{א} קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ: {ב} כִּי קֶצֶף לַיהוָה עַל כָּל הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח: {ג} וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם: {ד} וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה: {ה} כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט: {ו} חֶרֶב לַיהוָה מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים כִּי זֶבַח לַיהוָה בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם: {ז} וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן: {ח} כִּי יוֹם נָקָם לַיהוָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן: {ט} וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה: {י} לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ: {יא} וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ: {יב} חֹרֶיהָ וְאֵין שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס: {יג} וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה: {יד} וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ: {טו} שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ: {טז} דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְהוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן: {יז} וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד עוֹלָם יִירָשׁוּהָ לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ: (ס)
רש"י על ישעיה פרק-לד
{ד} ונמקו כל צבא השמים . יפחדו כשאשליך את שרי אשור ובבל : ונגולו . ל' גולל ונגלו כספר השמים ת"י ויתמחון מתחות שמיא כמא דאמר עליהן בסיפרא ואני מפרשו לפי הענין מפני שעכשיו הטובה והאורה לרשעים לכשיתמחו ויחרבו יהיה דומם העולם חשך עליהם כאילו נגלל השמש והאור כגלילת ספר : יבול . יכמוש : וכנובלת מתאנה . כמושה באילן קרויה נובלת וזהו שפירשו רבותינו ( ברכות מ ) מאי נובלות בושלי כומרא שנתבשלו בכומר לאחר לקיטתן צוברן ומתחממות ומתבשלות : {ה} כי רותה בשמים חרבי . להרוג שרים של מעלה ואחר כך תרד על עמלק למטה שאין כל אומה לוקה עד שילקה שר שלה במרום : עם חרמי . עם מלחמתי ל' משנה ( כתובות יז ) בשעת חירום שנו וכן ( מלכים א כ ) את איש חרמי דאחאב : {ו} כרים עתודים . שרים ושלטונים : בבצרה . מארץ מואב היא אבל לפי שהעמידה מלך לאדום שנאמר וימת חושם וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה ( בראשית לו ) לפיכך תלקה עמהם , בפסיקתא : {ז} ראמים עמם . עם העתודים הכתובים למעל' : אבירים . פרים בריאים וגדולי' כמה דאת אמר עם אבירי בשן כתרוני : {ח} שלומים לריב ציון . שישלם גמול על עיסקי ריב ציון הצועקת לפניו לשופטה מן המריעים לה : {ט} ונהפכו נחליה . של בבלים : {י} מדור לדור . מאותו דור עד דור אחרון , ד"א היא קללת משה ( שמות יז ) מלחמה לה' בעמלק מדור דור מדורו של משה לדורו של שאול ומשם לדורו של מרדכי ומשם לדורו של מלך משיחנו : {יא} וקפוד . עוף הפורח בלילה צואיט"א בלע"ז : קו תהו . משפט של שממה : ואבני בהו . משקלות של דין חורבן כמו ( דברים כה ) אבן שלמה : {יב} חוריה ואין שם מלוכה יקראו . שרים שלה עומדים ואין אחד מהם קורא על עצמו שם שררה ומלוכה : אפס . כלייה : {יג} ועלתה ארמנותיה סירים . כך דרך חורבות לצמוח בהם קוצים וסנאים והוא קימוש והוא חוח כולם מיני קוצים הם כגון אורטיא"ש וכיוצא בהם : נוה תנים . הוא מדבר שהוא דרך להיו' בו תנים שהוא מין חיה רעה : {יד} ופגשו ציים את איים . ויערען תמון בחתולין כך תירגם יונתן תמון נמיו' מרטרינ"ש בלע"ז : ושעיר . שד : הרגיעה . לשון מרגוע : לילית . שם שידה : {טו} קננה . לשון קן צפור ( דברים כב ) : קפוז . הוא קפוד : ותמלט . ותלד ביצה : ובקעה . היא יציאת האפרוחים מן הביצה וכן הוא אומר ביצי צפעוני בקעו ( לקמן נט ) : ודגרה . היא קריאת העוף שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו גלוציי"ר בלע"ז וכן ( ירמיה יז ) קורא דגר : דיות . ולטוייר"ש בלע"ז : אשה רעותה . כמו אל רעותה : {טז} דרשו מעל ספר ה' . קראו מעל ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה : אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליה' זאת ולהקבץ לשתות דם לאכול בשר וחלב : לא פקדו . לא חסרו כמו ( במדבר לא ) לא נפקד ממנו איש : כי פי הוא צוה . שיבואו : ורוחו . של פי : הוא קבצן . רוחו מוסב על פי כמו ( תהלים לג ) וברוח פיו כל צבאם אף כאן רוחו של פי הוא קבצן : {יז} והוא הפיל להן . עכשיו הנביא אומר על הקב"ה והוא הפיל להם לאותן החיות והעופו' גורל שיעלו אלו לחלקם :
מלבי"ם על ישעיה פרק-לד
{א} גוים ולאמים. לאומים, נקשר עמו מושג שי"ל דת כנ"ל (יז יב) והם חשובים מן גוים, מבואר אצלי (למעלה א' יו"ד), כי שמיעה יאמר אל העצם החשוב, והקשבה אל הנקלה ממנו, לבד פה כוון להודיע שאינו מיחד דבורו אל החשובים, כי כולם נאשמו, וכולם לטבח יכרעו : ארץ תבל. ארץ כולל כל הכדור, ותבל פורט רק חלק המיושב כנ"ל (יח ג'. כד ד') : {ב} קצף חמה. קצף חיצוני מתראה לבד, וחמה פנימות, שמורה בלב, נטורה לנקם, (דברים ט' י"ט. כ"ח כ"ט. אסתר א' י"ב. תהלות ל"ח ב') וזה עצמו ההבדל בין אף וחמה, אשר בארתיו בכל מקומותיו בתנ"ך : החרימם, כמו כל חרם אשר יחרם מן האדם (ויקרא כז כט) : {ג} וחלליהם ופגריהם, החלל הוא רק חלל חרב, והפגר כולל הכל : {ד} וכנבלת. פרי התאנה. הנובלת, לא העלה שהוא זכר : {ו} הדשנה. מורכב מהפעל והתפעל. וגדר דשן ליחות השרשית, שהשיגה זאת ע"י החלב. ומצייר חלב כליות אילים, עפ"י כונת הנמשל, שר"ל להסיר דעותם הנפסדות וכליות יועצות לרעה : זבח טבח. עם שם זבח נקשר מושג השמחה וההכנה לצורך קרואים כזבחי שלמים ותודה, שישמחו בם, ושם טבח מציין רק טביחת החי ושחיטתו. וטבוח טבח והכן, שחוט והכן. ואם היה אומר זבוח זבח, היה מבואר שישמח עם אלה הקרואים, והוא העלים שהם אחיו : {ז} ארצם עפרם. פה הארץ למטה והעפר עליה, כמו שהוא בכ"מ שידבר בבחינת הארץ עצמה (ע"ל כו ה'), וכן אם יזקן בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו (איוב יד), כי מדם תרוה תחלה, ויבלע בעומק הארץ, והחלב אינו נבלע בעומק : {ט} נחליה לזפת. והיתה ארצם לזפת, יש שני מיני זפת, א) זפת נקפא, והוא זפת ההר, והוא שחור מוצק ונקפא, ובהיותו מוקשה נקרא (יודען פעך), וע"ז והיתה ארצם לזפת בוערה, ב) זפת זב ונגר וימצא ממינו ג"כ הצף על פני המים מראהו שחור ומתדבק אשר ימשחו בו צירי העגלות והנסרים, ועז"א ונהפכו נחליה לזפת. והגפרית היא המתלהבת בקל (שוועפעל) ויתפרך לעפר, מצייר כי העפר למעלה יהיה מגפרית המתלהב כהרף עין בהריחו אש, והיא תבעיר כל הארץ והנחלים שיהיו מזפת : {י} מדור לדור לנצח נצחים. בארתי כבר (למעלה יג כ') כי על הזמן המתדבק יאמר לעולם, ועל הזמן המתפרק יאמר לדור ודור. שיבנו המדינה זה לא יצוייר רק בהתחדש איזה דור ישתתפו בבנינו אמר מדור לדור. אבל שיעבור שם איש אחד אינו נתלה בדור מיוחד, רק במקרה אשר יקר בזמן הנמשך, אמר לנצח : {יא} קו תהו ואבני בהו. ביארתי בפי' בראשית (א' ב) כי תהו מציין העדר היופי והסדר והתואר בשטחו החיצוני, ובהו מציין העדר זה בהרכבתו הפנימי, הבנין שחלקיו שמהם הורכב רעועים רפוים וחלשי' הוא בהו, הבנין אשר הוא צלמות ולא סדרים בשטחו החיצון ותוארו הוא תהו, והקו מודד הארך והרוחב והשיוי החיצוני ונגדו תהו, והאבנים מיסדות חזקתו הפנימית וכנגדם בהו : {יב} חריה שריה. חורים הם החפשים ומיוחסים מצד מולדתם ומשפחתם, זרע המלוכה והפרתמים, הגם שאינם שרים ומושלים, ומאלה יבחרו המלך לרוב, אשריך ארץ שמלכך בן חורים, פי' מגזע מלוכה. והשרים נקראים ע"י שהם מושלים, ושמם שם מצטרף ואם אין עם אין שר : {יד} הרגיעה, מנוח. הבדלתים למעלה (כח יב) : {טז} פי ורוחו. רוח של פי, וע"ל (יא ד') : {יז} גורל, וחלק בקו. הם שני ענינים, הגורל כללי עפ"י הגורל, והחלוקה בקו, פרטי ועפ"י המדה, ויצא הגורל למטה יהודה, ותאר הגבול, ועלה הגבול, ונסב הגבול, (יהושע טו) : עד עולם יירשוה, לדור ודור ישכנו בה, ירושה אין לה הפסק וקשורה עם הזמן המתדבק, אמר עד עולם. והשכינה מופסקת בכל דור מן הדורות החולפים וממירים שכונתם בה, דור הולך ודור בא, אמר לדור ודור, כפי ההנחה שהנחתי למעלה (יג כ') :
חומת אנך על ישעיה ל״ד
ל״ד:תק״ו א׳ כי יום נקם לה' שנת שלומים לריב ציון. אפשר במ"ש רז"ל על פסוק בעתה אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה. וז"ש כי יום נקם לה' אם זכו להחיש הגאולה. ואם לא זכו שנת שלומים שיהיה בעתה ויושלם הריב עם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: ל״ד:תק״ז א׳ ונהפכו נחליה לזפת של אדום ועפרה לגפרית וכו' מדור לדור. פירש רש"י ז"ל היא קללת משה מלחמה לה' בעמלק מדור דור מדורו של משה לדורו של שאול ומשם לדורו של מרדכי ומשם לדורו של מלך המשיח עכ"ל ואפשר לרמוז בפ' מלחמה לה' בעמלק מדר דר. מדר דר גימטריא תמ"ח. גם ר"ת דור משה ואחריו דור שאול ודור מרדכי ודור משיח גימטריא מו"ת ועם שני כוללים גימטריא מדר דר שהוא מספר תמ"ח: ל״ד:תקי״ד א׳ דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה. פירש"י ז"ל קראו ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליהם להקבץ לשתות דם ולאכול בשר וחלב עכ"ל ועוד הפרש דשם היו צריכים לבא דוקא אותם שדבקו במינם. אבל הכא יבואו הכל לאכול ולשתות:
מצודות ציון על ישעיה פרק-לג
{א} הוי . ענין קריאה לנער : שודד . עושק : ובוגד . ענין מרי ומרד : כהתמך . מל' תם והשלמה וכן כי אם תם הכסף ( בראשית מ"ז ) : כנלותך . ענין תכלית והשלמה וכן לא יטה לארץ מנלם ( איוב ט"ו ) ור"ל תכליתם והשלמתם : {ב} לבקרים . מל' בוקר ור"ל בכל יום : {ג} המון . מלשון המיה : נפצו . ענין פזור : {ד} החסיל . מין ארבה : כמשק . ענין קול נהם והם כמו דוב שוקק ( משלי כ"ח ) וכן ממשק חרול ( צפניה ב ) : גבים . בורות כמו באו על גבים ( ירמיה י"ד ) : שוקק . ניהום קול : {ה} נשגב . ענין חוזק : מרום . מל' רום וגובה : {ו} אמונת . ענין קיום כמו יתד במקום נאמן ( לעיל ל"ב ) : עתיך . מל' עת וזמן : חוסן . ענין חוזק כמו חסין יה ( תהלים פ"ט ) : {ז} אראלם . המלאך נקרא אריאל ובדרז"ל נצחו אראלים את המצוקים ( כתובות ק"ד ) וכמו ששם מלאך משותף למלאך רוחני ומלאך גשמי כן שם אריאל משותף לשניהם : מלאכי . ענין שליח : {ח} נשמו . מל' שממה : מסלות . ענינו דרך כבושה : שבת . בטל : אורח . דרך : הפר . ענין בטול : חשב . מל' מחשבה : {ט} אבל . ענין השחתה כמו תאבל הארץ ( הושע ד ) : אמללה . ענין כריתה כמו בשם ה' כי אמילם ( תהלים קיח ) : החפיר . ענין בושה ומיאוס : לבנון . שם יער בא"י : קמל . ענין כריתה כמו קנה וסוף קמלו ( לעיל יט ) : השרון . הוא מקום שמן ודשן וכן חבצלת השרון ( ש"ה ב ) : כערבה . ענינו כמו מדבר וכן ארץ ציה וערבה ( ירמיה לא ) : ונוער . ענין הפלה הבאה מתנועה חזקה וכן גם חצני נערתי ( נחמיה ה ) : בשן . הוא מקום מרעה שמן כמ"ש שמעו וגו' פרות הבשן ( עמוס ד ) : וכרמל . הוא מקום שדות וכרמים : {יא} תהרו . מל' הריון : חשש . הוא תבן הדק וכן וחשש להבה ירפה ( לעיל ה ) : קש . תבן : רוחכם . ענין רצון ומחשבה וכן הנני נותן בו רוח ( לקמן לז ) : {יב} שיד . כמו סיד בסמ"ך : כסוחים . ענין כריתה וכן שרופה באש כסוחה ( תהלים פ ) : יצתו . מל' הצתה והבערה : {יד} רעדה . ענין חרדה : חנפים . רשעים המחניפים ליצרם למלאות פתויו : יגור . ענין מדור כמו עם לבן גרתי ( בראשית לב ) : לנו . כמו מעמנו : מוקדי . ענין תבערת אש כמו על מוקדה ( ויקרא ו ) : {טו} מישרים . מל' ישר : בבצע . ענין חמדה כמו מה בצע בדמי ( תהלים ל ) : מעשקות . מל' עושק : נוער . ענין הפלה בתנועה חזקה : מתמוך . ענין השענה : אוטם . ענין סתימה כמו שקופים אטומים ( מ"א ו ) ועוצם . ענין סגירה כמו ויעצם את עיניכם ( לעיל כט ) : {טז} מרומים . מל' רוממות וגובה : מצדות . ענין מגדל ומבצר חזק כמו מצודת ציון ( ש"ב ה ) : משגבו . ענין חוזק : נאמנים . ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן ( לעיל כב ) : {יז} תחזינה . ענין ראיה : {יח} יהגה . יחשוב כמו והגיון לבי ( תהלים יט ) : אימה . פחד : שוקל . מל' משקל : {יט} נועז . מל' עוז וחזק : עמקי . כן נקרא דבר הקשה שאין להשיגו כאלו הי' במקום עמוק : שפה . כן יקרא לשון עם כמו ושפה אחת לכולם ( בראשית יא ) : משמוע . מלשון הבין כמו שומע יוסף ( שם מב ) : נלעג . כן נקרא המדבר בהפך תכונת הדבר כמו בלעגי שפה ( לעיל כח ) : {כ} חזה . ענין ראיה : מועדנו . מלשון וועד ואסיפה : נוה . ענין מדור : שאנן . ענין השקט ושלוה כמו שאנן מואב ( ירמיה מח ) : יצען . ענין עקירה והנעה ממקום למקום כמו ושלחתי לו צועים וצעהו ( שם ) : יסע . ענין עקירה כי העוקר דבר מה מסיעו ממקומו : יתדותיו . מל' יתד ומסמר : לנצח . ר"ל לזמן רב . חבליו . מל' חבל וקו : ינתקו . ענין העתק והסרה ממקומו : {כא} אם . באמת כמו כי אם תם הכסף ( בראשית מ"ז ) : אדיר . ענין חוזק : יאורים . הם העשוים בידי אדם : ידים . ענין מקום וכן יד חזית ( לקמן נ"ז ) : אני שיט . ספינה השטה במים והוא מלשון השטים אותך ( יחזקאל כ"ז ) : וצי אדיר . ספינה חזקה וגדולה כמו אשור יסדה לציים ( לעיל כ"ג ) : {כב} מחוקקנו . המושל יקרא מחוקק וכן יהודה מחוקקי ( תהלים ס' ) : {כג} נטשו . נעזבו כמו כי לא יטוש ( ש"א יב ) : חבליך . מל' חבל : כן . ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן ( שופטים יב ) : תרנם . הוא העץ הגבוה שעל הספינה וכן וכתורן על ראש ההר ( לעיל ל' ) : נס . כן יקרא וילון הספינה וכן להיות לך לנס ( יחזקאל כז ) : עד שלל . פתרון אחד להם כמו בבקר יאכל עד ( בראשית מט ) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר ( דניאל יב ) : פסחים . חגרים : בזזו . מל' ביזה : {כד} חליתי . מלשון חולי :
מצודות דוד על ישעיה פרק-לד
{א} לשמוע . את דברי : ומלואה . הבריות הממלאים אותה : צאצאיה . היוצאים ומתהלכים בה : {ב} כי קצף . וזהו דברי דעו אשר יש קצף ה' על כל העמים וזה יהיה לעתיד : החרימם . כבר נגזר הדבר וכאלו כבר החרימם ומסרם לטבח : {ג} יושלכו . בקרב חוצות : יעלה באשם . כי אין מקבר להם : ונמסו . מרוב הדם ימסו ההרים בהם והוא ענין גוזמא והפלגה : {ד} כל צבא השמים . הם שרי מעלה של הבבלים : ונגולו וכו' . כי השמש והירח קבועים ברקיע השמים וכשיהיו נגללין יכוסו גם המה ולא יאירו בעולם והוא ענין משל לומר שיהא חשך להם מרוב צרות : וכל צבאם . הם הבבליים הנתונים תחת שרי מעלה : יבול . כ"א יכמוש כאשר תכמוש עלה מן הגפן : וכנובלת . וכאשר תכמוש עלה מן התאנה : {ה} כי רותה . בתחלה תהיה חרבי רוה בשמים מדם שרה של עכו"ם והוא ענין משל בלשון הנהוג בבן אדם : הנה . אח"ז הנה תרד על אדום ועל העם אשר גזרתי להחרימו , או על העם אשר ילכד בחרמי עליו תרד לעשות משפט : {ו} חרב לה' . החרב של ה' היא מלאה דם הרוגים : הדשנה . נעשית דשן ושמן מן חלב ההרוגים ומדם כרים ועתודים ומחלב של כליות אילים והוא ענין משל על גודל האבדון : בבצרה . היא מארץ מואב אבל לפי שהעמידה מלך לאדום כמ"ש וימלוך וכו' מבצרה ( בראשית לו ) לפיכך תלקה עמהם , או היא מלשון מבצר ויאמר על כרך גדול וכו' : {ז} וירדו ראמים עמם . הראמים ירדו על המטבח עם הכרים והעתודים : מדם . ארצם יהיה שבע מן הדם והעפר יהיה שמן מן החלב : {ח} כי יום נקם לה' . היום ההוא יהיה נקם לנקום נקמת עמו : שנת שלומים . בשנה ההיא ישלם גמול להבבליים בעבור ריב ציון הצועקת לפניו לעשות לה דין : {ט} נחליה . של ארץ הבבליים : לזפת . להיות זפת : {י} עשנה . עשן השרפה : מדור לדור . מדור ההוא עד סוף כל הדורות תהיה חרבה : אין עובר בה . כי שממה תהיה : {יא} וירשוה . ידורו שמה כאדם בירושתו : ונטה . המקום ינטה עליה קו תוהו ואבני בוהו כמו שהבונה נוטה על בנין הקו עם אבן העופרת ליישר הבנין כן ינטה עליה המקום הקו והאבן להחריבו והוא ענין מליצה : {יב} חוריה . שרים שלה עומדים ואין אחד בהם קורא על עצמו שם מלוכה ומושל : יהיו אפס . יהיו כאין : {יג} ועלתה ארמנותיה . הפלטרין שלה תגדל קוצים מרוב השממון : במבצריה . תעלה בערי המבצר שלה : נוה . מדור לתנים וחציר לבנות יענה כי הם ידורו שמה : {יד} ופגשו . ר"ל שיהיו הרבה מהם עד שיפגשו אלה באלה בדרך מהלכם : ושעיר . השד יקרא שמה אל רעהו כי שמה יספר זה עם זה כי דרכם להיות במקום שממה : אך שם . רק שמה תמצא הלילית מקום מרגוע וישיבת מנוח כי לא ימצא שם מי מבני אדם לטורדם ולגרשם : {טו} קננה קפוז . שמה תעשה לעצמה קן ומקום מדור ושמה תטיל ביציה ותבקעם להוציא האפרוחים ושמה תקרא בקול להמשיך האפרוחים אליה להסתירם בצלה כדרך העופות : אך שם . ר"ל לא מצאו מקום הגון לקבוץ כמו שמה : אשה רעותה . ר"ל אחת עם חברתה : {טז} דרשו מעל ספר ה' . דרשו בספר ויקרא בפ' שמיני וקראו החיות והעופות הנזכרים שמה ודעו אשר אחת מהנה לא יהיה נחסר מלהיות שמה : אשה . אחת מהנה לא תחסר את חברתה כי כולן תהיינה שמה : כי פי . אמר במקום ה' הנה פי הוא צוה שיבוא ורוחו של פי הוא קבצן והוא הדבור היוצא בהפחת רוח והוא כפל ענין במ"ש : {יז} והוא הפיל . ר"ל נתנה לחלקם כאלו נפל להן בגורל : חלקתה . בידו חלק להם בקו המדה והוא ענין מליצה :
מנחת שי על ישעיהו ל״ה
ל״ה:עת״ר א׳ נקם יבוא. ממלא וא"ו בספרים מדוייקים וכן חברו שבפסוק ונכון לעשות כן כי אין אלו מן ז' חסרים הנזכרים במסורת פרשת בהעלתך: ל״ה:תרע״ג א׳ בנוה תנים רבצה. כתב רש"י שם דבר הוא כמו מרבין שהרי אינו מפיק ה"א עכ"ל ובספרים שלנו ה"א בסוף תיבותא: ל״ה:תרע״ו א׳ ישיגו ונסו. זהו ישיגו ונסו ושלמטה מזה בפרשת עורי עירי יסיגון בנון נסו אין וא"ו בראש המלה וסימן וא"ו בוא"ו נו"ן בנו"ן. עיין רד"ק:
תרגום יונתן על ישעיהו ל״ד
ל״ה:עת״ר א׳ נקם יבוא. ממלא וא"ו בספרים מדוייקים וכן חברו שבפסוק ונכון לעשות כן כי אין אלו מן ז' חסרים הנזכרים במסורת פרשת בהעלתך: ל״ה:תרע״ג א׳ בנוה תנים רבצה. כתב רש"י שם דבר הוא כמו מרבין שהרי אינו מפיק ה"א עכ"ל ובספרים שלנו ה"א בסוף תיבותא: ל״ה:תרע״ו א׳ ישיגו ונסו. זהו ישיגו ונסו ושלמטה מזה בפרשת עורי עירי יסיגון בנון נסו אין וא"ו בראש המלה וסימן וא"ו בוא"ו נו"ן בנו"ן. עיין רד"ק:
מנחת שי על ישעיהו ל״ה
ל״ה:עת״ר א׳ נקם יבוא. ממלא וא"ו בספרים מדוייקים וכן חברו שבפסוק ונכון לעשות כן כי אין אלו מן ז' חסרים הנזכרים במסורת פרשת בהעלתך: ל״ה:תרע״ג א׳ בנוה תנים רבצה. כתב רש"י שם דבר הוא כמו מרבין שהרי אינו מפיק ה"א עכ"ל ובספרים שלנו ה"א בסוף תיבותא: ל״ה:תרע״ו א׳ ישיגו ונסו. זהו ישיגו ונסו ושלמטה מזה בפרשת עורי עירי יסיגון בנון נסו אין וא"ו בראש המלה וסימן וא"ו בוא"ו נו"ן בנו"ן. עיין רד"ק:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5