ישעיה פרק-מד עם מפרשים רבים

{א} וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ: {ב} כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ: {ג} כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ: {ד} וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם: {ה} זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה: (פ) {ו} כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים: {ז} וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ: {ח} אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי: {ט} יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ: {י} מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל: {יא} הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד: {יב} חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף: {יג} חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת: {יד} לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל: {טו} וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ: {טז} חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר: {יז} וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ (יסגוד) יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה: {יח} לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם: {יט} וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד: {כ} רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי: (ס) {כא} זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי: {כב} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ: {כג} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר: (ס) {כד} כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ (מי) (אתי) מֵאִתִּי: {כה} מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְשַׂכֵּל: {כו} מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם: {כז} הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ: {כח} הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-מד

{א} ועתה שמע . לשוב לתורתי יעקב עבדי : {ג} כי אצק מים על צמא . כמו שאני יוצק מים על צמא כן אצק רוחי על זרעך : {ד} וצמחו בבין חציר . בתוך עמלק על ידי גרים שיתוספו עליהם , בין חציר הוא עמלק שנאמר עליו והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה ( לעיל ד ) : {ה} זה יאמר לה' אני . אלו צדיקים גמורים : וזה יקרא בשם יעקב . אלו קטנים בני רשעים : זה יכתוב ידו לה' . אלו בעלי תשובה : ובשם ישראל יכנה . אלו הגרים מעכו"ם כך שנויה באבות דרבי נתן : {ז} ומי כמוני יקרא . ומי יקרא שהוא כמוני ויגיד ויערוך לי את כל מה שהיה משומי עם עולם ועד עתה : עם עולם . כל בריות : ואותיות . דברי מופת : ואשר תבאנה . ואת העתידות לבא יגידו. כמו שאני עושה עתה שעדיין לא חרב הבית ולא גליתם ולא נולד כורש ואני מבשר אתכם עליו : {ח} ואל תרהו . אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין כמו אל תחתו מלהודיע את שמי לבין העכו"ם : הלא מאז השמעתיך . מהר סיני והגדתי לכם שם שאין אלוהי מבלעדי . ואתם עדי . שפתחתי לכם שבעה רקיעים והראיתי אתכם שאין אחר ואתם עדי בדבר הזה שאין אלוה מבלעדי : ואין צור בל ידעתי . ת"י ולית דתקיף אלהן דמן קדמי מתיהב ליה תקיף : בל ידעתי . לשון ואדעך בשם ( שמות לג ) ידע לכתך ( דברים ב ) אני ידעתיך במדבר ( הושע יג ) : {ט} ועדיהם המה . הפסילי' הם עדים על בושת עובדיהם שהרי אנו רואין שאינן לא רואין ולא יודעין והיו עובדין להם : למען יבושו . העובדים להם : {י} נסך . לשון יציקה ומסכה והנו"ן בתיבה יסוד הנופל ממנו כגון נו"ן של נשך ושל נגף : {יא} הן כל חביריו . של אותו יוצר ונוסך פסילים המתחברים אליו לעבוד את יצירתו ונסכו יבושו : וחרשים המה . אותם יוצרים ונוסכים מבני אדם הם קל וחומר ליצירתם שהיא הבל : {יב} חרש ברזל . חרש של ברזל : מעצד . הוא אחד מכלי הנפחים : ופעל . הפסל . בפחם . קרבו"ן בלע"ז : ובמקבות . מרטי"ל בלע"ז : יצרהו . ל' ציור : ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב וגו' . גם הוא היוצר חסר כח וחלש הוא שאם ירעב אין בו כח או אם לא שתה מים ויעף לאלתר קל וחומר שפעולתו אין בה תועלת לעזור : {יג} חרש עצים . ואם בא לעשותו של עץ וחרש עצים הוא כך דרכו : נטה קו . כדרך הנגרים ועל פי הקו יתארהו בשרד מיישר אותו במסור שקורין דאלאור"א בלע"ז . יתארהו . ייפהו : יעשהו במקצועות . ומחליקו ברהיטני ואיזמל , מקצועות ת"י אזמליא : ובמחוגה יתארהו . לשון ותאר הגבול ( יהושע טו ) אם בא לעשו' בו ציורים עגולים מסבב אותו במחוגה קונפ"ש בלע"ז : כתפארת אדם . כמין איש : {יד} תרזה ואלון . מיני אילני סרק : ויאמץ לו בעצי יער . עושה לו חיזוקי' בין לחיזוק בין לנוי במיני עצי' המשונים זה מזה במראיהן : נטע אורן . כשמוצא ייחור ונטע הראוי לכך נוטעו לכך והגשם מגדלו : אורן . ל' נטע יונק פרנצו"ן בלע"ז : {טו} והיה לאדם לבער . והיה אותו עץ מקצתו לצרכי אדם לבער : ויקח . מן העצים ויחם גופו לנגדם : אף ישיק . מהם תנור ואופה לחם : אף יפעל אל . מן הנותר : {יט} ולא ישיב אל לבו . חציו שרפתי במו אש : ולא דעת ולא תבונה . בו לאמר זאת : לבול עץ . לרקבון עץ : {כ} רועה אפר לב הותל הטהו . לבו אשר הותל הטהו לעשות לו רועה של אפר הדמות שנשרף חציו ונעשה אפר השוטה הזה היה אומר שהוא לו לרועה ולמפרנס , דבר אחר רועה אפר ל' ריעות עובד עבודת אחרים ומחבר אליו עבודת אחרים שהיא אפר : ולא יציל . הנתעה את נפשו לאמר הלא שקר בימיני ויפרד מעליו : {כא} לא תנשני . לא תהיה שכוח מיראתי : {כב} מחיתי כעב פשעיך . במצרים ובמדבר גם עתה שובה אלי : {כג} פצחו . ל' פתחון פה : {כד} ויוצרך מבטן . מאז ויתרוצצו הבנים בקרבה ( בראשית כה ) הייתי לך לעזרה ובחרתיך : נוטה . שמים לבדי : {כה} מפר אותות בדים . לפי שאני נטיתי שמים לפיכך אני יכול להפר אותם : בדים . הם החוזים בכוכבי' ע"י אותות השמים ועל שם שפעמים הרבה שהם מכזבים קורין אותם בדים , שאני מחליף השרים שלמעלה וטועין אלו הנשאלין בהם ולפי שאיצטגניני בבל היו חוזים בכוכבים כמו שהוא אומר ( לקמן מז ) יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים לכך הוא אומר שיפר אותות בדיהם כי אני הוא שהפרתי אותות בדי מצרים : {כו} מקים דבר עבדו . משה : ועצת מלאכיו . מלאך אחד אמר ליעקב ישראל יהיה שמך ( בראשית לב ) וקיימתי דבריו אף כאן אקיים עצת נביאי האומר על ירושלים תושב : {כז} האומר לצולה חרבי . האומר לבבל התיבשי : ונהרותיך אוביש . לפי שהיא יושבת על נהרות מדמה הריגת אוכלוסיה ליובש נהרות : {כח} רועי . מלך שלי :

מלבי"ם על ישעיה פרק-מד

{א} יעקב, ישראל. הבדלם מבואר למעלה (ט' ז') ובכ"מ, ולמעלה (מ"א ח') אמר ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך. כי שם כיון להגדיל עבודתם בשם ישראל, ושבחירתם היה חסד בלעדי מעשיהם בעוד היו יעקב. ופה בא להקטין מעלת עבודתם. וכי שם ישראל השיגו מצד החסד ובחירת ה' לבד, ודבר בכ"מ לפי ענינו : {ב} עשך, ויצרך. בארתי הבדלם (למעלה כט טז) : {ג} ונוזלים. אינו תואר, רק פועל בינוני : וצמא. מקום צמא למים : זרעך, צאצאיך, זרע מציין הבנים הגדולים, וצאצאים הילדים הקטנים, כמו שבארתי (לקמן מח יט, סא ט', סה כג, איוב ה' כה, כא ח'), וצפיעות עוד פחותים מצאצאים כנ"ל (כב כד), הגדולים יחזו ברוח ה', והקטנים ישאו ברכה מאת ה' : {ד} חציר. מ"ש בפנים בארתי למעלה (טו ו', לה ז', לז כז, מ' ו'), וב' בבין, תוך בתוך תוך : {ה} יכתב ידו. היד נקבה בכ"מ, ובזה תבין פרושי : יכנה. הכינוי בעברי הוא שם הכבוד והמעלה שמוסיפים לאדם על שמו העצמי, כמו שם ישראל על שם יעקב. ולקמן (מה ד') ואקרא לך בשמך (וגם) אכנך, בשם כבוד, וכ"פ באיוב (לב כא כב), וכן בלשון התלמוד יקרא השם הנוסף על שם הלידה כינוי, רק שבלשון התלמוד יהיה לפעמים לגנאי, לא כן בעברי, וההבדל בין יעקב ישראל (למעלה ט' ז') : {ז} ויערכה. הערך הוא שיוי דבר אל דבר מצד מחירו ושויו, ובא פה על קישור חלקי העולם קצתם בקצתם בערך השיוי עד שישלימו זה את זה להשלמת הכלל, ועם עולם, הוא הנמצאים למשפחותיהם, ומ"ם משומי, מ"ם מן. ההגדה וההערכה יברר מן השימה ששם עם עולם : ואותיות ואשר תבאנה, אותיות שרשו אתא, ר"ל הבאות, כמו הבאות השמיענו (למעלה מ"א כ"ב), הגידו האותיות (שם כ"ג), וההבדל בין אתא ובין בא ביארתי למעלה (נ"א י"ב) אתא, היא הביאה המוחלטת, ובא הביאה הבלתי מוחלטת. וע"כ על ההוה שכבר הגיע הדבר השתמש בלשון אתא, ועל העתיד בלשון ביאה, וכן למעלה שינה דבריו על כוונה זו, ולשון רבים יגידו. מוסב על האותיות ואשר תבאנה, שהם המגידים ומוכיחים, וכינוי למו מוסב על עם עולם : {ח} תרהו. שרשו רהה, ומתחלף עם רעה מענין רעיון ומחשבה : {ט} וחמודיהם. אינו פעול, רק שם תואר. קוראם חמודים מן הכוכבים לפי דעתם : {י} אל, ופסל. מבואר, אל אלהות, ופסל אינו אלהות, לכן אמר יצר אל, והטעם מלרע, לרמוז ענין צורה שידמו בו : {יב} מעצד. הכלי שכורת הברזל או העץ (ירמיה י') מן המחובר. מקבות, שרשו נקב כלי הנוקב, ותשם את המקבת בידה (שופטים ד'). בזרוע כחו, מצייר הכח כעצם מופשט שיש לו זרוע לפעול בו : {יג} בשרד, בודד, ונוכל לחברו עם שרט ששורט שריטה סביבו לדעת כמה יחתך, וכמו ותאר הגבול. מקצעות, כלי הקולף ומישר זויותיו, יקציע מבית סביב (ויקרא יד מא), והמחוגה מעגלת התואר ליפותו בתוארו : איש, אדם. איש כולל כל יש ונמצא, ומצאנוהו על בע"ח (בראשית ז'), על המלאכים, והאיש גבריאל. על הכרובים ופניהם איש אל אחיו, אבל אדם מיוחד למין האדם, ובארתיו בכל מקום שיבואו שמות האלה נרדפים. ואמר כתבנית איש, כי בזה הקפיד על מעשה התבנית והבנין, ובאדם הקפיד על התפארת שיפארנו בזה : {יד} ארן. מין ארז בדרז"ל, והוא שם הקיבוץ, ארזים רבים : {טו} וישתחו, ויסגד. המשתחוה יכבד הדבר עצמו, והסוגד לא יכבד הדבר עצמו, רק ישוחח לפניו בדרך סגוליי, כפעולה סגוליית להשיג איזה תועלת, ואמר (לקמן מו ו') יסגדו אף ישתחוו, מבואר שהסגידה פחותה מהשתחויה, לכן אל צד שעשהו לאל אמר וישתחוו, ואל צד שעשהו פסל אמר ויסגד למו, וכן שינה במ"ש יפעל אל וישתחו, עשהו פסל ויסגד למו, כי יש הבדל בין פעל ועשה, שפעל הוא העסק בהדבר, ומעשה הוא גמר המעשה ותקונו (כנ"ל ה' יב), העשיה שיעשהו שיהיה אל, ואלהות אינו תלוי במעשהו רק בפעולתו ועסקו ע"י מחשבתו וכונתו והכנתו, אבל שיהיה פסל כעין טלמסאות לבד תלוי בעשיית הכלי וגמר מלאכתו : {יז} לאל עשה לפסלו יסגד לו וישתחו. כבר בארתי (ט"ו) כי השתחויה היא לשם אלהות וסגידה היא רק דרך סגולה, וע"כ הגביל לאל עשה וישתחו, לפסלו יסגד לו. ר"ל או לאל עשה או לפסלו, או יסגד, או גם ישתחוה וגם יתפלל אליו : {יח} לא ידעו ולא יבינו, כבר בארתי ההבדל בין ידיעה להבנה (למעלה מ"א י"ט, מ"ג יו"ד י"ט) כי ידיעה יפול על דבר שיושג מן החושים, ע"י הבחינה והנסיון מן המאוחר אל הקודם, וההבנה תהיה ע"י מופת השכל מן הקודם אל המאוחר, לכן נגד לא ידעו אמר כי טח מראות עיניהם, ונגד לא יבינו, אמר כי טח מהשכיל לבותם : {יט} לתועבה אעשה. תועבה מציין גנאי האליל שעושהו לאלהות, שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, ובול עץ, מציין פחיתת החומר מצד שחושב אותו כטלמס וקמיע אל הכוכבים ולכן אמר אסגוד, לפי שכתבתי (בפסוק טו) : ויתרו, ובפסוק י"ז אמר ושאריתו, ויובן עפמ"ש למע' (ד' ג') בהבדל בין שאר ונותר, ששאר הוא הנשאר בכוונה, ונותר הוא הנותר מעצמו, ולכן אמר תחלה ושאריתו, כי הלא ישאיר את העץ בכונה לצורך הפסל. אבל פה שמדבר בגנותו אמר ויתרו, כאילו העץ שנשרף היה העקר, והפסל מותרתו אחר שהיא תועבה : {כ} רעה אפר. גוף האדם מצד שסוף הרכבתו להתפרד, נקרא אפר, ואנכי עפר ואפר, זכרוניכם משלי אפר, ושכל האדם ינהיג את כחות החיים כרועה צאנו, ועת ירעם עפ"י כחותיהם המעולים הנפשיים, הוא רועה הנפש, ובהפך הוא מנהיג האפר ותאות הגוף כמ"ש ולא יציל את נפשו, ופעל התל, הוא המדבר דברים בעלי שתי פנים לצחק על חברו : {כא} (כא-כג) כעב פשעיך וכענן חטאתיך. העב עב מן הענן, והפושע פשע יותר מן החוטא, וההבדל בין יעקב ישראל (למעלה ט' ז') : {כה} בדים, כהני האליל חוזי הכוכבים שהיו רגילים לשאת אפוד בד ועש"ז נקראו בדים, והקסם היה ע"י ענינים אחרים מגידי העתידות להמהבילים האלה, וקסמי לי באוב (ש"א, כח ח'), יהולל, מענין הוללות ושגעון : אחור, ראה דוגמתו למעלה (מ"א כג, מב כג) : {כו} עבדו, מלאכיו, הצדיק נקרא עובד ה', והנביא נקרא מלאך ע"ש שליחותו : דבר, עצה. הדבר הוא ההחלטי, והעצה הוא לצורך איזה תכלית מיוחדת כנ"ל (ח' י') : {כז} חרבי, אוביש. חרב בבחינת הלח המתיבש, ויבש הוא היבש לגמרי (כנ"ל יט ט') ומוסיף אף אוביש לגמרי : {כח} רעי. כמו ולי מה יקרו רעיך אל, הרעיונות שלי :

חומת אנך על ישעיה מ״ד

מ״ד:תרצ״ז א׳ ועתה שמע יעקב עבדי. אפשר כי אין ועתה אלא תשובה שמע יעקב עבדי וכשהרהרתם תשובה תכף אני קורא אותך עבדי וכמ"ש פ"ק דקדושין האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת דשמא הרהר תשובה ואפשר רמז לי"מ שכתב רבינו ירוחם דאפי' גנב וגזל כל שהרהר להשיב הגזילה סגי והרי הוא צדיק גמור. וזה רמז ועתה אם קבלת לעשות תשובה הגם שעדיין יעקב על שם עקבה דעדיין לא החזרת הגניבה מ"מ נקראת עבדי כיון שקבלת התשובה כדעת י"מ הנז': מ״ד:תרח״צ א׳ כה אמר ה' עושך. פי' שבראתי הנשמה ונשמות הקדושה הם באוצר הטוב בפני עצמו ויוצרך מבטן שבאה שם נשמה קדושה ומלמדין לו כל התורה יעזרך אל תירא וכו' א"נ דכב יכול אמר ואשר הרעותי שברא היצה"ר וגם כי החומר והיות האדם בשר ודם דין גרמא לחטוא וז"ש כה אמר אמירה רכה ה' מדת רחמים עושך כי הוא הבורא והוא שם היצה"ר בקרב איש ויוצרך מבטן בשר ודם וחומר ולזה יעזרך. והנה צורף אשר בחסדיו אוהב אותנו ואנחנו עמו ובחר בנו וגם אלה סיבות להחזירנו בתשובה ולעזרנו על דבר כבוד שמו וז"ש אל תירא עבדי יעקב שאתם עבדי וזה יספיק לרחם ועוד וישורון בחרתי בו ומצד שאני בחרתיך אני מרחם עליך: מ״ד:ת״ש א׳ וצמחו בבן חציר. כתב הרב מהר"ש עדני ז"ל בס' דברי אמת כ"י בבן חסר יו"ד כתיב והבית ראשונה שמוש כמו בית של מילת בתוך וכצ"ל בפירוש רד"ק וכן הוא בדפוס פורטגאל וגם במכלל יופי כן משמע אכן מהתרגום ומהראב"ע ז"ל מוכח שהוא בכ"ף עכ"ד ועיין במנחת שי ויש שם ט"ס: מ״ד:תש״א א׳ זה יאמר לה' אני. אפשר דהכונה שהוא צדיק גמור ומכוין ליחד קבה"ו וז"ש זה יאמר ליחד לה' קב"ה אני מ'. וזה יקרא בשם יעקב שאינו סומך על מעשיו ומרגלא בפומיה שהוא סומך על זכות אבות וז"ש יקרא בשם יעקב. וזה יכתוב ידו לה' שהוא כותב ספרים תפילין ומזוזות ליחד קבה"ו בשם כל ישראל וז"ש ובשם ישראל יכנה: מ״ד:תשי״ז א׳ זכר אלה יעקב. פירוש המון העם וישראל הם החשובים כי עבדי אתה כלכם אחדות אחד ולכל אני אומר כי עבדי אתה כנגד הנשמה חלק אלוה ממעל. וכנגד הגוף אמר יצרתיך עבד לי אתה. ולכלכם אני אומר ישראל לא תנשני:

מצודות ציון על ישעיה פרק-מג

{ב} במו . בתוך וכן במו מדמנה ( לעיל כה ) : תכוה . ענין חרוך ושריפה כמו מכות אש ( ויקרא יג ) : {ג} כפרך . ענין פדיון : {ד} יקרת . מלשון יקר וחשוב : {ו} תכלאי . ענין מניעה כמו ויכלא העם מהביא ( שמות ל"ו ) : {ט} וישמעו . הוי"ו היא וי"ו המחלקת : {יא} מבלעדי . ענינו כמו זולת וכן בלעדי אלהים יענה ( בראשית מ"א ) : {יד} בריחים . ענינו כמו ספינות ע"ש שכל מהלכם הוא ע"י הרוח : באניות . בספינות : רנתם . ענין קול צעקה ויללה כמו קומי רוני בלילה ( איכה ב' ) : {טז} עזים . מל' עוז וחזק : נתיבה . שביל ודרך : {יז} ועזוז . מל' עוז וחוזק : דעכו . ענין קפיצה וכן דעכו כאש קוצים ( תהלים קי"ח ) ע"ש שבעת הכבוי קופצת השלהבת : {יח} תתבוננו . ענין הסתכלות בכונת הלב : {יט} בישימון . במקום שממה : {כ} תנים . מין נחש : ובנות יענה . מין עוף המצוי במדבר : {כג} וזבחיך . הוי"ו הוא במקום עם וכן ויוסף היה במצרים ( שמות א' ) ר"ל עם יוסף שהיה במצרים : הוגעתיך . מל' יגיעה : בלבונה . מין בושם הנתון על המנחה : {כד} קנה . מין בושם : וחלב . הוי"ו היא במקום עם : הרויתני . ענין שביעה כמו ורותה מדמם ( ירמיה מו ) : הוגעתני . מל' יגיעה : {כה} מוחה . ענין מחיקה כמו אכלה ומחתה פיה ( משלי ל ) : {כז} ומליציך . מל' מליץ והוא המטעים הדבר במיטב הענין : {כח} ואחלל . הוא הפוך הקדש וכן לא יחלל זרעו ( ויקרא כ"א ) : ואתנה . ענין מסירה : לחרם . ענין שממון ואבדון : לגדופים . ענינו כמו חרפה וכן אשר גדפו ( לעיל ל"ז ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-מד

{א} ועתה . ר"ל ועתה שמע את הטובה המיועדת לבוא : {ב} עושך ויצרך . אשר עשה אותך ויצר אותך ומעת צאתך מבטן יעזר לך : וישרון . כן קרוים ישראל שהם העם הישר : {ג} כי אצק . כמו שאני יוצק מים על ארץ צמאה וכו' כן יצוק רצוני הטוב על זרעיך : וברכתי . כפל הדבר במ"ש כי הרצון הוא הברכה : {ד} וצמחו . יצמחו וירבו כאלו היו נתונים בין החציר ודומה לה : כערבים . כערבי נחל השתולים על פלגי מים הצומחים וגדילים מהר : {ה} זה יאמר . הצדיקים שבהם יאמרו אנו מעולם לה' להאמין בו : וזה יקרא בשם יעקב . אלו הקטנים בני רשעים לא יהיו נוטים אחר דעת אביהם הרשעים אלא יקראו א"ע בשם יעקב להיות צדיקים כמוהו : וזה יכתוב ידו לה' . אלו בעלי תשובה שיחייבו את עצמם לשוב לה' כמו המתחייב את עצמו בכתב ידו : ובשם ישראל יכנה . ובהם יהיה מי אשר יכנה עצמו בשם ישראל אלו הגרים אשר יתוספו עליהם : {ו} אני ראשון . ר"ל קודם בריאת העולם : ואני אחרון . לאחר שתכלה העולם : {ז} ומי כמוני יקרא . ומי הוא אשר יקרא לומר שהוא כמוני ויגיד ויערוך לפני הדברים הנעשים מעת שומי עם עולם והם כל הבריות : ואותיות . הדברים הבאים בזמן קרוב והדברים אשר תבואנה לזמן רחוק יגידו להם ר"ל בעבור עצמם להצדיק דבריהם וחוזר לתחילת המקרא לומר מי הוא אשר יגיד כאלה : {ח} אל תפחדו . מאלהים אחרים : הלא מאז . במעמד הר סיני השמעתיך והגדתי שאין אלוה מבלעדי ואתה עדי בדבר זה כי פתח אז שבעה רקיעים והראה להם שאין עוד אחר כן ארז"ל : היש . וכי יש אלוה מבלעדי : ואין צור . אין חזק בעולם אשר לא ידעתיו אני וכאומר הלא אני הוא הנותן כח לכל החזקים ומכולם ידעתי : {ט} יוצרי פסל . האומנים העושים הפסל כולם תוהו כי מעשיהם תוהו : וחמודיהם . הפסילים שהמה חמודים להם הנה אין בהם תועלת . ועדיהם המה . הפסילים הם עדים בעצמם שלא יועילו כי לא יראו ולא ידעו מאומה ואיך א"כ יועילו לאחרים : למען יבושו . העדות ההיא תועיל למען יבושו החומדים אותם : {י} מי יצר אל . מי עשה שטות כזאת לעשות אל ולצקת פסל לבלי תועלת : {יא} הן כל חבריו . המתחברים אליו לעבדו : וחרשים . האומנים העושים אותו הלא הם מבני אדם ואיך אפשר שיעשו אל : יתקבצו כולם . האומנים עם עובדי הפסל יתקבצו יחד ויעמדו להשכיל ולבחון בדבר וכולם יחד יפחדו מה' ויבושו במעשיהם : {יב} חרש ברזל . עתה יספר מעשה הפסל ואומר האומן של ברזלי יעשה מעצד ופעל אותו ע"י גחלים בזרוע ובמקבות יעשהו ומחדשו : בזרוע כחו . בזרוע בכחו ובי"ת בזרוע משמשת במקום שתים ור"ל בכל אומץ כחו : גם רעב . אף כשירעב לא יעזוב מלאכתו עד שלא נשאר בו כח וכשיצמא לא שתה מים עד שנעשה עיף ויגע וכ"ז מרוב חשקו בהמלאכה ההיא : {יג} חרש עצים . וכשנשלם מלאכת המעצד אז אומן העצים ינטה קו המדה על הקורה לחתכו במעצד לפי הראוי : יתארהו בשרד . אח"ז יסמן תואר הפסל בצבע השרד וע"פ המסומן יעשהו במקצעות והוא כלי מכלי הנגרים : ובמחוגה יתארהו . ובמחוגה מסבב בו ציורים עגולים לייפותו : כתפארת אדם . ר"ל שצורתו מפוארה משאר בעלי חיים : לשבת בית . ר"ל כל עצמו לא נעשה האל לשבת בבית כי ממקומו לא ימיש : {יד} לכרת לו ארזים . למעלה סיפר מעשה הפסל מעץ חצוב ועתה אמר עוד יש מי אשר יטריח לבוא ביער ולכרות לו ארזים לעשות ממנו הפסל : ויקח תרזה ואלון . יש מי שיקח תרזה ואלון כי העצים ההמה יפים ביותר ועל שאינם חזקים כארז מחזק אותם במסמרי עצי היער : נטע אורן . ר"ל ויש מי אשר יטרח עוד יותר שנוטע מתחילה נטיעה של אורן הטוב למלאכה וממתין עד שיגדל ויהיה ראוי לפסל : וגשם יגדל . כאומר עם שכונת הנוטע הוא לעשות ממנו פסל על כל זה מגדלו הגשם בשליחות המקום כי עולם כמנהגו נוהג ועתידין הן ליתן את הדין וכמ"ש חז"ל בגזל סאה חטים וזרעה וכו' : {טו} והיה לאדם לבער . מאותו העץ עצמו יהיה מקצתו לצרכי אדם לבער בו את האש . ויקח מהם . מהעצים ההם יקח מה מהם להבעיר אש להתחמם בו ואף מהם יסיק התנור ויאפה לחם ואף מהם יקח ויפעל בו אל וישתחו אליו : עשהו וכו' . כפל הדבר במ"ש : למו . לפסילים ועם כי לא זכר אלא אחד הנה רבים הם : {טז} חציו . ר"ל מקצתו שרף בתוך האש ע"י מקצתו אכל בשר כי יצלה בו צלי ויאכל וישבע ואף יחמם בשרו וישמח ויאמר האח הנה חממתי את עצמי אף נהנתי להיות יושב באור האש : {יז} ושאריתו . הנשאר מהעץ יעשהו אל וחוזר ומפרש יעשהו לפסלו : יסגד לו . ישתחוה לו ויתפלל וכו' : {יח} לא ידעו . אין בהם לא דעת ולא בינה : כי טח . היצה"ר המסית טח עיניהם מלראות ולבותם מלהשכיל : {יט} ולא ישיב . אינו נותן אל לבו לבחון בדבר ואין בו לא דעת ולא תבונה לחשוב הלא מקצתו שרפתי בתוך האש ואף וכו' : אפיתי על גחליו לחם . אמר לחם ע"ש סופו כי אחר שנאפה נעשה לחם וכן וטחני קמח ( לקמן מו ) : אצלה . כמו ואצלה . ויתרו . ואיך אעשה הנותר לפסל המתועב בעיני ה' ואיך אשתחוה לענף עץ : {כ} רועה אפר וכו' . ר"ל לבו המהתל ומלעיג בו הסיתו שיקבל לרועה ומנהיג את הדבר אשר חשוב אל האפר כשישרפוהו : ולא יציל . אף האומן העושה הפסל לא יציל נפש עצמו ולא יאמר הלא מה שעשיתי בימיני הוא שקר ואין בו תועלת כי מעשה ידי הוא : {כא} זכר אלה יעקב . אם העכו"ם לא יבינו את זאת אתה יעקב זכר אלה הדברים ולא תתפתה אחריהם כי עבדי אתה ולא עבד האליל : יצרתיך עבד לי . בראתיך להיות לי לעבד ולכן אתה ישראל לא תשכחנו : {כב} מחיתי כעב . מעולם מחיתי פשעיך בעב הזה הנמחה במים : וכענן וכו' . כפל הדבר במ"ש : שובה אלי . לכן שוב אלי כי אני הוא הגואל אותך : {כג} רנו שמים . הוא דרך משל ור"ל שמחה גדולה תהיה בעולם : כי עשה ה' . ר"ל עשה מה שעליו לעשות ולקיים והוא גאולת ישראל : תחתיות ארץ . היא הנקודה האמצעי' מכדור הארצי : יער . מקו' עמידת האילנו' : ובישראל יתפאר . ע"י גאולת ישראל יתפאר בפי כל : {כד} ויוצרך מבטן . מעת צאתך מבטן אמך יצרתיך לי לעם : עושה כל . כל דבר הנעשה . לבדי . ואין מי יעזור לי : רוקע הארץ מאיתי . פרישת הארץ הוא מאתי ר"ל ממני : {כה} מפר . מבטל האותות של חוזי הכוכבי' ולא יהיה כן : וקסמים יהולל . משטה דעת הקוסמי' ולא יועילו בפעולותיה' : משיב חכמים אחור . לפי שדרך החכמים להתחכם בכל פעם יותר אמר שהמקום משיב החכמים לאחור ר"ל שמתטפשים ומתאבדים מן החכמה ונעשים סכלים : {כו} מקים דבר עבדו . זה ישעיהו : ועצת מלאכיו . המה יתר הנביאים : האומר . אשר כל אחד מהם ניבא ואמר בעבור ירושלים שתהיה מיושבת מאנשים ובעבור ערי יהודה אמר שתהיינה בנויות אחר מפלת בבל : {כז} האומר לצולה . אשר כל אחד מהנביאים אמר על בבל העומדת במצולה שתהיה מקום חורב רצה לומר שכל אוכלוסיה יאבדו ולפי שיושבת במצול' המשיל אבדן אנשיה ליבושת המי' : ונהרותיך אוביש . כפל הדבר במ"ש : {כח} האומר לכורש . אשר כל אחד אמר בעבור כורש שהוא יהיה רועי לרעות צאני והם ישראל והוא ישלים חפצי לאבד את בבל ולשלוח את ישראל מן הגולה : ולאמר . לצוות בעבור ירושלים לבנות אותה ואת ההיכל יצוה ליסדה ( כי בימיו לא נבנה כי אם היסוד ונשלם בימי דריוש כמ"ש בחגי ) :

מנחת שי על ישעיהו מ״ה

מ״ה:תתק״ח א׳ כה אמר ה' למשיחו לכרש. לית זרקא בלא סגלא: מ״ה:תתק״ט א׳ אושר. אישר קרי: מ״ה:תתקי״ג א׳ וממערבה. בספרים מדוייקים הה"א רפה וכן כתב רד"ק ותרגומו וממערבא: מ״ה:תתקי״ד א׳ ובורא חשך. מלרע: ב׳ ובורא רע. מלעיל ועיין מה שכתב בעל נפוצות יהודה ריש דרוש מ"ח: מ״ה:תתקכ״א א׳ וסחר כוש. ברוב הספרים הוא"ו במאריך והסמ"ך בשו"א לבדו ובמקצת ספרים בשוא ופתח כמנהגם בשאר מקומות בכיוצא בזה אמנם כפי הכלל שנתן רד"ק על ושלח לי עצי ארזים השוא נח ולא יקרא כמו שוא ופתח וכבר הארכתי בענין זה בשופטים ה': ב׳ ואליך ישתחוו. בוא"ו: ג׳ אליך יתפללו. בלא וא"ו: מ״ה:תתקכ״ו א׳ בקשוני. בספר אחד כ"י וגם בדפוס ישן הבי"ת בחירק ואין לנו לזוז מספרים אחרים שהבי"ת בפתח והקו"ף בדגש: מ״ה:תתק״ל א׳ כל ברך. בס"א כ"י הבי"ת והרי"ש בצירי ובספרים אחרים הבי"ת בצירי והרי"ש בסגול ורד"ק בשרשים כתב שהוא בשש נקודות: מ״ה:תתקל״א א׳ עדיו יבוא ויבשו. י"ד דסבירין יבואו וקריין יבוא וסימנם נמסר במ"ג סוף פרשת שמיני עיין עוד מ"ש ביחזקאל סימן כ"ג:

תרגום יונתן על ישעיהו מ״ד

מ״ה:תתק״ח א׳ כה אמר ה' למשיחו לכרש. לית זרקא בלא סגלא: מ״ה:תתק״ט א׳ אושר. אישר קרי: מ״ה:תתקי״ג א׳ וממערבה. בספרים מדוייקים הה"א רפה וכן כתב רד"ק ותרגומו וממערבא: מ״ה:תתקי״ד א׳ ובורא חשך. מלרע: ב׳ ובורא רע. מלעיל ועיין מה שכתב בעל נפוצות יהודה ריש דרוש מ"ח: מ״ה:תתקכ״א א׳ וסחר כוש. ברוב הספרים הוא"ו במאריך והסמ"ך בשו"א לבדו ובמקצת ספרים בשוא ופתח כמנהגם בשאר מקומות בכיוצא בזה אמנם כפי הכלל שנתן רד"ק על ושלח לי עצי ארזים השוא נח ולא יקרא כמו שוא ופתח וכבר הארכתי בענין זה בשופטים ה': ב׳ ואליך ישתחוו. בוא"ו: ג׳ אליך יתפללו. בלא וא"ו: מ״ה:תתקכ״ו א׳ בקשוני. בספר אחד כ"י וגם בדפוס ישן הבי"ת בחירק ואין לנו לזוז מספרים אחרים שהבי"ת בפתח והקו"ף בדגש: מ״ה:תתק״ל א׳ כל ברך. בס"א כ"י הבי"ת והרי"ש בצירי ובספרים אחרים הבי"ת בצירי והרי"ש בסגול ורד"ק בשרשים כתב שהוא בשש נקודות: מ״ה:תתקל״א א׳ עדיו יבוא ויבשו. י"ד דסבירין יבואו וקריין יבוא וסימנם נמסר במ"ג סוף פרשת שמיני עיין עוד מ"ש ביחזקאל סימן כ"ג:

מנחת שי על ישעיהו מ״ה

מ״ה:תתק״ח א׳ כה אמר ה' למשיחו לכרש. לית זרקא בלא סגלא: מ״ה:תתק״ט א׳ אושר. אישר קרי: מ״ה:תתקי״ג א׳ וממערבה. בספרים מדוייקים הה"א רפה וכן כתב רד"ק ותרגומו וממערבא: מ״ה:תתקי״ד א׳ ובורא חשך. מלרע: ב׳ ובורא רע. מלעיל ועיין מה שכתב בעל נפוצות יהודה ריש דרוש מ"ח: מ״ה:תתקכ״א א׳ וסחר כוש. ברוב הספרים הוא"ו במאריך והסמ"ך בשו"א לבדו ובמקצת ספרים בשוא ופתח כמנהגם בשאר מקומות בכיוצא בזה אמנם כפי הכלל שנתן רד"ק על ושלח לי עצי ארזים השוא נח ולא יקרא כמו שוא ופתח וכבר הארכתי בענין זה בשופטים ה': ב׳ ואליך ישתחוו. בוא"ו: ג׳ אליך יתפללו. בלא וא"ו: מ״ה:תתקכ״ו א׳ בקשוני. בספר אחד כ"י וגם בדפוס ישן הבי"ת בחירק ואין לנו לזוז מספרים אחרים שהבי"ת בפתח והקו"ף בדגש: מ״ה:תתק״ל א׳ כל ברך. בס"א כ"י הבי"ת והרי"ש בצירי ובספרים אחרים הבי"ת בצירי והרי"ש בסגול ורד"ק בשרשים כתב שהוא בשש נקודות: מ״ה:תתקל״א א׳ עדיו יבוא ויבשו. י"ד דסבירין יבואו וקריין יבוא וסימנם נמסר במ"ג סוף פרשת שמיני עיין עוד מ"ש ביחזקאל סימן כ"ג:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5