{א} בָּעֵת הַהִוא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק: {ב} וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת בֵּית (נכתה) נְכֹתוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ: (ס) {ג} וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל: {ד} וַיֹּאמֶר מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִים בְּאוֹצְרֹתָי: {ה} וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה צְבָאוֹת: {ו} הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה: {ז} וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל: {ח} וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי: (פ)
רש"י על ישעיה פרק-לט
{א} וישמע כי חלה ויחזק . היה למוד לאכול בשלש שעות וישן עד ט' כיון שחזר גלגל חמה לחזקיהו כשעמד משנתו בט' שעות מצא שהוא שחרית בקש להרוג את כל עבדיו אמר הנחתם אותי ישן יומם ולילה עד הבקר אמרו לו גלגל חמה הוא שחזר אמר להם ומי החזירו אמרו לו אלוהו של חזקיהו כו' כדאיתא בתנחומא ובפסיקתא : {ב} בית נכתה . בית גנזיו של בשמים כמו ( בראשית לז ) נכאת וצרי ולוט : ואת השמן הטוב . יש פותרים שמן המשחה , וי"א הוא שמן אפרסמון שהיה מצוי בא"י והוא פנג האמור ( ביחזקאל כז ) יהוד' וישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג וראיתי בספר יוסיפון שהוא אפרסמון וגדל ביריחו לכך נקרא יריחו על שם הריח : לא היה דבר . אף ס"ת : {ג} מארץ רחוקה באו אלי . זה אחד משלשה בני אדם שבדקן המקו' קין וחזקיהו ובלעם חזקיהו היה לו להשיב אתה נביאו של מקום ולי אתה שואל התחיל מתגאה ואומר מארץ רחוקה באו אלי לפיכך נענש ועל ששמח עליהן והאכילן על שלחנו וכן בלעם שאמר לו מי האנשים האלה עמך והשיב ואמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי ( במדבר כב ) וכן קין שאמר לו אי הבל אחיך ( ברא' יד ) היה לו לומר רבש"ע הלא כל הנסתרו' גלויו' לך כו' כדאית' בתנחומ' : {ו} לא יותר דבר . מדה כנגד מדה כנגד לא היה דבר : {ז} ומבניך . הם חנניה מישאל ועזריה : {ח} טוב דבר ה' . מאחר שבימי יהיה שלום :
מלבי"ם על ישעיה פרק-לט
{ב} וישמח עליהם. השמח בהדבר עצמו נקשר עם בי"ת בכ"מ, שמחו בה' וגילו צדיקים, נגילה ונשמחה בו, והשמח על הדבר דרך צחוק נקשר בלמ"ד, אל תשמחי אויבתי לי, אל ישמחו אויבי לי, (עמש"ש בפי' איוב כא יב), והשמח בסבת הדבר לא בהדבר עצמו נקשר עם על, וישמח יונה על הקיקיון, וכן פה שמח רק בסבתם, לא בהם כי לא באו דרך אהבה :
חומת אנך על ישעיה ל״ט
ל״ט:תקצ״ט א׳ כי חלה ויחזק. לדעת ב"ר והזהר שזכרנו לעיל דעד חזקיה לא היה מי שחלה ונתרפא א"ש מה שעשה רושם ענין זה ושלח מלך בבל לחזקיהו לשאול לשלומו: ל״ט:ת״ר א׳ וישמח עליהם חזקיהו. כי היה קדוש ה' ונודעה יד ה' אל עבדיו וזעם את אויביו: ל״ט:תר״ד א׳ ונשא כל אשר בביתך וכו'. דעין רעה של הסט"א שלוחי מלך בבל שראו כל אוצרותיו היה סיבה לשלוט על הכל אחרי כן: ל״ט:תר״ו א׳ טוב דבר ה' אשר דברת וכו'. דעל שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום ועתה שמדת הדין גזרה כן. הלא טוב לאחוז בשני העמודים האחרים כי אמת ושלום יהיה בימי. אורים ותומים:
מצודות ציון על ישעיה פרק-לח
{ב} הקיר . הכותל : {ג} אנה . הוא ענין ל' בקשה : {ה} המעלות . המדרגות : {ט} ויחי . ענין רפואה כמו עד היותם ( יהושע ה' ) : {י} בדמי . ענין כריתה וכן ער מואב נדמה ( לעיל ט"ו ) : פקדתי . ענין חסרון כמו יפקד מושבך ( ש"א כ ) : {יא} חדל . כן נקרא העולם וכן כל יושבי חלד ( תהלים מט ) כי הוא מתהפך כמו כבש כשב והדומים : {יב} דורי . מל' מדורה : נסע . מל' הסעה ועקירה : ונגלה . מל' גלות : מני . ממני : רועי . כמו רועה בה"א : קפדתי . ענין כריתה כמו קפדה בא ( יחזקאל ז ) : מדלה . ענין חולי וכתישות כמו מדוע אתה ככה דל ( ש"ב יג ) : יבצעני . ענין השלמה כמו כי יבצע ה' ( לעיל י ) : {יג} שויתי . שמתי : {יד} כסוס עגור . כמו כסוס ועגור והם מיני עופות וכן ותור וסיס ועגור ( ירמיה ח ) : אצפצף . ענין השמעת קול עופות : . אהגה . כן נקרא המיית היונה כמו וכיונה הגה נהגה ( לקמן נט ) : דלו . ענין הרמה כמו ארוממך ה' כי דליתני ( תהלים ל ) . עשקה . ענין לקיחה וחטיפה ואמר בלשון שאלה : ערבני . היטב והכשר לי וכן ערוב עבדך לטוב ( שם קיט ) והוא מענין מתיקות כמו ושנתי ערבה לי ( ירמיה לא ) : {טו} מה אדבר . מלת מה יורה על הרבוי וכן מה רב טובך ( תהלים לא ) : אדדה . מלשון נדידה : שנותי . מל' שינה : {טז} ותחלימני . ענין בריאות וחזוק כמו יחלמו בניהם ( איוב לט ) : {יז} חשקת . מל' חשק ותאוה : משחת . הוא בור הקבר : בלי . מל' בליה ורקבון . גוך . גופך כמו גוי נתתי למכים ( לקמן נ ) : {יח} ישברו . ענין תקוה כמו עיני כל אליך ישברו ( תהלים קמה ) : {יט} אל אמתך . את אמתך וכן וירדפו אל מדין ( שופטים ז ) : {כ} ונגינותי . מל' נגון וזמר : על בית . כמו בבית על במקום בי"ת וכן עמדתם על חרבכם ( יחזקאל לג ) : {כא} ישאו . יקחו : דבלת תאנים . חתיכת תאנים יבשות הנדרסות יחד עד שנעשה גוף אחד וכן ויתנו לו פלח דבלה ( ש"ב ל ) : וימרחו . ענין טיחה וכדרך התחבושת ובדרז"ל מפני שהוא ממרח ( שבת קיו ) : השחין . מין נגע שנחלה על ידה וכן שחין אבעבועות ( שמות ט ) : ויחי . ענין רפואה : {כב} מה אות . מלת מה יורה על גודל הדבר וחשיבותו :
מצודות דוד על ישעיה פרק-לט
{א} וישמע . ר"ל על כי שמע שחלה ונתרפא לכן שלח לו ספרים ומנחה דרך אהבה ובד"ה נאמר ששלח לדרוש המופת הנעשה בחליו : {ב} עליהם . על בואם : {ו} ונשא . יהיה נשא ונלקח : ואשר אצרו . אשר טמנו באוצר : לא יותר דבר . מכל אשר בביתך : {ז} ומבניך . הם דניאל חנניה מישאל ועזריה : אשר יצאו וכו' . כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המקרא : {ח} טוב דבר ה' . טוב הדבר בעיני ופי' דבריו ואמר הואיל ויהיה בימי שלום וה' יאמת לי הבטחתי אינני חושש במה שיהיה אחרי מותי :
מנחת שי על ישעיהו מ׳
מ׳:תשס״ח א׳ בכל חטאתיה. בבי"ת וכן פי' כל המפרשים: מ׳:תשע״ג א׳ נבל ציץ. זה וחבירו שבסמוך בשני טעמים כמו וַיָצֶץ ציץ דפרשת קרח עיין שם: ב׳ נשבה בו. הבי"ת של בו דגושה ועוד אדבר בזה בכלל אתי מרחיק בס"ד: מ׳:תשע״ו א׳ משלח לו. למ"ד של לו רפה: מ׳:תשע״ט א׳ מי תכן את רוח. בכל הספרים יש טפחא במלת רוח ומלת ה' היא תשובה לשאלה ואינו נסמך רוח אל ה' וכן דעת יונתן ומפרשים אחרים ויש מי שפי' בענין אחר ואינו על דרך הטעמים: מ׳:תשפ״ו א׳ המסכן. המ"ם רפויה והה"א סמוכה במאריך מכלול: מ׳:תשצ״א א׳ ואל מי תדמיוני. התי"ו רפה ועיין מ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב בפ' וארא על אתה תדבר: מ׳:תשצ״ב א׳ מי ברא אלה. טועים העושים אותו מלעיל שהמכלול מנאו בדף ו' עם אותם שבאו מלרע שלא כמנהג: מ׳:תשצ״ה א׳ עצמה ירבה. חטף ע"פ המסורת ר"ל קמץ חטוף וחבירו כוש עצמה דסוף נחום: מ׳:תשצ״ז א׳ וקוי. היו"ד בצירי והיא עי"ן הפועל ויו"ד הרבים נעלמת והוסרה היו"ד מהמכתב ונשארה במבטא בפגישת שני יודי"ן אבל וקוי ה' המה יירשו ארץ תילים ל"ז בהנעת וא"ו עי"ן הפועל כן דעת רד"ק במכלול משקל פועלים ובשרשים ובתהלים וכן מצאתי בספרים מדוייקים ועיין עוד מ"ש בתהלים:
תרגום יונתן על ישעיהו ל״ט
מ׳:תשס״ח א׳ בכל חטאתיה. בבי"ת וכן פי' כל המפרשים: מ׳:תשע״ג א׳ נבל ציץ. זה וחבירו שבסמוך בשני טעמים כמו וַיָצֶץ ציץ דפרשת קרח עיין שם: ב׳ נשבה בו. הבי"ת של בו דגושה ועוד אדבר בזה בכלל אתי מרחיק בס"ד: מ׳:תשע״ו א׳ משלח לו. למ"ד של לו רפה: מ׳:תשע״ט א׳ מי תכן את רוח. בכל הספרים יש טפחא במלת רוח ומלת ה' היא תשובה לשאלה ואינו נסמך רוח אל ה' וכן דעת יונתן ומפרשים אחרים ויש מי שפי' בענין אחר ואינו על דרך הטעמים: מ׳:תשפ״ו א׳ המסכן. המ"ם רפויה והה"א סמוכה במאריך מכלול: מ׳:תשצ״א א׳ ואל מי תדמיוני. התי"ו רפה ועיין מ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב בפ' וארא על אתה תדבר: מ׳:תשצ״ב א׳ מי ברא אלה. טועים העושים אותו מלעיל שהמכלול מנאו בדף ו' עם אותם שבאו מלרע שלא כמנהג: מ׳:תשצ״ה א׳ עצמה ירבה. חטף ע"פ המסורת ר"ל קמץ חטוף וחבירו כוש עצמה דסוף נחום: מ׳:תשצ״ז א׳ וקוי. היו"ד בצירי והיא עי"ן הפועל ויו"ד הרבים נעלמת והוסרה היו"ד מהמכתב ונשארה במבטא בפגישת שני יודי"ן אבל וקוי ה' המה יירשו ארץ תילים ל"ז בהנעת וא"ו עי"ן הפועל כן דעת רד"ק במכלול משקל פועלים ובשרשים ובתהלים וכן מצאתי בספרים מדוייקים ועיין עוד מ"ש בתהלים:
מנחת שי על ישעיהו מ׳
מ׳:תשס״ח א׳ בכל חטאתיה. בבי"ת וכן פי' כל המפרשים: מ׳:תשע״ג א׳ נבל ציץ. זה וחבירו שבסמוך בשני טעמים כמו וַיָצֶץ ציץ דפרשת קרח עיין שם: ב׳ נשבה בו. הבי"ת של בו דגושה ועוד אדבר בזה בכלל אתי מרחיק בס"ד: מ׳:תשע״ו א׳ משלח לו. למ"ד של לו רפה: מ׳:תשע״ט א׳ מי תכן את רוח. בכל הספרים יש טפחא במלת רוח ומלת ה' היא תשובה לשאלה ואינו נסמך רוח אל ה' וכן דעת יונתן ומפרשים אחרים ויש מי שפי' בענין אחר ואינו על דרך הטעמים: מ׳:תשפ״ו א׳ המסכן. המ"ם רפויה והה"א סמוכה במאריך מכלול: מ׳:תשצ״א א׳ ואל מי תדמיוני. התי"ו רפה ועיין מ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב בפ' וארא על אתה תדבר: מ׳:תשצ״ב א׳ מי ברא אלה. טועים העושים אותו מלעיל שהמכלול מנאו בדף ו' עם אותם שבאו מלרע שלא כמנהג: מ׳:תשצ״ה א׳ עצמה ירבה. חטף ע"פ המסורת ר"ל קמץ חטוף וחבירו כוש עצמה דסוף נחום: מ׳:תשצ״ז א׳ וקוי. היו"ד בצירי והיא עי"ן הפועל ויו"ד הרבים נעלמת והוסרה היו"ד מהמכתב ונשארה במבטא בפגישת שני יודי"ן אבל וקוי ה' המה יירשו ארץ תילים ל"ז בהנעת וא"ו עי"ן הפועל כן דעת רד"ק במכלול משקל פועלים ובשרשים ובתהלים וכן מצאתי בספרים מדוייקים ועיין עוד מ"ש בתהלים:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5