{א} כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ: {ב} אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים (אושר) אֲיַשֵּׁר דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ: {ג} וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: {ד} לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: {ה} אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: {ו} לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד: {ז} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה: (פ) {ח} הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי יְהוָה בְּרָאתִיו: (ס) {ט} הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹ: (ס) {י} הוֹי אֹמֵר לְאָב מַה תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין: (ס) {יא} כֹּה אָמַר יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי: {יב} אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי: {יג} אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: (ס) {יד} כֹּה אָמַר יְהוָה יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: {טו} אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ: {טז} בּוֹשׁוּ וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה חָרָשֵׁי צִירִים: {יז} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד: (פ) {יח} כִּי כֹה אָמַר יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד: {יט} לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים: {כ} הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הִתְנַגְּשׁוּ יַחְדָּו פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם לֹא יָדְעוּ הַנֹּשְׂאִים אֶת עֵץ פִּסְלָם וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ: {כא} הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת מִקֶּדֶם מֵאָז הִגִּידָהּ הֲלוֹא אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אַיִן זוּלָתִי: {כב} פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד: {כג} בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: {כד} אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ: {כה} בַּיהוָה יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל:
רש"י על ישעיה פרק-מה
{א} למשיחו . כל שם גדולה קרויה משיחה כמו לך נתתיה למשחה ( במדבר יח ) ורבותינו אמרו למלך המשיח אומר הקב"ה קובל אני לך על כורש כדאיתא במסכת מגילה : לרד לפניו גוים . להרקיע ולרדד לפניו גוים , לרד לשטוח : ומתני מלכים אפתח . לשון חלשות הוא זה ושבר כח כי חגורת מתנים הוא זירוז כח כמו אזר נא כגבר חלציך ( איוב מ ) ואתה תאזר מתניך ( ירמיה א ) ומזיח אפיקים ריפה ( איוב יב ) ל' שברון כח . לפתוח לפניו . דלתי שערי בבל , שערים הוא חלל פתח השער , דלתים הם הפותחים ונועלין בהן את השער : {ב} והדורים אישר . ת"י ושורייא אכבש כמו הדר הדרנה על שם שסובבת החומה את העיר ויש לפרש הדורים אורחות מקלקלות איישר לפניו : {ג} הקורא בשמך . עדיין לא נולדת ואני קורא לך שם כורש : {ד} למען עבדי יעקב . שתוציאהו מגלות בבל : ולא ידעתני . לא עשית רצוני כי אני אמרתי הוא יבנה עירי והוא כשעמד אמר מי בכם מכל עמו רשות נתן להם לילך וכל הטורח פורק מעל צוארו : {ז} יוצר אור . לצדיקים : ובורא חושך . לבבל וכן עושה שלום ובורא רע : {ח} הרעיפו שמים וגו' . צדק האמור במקרא מוסב על הנזל ועל הרעיפה הרעיפו שמים צדק ושחקים יזלו צדק כלומר מאתי יבא הצדק להיטיב להם מן השמים : בראתיו . בראתי את הדבר הזה : {ט} הוי רב את יצרו . נתנבא ישעיה על חבקוק שעתיד לעמוד ולקרו' תגר על אורך הצלחתו של נבוכדנצר עד אנה ה' שועתי וגו' ותעשה אדם כדגי הים ( חבקוק א ) והקב"ה אמר לישעיה למה זה בא לריב אתי סבור הוא שאיני שם על לב להושיע את עמי לעת מלאת אשר תרצה הארץ את שבתותיה ( ויקרא כו ) : אין ידים לו . אין מקום לו : {י} הוי אומר לאב מה תוליד . כסבור הוא להיות מרחם על הבן יותר מאביו , ד"א הוי בן האומר לאב למה הולדת דומה הוא לזה שהוא רב את יוצרו : {יא} האותיות שאלוני וגו' . ה"א נקודה קמץ למדת שאינה תמיהה וכן פירשו אם באתם לשאול לי אתם הנביאים שאלוני על אותות שמי' ומופתי' אשר אתם רואים נולדים בארץ עליהם היו שואלים אותי מה הם אבל על בני ועל פועל ידי ישרים שבשבילם יצרתי את הכל אתם באים לצוותי ולקרוא לפני תגר : תצוני . תמוה הוא וכי עליכם לצוות על בני אני כבר בראתי להם הישועה במחשבה שעלתה לפני כיצד אנכי העירותיהו בצדק על כורש הוא אומר : {יב} אנכי עשיתי ארץ . ונתתיה לאשר ישר בעיני : {יד} יגיע מצרים וגו' . הרי הודעתי אתכם במה אושיע את בני מיד בבל כי כורש לכך העירותיהו בצדקי ועוד אני מודיעכם תשועת סנחריב בימי חזקיהו כאשר ישוב ( לעיל לז ) מעל תרהקה מלך כוש יבא לירושלים וחמדת כל אוצרות כוש ומצרים שילכו לעזור את כוש בידו ויבא עם אותו השלל ויפול בירושלים וחזקיהו ועמו יבזו את הכל כן מפורש בסדר עולם שעל סנחריב נאמר : אנשי מדה . גובהי קומה . עליך . ירושלים : בזקים יעבורו . שהביאם שם סנחריב שלולים בקולרים ולאחר מפלתו עמד חזקיהו ופטר את כל השבוים ונתגיירו והכירו מלכות שמים : אך בך אל . יהו מודים שאין אלוה אלא ה' לבדו : {טו} אכן אתה אל מסתתר . וכן יאמרו להקב"ה אכן הבנתנו כי לגבות חובותיהן של עמך אתה מסתתר מלהראות נצחונך כביכול אין בך יכולת ובהתעורר רחמיך אתה אלהי ישראל מושיע כך מפורש במכילתא : {טז} חרשי צירים . אומני ציורים של פסילים של עכו"ם ומזלות : {יח} לא תוהו בראה . כי לשבת יצרה : {יט} לא בסתר דברתי . כשנתתי את התורה ולא אמרתי על תהו על חנם : לזרע יעקב בקשוני כי אם לקבל שכר גדול : אני ה' דובר צדק . מאחר שפתחתי להם בדבר צדקי להודיעם מתן שכרן אחר כן הגדתי להם מישרים חוקי ותורתי שקודם מתן תורה נאמר להם ( שמות יא ) ועתה אם שמוע וגו' והייתם לי סגולה וממלכת כהנים וגו' : {כ} התנגשו . לשון הגשה והנו"ן טפילה בו כאשר יאמר התנגפו : פליטי הגוים . אשר נשארו מחרבו של נבוכדנצר : לא ידעו הנושאים את עץ פסלם . להבין דעת : {כא} השמיע זאת מקדם . מי בפסיליכם אשר השמיע מקדם להביא אלהיכם תשועה איש איש לעובדיו : הלא אני ה' ואין עוד . שאני מודיע מה אני עתיד לעשות לעמי ואקיים דברי : {כב} פנו אלי . והניחו פסילכם כל אפסי ארץ ובכך תושעו : {כג} בי נשבעתי . ויצא מפי צדקה לקבל כל השבים אלי דבר דברתי ולא ישוב מהו הצדקה אשר יצאת מפי כי לי תכרע כל ברך ואני אקבלם כענין שנאמר כי אז אהפוך אל עמים וגו' ( צפניה ג ) : {כד} אך בה' לי אמר . המקרא זה מסורס וכן פתרונו אך לי בה' אמר צדקות ועוז אע"פ שכל הגוים ישתחוו לפניו אך לי לבדי כנסת ישראל בה' הובטח לי צדקות ועוז ולא יבאו מכחישי תורה לחלל כבודי : עדיו יבוא ויבשו וגו' . כל הנחרים בהקב"ה יבואו עדיו להתחרט על מה שעשו בחייהם ויבושו : הנחרים . המתגרים : {כה} בה' יצדקו ויתהללו . בהבטחת משען אהבתו ימצאו צדקה ויתפארו במעוז . ויתהללו . פרוונטי"ר בלע"ז :
מלבי"ם על ישעיה פרק-מה
{א} למשיחו. ע"י משיחה היו מיחדים אותו לאיזה התמנות של גדולה, הכהן המשיח, יען משח ה' אותי לבשר ענוים : דלתים ושערים. דלתים כולל דלתי כל הפתחים, חיצונים ופנימים, דלתות הפתחים ודלתות השערים. אבל שערים הם רק החיצונים : {ב} הדורים. בודד, ובלשון התלמוד על הסיבוב, אהדורי אפתחא לא מהדר : {ג} מטמני מסתרים. הטמון מכוסה בעפר או בקש, והנסתר יעלימו מקומו אף ששם אינו טמון ומכוסה, וכן יש טמון שאינו נסתר, אם חפהו בעפר ברחוב שהכל יודעים שהוא פה. וטמון הנסתר הוא הקבור בקרקע ובמקום נעלם : {ד} עבדי יעקב וישראל בחירי. עי' למע' (מד א'). אכנך. שם הכבוד למעלה (מד ה') : {ז} יוצר, ובורא, עשה. בררתי בכ"מ כי הבריאה היא הוצאת עצם הדבר יש מאין, והיצירה היא יצירת המקריים המתדבקים, והעשיה היא גמר הדברים ומקרים בלתי מתדבקים, כמו שבארתי בספר זה (כ"ב יא, כז יא, כט טז, לו כו, מא כ', מג א' ז', מד ב', מה יב יח, מו יח, ם"ד ג'). החשך והרע הם העדרים, ועצמותם הוא ההעדר ולא יתכן ליחס להם צורה, לכן אמר בורא שהוא ממוצע בין אין ליש, כי היש בלא צורה אינו יש (ויתיחס אל ה' בריאה זו במקרה, כמו שכתב המורה (ח"ג) כי המסיר המונע יקרא פועל מצד שסבב הדבר, ולמ"ש בפנים אמור מצד שלא הסיר החשך והרע בעת הבריאה יתיחס מציאותם החליש הזה אליו). על האור אמר יצירה, כי הוא יש ועצמותו נושא מקרים, למשל ההארה והתנועה וכדומה. אבל לא אמר עליו עשיה, כי לא הוסיף בו דבר לתקנו. ועל השלום אמר עשיה, כי השלום פה הוא השלום הכללי המעמיד כל המציאות, שהוא קישור כל היסודות והחלקים והמורכבים והאישים והמינים והסוגים עד יעמדו כולם כגוף גדול מתחבר מן איברים קטנים, שגם הם צריכים אל השלום להתמזגות חלקיהם והתקשרות פרודיהם, עד שרוח אלהים הוא החוט הגדול החורז כל הפנינים האלה, והנפש המחיה כל הפגרים המתים, והרוח הקורא לעצמות היבשות אלה התחברו העצמות עצם אל עצמו ויחיו ויעמדו על רגליהם קהל גדול מתאחדים כממלכה אחת וקיבוץ אחד ישלים קצתו את קצתו ויעמיד קצתו את קצתו ע"י חפץ ה' ודברו העושה שלום במרומיו ועושה שלום בארץ, ועושה שלום בכלל המציאות, ושמו מטעם זה ה' שלום, על השלום הזה שהוא המציאות, אמר עושה, כי אחרי שבראו יש מאין ויצרו עם מקריו המתדבקים בו, אז עשאו וגמרו ותקנו ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, ומסיים אני ה' עושה כל אלה, כי כל אלה החשך והרע והאור והשלום צריכים לצורך העשיה שהוא השלמות הבנין על מתכונתו כמו שראתה חכמת הבונה הגדול ית' : {ח} הרעיפו שמים, ושחקים יזלו. שחקים הם גבוהים מן שמים, כי נגע עד שמים משפטה (ויותר מזה) ונשא עד שחקים (ירמיה נא ט') הבט שמים וראה, ושור שחקים (שור הבטה מרחוק) גבהו ממך (איוב לה ה') ונזל הוא בשפע, ונוזלים מן בארך, ונוזלים מן לבנון, יזל מים מדליו. ורעף וערף הוא טפות טפות, יערוף כמטר לקחי אף שמיו יערפו טל, (ועמ"ש בפסוק תזל כטל אמרתי), ובזה מצייר נזילה בשפע למעלה, ושאחר כך מתחלק לטפות טפות, וכן אמר אשר יזלו שחקים, (ואח"כ) ירעפו על אדם רב (איוב לו כח) : צדק הנאמר על ה', הוא מה שיעשה לפי המעשה והזכות של איש פרטי, ומתדמה בזה עם צדק שאצל בני אדם שמשקיף ג"כ על הענין האישיי לא על משפט הכללי וצדקה הנאמרת פה יכוין על המצות שבין אדם למקום שזה גדר צדקה אצלינו : {ט} יצרו, הוא פועל בינוני לא תואר, ר"ל היוצר אותו חרש : {יא} האתיות. דברים ההוים שבאו עתה מקרוב כנ"ל (מד ז') : {יב} עשיתי בראתי. כבר כתבתי (פסוק ז') מעשה הוא גמר הדבר, ובריאה הוצאת העצם יש מאין, ור"ל הוצאת האדם יש מאין לא היה עד שהארץ היתה עשויה ומכוננת. וכדוגמא זאת (לקמן מה יח) : {יד} יתפללו. לא מצאנו תפלה מאדם לאדם רק פה, אולם מצאנו תפלה אל המקום והתפללו אל המקום הזה. אל הבית הזה (מלכים א' ח') ר"ל דרך המקום, ובענין זה נאמר פה : {טז} בושו נכלמו. בארתי הבדלם למעלה (למ"ד ג'). חרשי צירים היו עושים אליליהם במלאכת אופנים וגלילים ושלבים, עד שהתנענעו מעצמם, וזה קרא צירים מענין הדלת תסוב על צירה, שהיו סובבים מעצמם סביב קוטרם, ואת האומנים קרא חרשי צירים : {יח} יצר הארץ, עשה, כוננה, בראה. כבר כתבתי (פסוק ז') ההבדל בין בריאה שמורה יש מאין, יצירה מורה צורת הדבר, עשיה גמר הדבר, וכונן מורה הגמר האחרון שאחרי הבנין. תבנה ותכונן עיר סיחון, בונה עיר וכונן קריה (חבקוק ב' יב), לכן אמר הארץ לא בראה לבד שאז היתה תהו, רק יצרה לשבת, ולכן יצרה ואח"כ עשה ואח"כ כוננה, עד שהוכנה על מתכונתה לצורך הישוב : {יט} דבר, מגיד. ההגדה הוא לרוב דבר חדש שלא ידע האדם ממנו, והדבור יהיה גם בדבר הנודע לחברו אם מפרשו ומבארו. המישרים, באמונות ודעות אין נודעות מעצמם כלל והוא הגיד להם. והצדק הנימוסי כבר הוכן עליו האדם בטבעו, רק ה' דבר ויפרש את פרטיו וארחותיו : {כא} מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה. כ"כ למעלה (כי הקדם הוא רק בערך המתאחר, אמנם מאז תציין זמן עבר בלתי מוגבל. נכון כסאך מאז, קדם מפעליו מאז, מאז, מוסיף על קדם. והנה המגיד קודם אל המשמיע המגיד יגיד העתיד, ואחריו יבא המשמיע לפרסמו לרבים, כמ"ש למעלה (מ"א כו) אף אין מגיד (והוא ראשון המודיע העתיד) אף אין משמיע לפרסמו, ופה יאמר בהפך מי השמיע ופרסמו מקדם טרם בא, ומוסיף ולא זאת כי גם מי מאז הגידה. וע"כ אמר מאז כי ההגדה תהיה לרוב בזמן ישן נושן אבל ההשמעה והפרסום לא יתהווה לרוב רק אם זמן הדבר קרוב : {כד} אך בה', התחלף סידור המלות וכמוהו רבים, וגם י"ל בה' שבועה לעומת שאמר בי נשבעתי אומר אך בה' לי אמר, לי אמר בשבועה בה', כי לי צדקות ועוז. ולכן התחלף להורות ב' הכונות. וכן אמר עדיו יבוא ויבשו, יחיד ורבים, כאומר הם יבואו יחידים יחידים כאשר יתגנב העם הנכלמים בשובם במלחמה, אבל בה' יצדקו כל זרע ישראל :
חומת אנך על ישעיה מ״ה
מ״ה:תשי״ח א׳ כה אמר ה' למשיחו לכורש. הכונה שכל העושר והגדולה והכבוד שנתתי לך לא למענך אני עושה כי אם למען תדע כי אני בעל היכולת ועל כן תתן רשות לבני הגולה לעלות לירושלם לבנות ביתי. וגם שקראתי בשמך אלהי ישראל אני ושמי נקרא עליהם דוקא והטעם שאני עושה זה על ידך זה הוא כי אין זכות שלם לישראל כי אם למען עבדי יעקב וישראל שקראתיו להיות בחירי אך לא בזכות עם ישראל כי לא שלמים הם. מפרשים: מ״ה:תשכ״ו א׳ הוי רב את יוצרו וכו'. י"מ על בלשצר מלך בבל שנשתמש בכלי בית המקדש וביה בליליא קטיל בלשאצר: מ״ה:תשל״א א׳ כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וכו'. על סנחריב כשחזר מכוש ומצרים ובא לילחם על ירושלם והמלאך הכה כל חילו וחזקיהו הע"ה וחילו בזזו את כל עושרו שהביא מכוש ומצרים ואביזרייהו: מ״ה:תשל״ד א׳ ישראל נושע בה' תשועת עולמים וכו'. אמרו רז"ל דכשה' כב יכול הוא המושיע אז היא ישועה קיימת לעד וז"ש ישראל נושע בה' על ידו דוקא אז היא תשועת עולמים: מ״ה:תש״מ א׳ כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון. אמרו בנדה דף ל' כי לי תכרע כל ברך זה יום המיתה תשבע כל לשון זה יום הלידה ומשביעין אותו תהיה צדיק ואל תהי רשע ואפי' כל העולם כלו אומרים לך צדיק אתה תהיה בעיניך כרשע. וכד הוינא טליא פירשתי דיש לדקדק דברישא קאמר יום המיתה ואח"כ יום הלידה. ותו מה טעם דאפי' כל העולם אומרים שהוא צדיק יחזיק עצמו לרשע ובודאי שהוא בעצמו נראה בעיניו שהוא צדיק ונוסף עוד דהכל יאמרו דצדיק הוא וא"כ מה טעם יחזיק עצמו כרשע. והא אמרינן ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא. אמנם נראה דרז"ל במת"ק ודש"ן רמזו כאן סוד הגלגול והיינו דנקטי ברישא יום המיתה ואחרי מות קדושים אמור דלהיות קדוש ולהשלים חקו צריך לבא בגלגול ולכן תשבע כל לשון בסוף דיבא בגלגול. וזה טעם השבועה דמאחר דיש גלגול בעולם אפי' הוא צדיק בעיניו ואמר כל העם יהיה בעיניו כרשע דמי יודע מה חטא בגלגול הקודם. ואחר זמן ראיתי שקדמוני רבנן:
מצודות ציון על ישעיה פרק-מד
{ג} אצק . מל' יציקה ושפיכה : ונוזלים . ענין נטיפה כמו יזל מים מדליו ( במדבר כ"ד ) : על יבשה . ר"ל על מקום יבש : רוחי . ענין רצון וכן עד יערה עלינו רוח ממרום ( לעיל ל"ב ) : צאצאיך . הבנים היוצאים ממך : {ד} חציר . דשא ועשב : כערבים . שם אילן סרק ערבי נחל : יבלי מים . פלגי מים וכן ועל יובל ישלח שרשיו ( ירמיה י"ז ) : {ה} יכנה . שם שאינו שם העצמי וכן אכנך ולא ידעתני ( לקמן מ"ה ) : {ז} ויערכה . מל' עריכה וסדור : ואותיות . הבאות כמו אתא בוקר ( לעיל כ"א ) : למו . להם : {ח} תרהו . אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין פחד כת"י : צור . ענין חוזק : {ט} יוצרי . ענין עשיה וחדוש וכן יוצר עמל עלי חוק ( תהלים צד ) : {י} נסך . ענין יציקה והתכה : {יא} וחרשים . אומנים : {יב} מעצד . שם כלי גדול עשוי לחתוך בו וכן מעשה ידי חרש במעצד ( ירמיה י ) . בפחם . גחלת כמו נופח באש פחם ( לקמן נד ) : ובמקבות . הוא הפטיש וכן ותשם את המקבת בידה ( שופטים ד ) : יצרהו . יעשהו ויחדשהו : {יג} קו . חבל המדה : יתארהו . מלשון תואר ותמונה : בשרד . הוא שם צבע מה . במקצעות . הוא מכלי הנגרים מקלף בהם העץ ומחליקו והוא מל' ואת הבית יקציע ( ויקרא יד ) שהוא ענין קלוף : ובמחוגה . כן שם הכלי שעושים בו העגולים : יתארהו . ענין סבוב וכן ותאר הגבול ( יהושע טו ) : כתבנית . דמות לצורה : {יד} תרזה ואלון . שמות אילני סרק : ויאמץ . ענין התחזקות : אורן . שם אילן סרק ובדרז"ל ארונים עשו ( ר"ה כג ) : {טו} לבער . ענין הדלקה : ויחם . מל' חמימות : ישיק . כמו יסיק בסמ"ך והוא מלשון היסק והבערה : ויסגד . ענין השתחואה כמו ולדניאל הגיד ( דניאל ב ) : {טז} במו . בתוך : האח . הוא ענין ל' שמחה כמו האח האח ראתה עינינו ( תהלים לה ) . חמותי . מל' חתימה : אור . שלהבת המאיר וכן אור לשבת נגדו ( לקמן מז ) : {יז} ושאריתו . ענין שיור : {יח} טח . ענין מריחה ומשיחה וכן וטח את הבית ( ויקרא יד ) : לבותם . מל' לב : {יט} ויתרו . מלשון נותר : לבול . כמו ליבול וכן כי בול הרים ישא לו ( איוב מ ) וענינו צמח וענף : אסגוד . אשתחוה : {כ} רועה . ר"ל מנהיג : היתל . ענין לעג וכן ויהתל בהם אליהו ( מ"א יח ) : {כא} תנשני . ענין שכחה וכן נשני אלהים ( בראשית לא ) : {כב} מחיתי . ענין מחיקה וכן אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך ( לעיל מג ) . כעב וכענן . הם ענין אחד וכפל במ"ש : {כג} הריעו . מלשון תרועה : תחתיות . מל' תחת ומלמטה : פצחו . פתחו פה בהרמת קול לרנן וכן פצחי רנה וצהלי ( לקמן נד ) : יתפאר . ענין שבח והלל : {כד} רוקע . ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ על המים ( תהלים קלו ) : {כה} מפר . ענין מניעה ובטול כמו אישה הפרם ( במדבר ל ) : אותות . מלשון אות וסימן : בדים . ענין כזב הבדוי מן הלב וכן בדיך מתים יחרישו ( איוב יא ) וחוזי הכוכבי' יקראו כן כי ע"פ הרוב ידברו כזב הבדוי מן הלב : וקוסמים . הוא ענין כשוף : יהולל . ענין שטות כמו ושופטים יהולל ( שם י"ב ) : יסכל . מל' סכלות ושטות : {כו} מקים . מל' קיום : מלאכיו . שלוחיו : ישלים . מל' השלמה וגמר : לירושלים . בעבור ירושלם וכן פתח פיך לאלם ( משלי ל"א ) : תושב . מל' ישיבה : תבנינה . מל' בנין : וחרבותיה . מל' חורבה : {כז} לצולה . למצולה וענינו מקום רבוי המיה וכן ותשליכני מצולה ( יונה ב ) . חרבי . ענין יובש כמו חרבו המים ( בראשית ח ) : אוביש . מל' יבש : {כח} חפצי . רצוני : תוסד . מל' יסוד :
מצודות דוד על ישעיה פרק-מה
{א} למשיחו לכורש . על משיחו על כורש ר"ל על כורש שהגדיל והמשיל אותו : אשר החזקתי בימינו . הוא ענין מליצה ור"ל נתתי הכח בידו : לרד . לשטוח העכו"ם לפניו להיות לו למדרך הרגל : ומתני מלכים אפתח . ר"ל אתיש כח המלכים הנלחמים עמו ולפי שמי שהוא חגור במתניו הוא מזורז וחזק לכן אמר כאלו אפתח האזור ויותש כחם . דלתים . דלתי שערי בבל : לא יסגרו . יבוא בם כחפצו כאלו אינה סגורים : {ב} אני לפניך אלך . תצלח במלחמה כאלו אלך לפניך להלחם בעבורך : והדורים אישר . דרכים המעוקמים אעשה ישרים ושוים ר"ל לא תכשל בדרך מהלכך : דלתות וכו' . הוא ענין מליצה לומר לא יתחזקו במבצר העיר : {ג} ונתתי לך . אמסור בידך אוצרות בבל : אוצרות חושך . דרך האוצר להטמן במקום חושך : ומטמני מסתרים . דברים הטמונים במקום סתר וכפל הדבר במ"ש : למען תדע . אעשה לך כל זה למען תדע כי אני ה' עושה זאת ולא בכח ידך כי יהיה חוץ מן הטבע . הקורא וכו' . אשר קורא בשם כורש עד לא נולדת הוא אלהי ישראל וממנו בא הדבר : {ד} למען עבדי יעקב . כ"ז אעשה בעבור ישראל להוציאם מבבל : ואקרא וכו' . פעם קראתי עליך בשמך כורש ופעם חתם שמו עם כי ידבר עליו והרי הוא כאלו מזכירו בשם הכנוי : ולא ידעתני . ר"ל ולא בזכותך כי עדיין לא נוצרת ולא מצאת זכות א"כ אין זה כ"א למען עבדי יעקב : {ה} זולתי וכו' . כפל הדבר במ"ש : אאזרך . נתתי לך חוזק ועדיין לא ידעת אותי כי עדיין לא נולדת : {ו} למען ידעו . את זה הודעתי מראש למען ידעו כולם אשר אין אלוה מבלעדי למחות בידי לא כבשר ודם שמסתיר עצמו מפחד המוחה : {ז} יוצר אור . ר"ל אני הוא העושה דבר והפכו אני יוצר אור לישראל ואני בורא חושך לבבל אני עושה שלום לישראל ואני בורא רע לבבל שהוא הפוך השלום והוא כפל ענין במ"ש : {ח} הרעיפו וכו' . ר"ל יבוא לישראל הרבה צדקה וישועה כאלו יזלו מן השמים ממעל וכאלו פתחה הארץ פיה והגדילה פרי הישע : תצמיח יחד . עם הישע תצמיח גם הצדקה : בראתיו . ומאז הכנתי להם הישע והצדקה : {ט} הוי רב וכו' . אמר זה על בלשאצר מלך בבל הוי עליו הרב עם היוצר וזהו במה שהיה מתנשא נגד האל והשתמש בכלי בית המקדש : חרש את חרשי אדמה . הלא הוא יחשב כחרס עם שאר חרסי האדמה ודומה להם כי ככלי יוצר ינופץ במהרה כמ"ש ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאי ( דניאל ה ) : היאמר . וכי מהראוי שיאמר החומר להיוצר מה תעשה הלא אין ממש במעשיך ר"ל הלא הוא בידי כחומר ביד היוצר ואיך יתנשא למולי : אין ידים לו . נדמה הוא כאלו לא עשאוהו ידים : {י} הוי אומר לאב . חזר והמשילו לבן האומר לאב למה הולדת תולדות ולאם יאמר למה היה לך חבלי לידה וכאומר הלא ידעתם כי יבוא יומם וימותו ולמה ילדתם לבהלה וכן יחשוב בלשאצר לומר אם כלי בית המקדש ישובו לירושלים למה הוגלה בבלה וה' לא עזרם : {יא} האותיות שאלוני . אמר נגד העכו"ם שאלו לי העתידות לבוא על ישראל ואגידה לכם : על בני . בעבור ישראל שהם בני ופועל ידי תצוו בעבורו להנביאים שיאמרו לכם בשמי מה יהיה בסופם : {יב} אנכי עשיתי ארץ . ר"ל הלא הכל שלי ובידי לעשות כחפצי באין מוחה ולזה שאלו ואגידה לכם : צויתי . אני צויתי שיהיו נבראים ומידי בא להם הממשלה בארץ : {יג} אנכי העירותיהו . על כורש האמור בתחילת הענין יאמר שהוא העיר לבבי לבוא על בבל ולהחריבה וההערה היה בצדק כי ראויה היא לאבדון : וכל דרכיו אישר . ר"ל לא יכשל בהליכתו כאלו ילך בדרך ישר ושוה : הוא יבנה עירי . ר"ל הוא יתן כסף וזהב לבנותה : וגלותי . ישראל שהגליתים לבבל ישלחם הוא לארצם : לא במחיר . לא יתן לו מי מחירם ולא יקבל ממי שוחד בעבורם : {יד} כה אמר ה' . כאומר הנה השמעתיך הטובה שיבוא ממפלת בבל ועתה אודיעך הטובה שיבא ממפלת סנחריב בימי חזקיה : יגיע מצרים וכו' . כי כששב סנחריב מעל תרהקה מלך כוש לבוא לירושלים למלחמה הביא עמו חמדת כל האוצרות ששלל מכוש וממצרים ומסבא שהלכו לעזור לכוש ומאנשיהם הביא עמו אסורים בשלשלאות וכשנפל סנחריב סביב ירושלים בזזו חזקיהו ועמו חמדת כל האוצרות ופטרו את האסירים ממאסרם ולזה אמר העושר של מצרים והסחורות של כוש וסבא גבהי הקומה יעבורו דרך עליך וישארו לך : אחריך וכו' . ר"ל אותם שעברו עליך אסירים בזקים ילכו אחריך כי יהיו סרים אל משמעתך : ואליך ישתחוו . להתירם ממאסרם : יתפללו . ר"ל ישאלו ויבקשו על ההתרה . אך בך אל . ויאמרו עתה ראינו שאך בישראל יש אל האמתי ואין עוד זולת האלהים אשר בישראל : {טו} אכן . באמת שאתם האל המסתתר ואינו נראה הוא אלהי ישראל המושיע : {טז} בושו וכו' . אז יבושו כולם בראותם שאין ממש באלהיהם כי לא היו להם למושיע כאשר הושיע המקום לישראל : חרשי צירים . האומנים העושים ציורי הפסילים ילכו להם בכלימה כי יראו שאין ממש במעשיהם : {יז} ישראל נושע בה' . אבל ישראל יהיה נושע בעזר ה' תשועה המתקיימת לעולם ולכן לא תבושו כמו שיבושו עובדי הפסילים : עד עולמי עד . כל ימי עולם : {יח} הוא האלהים . וכאומר אבל אין כח מה בצבא השמים הנבראים : יוצר הארץ . מי שיצר את הארץ ותקנה להיות מגולה מן המים הוא הכין כל אשר בה ואין דבר ביד צבא השמים : לא תוהו בראה . כשבראה את הארץ לא בראה להיות תוהו כ"א לשבת בה בני אדם א"כ בודאי הכין בה כל הצורך : אני ה' . הבורא את אלה : ואין עוד . מי עמדי כמוני : {יט} לא בסתר דברתי . כשדברתי דברי על הר סיני הלא לא בסתר דברתי ולא במקום ארץ חושך כי הדבר היה מפורסם בכל העולם וא"כ היה להם להאומות בימים האלה לדעת שאני ה' ואין עוד : לא אמרתי וכו' . כשאמרתי להם המצות לא אמרתי להם לעשותם על תוהו ובחנם כ"א לקבל עליהם שכר הרבה וא"כ היה להם להאומות בימים האלה לקבלם גם המה ולקבל שכר ולא לעבוד לאלילים ללא יועיל : דובר צדק . בתחילה אמרתי הצדק שתעשה בשכר המצות ואח"כ הגדתי מישרים הם חוקותי ותורתי שקודם מתן תורה נאמר להם ועתה אם שמוע וכו' והייתם לי סגולה וכו' ( שמות יט ) : {כ} הקבצו וכו' . הפחותים שבעכו"ם עובדי האליל הקבצו בואו אלי התנגשו כולכם יחד להתווכח עמדי אבל הנושאים את עץ פסלם אשר לא ימיש ממקומו המתפללים אל אשר לא יוכל להושיע לא ישימו לב לדעת ולהבין מעשיהם : {כא} הגידו וכו' . ר"ל אם יש עמכם טענה הגידו אתם או הגישו את חכמיהם שיאמרו הם ואף יועצו יחדיו להשכיל למצוא מענה : מי השמיע זאת . מי מהפסילים השמיע השמועה הזאת קודם בואה והוא מפלת בבל ואשור : מאז הגידה . מוסב על מלת מי לומר מי הגידה מאז עד לא בא וכפל הדבר במ"ש : הלא אני ה' . הוא המגיד דבר מאז : ואין עוד זולתי . אין עוד אלהים לדעת הנולדות : אל צדיק וכו' . לא יש זולתי אל צדיק ומושיע : {כב} פנו אלי . אתם העכו"ם היושבים בקצות הארץ פנו אלי להאמין בי ואז תהיו נושאים כי אני אל והכל בידי ואין עוד זולתי : {כג} בי נשבעתי . הריני נשבע בי אשר יצא מפי דבר צדקה ואמת : דבר . מוסב על יצא מפי לומר יצא מפי דבר ולא ישוב הדבר ההוא רצה לומר לא אחזור בי והוא כפל ענין במ"ש : כי לי תכרע . וזהו הדבר היוצא אשר בימים העתידים יכרעו כל הברכים לי ולא לעכו"ם כי כולם יקבלו עול מלכותי עליהם : תשבע . מוסב על מלת לי לומר לי תשבע כל ל' לקבל אותי לאלוה ולהאמין בי : {כד} אך בה' . זהו מאמר הנביא שאמר אף שכל העכו"ם יאמינו בה' אך הריני נשבע בה' אשר לי לישראל לבד הבטיח ואמר צדקות ועוז ר"ל הצדקות והעוז שיהיו לישראל יהיו מיוחדת ולא יהיו בערך אחד עם של העכו"ם : עדיו יבוא . כל אחד מהעכו"ם יבוא לישראל להיות סר למשמעתו וכל הכועסים בו לשעבר יבושו אז : {כה} בה' יצדקו . בהבטחת משען ה' ימצאו ישראל צדקה ויתהללו מפי כולם על שהשכילו לדעת מעולם שה' הוא האלהים ודבקו בו :
מנחת שי על ישעיהו מ״ו
מ״ו:תתקל״ד א׳ קרסו כרעו. שניהם במאריך במקצת ספרים: מ״ו:תתקל״ז א׳ למי תדמיוני. התי"ו רפויה כמ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב ועיין עוד בפרשת וארא על אתה תדבר: ב׳ ותמשלוני. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר שי"ן ומלא וא"ו בתר למ"ד: מ״ו:תתקמ״ג א׳ איש עצתו. עצתי קרי:
תרגום יונתן על ישעיהו מ״ה
מ״ו:תתקל״ד א׳ קרסו כרעו. שניהם במאריך במקצת ספרים: מ״ו:תתקל״ז א׳ למי תדמיוני. התי"ו רפויה כמ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב ועיין עוד בפרשת וארא על אתה תדבר: ב׳ ותמשלוני. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר שי"ן ומלא וא"ו בתר למ"ד: מ״ו:תתקמ״ג א׳ איש עצתו. עצתי קרי:
מנחת שי על ישעיהו מ״ו
מ״ו:תתקל״ד א׳ קרסו כרעו. שניהם במאריך במקצת ספרים: מ״ו:תתקל״ז א׳ למי תדמיוני. התי"ו רפויה כמ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב ועיין עוד בפרשת וארא על אתה תדבר: ב׳ ותמשלוני. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בתר שי"ן ומלא וא"ו בתר למ"ד: מ״ו:תתקמ״ג א׳ איש עצתו. עצתי קרי:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5