכן סף רעל ( זכריה יב ) : מצית . מל' מציצה כמו למען תמוצו והתענגתם ( לקמן סו ) : {יח} מנהל . ענין הנהגה כמו נהלת בעזך ( שמות טו ) : מחזיק . אוחז : {יט} קוראותיך . מל' מקרה : {כ} עלפו . ענין חלשות הלב והעדר ההרגשה כמו תתעלפנה הבתולות ( עמוס ח ) : כתוא . הוא שור הבר והוא בהפוך מן ותאו וזמר ( דברים יד ) וכמו כבש כשב : מכמר . רשת הלוכד כמו ופורשי מכמורת ( לעיל יט ) : חמת . מלשון תמה וכעס : גערת . ענין צעקת נזיפה : {כג} מוגיך . מל' המגה והמסה : שהי . ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם ( לעיל ב ) : גוך . גופך כמו גוי נתתי למכים ( לעיל ג ) : וכחוץ . הוא השוק מקום הלוך בני אדם וכן מחוץ האופים ( ירמיה לז ) :
מצודות דוד על ישעיה פרק-נב
{א} עורי וגו' . את ציון הקיצי מעתה מתרדמת הצער ולבשי העוז שהיה לך מאז : לבשי וכו' . את ירושלים עיר הקדש לבשי בגדי תפארתך והיה שמחה : יבוא בך עוד . לבוא עוד בקרבך למשול בך : {ב} התנערי מעפר . התרוקני מעפר הארץ אשר ישבת בם בעבור האבל והצער : קומי שבי ירושלים . את ירושלים קומי מהארץ ושבי על הכסא : התפתחי וכו' . את בת ציון השבויה בבבל התרי מעל צוארך קשורי רצועות העול : {ג} חנם נמכרתם . מה שנמסרתם ביד הכשדים הנה לא לקחתי מהם מחיר לשאפדה אתכם בכסף ולכן תגאלו ולא בכסף : {ד} מצרים וכו' . רצה לומר מה ששעבדו למצרים עם כי היה זמן רב הנה לא על חנם היתה כי מתחלה ירדו לגור בארצם בימי הרעב וכלכלו אותה : ואשור . יאמר על סנחריב ונ"נ כי גם הוא מלך באשור : באפס עשקו . רצה לומר עם כי היה בלא דבר הנה לא נשתעבדו בידו זמן רב אלא כעושק את מי ומניחו והולך לו : {ה} ועתה מה לי פה . מה לי להשהות את בני פה זה זמן רב הלא מתחילה נלקח עמי להם על חנם כי מעולם לא גמלו להם טובה : מושליו יהילילו . המושלים בו יתפארו בהצלחתם ויאמרו ידיהם רמה : ותמיד כל היום . הוא כפול לתוספת ביאור : שמי מנואץ . שמי מחולל ומבוזה בעיניהם : {ו} לכן ידע עמי שמי . כשיגאלו יכירו שמי לדעת כי נאה לי שמי המורה שאני אדון ושליט : לכן ביום ההוא . ר"ל לכן ידע ביום ההוא כי אני הוא המדבר והמבטיח להביא הגאולה והנני קיימתי הבטחתי : {ז} מה נאוו . מה מאד נאים רגלי המבשר העולה על ההרים להשמיע הקול למרחוק ומשמיע וכו' וכפל הדבר פעמים ושלש במ"ש לפי מרבית השלום והישועה : אומר לציון . המבשר יאמר לציון הנה מלך אלהיך ר"ל הראה מלכותו וממשלתו לכל העולם : {ח} קול צופיך . קול של הצופים העומדים על המגדלים לראות ולבשר מי בא לעיר וחוזר ומפרש מה יהיה הקול ואמר כולם יחדיו ישאו קול וירננו בשמחה : כי עין בעין . ר"ל ראיה וודאית ונאמנה וכן אשר עין בעין נראה אתה ה' ( במדבר יד ) . בשוב . כאשר שב ה' אל ציון להשרות שם שכינתו כמאז : {ט} פצחו וכו' . הבתים החרבות אשר בירושלים פתחו פה להרים קול שמחה ורננו יחדיו והוא ענין מליצה : כי נחם ה' . את עמו . במה שהביא להם הטובה : גאל ירושלים . מיד העכו"ם המושלים בה : {י} חשף ה' . גלה זרועו להכות בהם ואחז במשל מגבור המגלה זרועו להלחם מול האויב : כל אפסי ארץ . כל היושבים בקצות הארץ : {יא} סורו סורו . הכפל לומר במהירות רב סורו מארץ כשדים וצאו משם : צאו מתוכה . מתוך כל עיר שאתם בה : הברו נושאי כלי ה' . הנקו מכל טומאה אתם הנושאים כלי ה' רצה לומר כלי זיין שלכם יהיו כלי ה' שהם התורה והמצות לא חרב ולא חנית : {יב} כי לא בחפזון . אלא לא תצאו בחפזון ובהלה ר"ל עם כי אמרתי שתסורו משם במהירות מ"מ לא תצאו בבהלה כאדם המפחד ולא תלכון במנוסה ורדיפה כאדם הבורח : כי הולך וכו' . כי ה' הוא ההולך לפניכם והוא המאסף ללכת אחריכם וא"כ תהיו בטוחים ביותר : {יג} הנה ישכיל עבדי . אז יצלח עבדי ישראל וקראם כולם בל' יחיד כדרך המקרא במקומות רבות : ירום וכו' . יהיה רם ונשא וכו' וכפל הדבר במ"ש לפי מרבית הגדולה והממשלה : {יד} כאשר שממו . כפי שיעור מרבית התמהון אשר תמהו רבים על שפלותם באמרם הן אמת נשחת מראהו ממראה איש ותארו משונה מתואר בן אדם ר"ל אין בו לא ממשלה ולא גבורה ולא אמצות הלב : {טו} כן יזה גוים רבים . כמרבית השיעור הזה בעצמו ימשול ויגבר ידו ויאמץ לבבו להזות ולטפטף דמי עמים רבים עכו"ם : עליו יקפצו מלכים פיהם . על הדבר הזה יסגרו מלכי העכו"ם את פיהם לבלי דבר מאומה מרוב התמהון : כי אשר לא סופר להם ראו . ר"ל בעיניהם ראו הגדולה והממשלה עוד יותר ממה שסופר להם כי הוסיף על השמועה . ואשר לא שמעו . כפל הדבר במ"ש : התבוננו . הסתכלו בהבנת אמתת הדבר כפי מה שהיא :
מנחת שי על ישעיהו נ״ג
נ״ג:א׳ס״א א׳ חלינו. ביו"ד אחד לבד: ב׳ ומכאבינו סבלם. יש ספרים שכתוב ומכאבינו* הוא קרי ולא כתיב ולא ראיתי כן אלא במקצת דפוסים אחרונים ואין זכרון מזה בראשונה גם לא נמנה במסורת עם מלים דקריין ולא כתבן ומלת מכאבינו חסר וא"ו אחר אל"ף למערבאי: ג׳ מכה אלהים. יפה בצירי כי היא סמוך והנוקדו בסגול טועה טעות גדולה כי אין השם מוכה חלילה וכן במסורת מכה ב' וקמץ חד כתיב ה"א וחד כתיב יו"ד מכי חרב במלחמה (ירמיהו י״ח:כ״א): נ״ג:א׳ס״ב א׳ שלומנו. יש גורסאות חלוקות ורובן של מדוייקים מלא וא"ו וחסר יו"ד ובספר ישן מאד ביו"ד: נ״ג:א׳ס״ד א׳ נגש והוא נענה. בשי"ן שמאלית כמ"ש בישעיה כ"ט וכן פירשו רש"י ורד"ק מלשון לא יגוש את רעהו ומהתרגום נראה שהוא בשי"ן ימנית ועיין מאי דשקיל וטרי מסדר המסורת במקרא גדולה על נגש השי"ן שמאלית ואנן כתבנא בכל חד וח מאי דחזי לן: ב׳ גזזיה נאלמה. בדפוסים ישנים ובספרים כ"י האל"ף בחטף סגול וכן נקוד בשרשים ובעל הלשון וכתב רד"ק שהמלה מלעיל:
תרגום יונתן על ישעיהו נ״ב
נ״ג:א׳ס״א א׳ חלינו. ביו"ד אחד לבד: ב׳ ומכאבינו סבלם. יש ספרים שכתוב ומכאבינו* הוא קרי ולא כתיב ולא ראיתי כן אלא במקצת דפוסים אחרונים ואין זכרון מזה בראשונה גם לא נמנה במסורת עם מלים דקריין ולא כתבן ומלת מכאבינו חסר וא"ו אחר אל"ף למערבאי: ג׳ מכה אלהים. יפה בצירי כי היא סמוך והנוקדו בסגול טועה טעות גדולה כי אין השם מוכה חלילה וכן במסורת מכה ב' וקמץ חד כתיב ה"א וחד כתיב יו"ד מכי חרב במלחמה (ירמיהו י״ח:כ״א): נ״ג:א׳ס״ב א׳ שלומנו. יש גורסאות חלוקות ורובן של מדוייקים מלא וא"ו וחסר יו"ד ובספר ישן מאד ביו"ד: נ״ג:א׳ס״ד א׳ נגש והוא נענה. בשי"ן שמאלית כמ"ש בישעיה כ"ט וכן פירשו רש"י ורד"ק מלשון לא יגוש את רעהו ומהתרגום נראה שהוא בשי"ן ימנית ועיין מאי דשקיל וטרי מסדר המסורת במקרא גדולה על נגש השי"ן שמאלית ואנן כתבנא בכל חד וח מאי דחזי לן: ב׳ גזזיה נאלמה. בדפוסים ישנים ובספרים כ"י האל"ף בחטף סגול וכן נקוד בשרשים ובעל הלשון וכתב רד"ק שהמלה מלעיל:
מנחת שי על ישעיהו נ״ג
נ״ג:א׳ס״א א׳ חלינו. ביו"ד אחד לבד: ב׳ ומכאבינו סבלם. יש ספרים שכתוב ומכאבינו* הוא קרי ולא כתיב ולא ראיתי כן אלא במקצת דפוסים אחרונים ואין זכרון מזה בראשונה גם לא נמנה במסורת עם מלים דקריין ולא כתבן ומלת מכאבינו חסר וא"ו אחר אל"ף למערבאי: ג׳ מכה אלהים. יפה בצירי כי היא סמוך והנוקדו בסגול טועה טעות גדולה כי אין השם מוכה חלילה וכן במסורת מכה ב' וקמץ חד כתיב ה"א וחד כתיב יו"ד מכי חרב במלחמה (ירמיהו י״ח:כ״א): נ״ג:א׳ס״ב א׳ שלומנו. יש גורסאות חלוקות ורובן של מדוייקים מלא וא"ו וחסר יו"ד ובספר ישן מאד ביו"ד: נ״ג:א׳ס״ד א׳ נגש והוא נענה. בשי"ן שמאלית כמ"ש בישעיה כ"ט וכן פירשו רש"י ורד"ק מלשון לא יגוש את רעהו ומהתרגום נראה שהוא בשי"ן ימנית ועיין מאי דשקיל וטרי מסדר המסורת במקרא גדולה על נגש השי"ן שמאלית ואנן כתבנא בכל חד וח מאי דחזי לן: ב׳ גזזיה נאלמה. בדפוסים ישנים ובספרים כ"י האל"ף בחטף סגול וכן נקוד בשרשים ובעל הלשון וכתב רד"ק שהמלה מלעיל:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5