{א} הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ יַחְדָּו לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה: {ב} מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ: {ג} יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא: {ד} מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא: {ה} רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן: {ו} אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק: {ז} וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט: (ס) {ח} וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי: {ט} אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ: {י} אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי: {יא} הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ: {יב} תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ: {יג} כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ: (ס) {יד} אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְהוָה וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: {טו} הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים: {טז} תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל: (ס) {יז} הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם: {יח} אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם: {יט} אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו: {כ} לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ: (פ) {כא} קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יְהוָה הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב: {כב} יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ: {כג} הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה (ונרא) וְנִרְאֶה יַחְדָּו: {כד} הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם: (פ) {כה} הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס טִיט: {כו} מִי הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק אַף אֵין מַגִּיד אַף אֵין מַשְׁמִיעַ אַף אֵין שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם: {כז} רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן: {כח} וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ וּמֵאֵלֶּה וְאֵין יוֹעֵץ וְאֶשְׁאָלֵם וְיָשִׁיבוּ דָבָר: {כט} הֵן כֻּלָּם אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם: (פ)
רש"י על ישעיה פרק-מא
{א} החרישו אלי . כדי לשמוע דבר : איים . אומות של עכו"ם : יחליפו כח . יתקשטו ויתחזקו בכל גבורתם אולי יעמדו בדין בכח : יגשו . הלום ואז משיגשו ידברו : למשפט נקרבה . להוכיח' על פניהם : {ב} מי העיר ממזרח . אותו שצדק יקראהו לרגלו מי העיר את אברה' להביאו מארם שהוא במזרח וצדק שהיה עושה היא היתה לקראת רגליו בכל אשר הלך : יתן לפניו גוים . מי שהעירו ממקומו להסיע הוא נתן לפניו ארבעה מלכים וחיילותיהם : ירד . ירדה : יתן כעפר חרבו . רמא כעפרא קטולין קדם חרביה , נתן את חרבו ועושה חללים רבים כעפר ואת קשתו נתן מרבה הרוגים ונופלים כקש נדף : {ג} ירדפם יעבור שלום . הלך על מעברותיו בשלום לא נכשל ברדפו אותם : אורח ברגליו לא יבא . דרך אשר לא בא קודם לכן ברגליו , לא יבא לא היה רגיל לבא : {ד} מי פעל ועשה . לו את זאת מי שהוא קורא הדורות מראש לאדם הראשון הוא עשה לאברהם גם את זאת : אני ה' ראשון . להפליא פלא ולעזור : ואת אחרונים אני הוא . אף עמכם בנים אחרונים אהיה ואעזור אתכם : {ה} ראו איים . עובדי עכו"ם הגבורות שאעשה וייראו : קרבו ויאתיון . זה אצל זה נאספים להלחם כשיראו הגאולה : {ו} איש את רעהו וגו' . יאמר חזק למלחמה אולי יעמדו להם אלהיהם : איש את רעהו יעזורו . זה עוזר את זה בברכו' ברוך אברם ( בראשית יד ) וזה עוזר את זה במתנות ( שם ) ויתן לו מעשר מכל : {ז} ויחזק חרש . נוסך הפסל : את צורף . המרקעו בזהב : מחליק פטיש . באחרונה כשהוא מכה בנחת להחליק את המלאכה : את הולם פעם . הוא המתחיל בה כשהיא עשת ומכה בכל כחו : אומר לדבק טוב הוא . על אותן שהיו מחזירין אחר קרקע טובה לדבק בה עששיות ברזל : דבק . שולדור"א : ויחזקהו . לצלם : במסמרים לא ימוט . כולם יחזקו זה את זה : ויחזק חרש . זה שם שהיה נפח לעשות מסמרות ובריחים לתבה . את צורף . זה אברהם שהוא צורף את הבריות לקרבן אל השכינה . את הולם פעם . זה אברהם שהלם כל המלכים האלה פעם אחת . אומר לדבק טוב הוא . טוב לידבק באלוה של זה . ויחזקהו . שם לאברה' להיו' דבק בהקב"ה ולא ימוט : {ח} ואתה ישראל עבדי . ועלי יש לעזור לך סוף המקרא אל תירא כי אתך אני כך נראה לי חבור הענין לפי פשוטו ומ"א בבראשית רבה דורש כל הענין במלכי צדק ואברה' ( ה ) ראו איים אותה מלחמ' וייראו שם נתיירא מאברהם פן יאמר לו העמדת רשעים אלו בעולם ואברהם נתיירא משם לפי שהרג את בני עילם שהם משם , איים כשם שאיי הים מסויימין בעולם כך אברהם ושם היו מסויימין בעולם : ואתה ישראל עבדי . אברהם שלא היה מזרע צדיקים עשיתי לו כל זאת . ואתה ישראל עבדי . הקנוי לי משני אבות . זרע אברהם אוהבי . שלא הכירני מתוך תוכחה ולימוד אבותיו אלא מתוך אהבה : {ט} אשר החזקתיך . לקחתיך לחלקי כמו ( שמות ד ) וישלח ידו ויחזק בו : מקצות הארץ . משאר העכו"ם : ומאציליה . מן הגדולים שבהן : קראתיך . בשם לחלקי בני בכורי ישראל : ולא מאסתיך . כזה שנאמר בו ( מלאכי א ) שנאתי : {י} אל תשתע . אל ימס לבך להיות כשעוה זו וזה הכלל כל תיבה שתחל' יסודה שי"ן כשבא לדבר בל' מתפעל התפעל או יתפעל התי"ו חולקת ונכנסת בין שתי אותיות שרשי התיבה כמו ( ישעיה כט ) וישתומם ( מיכה ז ) וישתמר חוקות עמרי ( ש"א א ) תשתכרין ( איוב ל ) תשתפך נפשי : {יד} תולעת יעקב . משפחת יעקב החלשה כתולעת שאין לה גבורה אלא בפיה , תולעת וירמונ"א בלע"ז : מתי ישראל . מספר ישראל : {טו} למורג חרוץ . כלי הוא של עץ וכבד ועשוי חריצים חריצים כעין כלי נפחים של ברזל שקורין לימ"א בלע"ז וגוררין על הקשין של שבלין ומחתכן עד שנעשו תבן דק . חדש . כשהוא חדש עד שלא הוחלקו פיות חריציו הוא חותך הרבה אבל משנתישן הוחלקו פיות חריציו : בעל פיפיות . הם חידודי החריצין : {טז} תזרם . תזרה אותם כבמזרה לרוח : ורוח תשאם . מאליהם לגיהנם : {יז} מבקשים מים . נתנבא הנביא על אחרית הימים ( עמוס ח ) לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו וכשישוב אפו יכין להם לחם ומים וישכון שכינתו ורוח בפי נביאיהם : נשתה . ל' ונשתו מים מהים ( לעיל יט ) לשון השאת והשבר ( איכה ג ) וכולן ל' חורבה ויובש ולכך התי"ו מודגשת שהרי באה במקום שתים שאין שאת בלא תי"ו והיה לו לומר לנקבה נשתתה שהרי לזכר יחיד יאמר נשתה ולרבי' ונשתו : {יח} נהרות . לב מבין לתורה ולנבואה : מדבר . מקום שלא היתה חכמת התורה : {יט} אתן במדבר ארז שטה . כל מיני ישוב אף בם אתן כל מיני חכמה וטובה ושלום . תדהר ותאשור . שמות אילני סרק העשויין לבנין : {כא} קרבו ריבכם . כל העכו"ם בואו וריבו והתוכחו עם בני : עצומותיכם . טענות בריאות וחזקות שלכם ול' ריב הוא זה בל' משנה שנים שהיו מתעצמין בדין במסכת סנהדרין : {כב} יגישו . העכו"ם את נביאיהם וקוסמיהם : ויגידו לנו . את אשר תקרינה לעתיד . הראשונות . שהיו קודם בריאת עולם ועל מה נברא מה הנה ( ס"א מאורעות שהתחילו כבר מה יהא בסופן ) : או הבאות . לעתיד ישמיענו ונראה אם יש בהם ממש שיתקיימו דבריהם : {כג} הגידו האותיות לאחור . המופתים הבאים באחרונה : ונשתעה . ונספר דבריה' ויספר מתרגמינן ואישתעי : {כד} הן אתם מאין . ודבריכם איך יתקיימו : ופעלכם מאפע . אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעו' בדברי כזב : תועבה . הנתעבים הם יבחרו בכם ולא הקב"ה ולא עבדיו ולא משרתיו : {כה} העירותי מצפון ויאת . אני מגיד העתידות הנני מעיר לבנות חרבות ירושלם את כורש מצפון ויאת את בבל להחריבה : ממזרח שמש , יקרא בשמי . כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים ( עזרא א ) ונראה שארץ פרס במזרחית צפונית היא לארץ ישראל , ד"א העירותי מצפון את נבוכדנצר להחריב את עירי ויאת , וכורש העירותי ממזרח שיקרא בשמי לבנות את עירי שמלכות פרס ממזרח ארץ ישראל היא שנא' ראיתי את האיל וגו' וי"ת אייתיתי בגלאי מלך דתקוף מרוח צפונא וייתי כמפק שמשא בגבורתיה ממדינתא אגבריני' בשמי : ויבא סגנים . ויבא על מלך בבל ועל שריו כאשר בא לרמוס על חומר וכמו יוצר חרשים ירמוס טיט לכלי חרס כן ירמוס הוא סגנים : {כו} מי . מנביאי הבעל הגיד כמוני דבר העתיד לבוא , ומי מלפנים הגידה ולכשתבא נאמר שהיא צדיק שנבואתו צדק : אף אין מגיד . אבל אין בכם שיגיד עתידות ותתקיים . אף אין שומע אמריכם . שיעיד בבא עתידה פלוני נביא הבעל נבא אותה מלפנים : {כז} ראשון לציון הנה הנם . מלך ראשון שיתן לב לציון הנה זה הוא שאמרתי ואע"פ שלא תגמר הגאולה על ידו הוא יהיה המתחיל מי בכם מכל עמו ( עזרא א ) : הנם . זקני ישראל יהיו נכונים על פי דברו לעלות מן הגולה ולהתחיל : ולירושלים מבשר אתן . באותן הימים חגי זכריה אשר יזרזום לבנות בימי דריוש השלישי לפרס : {כח} וארא ואין איש . תמיד אני מביט בנביאי הבעל ואין איש מגיד דבר עתיד . ומאלה . מכל אלה העתידות לבא ואין מהם יועץ שעמד בסוף ה' וידע אותם : ואשאלם וישיבו דבר . אשר ישיבו דבר אם אשאלם : {כט} הן כולם און . יש לכם לדעת שכל נביאי מכחישי תורה און ואפס כל מעשיהם . נסכיהם . דמות מסכותם כמו הפסל נסך חרש וי"ת בענין אחר . ראשון לציון וגו' . פתגמי נחמתא דאתנביאו נבייא מלקדמין על ציון הא אתו ולפי התרגום כל העניין מדבר ממלך המשיח ובגאולה אחרונה אבל אני רואה נבואה שנתנבא ישעיה על כורש כולם בל' הסיגנון של פרשה זו אני ה' העירותיהו בצדק קורא ממזרח עיט האותיות שאלוני מגיד מראשית אחרית כולה נוטה אחר ענין פרשה זו :
מלבי"ם על ישעיה פרק-מא
{א} ולאמים. בארתי למעלה (יז יב) כי לאומים פורט עמים גדולים שיש להם דת, שהם כאם הבנים לעמים קטנים : יגשו נקרבה. בכ"מ שהניגש פחות במעלה מן הנושא או המקום שהוא ניגש אליו, ישמש בלשון הגשה, ואם שניהם שוים ישמש בלשון קורבה. וכבר כתבתי כי יחדו מורה על השתוות שניהם, ובזה הוסיף יחדו למשפט נקרבה כשני בני אדם שוים : {ב} יקראהו, פעל נגזר ממלת לקראת שמורה הגבלת דבר כנגד דבר. ופעל ירד היא הממשלה בעבודת פרך כנ"ל (יד ב') : {ג} יעבור שלום. יל"פ שלום שם מופשט, השלום עבר עמו בכל מקום לכתו : {ד} פעל ועשה. כבר הבאתי למע' (ה' יב) ההבדל בין פעולה ומעשה, שהפעולה היא העסק בהדבר, והמעשה הוא הוצאת גמר הדבר, ומלת מי נמשך לשתים (מי) קורא הדורות, וקורא מענין הזמנה, כמו קרואי מועד : {ה} וייראו יחרדו. החרדה תבא על המהירות הפתאומי, ויחרדו זקני העיר לקראתו כנ"ל (כ"ף טז), ויאתיון. מורה הביאה המוחלטת שברגע כבר היו פה, וזה המבדיל בינו ובין פעל בא : {ו} רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק. דרך העולם כי את הריע לא יעזור בכולו, אבל פה יעזור גם את הריע, ואל האח לא יאמר חזק, כי יחוס עליו ויעשה הוא בעבורו, ופה יאמר גם לאחיו חזק : {ז} חרש, צרף. מלאכת הצורף קודם למלאכת החרש כנ"ל (מ' יט) : לדבק. הדבר המתדבק ע"י מלאכת מעשה בכוונה ישמש עליו בלשון חבור בכ"מ. ודבק בא על דבר המתדבק מעצמו במקרה, ובא לרוב על עצמיים הגיוניים בדרך שאלה, ופה אומרים על התדבקות מקרי מעצמו יאמר טוב הוא ויחזק במסמר ויסתפק בזה : {ח} ישראל, יעקב. מבואר למעלה (ח' ז') ובכל הספר כי ישראל גדול מיעקב : {י} תשתע. מגזרת שעה, תשעה ותפנה : {יא} (יא-יב) יבשו ויכלמו. בארתי הבדלם למעלה (ל' ג') : הנחרים, ריבך, מצותך, מלחמתך. הנחרים, המחזיקים אותך כדבר חרם, ונמנעים מלהתקרב אליך, אבל אנשי ריבך עושים מריבה, וריב ומצה מובדלים, שהריב בדברים, והמצה בהכאה, כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה, וירא והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה. ומלחמתך, הלוחמים בחרב : {יד} תולעת יעקב, מתי ישראל. שראל גדול מיעקב כנ"ל (ט' ז'), כמו כן מתים אנשים חלושים, ונגדם יעקב כתולעת : {טו} תדוש. להסיר המוץ : ותדוק. לעשות קמח כנ"ל (כ"ח כ"ח) : וגבעות, קטנות מהרים כנ"ל (ב' ב') : טז) סערה. גדולה מרוח ואלהי ישראל מן שם ה' כנ"ל (א' ד') : ה' קדוש ישראל. מבואר למעלה (א' ד') ובכל הספר : {כ} ידיעה והשכלה. עיין בפנים, כי הידיעה ע"י הבחינה תהיה מן המאוחר אל הקודם, ולא תושג רק באמצעות החוש שתנאי משיגיהם הזמן והמקום, אבל ההשכלה תהיה מן הקודם אל המאוחר עפ"י מופתי השכל והיקשי התבונה, והתבונה תשיג הדברים מופשטים מן הזמן והמקום, ותתן חקים כוללים ומוכרחים, ותשיג גם הבריאה הנסיית יש מאין. וההבדל בין בורא ובין עושה עיין לק' (מ"ג א' ג', מ"ה ז' יב יח). ובפי' ספר בראשית (א' א'), וההבדל בין ה' וקדוש ישראל, מבואר (למעלה א' ד') ובכל הספר : {כא} קרבו, הגישו. עי' הבדלם בפנים, ולמעלה (א) : {כב} תקרינה. המקרה הוא דבר הבלתי נתלה בשום סבה מן הסבות, או אשר לא נדע סבתו, וזה ההבדל בין קורות ובין מוצאות כמ"ש במק"א : {כג} לאחור. הושאל מן ההליכה בפועל שילך לאחריו, אל ההליכה השכליית שיחקור מן המסובב אל הסבה, וכן לקמן (מ"ב כד) יקשיב וישמע לאחור, ונשתעה מענין פניית פנים, וישע ה' אל הבל, וכן אל תשתע, ומלת יחדו פרשתי למעלה בששניהם שוים : {כה} חמר, טיט. בארתי למעל' (יו"ד ו') כי חומר רומסים אותו לעשות ממנו כלים לא כן הטיט, והיוצר הוא העושה הכלי בחומר לא בטיט, כמ"ש כי כחומר ביד היוצר : {כו} לפנים. מורה היות דבר לפני דבר. האימים לפנים ישבו בה, לנביא היום יקרא לפנים הרואה : {כז} לציון לירושלם. ציון מצודת ציון ומציין המלכות והמקדש והסנהדרין, וירושלים שם ישבו העם, ומציין ענין העם וקבוצם וכדומה, כמ"ש למעלה (ב' ג', ד' ג' ד', יו"ד לב, לא ט', לז כב, ולק' נב א' ב' ח' ט', סב א') :
חומת אנך על ישעיה מ״א
מ״א:תרל״ה א׳ מי העיר ממזרח וכו'. אפשר מי העיר הנבואה ממזרח ת"ת לאברהם. צדק יקראהו לרגלו אשתו כמ"ש בזהר הקדוש דרגל כינוי לאשה ור"ל דגם שרה היתה נביאה כמשז"ל דאברהם היה טפל לשרה לנבואה. ובחינתה השכינה הנקראת צדק דע"י מעשה הטוב יקרא לשון זווג כמ"ש הרמ"ע ז"ל ה"ו זו"ן וזהו יקראה"ו: מ״א:תרל״ז א׳ מי פעל ועשה קרא הדורות מראש. אפשר דהכונה דבשביל אברהם נברא העולם כמ"ש בהבראם באברהם אלא דאיחר בריאתו לצורך שאם היה אברהם נברא בתחילה במקום אדה"ר ח"ו היה מתבטל לתוקף הדינין ושוב לא היה תקומה על דרך שכתב רבינו האר"י ז"ל בטעם כניסת החסדים אחר כפור ממטה למעלה כמ"ש במ"א באורך. א"נ קורא הדורות מרא"ש גימטריא ישראל דבשביל ישראל נברא העולם. א"נ במשז"ל ואהיה אצלו אמון אומן וז"ש קורא הדורות מראש היא התורה הנקראת ראש כמשז"ל גם קר"א גימטרי"א אש היא התורה אש דת: מ״א:תרמ״א א׳ ואתה ישראל עבדי. אפשר דהכונה בהיותך ישראל דמורה על היושר ישר עם אל כלם אחוזי שם אל. אז תקרא עבדי. וגם בהיותך יעקב דמורה על עקבה בחרתיך יען אתה זרע אברהם אוהבי. ואפילו הגרים אינם בכלל כדעת הרב הנמקי ז"ל בנדרים. ושמעתי מפה קדוש הרב המופלא עיר וקדיש כמוהר"ר חיים ן' עטר זלה"ה שפירש דאינו אומר אברהם אהובי אלא אברהם אוהבי כי מרוב ענותנותו יתברך אמר אברהם אוהבי כב יכול שהוא שמח ומשתבח לומר אברהם אוהבי. א"נ ואתה ישראל עבדי אתה הוא חסד עבד"י גימטריא אלהים דמשתף מדת רחמים עם מדת הדין וזהו שאמר ואתה ישראל עבדי: מ״א:תרמ״ז א׳ אל תיראי תולעת יעקב. פי' כי תולעת דקדושה מבטל לתולעת דסט"א כמ"ש האר"י ז"ל בפ' עולת תמיד אני עזרתיך נאם ה' וגואלך קדוש ישראל ע"ד מ"ש בירושלמי סוף ברכות אכסנדר וכו' ע"ש., ] ואתה תגיל בה'. אפשר דהכונה תשמח בה' במאי דכתיב ואתם הדבקים בה' כמ"ש בזהר הקדוש דמורה דבקות גמור. ותשתבח שזכית שכב יכול נקרא קדוש ישראל וז"ש ובקדוש ישראל תתהלל א"נ במה שרמזנו לעיל בסמוך:
מצודות ציון על ישעיה פרק-מ
{ב} צבאה . ענינו זמן קצוב וכן הלא צבא לאנוש ( איוב ז ) : נרצה . מל' רצוי ופיוס : {ג} פנו . ענין הסרת המכשול וכן ואנכי פניתי הבית ( בראשית כד ) : ישרו . מל' ישר ושוה : בערבה . ענינו כמו מדבר : מסלה . דרך כבושה : {ד} גיא . עמק : העקוב . ענין עקום ועוות כמו עקוב הלב ( ירמיה יז ) : למישור . מל' ישר ושוה : והרכסים . ענין גבהות וכן מרכסי איש ( תהלים לא ) ופי' מגאות האיש ומגבהותו : {ו} חציר . כחציר : כציץ . כפרח : {ז} נבל . ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול ( תהל' א ) : נשבה . ענין הפחה כמו ישב רוחו ( שם קמז ) : {יא} יקבץ . יאסף : עלות . קטנות והוא מל' עולל ויונק : ינהל . ענין הנהגה בנחת וכן אתנהלה לאטי ( בראשית לג ) : {יב} בשעלו . באגרופו וכן בשעלי שעורים ( יחזקאל יג ) : בזרת . שם מדה חצי אמה וכן זרת ארכו ( שמות כז ) : תכן . מל' הכנה : וכל . ענין מדידה כי וימודו בעומר ( שם וז ) ת"א וכלו : בשליש . שם מדה גדולה וכן ותשקמו בדמעות שליש ( תהלים פ' ) : בפלס . כן נקרא מטה המשקל המסומן לדעת משקל הדבר הנשקל וכן פלס ומאזני משפט ( משלי יז ) : במאזנים . הוא כף המשקל : {טו} כמר מדלי . הכלי ששואבים בו מים נקרא דלי וכן ותבאנה ותדלנה ( שמות ב ) ור"ל שאיבה עם הדלי והטפה הנופלת מאחורי הדלי היא מרה בעבור עפוש הדלי מאחוריו : וכשחק . מל' שחיקה וטחינה כמו ושחקת ממנה הדק ( שם ל ) : כדק . כאבק דק : יטול . ישליך וכן ויטילו את הכלים ( יונה א ) : {טז} ולבנון . שם יער בא"י : בער . מל' הבערה ומוקד : {יז} מאפס . דבר שאין בו ממש : ותוהו . ענין ריקות : {יח} דמות . מל' דמיון : תערכו . מל' ערך ושווי : {יט} הפסל . כן נקרא הצורה הנעבדת : נסך . ענין התכה וכן אלהי מסכה ( שמות לד ) . חרש . אומן : ירקענו . ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע ( ירמיה י ) : ורתקות . שלשלאות כמו עשה הרתוק ( יחזקאל ז ) : {כ} המסכן . העני והדל כמו טוב ילד מסכן ( קהלת ד ) : תרומה . הפרשה : ימוט . מל' נטיה וקלקול : {כב} חוג הארץ . כן יקראו השמים והוא מושאל מעגול הנעשה במחוגה שמעמידים אחד מרגלי המחוגה במקום אחד ובהשני מקיף מסביב ומקום מעמד הרגל נקרא נקודה האמצעית והסבוב נקרא חוג וכן השמים מקיפים הארץ והם לה לחוג : כדוק . ענין קרום כמו או גבן או דק ( ויקרא כא ) : וימתחם . ענין משיכה ופרישה ובדרז"ל המותח זמורה מאילן לאילן ( כלאים פ"ו ) ומענין זה אמתחת בנימין ( בראשית מד ) לפי שהוא נמתח בעת שממלאין אותו : {כג} רוזנים . שרים כמו ורוזנים נוסדו יחד ( תהלים ב ) : {כד} גזעם . שרשם וכן מגזע ישי ( לעיל יא ) : נשף . ענין הפחה כמו נשפת ברוחך ( שמות טו ) : כקש . תבן : {כה} תדמיוני . מל' דמיון : {כו} אונים . ענין כח כמו ואונו בשרירי בטנו ( איוב מ ) : ואמיץ . ענין חוזק . איש . ר"ל אחד מהם : נעדר . ענין חסרון כמו אחת מהנה לא נעדרה ( לעיל לד ) : {כח} ייעף . ייגע . פתרון אחד להם : {כט} עצמה . ענין חוזק כמו ועוצם כחו ( דניאל ח ) : {לא} יחליפו . ענין התחדשות ותמורה : אבר . כנף כמו אבר כיונה ( תהלים נה ) . ירוצו . ענין מהירות ההליכה :
מצודות דוד על ישעיה פרק-מא
{א} החרישו אלי איים . יושבי האיים החרישו לשמוע אלי כי המדבר לא ישמע ולא יאזין : יחליפו כח . יחדשו כח להתאמץ בטענות אם יוכלו להשיבני : יגשו אז ידברו . יגשו אלי לשמוע אמרי ואז אחרי שמעם ידברו דבריהם אם ימצאו מענה : יחדו . אני והם נקרב למשפט על מה שהם אומרים שאין היכולת בידי להציל את עמי מידם : {ב} מי העיר ממזרח . אברהם שהיה במזרח מי העירו ללכת משם ולמאס באלילי ארץ מולדתו : צדק יקראהו לרגלו . בכל מקום מדרך כף רגלו היה קורא את הצדק לעזוב האלילים ולהאמין בה' וכאומר ומי העירו הלא אנכי ה' : יתן לפניו גוים . ר"ל מי הוא הנותן לפניו גוים הם כדרלעמר והמלכים אשר אתו : ומלכים ירד . השליטו במלכים : יתן כעפר חרבו . חרבו נתן הרוגים מרובים כעפר הארץ וקשתו הרבה חללים כקש נדף : {ג} ירדפם . רדף אחריהם ועבר בשלום אם כי רדפם באורח שלא בא ברגליו מעולם ולא היה רגיל באורח ההוא : {ד} מי פעל . מי הוא שפעל ועשה את זאת הלא ה' עשהו הקורא הדורות מראש קודם שיהיו ר"ל שיודע כל הדורות הבאים ויקרא לכל דור לעמוד בעתו : אני ה' ראשון . ראשון לכל הדורות שעברו ואני הוא עם הדורות האחרונים אשר יהיו : {ה} ראו איים . יושבי האיים ראו הנס שעשיתי לאברהם ופחדו גם השוכנים בקצות הארץ חרדו בשמעם הנס : קרבו ויאתיון . קרבו ובאו לפני אברהם לשאול ממנו מתנת חנם ולא באו במלחמה כמ"ש ויאמר מלך סדום וכו' תן לי הנפש וכו' ( בראשית יד ) : {ו} איש את רעהו יעזורו . ועכ"ז אף שראו פלאי האל מ"מ עזרו זה לזה לעשות הפסילים : לאחיו . כ"א אמר לאחיו חזק בעשיית הפסל וכפל הדבר במ"ש : {ז} ויחזק חרש . חרש העצים העושה הפסל חיזק בדבריו את הצורף להיות זריז במלאכת צפוי טסי הזהב אשר יצפנו : מחליק פטיש . המכה בפטיש קטן להחליק את הטסין היה מזרז את המכה על הטסין בחוזק רב בהתחלת הרדוד למען יתחיל הוא מעשהו : אומר לדבק . כאשר ידבק הטסין על הפסל ישמח ויאמר הנה טוב הוא וכן יפה לו : ויחזקהו . מחזק הצפוי על ידי מסמרים למען לא יתפרד מעל הפסל : {ח} ואתה . אבל אתה ישראל אינך כמוהם כי עבדי אתה אשר בחרתי בך לי לעם לפי שאתה זרע אברהם אשר אהבני ופירש מעכו"ם : {ט} אשר החזקתיך . עבר במקום עתיד כדרך הנבואות ור"ל אחזיק בך להוציאך מקצות הארץ : ומאציליה . מגדולי הארץ קראתיך שתצא מרשותם ולא יהיה בהם כח לעצור אותך . בחרתיך . מאז בחרתי בך ולא מאסתיך : {י} אל תשתע . אל תסור מעלי בחושבך אשר כבר עזבתיך כי אני ה' אלהיך כמאז . אמצתיך . בדברים טובים ונחומים : אף עזרתיך . בימים הקדמונים : אף תמכתיך . בהיותך ביד האויב תמכתיך בימיני לבל יעשה בך האויב כלה : בימין צדקי . ר"ל לא בגמול כי אם בצדקה : {יא} הן יבושו . באמת סוף הדבר יבושו כל הכועסים בך : אנשי ריבך . המריבים עמך : {יב} תבקשם . אפילו אם תבקשם לא תמצא את אנשי מצותיך : יהיו כאין וכו' . כפל הדבר פעמים רבות לגודל האבדון : {יג} מחזיק ימינך . אוחז ימינך לבל תפול : האומר לך וכו' . ר"ל הואיל ואני האומר לך לזה אל תירא כי אעזור לך : {יד} תולעת יעקב . עדת יעקב החלושה כתולעת ואין כחה אלא בפה היא התפלה כתולעת הזו שבפיה מנסרת בארזים : אני עזרתיך . מאז : וגאלך . ואהיה גאלך לעתיד אני קדוש ישראל : {טו} הנה שמתיך . שמתי אותך להיות מורג העשוי חריצים והוא חדש החדוד ביותר והוא בעל פיפיות רבות : {טז} תזרם . אתה תפזרם והרוח תשאם למרחוק : וסערה וכו' . כפל הדבר במ"ש : בה' . בתשועות ה' : תתהלל . תתפאר בעצמך במה שתלית בטחונך בקדוש ישראל : {יז} העניים וכו' . בני הגליות כשישובו לארצם דרך המדבר יבקשו מים ולא ימצאהו . בצמא . בעבור הצמאון כאלו נעתק לשונם ממקומו : אענם . בדבר שאלתם על המים : {יח} על שפיים . במקומות הגבוהים אוליך נהרות עם כי אין דרך הנהרות למשוך שמה . מעיינות . אפתח מעיינות : למוצאי מים . להיות מקום מוצא מים : {יט} אתן במדבר ארז וכו' . שיתענגו בני הגליות בצלם : יחדו . כולם יחדו יהיו שמה : {כ} למען יראו וכו' . זה הפלא אעשה להם למען יראו העכו"ם וישימו על לב וישכילו לדעת אשר יד ה' עשתה זאת הגאולה והוא ברא הפלא ההיא : {כא} קרבו ריבכם . שב לדבר לעובדי הפסל ואמר להם קרבו הריב שיש לכם עם ה' ועם עמו : הגישו עצמותיכם . תוכן הטענות ועצמות הדבר : {כב} יגישו . הפסילים שאתם אומרים אלהים המה יגישו נא ויגידו לנו את אשר יקרא באחרית הימים : הראשונות מה הנה . יאמרו מה היה קודם בריאת העולם : הגידו . אמרו נא ונשימה לבנו לזכור אם כן היה ובזה נדע שתדעו גם אחריתן של העולם : או הבאות השמיענו . השמיעו אותנו את העתידות לבוא אם ידעתם : {כג} האותיות לאחור . הבאות באחרית הימים : ונדעה . ואז נדעה אשר אלהים אתם ואף תוכלו לעשות למי טובה או רעה : ונשתעה . ואז נספר אני והם ונראה יחדו מה לעשות בעולם ואמר בדרך לעג והתול : {כד} הן אתם מאין . באמת אתם הם מדבר שאין בו ממש : מאפע . ממעשה האפעה הממית להדבקים בו : תועבה . איש מתועב בוחר בכם : {כה} העירותי . כאומר הנה אני אגיד עתידות אשר כבר זורה מלפני להעיר את נ"נ מצפון לבוא על ירושלים להשחיתה ואח"ז יבוא כורש ממזרח ויקרא בשמי להאמין בי והוא יבוא על שרי בבל לרמסם כמו חומר וכמו היוצר הרומס בטיט וכפל הדבר במ"ש : {כו} מי הגיד מראש . מי מהפסילים הגיד דבר מראש טרם בוא ובבוא הדבר נדעה שאמת דבר : ומלפנים . מי הגיד דבר לפני בואה ובבא הדבר נאמר צדקו דבריו והוא כפל ענין במ"ש : אף אין מגיד . אבל באמת אין בהם מגיד שום דבר אף ההוה כי פה להם ולא ידברו : אף אין משמיע . דבור בעלמא והוא כפל במ"ש : אף אין שומע אמריכם . אף אין בהם מי שישמע אמריכם כי אזנים להם ולא יאזינו : {כז} ראשון לציון . כאומר אבל אני אגיד עתידות אשר הראשון שיבוא לציון מהגלות יבשר ויאמר הנה באה הגאולה ומיד הנה הם יבואו ולא יהיה תוחלת ממושכה . ולירושלים מבשר אתן . ר"ל בהשגחה אביא מבשר כזה לבשר סמוך לה : {כח} וארא . אבל בעובדי הפסל אראה שאין בהם איש יודע העתיד : ומאלה . מהפסילים עצמן אין בהם מי מייעץ לעובדיו מה לעשות : ואשאלם . מלת ואין עומדת במקום שתים לומר אין בהם מי אשר אשאלם שישיבו דבר כי הדבור אין בהם : {כט} הן כולם . באמת הפסילים עם עובדיהם המה הבל ולא ממש וכפל הדבר במ"ש :
מנחת שי על ישעיהו מ״ב
מ״ב:תתל״ב א׳ ואחזק. בצירי והחי"ת בשוא לבדו רד"ק בפי' ומכלול דפ"ה: מ״ב:תתמ״ו א׳ ראית. ראות ק': ב׳ פקח. במקצת ספרים פקוח מלא וא"ו: מ״ב:תתמ״ז א׳ ויאדיר. האל"ף בשוא לבדו: מ״ב:תתמ״ח א׳ השב. השי"ן בפתח ובמסורת ב' א' סוף פסוק וא' ריש פסוק השב אל תערה (יחזקאל כ״א:ל״ה): מ״ב:תתמ״ט א׳ יקשוב. במקצת ספרים חסר יו"ד וכן נמסר עליו לית חסר: מ״ב:תת״נ א׳ למשוסה. למשיסה ק' ועיין מ"ש רש"י בתילים מזמור מ"ה על מלת ביקרותיך: ב׳ הלוא ה'. מלא וא"ו בספרים מדוייקים וכן ראוי ע"פ המסורת שאין זה מן ז' חסרים בסיפרא וסימנהון בסימן י': ג׳ ולא אבו. בפרק הנזקין ענה אותו תינוק ואמר הלוא ה' זו חטאנו לו לא אבו וגו' וכתב בעל יפה מראה בפרק ג' דהוריות דלפי גרסת הנזקין דגריס לא אבו י"ל דהשמטת הוא"ו היתה בחכמה וכו' ואע"ג דבירושלמי דהתם גרסינן ולא אבו אולי המעתיק לא דק וחשבה לתקן ולא אבו כלשון הכתוב עד כאן לשונו. וכל מה שכתב בזה נ"ל דוחק דבס' אגדות הגמרא גריס ולא בוא"ו והכי איתא במדרש איכה רבתי רי"ש אלפ"א בית"א רביעאה והכי גרסינן בזוהר סוף פ' חיי שרה ושם נדרש יפה מה וחטאנו למדברים בעדם ומהו ולא אבו לנסתרים ואין אנו צריכים למה שנדחק היפה מראה ובתוספתא פ' ב' דהוריות נענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ע"כ ולא סיים סיפיה דקרא:
תרגום יונתן על ישעיהו מ״א
מ״ב:תתל״ב א׳ ואחזק. בצירי והחי"ת בשוא לבדו רד"ק בפי' ומכלול דפ"ה: מ״ב:תתמ״ו א׳ ראית. ראות ק': ב׳ פקח. במקצת ספרים פקוח מלא וא"ו: מ״ב:תתמ״ז א׳ ויאדיר. האל"ף בשוא לבדו: מ״ב:תתמ״ח א׳ השב. השי"ן בפתח ובמסורת ב' א' סוף פסוק וא' ריש פסוק השב אל תערה (יחזקאל כ״א:ל״ה): מ״ב:תתמ״ט א׳ יקשוב. במקצת ספרים חסר יו"ד וכן נמסר עליו לית חסר: מ״ב:תת״נ א׳ למשוסה. למשיסה ק' ועיין מ"ש רש"י בתילים מזמור מ"ה על מלת ביקרותיך: ב׳ הלוא ה'. מלא וא"ו בספרים מדוייקים וכן ראוי ע"פ המסורת שאין זה מן ז' חסרים בסיפרא וסימנהון בסימן י': ג׳ ולא אבו. בפרק הנזקין ענה אותו תינוק ואמר הלוא ה' זו חטאנו לו לא אבו וגו' וכתב בעל יפה מראה בפרק ג' דהוריות דלפי גרסת הנזקין דגריס לא אבו י"ל דהשמטת הוא"ו היתה בחכמה וכו' ואע"ג דבירושלמי דהתם גרסינן ולא אבו אולי המעתיק לא דק וחשבה לתקן ולא אבו כלשון הכתוב עד כאן לשונו. וכל מה שכתב בזה נ"ל דוחק דבס' אגדות הגמרא גריס ולא בוא"ו והכי איתא במדרש איכה רבתי רי"ש אלפ"א בית"א רביעאה והכי גרסינן בזוהר סוף פ' חיי שרה ושם נדרש יפה מה וחטאנו למדברים בעדם ומהו ולא אבו לנסתרים ואין אנו צריכים למה שנדחק היפה מראה ובתוספתא פ' ב' דהוריות נענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ע"כ ולא סיים סיפיה דקרא:
מנחת שי על ישעיהו מ״ב
מ״ב:תתל״ב א׳ ואחזק. בצירי והחי"ת בשוא לבדו רד"ק בפי' ומכלול דפ"ה: מ״ב:תתמ״ו א׳ ראית. ראות ק': ב׳ פקח. במקצת ספרים פקוח מלא וא"ו: מ״ב:תתמ״ז א׳ ויאדיר. האל"ף בשוא לבדו: מ״ב:תתמ״ח א׳ השב. השי"ן בפתח ובמסורת ב' א' סוף פסוק וא' ריש פסוק השב אל תערה (יחזקאל כ״א:ל״ה): מ״ב:תתמ״ט א׳ יקשוב. במקצת ספרים חסר יו"ד וכן נמסר עליו לית חסר: מ״ב:תת״נ א׳ למשוסה. למשיסה ק' ועיין מ"ש רש"י בתילים מזמור מ"ה על מלת ביקרותיך: ב׳ הלוא ה'. מלא וא"ו בספרים מדוייקים וכן ראוי ע"פ המסורת שאין זה מן ז' חסרים בסיפרא וסימנהון בסימן י': ג׳ ולא אבו. בפרק הנזקין ענה אותו תינוק ואמר הלוא ה' זו חטאנו לו לא אבו וגו' וכתב בעל יפה מראה בפרק ג' דהוריות דלפי גרסת הנזקין דגריס לא אבו י"ל דהשמטת הוא"ו היתה בחכמה וכו' ואע"ג דבירושלמי דהתם גרסינן ולא אבו אולי המעתיק לא דק וחשבה לתקן ולא אבו כלשון הכתוב עד כאן לשונו. וכל מה שכתב בזה נ"ל דוחק דבס' אגדות הגמרא גריס ולא בוא"ו והכי איתא במדרש איכה רבתי רי"ש אלפ"א בית"א רביעאה והכי גרסינן בזוהר סוף פ' חיי שרה ושם נדרש יפה מה וחטאנו למדברים בעדם ומהו ולא אבו לנסתרים ואין אנו צריכים למה שנדחק היפה מראה ובתוספתא פ' ב' דהוריות נענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ע"כ ולא סיים סיפיה דקרא:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5