{א} וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם: {ב} וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַב שָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס: {ג} וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר: {ד} וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ: {ה} אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי: {ו} הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו: {ז} וְכִי תֹאמַר אֵלַי אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ: {ח} וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם: {ט} וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים: {י} וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהוָה עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ יְהוָה אָמַר אֵלַי עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ: (ס) {יא} וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה: {יב} וַיֹּאמֶר רַב שָׁקֵה הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה לֶאֱכֹל אֶת (חראיהם) צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת (שיניהם) מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם: {יג} וַיַּעֲמֹד רַב שָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: {יד} כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם: {טו} וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר: {טז} אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ: (פ) {יז} עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים: {יח} פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר: {יט} אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי: {כ} מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי כִּי יַצִּיל יְהוָה אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי: {כא} וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ: {כב} וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה: (ס)
רש"י על ישעיה פרק-לו
{ב} בתעלת . פושי"ר בלע"ז : בריכה . מקום כינוס מים חפור בקרקע בידי אדם לתת בו דגים ארוך ורחב : במסילת . דרך כבושה קמין בלע"ז : שדה כובס . ת"י חקל משטח קצריא ששוטחין שם הכובסים את הבגדים : {ג} המזכיר . כותב הזכרונות בספרי דברי הימים , ( ד"א המזכי' איזה דין בא לפניו ראשון שיפסקנו ראשון ) : {ה} אמרתי . עד הנה אך דברי שפתים הוא בפיו לאמר לא אעבוד למלך אשור ומשיראה שאעלה עליו לצבא יחזור בו עכשיו הרי עליתי מעתה או יעבדני או צריך הוא לבקש עצה וגבורה למלחמה : עתה . שבא העת אמור נא על מי בטחת למרוד בי : {ו} אשר יסמך איש . על הקנה הרצוץ הנשבר והקרומיות באים בכפו ונוקבין אותה כן פרעה לבוטחי' בו סופן להיות עזרתו לרעתן : {ז} אשר הסיר חזקיה את במותיו . ביער את כל בתי עכו"ם ומזבחות ובמות והזקיק את כל יהודה להשתחות לפני מזבח אחד : {ח} התערב נא . בדבר זה אם תוכל לקיימן ל' ערבון שקורין גי"ר בלע"ז : {ט} ואיך תשיב . אפי' פני פחת אחד שהוא מעבדי אדוני הקטנים שהקטן בראשי גייסות שלו ממונה על אלפים איש : אחד עבדי . אחד מעבדי כמו אחד השיחים ( בראשית כא ) אחד הריקים ( שמואל ב ו ) : {י} המבלעדי ה' . שלא מרשותו : ה' אמר אלי . כבר נבאו הנביאי' ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור ( לעיל ח ) והוא טעה לומר כאשר עשיתי לשומרון כן אעשה לירושלים : {יא} כי שומעים אנחנו . מכירים אנחנו אותו לשו' שומעים איטנדנ"ט בלע"ז : ואל תדבר אלינו יהודית . שכל העם מכירים בל' יהודית והם מתפחדים מדבריך ( לפי שאמר להם אמרו נא אל חזקיה ( סברו ) שלא בא להפחיד העם ורבשקה ישראל מומר היה כסבורים הם אף שמצות רבו על רבשקה אבל לבו נמשך למשפחתו ויכמרו ניחומיו ) : {יב} האל אדוניך . תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח וכי אל שניכם לבדכם שלחני אדני הלוא אל כולם שלחני ולכך באתי שכל העם ישמעו ויראו ואל יסיתם חזקיהו למרוד : לאכול את צואתם . אף הם ברעב המצור יאכלו . את חריהם . רעי היוצא דרך הנקב שלהם , ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו ( דברים כח ) בעפולים בטחורים ( שם ) ישגלנה ישכבנה , חוריהם צאתם : שיניהם . מימי רגליהם , שיניה' צואה לחה שיני דכרכשת' היא החלחולת שקורין טבחיא בלע"ז עומדת ע"י שלש שינים : {יד} ישיא . יתעה : {טז} עשו אתי ברכה . צאו אלי לשלום וברכוני והביאו אלי תשורת שלום : ברכה . שלו"ד בלע"ז כמו ויברך יעקב את פרעה ( בראשית מז י ) : ואכלו איש גפנו . ואלך מעליכם ושבו בשלום עד שאמצא ארץ טובה כארצכם ואגלה אתכם שם כי כן דרכו להעביר האומות מארץ אל ארץ כמה שנאמר ( לעיל י ) ואסיר גבולות עמים : {יז} אל ארץ כארצכם . אמר ר"ש בן יוחאי שוטה היה זה משל למלך וכו' בספרי פ' והיה עקב היה לו לומר אל ארץ יפה מארצכם אלא שלא היה יכול לספר בגנותה : {יט} וכי הצילי את שומרון מידי . ובני שומרון היו עובדים לאלהי ארם שכיניהם וחמת היא מארם : {כב} קרועי בגדים . על ששמעו גידופי השם והיא כמו ברכת השם :
מלבי"ם על ישעיה פרק-לו
{ה} אמרתי, ובמלכים (ב' יח) אמרת ?, ולמ"ש בפי' שניהם אחת, א"ל אתה אמרת, לאמר, הלא אמרתי אך דבר שפתים לבד, הלא לא נשבעתי. מרדת, המרד לא יצדק רק אם עמד מכבר תחת פקודתו : {ח} התערב. כמו עבדך ערב את הנער, הכנס עמו בערבון אם תוכל לעשותו. רכבים שיהיו פרשים : {יא} שמעים. מבינים. יהודית, על ששבט יהודה היה עקר המלכות יחסו השפה העבריית על שמו : {יב} על. כמו אל : חריהם שיניהם, הקרי צואתם ומימי רגליהם : {יד} ישיא. ההבדל בין השיא הסית פתה, המשיא, מסיר המורך. הנחש השיאני, לא מות תמותן. זדון לבך השיאך, מי יורידני ארץ (עובדיה א' ג'). השא השאת לעם הזה, שלום יהיה לכם (ירמי' ד' י'). המסית מראה תועלת וצורך הדבר. ותסיתהו לשאול מאת אביה השדה (יהושע טו יח). ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד (דה"ב, יח ב'). כי יסיתך אחיך נעבדה אלהים אחרים (דברים י"ג ו'). המפתה, מענין פתי, ע"י דברים בלבד כפתי מאמין לכל דבר. כיונה פותה אין לב. כי יפתה איש נערה בתולה : {יז} דגן ותירוש לחם וכרמים. יצויר באקלים שיגדל שם הדגן והיין כל השנה, כמו שהוא בחלק מאפריקא, כי לשם הגלם, וקרוב לימי בציר ענבים זורע דגן, ובעת ידרוך תירוש, שדי תרומות עומדים בקמותיהם, או יקדים הזריעה, ובעת אסוף התבואה יש יבול בגפנים :
חומת אנך על ישעיה ל״ו
ל״ו:תקכ״ו א׳ וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה (ירושלימה) אל המלך חזקיהו בחיל כבד. אפשר דבעיני סנחריב היתה עיר קטנה וזהו ירושלמה כמשז"ל ע"פ וישובו העירה שנדמה בעיניהם כעיר קטנה. אך הקרי ירושלימה דהיוד רמז לשם ה' שאברהם אע"ה קראה ה' יראה וזהו היוד שיש בירושלים כמ"ש הרמ"ע בס' מאה קשיטה כ"י וזהו הקרי ירושלימה ביוד שרומז לשם ה' וזה די להושיעה כי שם ה' נקרא עליה: ל״ו:תקכ״ז א׳ ויצא אליו אליקים בן חלקיהו וכו' ושבנא וכו' אסף המזכיר. כי מלך ישראל אינו אלא לעשות משפט ואלו הם הצריכים למשפט הכהן והסופר והמזכיר. ולה' המלחמה. אך סנחריב בא בחיל כבד כי הידים ידי עשו. מפרשים: ל״ו:תקכ״ט א׳ אמרתי אך דבר שפתים. אפשר שר"ל אתם בוטחים על מ"ש הקול קול יעקב ולכן אין אתם מכינים מלחמה אך תדעו אך דבר שפתים אך מיעוט כי לא תצליחו עם דבר שפתים וצריך עצה וגבורה למלחמה. ואפשר לומר בסגנון אחר דרצה לומר דעו כי מעלת הקול קול יעקב נתבטלה דהרי הגליתי עשרת השבטים ובמקום הקול קול יעקב עתה הוא סוג אחר דבר שפתים ואין בו מועיל וצריך עצה וגבורה למלחמה: ל״ו:תקמ״ה א׳ כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו. יש מי שפירש דהכונה כי מצות המלך החכם שלמה היא אל תען כסיל כאולתו:
מצודות ציון על ישעיה פרק-לה
{א} ישושום . המ"ם במקום נו"ן הנוספת בפעלים כגון ישמעון יזכרון : וציה . מקום שממון : ערבה . ענינו כמו מדבר : כחבצלת . הוא הורד וכן חבצלת השרון ( ש"ה ב ) : {ב} כבוד . ר"ל פאר : הלבנון . שם יער בארץ ישראל : הדר . ענין יופי : הכרמל . כן נקרא מקום שדות וכרמים : והשרון . הוא מקום מרעה שמן : {ג} רפות . מלשון רפיון : כושלות . ענין חלשות ומטות לנפול : אמצו . ענין חוזק : {ד} לנמהרי . מלשון מהירות : {ה} תפקחנה . תפתחנה כמו אפקח את עיני ( זכריה י"ב ) : {ו} ידלג . ענין קפיצה כמו מדלג על ההרים ( ש"ה ב ) : פסח . חגר . ותרון . מלשון רנה : {ז} השרב . ענין יבשות החום כמו ולא יכם שרב ושמש ( לקמן מ"ט ) : לאגם . מקום קבוץ המים : וצמאון . ר"ל מקום יובש : למבועי . ענין מעין ומקור וכן ותשבר כד על המבוע ( קהלת י"ב ) : בנוה . במדור : תנים . מין נחש : רבצה . ענין השכיבה לנוח : חציר . דשא : לקנה וגומא . שם מיני צמחים : {ח} מסלול . מלשון מסילה ודרך כבושה : למו . להם : יתעו . מלשון תועה : {ט} ופריץ . ענין עזות והתחזקות : {י} ישיגו . ענין הקרוב והדבוק : ונסו . ענין בריחה : יגון . מלשון תוגה וצער :
מצודות דוד על ישעיה פרק-לו
{ב} מלכיש . כי שם היה : ירושלמה . אל ירושלים : בתעלת . בתעלה הנמשכת מהברכה העליונה אשר היא במסילה ההולך אל השדה שמכבסים שם הבגדים ושוטחים שמה מול השמש לנגבה : {ג} על הבית . ממונה על בית המלך : המזכיר . הממונה על ספר הזכרונות : {ד} מה הבטחון . מה בטחונך אשר בטחת בו למרוד בי : {ה} אמרתי . אומר אני שרק בדבר שפתים בעצת יועצים תרצה לעשות מלחמה אבל לא כן הוא כי צריכים אליה עצה עם גבורה : עתה . הואיל והצורך הוא גם אל הגבורה ואיננה בך א"כ על מי בטחת שיתן בך גבורה : {ו} הנה בטחת . הנה בטחונך על מצרים , מה הוא כי הלא הוא כמו משענת קנה רצוץ בראשו אשר אם יסמוך איש עליו באים עוד הקסמין והקרומיות בכפו ונוקבין אותה כן עזרת פרעה נהפך עוד לרעה : {ז} הלא הוא . הלא הוא אשר הסיר חזקיה את במותיו אשר היו בכל הארץ ואמר לישראל שרק למזבח העומד בבית המקדש ומיעט א"כ בעבודתו ונבאש בעיניו : {ח} התערב נא . עתה התחייב עצמך עם אדוני אם תוכל למלאות הדבר אשר ישאל : לתת לך . לתת מאנשיך : {ט} ואיך תשיב . את פניך להלחם עם פני פחת וכו' הלא אף הקטן שבהם ממונה הוא על אלפים : ותבטח . א"כ בוודאי כל בטחונך ברכב ובפרשים על מצרים אשר הוא כקנה רצוץ : {י} המבלעדי ה' וכו' . מבלי גזרת המקום : ה' אמר . כבר ניבא ישעיה ישא וכו' ואת שלל שמרון ( לעיל ח ) וטעה לומר שכן יעשה לירושלים : {יא} ארמית . בלשון ארמית : כי שומעים . כי מבינים אנחנו ארמית : יהודית . בלשון יהודית : באזני העם . בפניהם כשהם שומעים כי הכל מכירים בו ואין מהדרך לפרסם דברי המלחמה בפני המון העם : {יב} האל אדוניך . וכי רק אל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר דברי : על האנשים . אל האנשים : לאכול . להזהירם כי יבואו במצור ומעקת רעבון וצמאון יוכרחו לאכול צואה ולשתות מי רגלים : עמכם . ר"ל גם הם גם אתם : {טז} עשו אתי ברכה . ר"ל עשו עמי שלום לתת תשורות שלום : ואכלו וכו' . ר"ל לא תהיו עוד כלואים בתוך העיר מבלי לצאת ללקוט פירות האילנות ולשאוב מהבורות : {יז} ולקחתי . אקח אתכם מפה להוליך אל ארץ טובה כארצכם כי כן היה דרכו להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרת : ארץ דגן . ארץ המגדל דגן : {יח} פן יסית . שמא יפתה אתכם : ההצילו . ר"ל דעו שאין ממש בדבריו כי האם הצילו וכו' : איש . ר"ל כל אלוה : {יט} איה וכו' . ר"ל וכי היה בידם הכח להציל : וכי הצילו . וכי אלהי שמרון הצילו את שמרון מידי : {כ} מי בכל וכו' . ר"ל וכי מי מאלהי העמים הציל את ארצו מידי לשתחשבו שה' יציל את ירושלים מידי : {כב} קרועי בגדים . על ששמעו דברי רבשקה המחרף ומגדף כלפי מעלה להדמותו לאלהי עמי הארצות :
מנחת שי על ישעיהו ל״ז
ל״ז:תשט״ו א׳ הטה ה' אזנך ושמע. הוא"ו במאריך ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ובמקצתן בשוא לבדו ועיין מה שכתבתי בפרשת בלק על פסוק קום בלק ושמע: ל״ז:תשכ״ב א׳ ביד עבדיך חרפת אדני. יש פסיק בין חרפת לשם כמ"ש במלכים: ב׳ מרום קצו. סנהדרין פרק חלק ר' חנינא בר פפא רמי כתיב מרום קצו וכתיב מלון קצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה ופירש רש"י כתוב מרום קצו בישעיה וכתוב מלון במלכים כן צריך להגיה בפירוש רש"י: ל״ז:תשכ״ג א׳ כל יארי. בכל ספרי כתובי יד חסר וא"ו בתר אל"ף ועיין מה שאכתוב בזכריה סימן י': ל״ז:תשכ״ד א׳ הלוא שמעת. מלא וא"ו בספרים מדוייקים ועל פי המסורת שזכרתי למעלה בסימן ל"ו: ב׳ עתה הבאתיה. בספרים מועטים כתוב הביאתיה ביו"ד ואל"ף אחר הבי"ת וגם במכלל יופי כתוב על זה מלא בעי"ן הפעל ועל אותו דמלכים לא כתב מאומה ולפי דעתי נשתבש בדברי המכלול שכתב בדף ק"נ ובאו מלכים בעי"ן הפעל וכו' ומנה בכללם עתה הביאתיה ובמורה מקום בגליון כתוב ישעיה ל"ז אך אין למדין מהמורה מקום כי אם מהספרים המדוייקים שזה דישעיה חסר ודמלכים מלא וקצת תימא שלא נמנה חילוף זה עם חילופים אחרים שנמנו במסורת שלנו בין מלכים לישעיה ויותר מזה יש לתמוה על בעל המסורת דבישעיה סימן מ"ג לא מנה שום אחד מאלו עם אותן שהם מלאים ועיין עוד מה שכתבתי במלכים ב' ט': ל״ז:תשכ״ז א׳ ושאננך. בכמה ספרים כתובי יד וגם בדפוסים ישנים נו"ן ראשונה בקמץ וכן חברו דמלכים וכך הם בשרשים ובבעל הלשון ובמקצת וכן חברו דמלכים וכך הם בשרשים ובבעל הלשון ובמקצת ספרים בפתח כמו שכתוב במלכים: ל״ז:תשכ״ח א׳ ואכול. ואכלו קרי ויש ספרים שהכתיב ואכל ונוסחא קמייתא טפי עדיפא דמסרא רבתא חשיב ליה בהדי מלין דכתיבין מוקדם מאוחר פוק חזי התם באות וא"ו: ל״ז:תשל״ו א׳ ואדרמלך. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא: ב׳ אסרחדן. במקצת ספרים כ"י ודפוסים קדמונים חדא מלה ויש ספרים תרין מלין כמו שכתוב במלכים ובעזרא ד':
תרגום יונתן על ישעיהו ל״ו
ל״ז:תשט״ו א׳ הטה ה' אזנך ושמע. הוא"ו במאריך ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ובמקצתן בשוא לבדו ועיין מה שכתבתי בפרשת בלק על פסוק קום בלק ושמע: ל״ז:תשכ״ב א׳ ביד עבדיך חרפת אדני. יש פסיק בין חרפת לשם כמ"ש במלכים: ב׳ מרום קצו. סנהדרין פרק חלק ר' חנינא בר פפא רמי כתיב מרום קצו וכתיב מלון קצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה ופירש רש"י כתוב מרום קצו בישעיה וכתוב מלון במלכים כן צריך להגיה בפירוש רש"י: ל״ז:תשכ״ג א׳ כל יארי. בכל ספרי כתובי יד חסר וא"ו בתר אל"ף ועיין מה שאכתוב בזכריה סימן י': ל״ז:תשכ״ד א׳ הלוא שמעת. מלא וא"ו בספרים מדוייקים ועל פי המסורת שזכרתי למעלה בסימן ל"ו: ב׳ עתה הבאתיה. בספרים מועטים כתוב הביאתיה ביו"ד ואל"ף אחר הבי"ת וגם במכלל יופי כתוב על זה מלא בעי"ן הפעל ועל אותו דמלכים לא כתב מאומה ולפי דעתי נשתבש בדברי המכלול שכתב בדף ק"נ ובאו מלכים בעי"ן הפעל וכו' ומנה בכללם עתה הביאתיה ובמורה מקום בגליון כתוב ישעיה ל"ז אך אין למדין מהמורה מקום כי אם מהספרים המדוייקים שזה דישעיה חסר ודמלכים מלא וקצת תימא שלא נמנה חילוף זה עם חילופים אחרים שנמנו במסורת שלנו בין מלכים לישעיה ויותר מזה יש לתמוה על בעל המסורת דבישעיה סימן מ"ג לא מנה שום אחד מאלו עם אותן שהם מלאים ועיין עוד מה שכתבתי במלכים ב' ט': ל״ז:תשכ״ז א׳ ושאננך. בכמה ספרים כתובי יד וגם בדפוסים ישנים נו"ן ראשונה בקמץ וכן חברו דמלכים וכך הם בשרשים ובבעל הלשון ובמקצת וכן חברו דמלכים וכך הם בשרשים ובבעל הלשון ובמקצת ספרים בפתח כמו שכתוב במלכים: ל״ז:תשכ״ח א׳ ואכול. ואכלו קרי ויש ספרים שהכתיב ואכל ונוסחא קמייתא טפי עדיפא דמסרא רבתא חשיב ליה בהדי מלין דכתיבין מוקדם מאוחר פוק חזי התם באות וא"ו: ל״ז:תשל״ו א׳ ואדרמלך. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא: ב׳ אסרחדן. במקצת ספרים כ"י ודפוסים קדמונים חדא מלה ויש ספרים תרין מלין כמו שכתוב במלכים ובעזרא ד':
מנחת שי על ישעיהו ל״ז
ל״ז:תשט״ו א׳ הטה ה' אזנך ושמע. הוא"ו במאריך ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ובמקצתן בשוא לבדו ועיין מה שכתבתי בפרשת בלק על פסוק קום בלק ושמע: ל״ז:תשכ״ב א׳ ביד עבדיך חרפת אדני. יש פסיק בין חרפת לשם כמ"ש במלכים: ב׳ מרום קצו. סנהדרין פרק חלק ר' חנינא בר פפא רמי כתיב מרום קצו וכתיב מלון קצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה ופירש רש"י כתוב מרום קצו בישעיה וכתוב מלון במלכים כן צריך להגיה בפירוש רש"י: ל״ז:תשכ״ג א׳ כל יארי. בכל ספרי כתובי יד חסר וא"ו בתר אל"ף ועיין מה שאכתוב בזכריה סימן י': ל״ז:תשכ״ד א׳ הלוא שמעת. מלא וא"ו בספרים מדוייקים ועל פי המסורת שזכרתי למעלה בסימן ל"ו: ב׳ עתה הבאתיה. בספרים מועטים כתוב הביאתיה ביו"ד ואל"ף אחר הבי"ת וגם במכלל יופי כתוב על זה מלא בעי"ן הפעל ועל אותו דמלכים לא כתב מאומה ולפי דעתי נשתבש בדברי המכלול שכתב בדף ק"נ ובאו מלכים בעי"ן הפעל וכו' ומנה בכללם עתה הביאתיה ובמורה מקום בגליון כתוב ישעיה ל"ז אך אין למדין מהמורה מקום כי אם מהספרים המדוייקים שזה דישעיה חסר ודמלכים מלא וקצת תימא שלא נמנה חילוף זה עם חילופים אחרים שנמנו במסורת שלנו בין מלכים לישעיה ויותר מזה יש לתמוה על בעל המסורת דבישעיה סימן מ"ג לא מנה שום אחד מאלו עם אותן שהם מלאים ועיין עוד מה שכתבתי במלכים ב' ט': ל״ז:תשכ״ז א׳ ושאננך. בכמה ספרים כתובי יד וגם בדפוסים ישנים נו"ן ראשונה בקמץ וכן חברו דמלכים וכך הם בשרשים ובבעל הלשון ובמקצת וכן חברו דמלכים וכך הם בשרשים ובבעל הלשון ובמקצת ספרים בפתח כמו שכתוב במלכים: ל״ז:תשכ״ח א׳ ואכול. ואכלו קרי ויש ספרים שהכתיב ואכל ונוסחא קמייתא טפי עדיפא דמסרא רבתא חשיב ליה בהדי מלין דכתיבין מוקדם מאוחר פוק חזי התם באות וא"ו: ל״ז:תשל״ו א׳ ואדרמלך. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא: ב׳ אסרחדן. במקצת ספרים כ"י ודפוסים קדמונים חדא מלה ויש ספרים תרין מלין כמו שכתוב במלכים ובעזרא ד':
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5