ישעיה פרק-מז עם מפרשים רבים

{א} רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה: {ב} קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת: {ג} תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ נָקָם אֶקָּח וְלֹא אֶפְגַּע אָדָם: (פ) {ד} גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: {ה} שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת: {ו} קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד: {ז} וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ: (פ) {ח} וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל: {ט} וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד: {י} וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד: {יא} וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הוָֹה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי: {יב} עִמְדִי נָא בַחֲבָרַיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אוּלַי תַּעֲרוֹצִי: {יג} נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ (הברו) הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ: {יד} הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ: {טו} כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ אֵין מוֹשִׁיעֵךְ: (ס)

רש"י על ישעיה פרק-מז

{א} אין כסא . אין מלכות : כי לא תוסיפי . שיקראו לך עוד רכה וענוגה : {ב} קחי רחיים . היא עבודה קשה כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס , ד"א וטחני קמח לצדה לדרך גלותך : גלי צמתך . זרועיך ושוקיך דברים המצומת וקשור ומכוסה : חשפי שובל . גלי השבילים מן המים שעליהם כי דרך שם תצאי בגולה או גלי שוקך ועברי נהרות : {ג} ולא אפגע אדם . לא אבקש פני אדם לקחת נקמתי : {ד} גואלנו ה' צבאות שמו . הנביא אומר כל זה הקב"ה עושה לגאלנו משם : {ו} על זקן הכבדת עולך . על הזקנים שלא היו יכולים לסבול טורח הכבדת עולך : {ז} ותאמרי . בלבבך לעולם אהיה גברת ואין פורענות בא עלי והדבר הזה השיאך עד לא שמת אלה המכות שיבואו עליך אל לבך ולא זכרת אחריתה של רעתך שעשית : {ח} עדינה . ת"י פנקתא : ואפסי עוד . ואפס מאותי כמו אין זולתי : {ט} שתי אלה . שאמרת שלא תשבי אלמנה ולא תדעי שכול תבאנה לך פתאום : שכול . מיושביך : ואלמון . ממלכך כל קבורת בנים וגלות בני הארץ קרוי שכול : כתומם . כולם שלמי' בגזרת' השכול והאלמנו' : חבריך . לשון כשפים כמו וחובר חבר ( דברים יח ) : {י} חכמתך ודעתך . חכמתך ורוע לבבך היא שובבתך הפכו לבך להיות שובבה אינווייז"א בלע"ז שבבך מדרך שאר הבריות : {יא} לא תדעי שחרה . לא תדעין למבעי עלה את פני מי תשחרי למלטך ממנה : כפרה . לקנחה ולהעבירה וזהו כל ל' כפרה הוא ל' קינוח וסילוק : {יב} עמדי נא . התחזקי נא : אולי תערוצי . מאים תכלין למיתקף : {יג} הוברי שמים . י"ת כמו צופי שמים דמסכן למזלת שמיא דימהו לברה כחמה ( שיר ו ) ולברור מללו ( איוב לג ) וכן חברו מנחם עמהם מבררי הליכת המזלות וכה פתרונו יען אשר לא יוכלון הקוסמים לעמוד על דעת רגעי היום ולילה עד ברור להם השמים לטוהר וגם מיכה אמר בנבואה ( מיכה ג ) חשכם להם מקסום לימד כי ביום מחשך יחתמו הכוכבים ולא יוכלו לקסום : מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך . כי בהתחדש הלבנה רואים בשעת מולדתה מקצת ממה שעתיד לבא ואין יודעין כל הבירור לכך נאמר מאשר וכן הוא אומר במקום אחר ( לעיל ח ) המצפצפים והמהגים כעופות הללו שמצפצפין ומהגי' ואין יודעים על מה : {יד} הנה היו . חוזיך כקש : אין גחלת לחמם . אין שארית להם כקש הזו שאין בדליקתו גחלים להתחמם לאורם : {טו} איש לעברו תעו . איש לדרכו אל עבר פניו :

מלבי"ם על ישעיה פרק-מז

{א} עפר, לארץ, העפר מציין עפר הארץ, והוא מציין האבל ועללתי בעפר קרני, וארץ מציין הארץ הפך הכסא כנזכר לעיל (כו ה') : רכה, וענגה, הרך בטבע, והענוג ע"י הרגל, וכן האיש הרך בך והענוג מאד : בת בבל, בת כשדים, בת בבל מציין עיר המלוכה ולכן קראה בתולה שלא נכבשה מיום הוסדה, והיא המתאבלת. ובת כשדים מציין כל הממלכה והיא אין לה כסא מלכות : {ב} טחני קמח, כמו ואפה לחם, וצמתך שרשו צמה והם הקשורים, מבעד לצמתך, ושבל סוף הרגל, ומזה שביל על מקום מדרך רגל יחיד : {ג} ולא אפגע, בקשה. ופגעו לי בעפרון בן צוחר : {ו} עמי, נחלתי, עיין למעלה (יט כח) : {ט} כתמם, מענין השלמה, תם עונך בת ציון והכ"ף לזמן, כשבת המלך אחורוש, ברב, בכמות, בעצמת, באיכות, כי המכשפים היו רבים והחברים רק החכמים. והב' ברוב, בעת רוב : {יא} שחרה, מענין אורה. כפרה, מענין כיסוי כמו כפורת, ר"ל כי מכתב המלאך רצו לידע סודו ולהאיר חשכו בשחר הפתרון ולא ידעו. והוה של השרים שהרגו את בלשאצר רצו לכסות בל יודע לאיש ולא יכלו : {יג} הברי, י"ל מענין מבררי, או מענין הברו החצים, הנושאים אבר לעוף לשמים לחזות בכוכבים ולהודיע החדשות : ומאשר, מוסב על יושיעוך : {יד} אש, ולהבה, הבדלם ידוע :

חומת אנך על ישעיה מ״ז

מ״ז:תשנ״ז א׳ גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל. אחרי אשר דבר גדול דיבר הנביא פורענות בבל. אמר הנביא גואלנו ה' צבאות נקוה שתגאלנו לכבודך לא לנו כי לשמך תן כבוד. מפרשים. ואפשר להרחיב הדבר כי אמר גואלנו לכבודו ליחד הדודים ה' צבאות רמז לת"ת נצח הוד שמו מ' קדוש ישראל שיהיה יחוד בהמשך מקדש סוד חכמה בסוד אחותי בת אבי וזהו קדוש ישראל. והגאון מהר"ר אברהם ז"ל אב"ד בריסק דליטא הגידו לו בחלום סוד קדוש כי אותיות ק"ש רמז לת' איש דעשו סט"א ובאו אמצע אותיות דו סוד היחוד וזהו קדוש זהת"ד וזה רמז גואלנו שיהיה יחוד עליון קדוש ישראל לבטל ת' דסט"א ואותיות ד"ו הרומזות ליסוד ומ' כנודע באמצע וז"ש קדוש ישראל: מ״ז:תשנ״ח א׳ שבי דומם וכו'. אחר שהנביא תלה הגאולה לכבודו. מרוב ענותנותו יתברך אמר שבי דומם וכו' אמר שינקם מהם על שהכבידו עולם על ישראל. מפרשים: מ״ז:תשס״ז א׳ הנה היו כקש אש שרפתם וכו'. יש מי שפירש כי הקש נשרפת בלי להבה וגחלי אש יספיקו לשורפה וזהו בעה"ז. ועם כל זה לא יצילו נפשם מגהנם ואלו הן הנשרפין בלהבת גהנם:

מצודות ציון על ישעיה פרק-מו

{א} בל . נבו . שמות גלולים של בבל : קורס . ענין כפיפה והוא מל' קרסי זהב ( שמות כ"ז ) שהיו כפופים בראשיהם לתחבם בלולאות : עצביהם . כן יקראו הגלולים ע"ש שמעציבים לב עובדיהם צועקים אליהם ואינם נענים : עמוסות . ענין הטענת משא כבד וכן אבי העמיס עליכם ( מ"א י"ב ) : לעיפה . מלשון עייפות ויגיעה : {ב} מלט . ענין הצלה : ונפשם . כמו וגופם וכן ורקה נפשו ( לעיל כ"ט ) : {ג} שארית . שיור : מני . מן והיו"ד נוספת : הנשואים . מל' משא : רחם . רחם האשה : {ד} שיבה . הוא יותר מהזקנה : אסבול . ענין טעינת משא וכן יסור סובלו ( לעיל י ) : {ה} תדמיוני . מל' דמיון : ותשוו . מל' השואה : ותמשלוני . ענין דמיון : {ו} הזלים . מל' הזלה ושפיכה וכן וזלו מים ( תהלים קמ"ז ) : מכיס . ענין אמתחת ושק : בקנה . הוא כעין מטה ובו תולים מאזני המשקל : ישקולו . מל' משקל : ישכרו . מל' שכר : יסגדו . ענין השתחואה אלא שקטנה הימנה וכן יסגד לו ( לעיל מ"ד ) : {ז} יסבלוהו . מל' סבל ומשא : תחתיו . במקומו וכן וישבו תחתם ( יהושע ה ) : ימיש . ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן ( שמות טו ) : יענה . מל' עניה ותשובה : {ח} והתאוששו . התחזקו כבנין היסוד כמו לאשישי קיר חרשת ( לעיל ט"ו ) : {ט} ואפס . ענינו כמו לא : {יא} עיט . כן יקרא העוף הדורס כמו וירד העיט על הפגרים ( בראשית ט"ז ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-מז

{א} רדי . אבל אתה בבל רדי מן הכסא ושבי על העפר : בתולת בת בבל . קראה בתולה לפי שלא נכבשה עדיין משום אומה לבוא לרשות אחר כמו הבתולה שלא נבעלה ולא באה לרשות הבעל וכן בתולת בת צידון ( לעיל כג ) : אין כסא . לא יהיה עוד לך כסא מלוכה : יקראו לך . שיקראו לך רכה וענוגה ר"ל לא תהיה בעלת התענוגים כמאז : {ב} קחי רחים . כדרך השבוים שעושים מלאכה כבדה : וטחני קמח . אמר קמח ע"ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם ( לעיל מד ) : גלי צמתך . דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות : חשפי שובל . גלי הרגל בלכתך בדרך כי דרך האשה לכסות הרגל ולא כן כשתלך בדרך : גלי שוק . כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק ולפי שהזכיר את בבל בל' נקבה אמר ענין בזיון הנקבות : {ג} גם תראה . כולם יסתכלו בגלוי ערותך : חרפתך . ר"ל ערותך כי גלוי הערוה לחרפה תחשב : נקם אקח . לנקום נקמת ישראל : ולא אפגע אדם . לא אקבל פגיעת אדם לבל עשות בהם נקם : {ד} גואלנו . מוסב על המקראות שלפניו לומר כל אלה יעשה גואלנו אשר שמו ה' צבאות וכו' : {ה} שבי דומם . שבי מושתק כאבל ובואי בחושך להטמן : יקראו לך . שיקראו לך מושלת על הממלכות : {ו} קצפתי . כאשר קצפתי על עמי ומסרתים בידך לא רחמת עליהם ואף על זקן מאד הכבדת העול : {ז} ותאמרי . חשבת לומר עד עולם אהיה מושלת על כולם : עד לא שמת וכו' . עד שבעבור המחשבה ההיא לא שמת אלה הדברים על לבך לחשוב שגם לך יקרה כמקרם : לא זכרת אחריתה . אחרית וסוף מעשה הרשע ותשלום גמולה : {ח} שמעי זאת . הדבר אשר דברתי : עדינה . את בבל המפונקת : אני ואפסי עוד . ר"ל אני הגברת ואין עוד זולתי : לא אשב אלמנה . ר"ל לא יהרג המלך ולא יגלה העם כי במות המלך תחשב המדינה לאלמנה ובהגלות עמה תחשב שכולה מבנים : {ט} שתי אלה . האלמנות והשכול תבאנה ברגע אחת כי מיד כשנהרג בלשאצר נלכדה העיר וגלו אנשיה : ביום אחד וכו' . יפרש בזה מה הם השתים : כתומם . כדרך השלמתם באו עליך מבלי מחסור : ברוב . עם רוב כשפיך ר"ל אף שאת מרובה בכשופים לא נצלת מידם . בעצמות . עם חזקת חבריך אשר חזקו מאד וכפל הדבר במ"ש : {י} ותבטחי ברעתך . כל בטחוניך היה בכשפים שהוא רע בעיני ה' : אין רואני . כי מעשה הכשפים נעשה בלט וסתר וכאומר וכי אין נראה גם לפני : חכמתך ודעתך . מה שהיית חכם ובעל דעה זהו עשה אותך שובב ומורד : אני ואפסי עוד . אני מצאתי חכמה ואין עוד זולתי : {יא} ובא עליך . לכן תבא עליך רעה לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך : לא תדעי . טרם בואה להיות נשמר ממנה : {יב} עמדי נא . עתה התחזק בחבריך וכו' : באשר יגעת . רוצה לומר הואיל ויגעת באלה מעת נעוריך התחזק עתה בהם : אולי תוכלי הועיל . להנצל בהם מכף אויביך אולי תוכלי להתחזק בהם ואמר בדרך לעג והיתול : {יג} נלאית ברוב עצתיך . מאד נתייגעת בהרבות בעלי עצות וכאומר הנה כל הטורח היה בחנם : יעמדו נא . עתה יעמדו ויושיעך הצופים אל השמים הרואים בכוכבים המודיעים לעת חידוש הלבנה בתולדתה מה מהדברים אשר יבואו עליך כי כן דרך חוזי כוכבים יודעים מה מהעתידות בעת חידוש הלבנה : {יד} הנה היו כקש . כל החוזים היו כקש והאש שרף אותם ולא יוכלו להציל את עצמם מיד הלהב רוצה לומר החוזים לא יכלו להציל אף את עצמם מיד האויב : אין גחלת לחמם . רוצה לומר אין שארית להם כקש הזה שאחר הדליקה לא נשאר מהם גחלת להתחמם בה : אור . מלת אין משמשת בשתים לומר אין אור וכו' ר"ל לא נשאר להב לשבת נגדו להנות מאורו : {טו} כן היו לך . ר"ל כקש הזה כן היו לך החכמים אשר יגעת לאספם אליך וללמדם . סוחריך מנעוריך . החכמים האלה אשר מעת נעוריך היו סוחריך כי נתת להם כסף במחיר חכמתם הנה עתה בבוא הצרה כולם תעו בשכלם כ"א מהם לעבר אחר ואין מי מהם מושיעך כי נסרחה חכמתם ולא מצאו הצלה ועזר :

מנחת שי על ישעיהו מ״ח

מ״ח:תתקס״ט א׳ אחטם לך. במקצת ספרים אחטום בוא"ו יתירא ואין לסמוך עליהם כי בכל ספרים כתובי יד מדוייקים ודפוסים ישנים בלא וא"ו גם לא נמנה במסורת עם מלין דיתירין וא"ו וחטפין קמצין: מ״ח:תתקע״ב א׳ שמע אלי יעקב וישראל מקראי. בירושלמי דסוטה פרק אלו נאמרין אמר ר' מתניה טעמא דהדין תנייא שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקראי חסר וא"ו מה התקרה הזאת עוביה דהן גבי קוטנה דהן וגומר ובכולהו סיפרי דילן ליכא מלת עבדי בפסוק והכי גרסינן בבבלי ובשמות רבה פ' א' ובויקרא רבה פ' כ"ט ובמדרש תנחומא ריש פרשת ואלה שמות ובאגדת תהלים מזמור י"ד בלא מלת עבדי ונראה דאשגרת לישן היא לסמוך עבדי אצל יעקב כמה דאת אמר ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (ישעיהו מ״ד:א׳) ודמיא להא דאמרינן בפרק קמא דעכו"ם תנא תוספתא ספרא בצירא עיין עירוך ערך ספר השני: מ״ח:תתקע״ג א׳ וימיני טפחה שמים. כתיב בשרשים שבמקצת ספרים מדוייקים טפחה בקמץ חטף וכן מצאתי במקצת ספרי ספרד שנכתב בצדו ס"א טִפֳחָה וקריאה זרה היא עלי: מ״ח:תתקע״ד א׳ הקבצו כלכם ושמעו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך והשין בשוא לבד ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ועיין שופטים ה' ומה שכתבתי שם בשם ר' אליה המדקדק: מ״ח:תתק״פ א׳ הגידו השמיעו זאת. במקרא גדולה כתוב ס"א והשמיעו וכן מצאתי בנסחא כ"י אכן בשאר ספרים כתוב השמיעו בלא וא"ו: מ״ח:תתקפ״א א׳ ולא צמאו בחרבות. בחטף קמץ הפ"א כמו שאכתוב ביחזקאל י"ג בסייעתא דשמיא:

תרגום יונתן על ישעיהו מ״ז

מ״ח:תתקס״ט א׳ אחטם לך. במקצת ספרים אחטום בוא"ו יתירא ואין לסמוך עליהם כי בכל ספרים כתובי יד מדוייקים ודפוסים ישנים בלא וא"ו גם לא נמנה במסורת עם מלין דיתירין וא"ו וחטפין קמצין: מ״ח:תתקע״ב א׳ שמע אלי יעקב וישראל מקראי. בירושלמי דסוטה פרק אלו נאמרין אמר ר' מתניה טעמא דהדין תנייא שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקראי חסר וא"ו מה התקרה הזאת עוביה דהן גבי קוטנה דהן וגומר ובכולהו סיפרי דילן ליכא מלת עבדי בפסוק והכי גרסינן בבבלי ובשמות רבה פ' א' ובויקרא רבה פ' כ"ט ובמדרש תנחומא ריש פרשת ואלה שמות ובאגדת תהלים מזמור י"ד בלא מלת עבדי ונראה דאשגרת לישן היא לסמוך עבדי אצל יעקב כמה דאת אמר ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (ישעיהו מ״ד:א׳) ודמיא להא דאמרינן בפרק קמא דעכו"ם תנא תוספתא ספרא בצירא עיין עירוך ערך ספר השני: מ״ח:תתקע״ג א׳ וימיני טפחה שמים. כתיב בשרשים שבמקצת ספרים מדוייקים טפחה בקמץ חטף וכן מצאתי במקצת ספרי ספרד שנכתב בצדו ס"א טִפֳחָה וקריאה זרה היא עלי: מ״ח:תתקע״ד א׳ הקבצו כלכם ושמעו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך והשין בשוא לבד ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ועיין שופטים ה' ומה שכתבתי שם בשם ר' אליה המדקדק: מ״ח:תתק״פ א׳ הגידו השמיעו זאת. במקרא גדולה כתוב ס"א והשמיעו וכן מצאתי בנסחא כ"י אכן בשאר ספרים כתוב השמיעו בלא וא"ו: מ״ח:תתקפ״א א׳ ולא צמאו בחרבות. בחטף קמץ הפ"א כמו שאכתוב ביחזקאל י"ג בסייעתא דשמיא:

מנחת שי על ישעיהו מ״ח

מ״ח:תתקס״ט א׳ אחטם לך. במקצת ספרים אחטום בוא"ו יתירא ואין לסמוך עליהם כי בכל ספרים כתובי יד מדוייקים ודפוסים ישנים בלא וא"ו גם לא נמנה במסורת עם מלין דיתירין וא"ו וחטפין קמצין: מ״ח:תתקע״ב א׳ שמע אלי יעקב וישראל מקראי. בירושלמי דסוטה פרק אלו נאמרין אמר ר' מתניה טעמא דהדין תנייא שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקראי חסר וא"ו מה התקרה הזאת עוביה דהן גבי קוטנה דהן וגומר ובכולהו סיפרי דילן ליכא מלת עבדי בפסוק והכי גרסינן בבבלי ובשמות רבה פ' א' ובויקרא רבה פ' כ"ט ובמדרש תנחומא ריש פרשת ואלה שמות ובאגדת תהלים מזמור י"ד בלא מלת עבדי ונראה דאשגרת לישן היא לסמוך עבדי אצל יעקב כמה דאת אמר ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (ישעיהו מ״ד:א׳) ודמיא להא דאמרינן בפרק קמא דעכו"ם תנא תוספתא ספרא בצירא עיין עירוך ערך ספר השני: מ״ח:תתקע״ג א׳ וימיני טפחה שמים. כתיב בשרשים שבמקצת ספרים מדוייקים טפחה בקמץ חטף וכן מצאתי במקצת ספרי ספרד שנכתב בצדו ס"א טִפֳחָה וקריאה זרה היא עלי: מ״ח:תתקע״ד א׳ הקבצו כלכם ושמעו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך והשין בשוא לבד ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ועיין שופטים ה' ומה שכתבתי שם בשם ר' אליה המדקדק: מ״ח:תתק״פ א׳ הגידו השמיעו זאת. במקרא גדולה כתוב ס"א והשמיעו וכן מצאתי בנסחא כ"י אכן בשאר ספרים כתוב השמיעו בלא וא"ו: מ״ח:תתקפ״א א׳ ולא צמאו בחרבות. בחטף קמץ הפ"א כמו שאכתוב ביחזקאל י"ג בסייעתא דשמיא:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5