{א} הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ: (ס) {ב} יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה: {ג} מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ עַמִּים מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם: {ד} וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ: {ה} נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: {ו} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ: (פ) {ז} הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן: {ח} נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ: {ט} אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל: (ס) {י} עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא: {יא} תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם: {יב} וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ: (פ) {יג} שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי: {יד} פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם: {טו} הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע: {טז} הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים: {יז} מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים: {יח} לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים: {יט} אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה: {כ} חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ: {כא} כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ: {כב} כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ: {כג} נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז: {כד} וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן: (ס)
רש"י על ישעיה פרק-לג
{א} הוי . האויב שאתה שודד תמיד ואתה לא שדוד ובוגד אתה תמיד ואין אדם בוגדך ובוזזך : כהתימך . להיות שודד ככלותך שדידתך באותם שנגזרה גזרה עליהם להיות שדודים על ידך תושד : כנלותך לבגוד . מנחם חיבר כנלותך עם לא יטה לארץ מנלם בחלק אחד ומנלם המ"ם הראשונה בו יסוד נופל כמו מ"ם של מאמר ושל מדע ויתכן להיות ל' כליון לפי הענין : כנלותך . ל' ככלותך ולא יטה לארץ מנלם כליון הנגזר עליהם לא יטה לארץ להיות בטל והולך אלא הולך וחזק : {ב} היה זרועם . של שדודים ביד השודד : לבקרים . מדי יום יום כשהוא מיצר להם אף ישועתינו תהיה בעת צרה : {ג} מקול המון . הבא מלפניך נדדו עמים עד הנה כשהפלאת לנו נסיך : {ד} ואוסף שללכם . זה מוסב על כנלותך לבגוד יבגדו בך ואוסף שללכם אתם הבוגדים את עמי בבא פקודתכם יבוז אתכם שארית עמי ויאספו שללכם כאסיפת חסיל שאוסף לו תבואה בקיץ כל א' לעצמו אף כאן יבוזו איש לו : כמשק גבים שוקק . כקול נהם מים הנאספים ונופלין בגבים בנהם כן ינהמו הבאים לשלול ולבוז , משק ל' נהם כמו ( משלי כח ) ארי נוהם ודוב שוקק , וכן ממשק חרול ( צפניה ב ) כשהרוח מנשבת בחרולים והם מכים זה על זה נותנים קול וכן בעיר ישוקו ( יואל ב ) : גבים . כמו לחשוף מים מגבא ורבותינו דרשוהו באגדת חלק בביזת אוכלוסי סנחרב : {ה} כי שוכן מרום . הראה גבורתו שהוא רם על כל וידו על העליונה : {ו} והיה אמונת עתיך וגו' . והיה לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמין לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ולמעשרות בעת הפרשתן ללקט שכחה ופיאה בעתם לקיים שמיטין ויובלות בעתם . ד"א אמונת עתך . את שהאמנת בהקב"ה בעתים שעברו עליך וצפית לישועה תהיה לך לחוסן : יראת ה' . שתירא מלפניו היא אוצר טוב להפתח לך מאתו על ידה : {ז} הן אראלם צעקו חוצה . היה הנביא מתנבא נחמות ואומר שהפורענות כבר אכלוהו ומעתה אקום ואנשא לגאלם , הן על אראלים שלהם הוא המזבח כבר צעקו וספדו בחוצותם וברחובות' בבכי ונהי : מלאכי שלום . מלאכי שליחותם שהיו רגילין לבשר שלום מר יבכיון ואומרים נשמו מסילות שבת עובר אורח : {ח} הפר . האויב ברית שכרת לישראל : מאס ערים . ביזה בעיניו כל שונא אינו חושב אנוש : {ט} אבל . ל' אבילות : קמל . יבש ונכרת : היה . ל' עבר הוא : השרון . שם מחוז מרעה בהמות כמו ששנינו אילים ממואב עגלים משרון : כערבה . חורבה : ונוער . ל' תשנוק כמו ( שמות יד ) וינער ה' : {י} עתה אקום . מרוב רעות שעשה האויב לעמי לא אתאפק עוד עתה אקו' וארומם ואנשא : {יא} חשש . מין מוץ דבר שנוח לידלק : רוחכם אש . מגופכם תצא רוח אש ותאכל החשש והקש : {יב} כסוחים . קצוצים , כסוחים כמו ( ויקרא כא ) לא תזמר ת"א לא תכסח : {יג} רחוקים . המאמינים בי ועושים רצוני מנעוריהם : קרובים . בעלי תשובה שנתקרבו אלי מחדש : {יד} פחדו בציון חטאים . היאך ימצאו פתח לתשובה : מי יגור לנו אש אוכלה . כלומר מי יעמוד בעדנו לשכך חימה בוערת , ל"א מי יגור לנו פי' מי הוא לנו שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה והוא משיב אוהב צדקות וגו' : {טו} הולך צדקות . מי הוא ימצא הולך צדקות : נוער כפיו . אשקו"ט בלע"ז : אוטם . סותם וכן שקופים אטומים ( מלכי' א ו' ) : עוצם . סוגר וכן ( לעיל כט ) ויעצם את עיניכם : {טז} לחמו נתן . לא יהא מבקש לחם כי מן השמים יספיקו לו מזון : מימיו נאמנים . מקור מימיו לא יכזב , כלומר זרעו יגדל וכל צרכיו יסופקו : {יז} מלך ביפיו תחזינה עיניך . פי' תזכה לראות מארץ מרחקים מלכך בהדר גאונו , או פי' ( הקב"ה שהוא מלך אותו תחזה מארץ מרחקים שאתה עומד תראה הניסים והגדולה שאעשה לך ועם נועז עמקי שפה לא יראה שכינת המלך ביפיו ע"כ , כל זה בספרים אחרים אינו ) : מלך ביפיו תחזינה עיניך . לך הצדיק אני אומר שתזכה לראות זיו שכינתו של מקום : תראינה ארץ מרחקים . תירגם יונתן תסתכל ותחזי בנחתי ארע גיהנם : {יח} לבך יהגה אימה . כשתראה השרים והחכמים של עכו"ם שהיו שליטים בחייהן והרי הם נידונים בגיהנם יהגה לבך אימה ותאמר איה חכמתן וגדולתן של אלו איה שהיה סופר בחייו ושוקל כל דבר חכמה שהיו שואלין ממנו כל עצת מלכות : איה סופר את המגדלים . פירוש שהיה סופר המגדלים אשר בעיר ועיר כי אותם הבתים הגבוהים היו חשובים ונותנים יותר במס וכל אותה המחשבה והפחד לא יהיה לך עוד : {יט} את עם נועז . כמו לועז אלו אשור ובבל שאין לשונם לשון הקודש : לא תראה . לא תחשוב בלבך כי כולם יהיו חשכים ושפלים : עמקו שפה . כמו ויהי כל הארץ שפה אחת ( בראשית יא ) : נלעג לשון . עגלים , ועמקי שפה ( לעיל כג ) כל זה לשון נכרית שאינן מכירין בלשון הקודש : {כ} חזה ציון . ואת מי תראה בלבך להחשב מלוכה ושררה את ציון אשר היא קרית בית וועד לנו : בל יצען . בל יסח ודומה לו אילון בצעננים ( שופטי' ד' ) ומתרג' מישר אגניא והם נקעי' שבשדו' שקורין פושי"ץ בלע"ז כמו אגני דארעא מקרי שהמים נאספי' שם מן ההרי' והגבשושיו' ובי"ת של בצעננים אומר אני שאינה נשרשת בתבה אלא משמשת היא : בל יסע יתדותיו . היתדות שקושרין בו מיתרי האהל בל יסע אותם מן הארץ ממקום תקיעתם כמו ויסיעו אבנים גדולות ( מלכים א ה ) וכן ויסעם עם הבריח ( שופטים טז ) ל' תלישה : {כא} כי אם שם . כי אם מוסב על בל יסע יתדותיו ועל בל ינתקו , הרעה לא תהיה כי אם הטובה ה' יהיה שם אדיר לנו והעיר תהיה מקום נהרים יאורים כענין שנא' ( ביחזקאל ד ) וימד אלף ויעבירני נחל אשר לא אוכל לעבור וכן ניבא יואל ומעין מבית ה' יצא ( יואל ד יח ) והוא הנחל שיהא מתגבר והולך : אני שיט . אניה השטה במים : וצי אדיר . ובורני רבתא : {כב} כי ה' שופטינו . שר ושופט שלנו : {כג} נטשו חבליך . המושכים את הספינה את רומי החייבת : כן . הכן היטב : תרנם . תורן הספינה : בל פרשו נס . לא יוכלו לפרוס וילון המנהיג את הספינה : אז חולק עד שלל . עדאה : מרבה . הרבה יחלקו שלל סנחריב : פסחים . ( ישראל ) שהיו עד עכשיו חלשים : {כד} ובל יאמר שכן . של ישראל : חליתי . בשביל האומה הזאת באתני הרעה . כי העם . ישראל שנקראו עם היושב בירושלים יהיה סלוח עון :
מלבי"ם על ישעיה פרק-לג
{א} כהתמך. שרשו תמם, וכנלותך שרשו נלה, ענין השלמה וחברו לא יטה לארץ מנלם : {ב} זרעם, מענין אור זרוע לצדיק, אורם, והעד לבקרים. ונגד לבקרים אמר עת צרה, כי בקר, יציין עת ישועה ואורה : {ג} עמים. חשובים מן גוים, כנ"ל (א' ד') : {ד} כמשק גבים. משק מענין משקה וכן שוקק, והכ"ף כ' הזמן, בעת ישוקו הגבים בו. וגבים נקעים מלאים מים. באו על גבים ולא מצאו מים. ובו, מוסב על החסיל : {ו} חסן, אוצרו. חוסן דבר חזק, והאוצר בו אוצרים החוסן (עי' למעלה כג יח). ותי"ו חכמת ודעת כתי"ו של ציצת נובל, אל תתני פוגת לך : {ז} אראלם. גבוריהם, כמו והוא הכה את שני אריאל מואב : {ט} אבל אמללה. ע"ל (כד ד'), אומלל יותר מאבילות, וכן קמל מן החפיר, וארץ זכר ונקבה, שרץ ארצם צפרדעים : {י} ארומם אנשא. ארומם מעצמי, אנשא ע"י שיכירו יכלתי כנ"ל (ב' יד) : {יד} רעדה. תנועת הגוף בסבת הפחד. וחנפים צבועים בכ"מ : {יז} תחזינה, תראינה. ראה, בעין בשר. וחזה בעין הפנימי כנ"ל (למ"ד יו"ד). וגדולת אשור ראתם העין, אבל יופי חזקיהו לא בחיל כי אם ברוח לא ראה רק חזה איש הרוח : {כ} חזה ציון, תראינה ירושלם. שאננות ירושלים תראה העין, וקדושת ציון מקום המקדש והשכינה רק חזיון הנפש היה. ויצען, מענין צועה ברוב כחו (לק' ם"ג) זועת הרוח הפנימי : {כא} אם שם אדיר. אם מלה תנאית, והבדל נהרים יאורים (למעלה יט ו'). ואני שיט קטן. וצי גדול, ספינת מלחמה : {כב} מחקק. נקרא מניח הדתות הנמוסיית (למעלה י' א') : {כג} חבליך. כמו חובליך, רב החובל. וכן, הכן, ותרן ונס ידוע :
חומת אנך על ישעיה ל״ג
ל״ג:תפ״ה א׳ ה' חננו לך קוינו וכו'. אפשר במ"ש רז"ל בילקוט תהלים רמז תשל"ו אפי' אין ביד ישראל אלא הקווי כדאי הם לגאולה בשכר הקווי וכו' ע"ש וז"ש ה' מדת רחמים חננו תחון ותרחם עלינו הגם שאין בנו מעשים תחון עלינו בעבור כי לך קוינו ויש בידינו קיווי. היה זרועם לבקרים שהם שעות חסד ורחמים. אף ישועתנו בעת צרה שכבר הצרה בעולם ידענו כי קודם הצרה כבר גזרת הישועה כמשז"ל: ל״ג:תפ״ט א׳ והיה אמונת עתך וכו'. רז"ל דרשוהו על ששה סדרי משנה אמונת סדר זרעים עתך סדר מועד חסן סדר נשים ישועות סדר נזיקין חכמת סדר קדשים ודעת סדר טהרות והגם שלומד כלהו סדרי אי יראת ה' היא אוצרו וכו'. ואפשר לומר דהמשניות הם נגד מ' ולכך הם ששה נגד ו' רומז לקב"ה ליחד קובה"ו. וכן תורה שבכתב נגד הקב"ה והיא ה' חומשים נגד ה' הרומז לשכינה לרמוז יחוד קבה"ו. תורה שבכתב עם תורה שבע"פ ותורה שבע"פ עם תורה שבכתב. ומאחר דתורה שבע"פ שהיא המשניות הם נגד מ' והיא נקראת יראת ה' לז"א דגם שילמוד ו' סדרי משנה צריך יראת ה' היא אוצרו כי השכינה נקראת יראת ה' היא אוצרו אוצר ו' הרומז להקב"ה. ואמרו רז"ל על פסוק גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם דבזכות המשניות תבא הגאולה. ואפשר דהבטחתנו הוא שיגאלנו לכבוד שמ"ו שהיא השכינה ועמה נגאל אנחנו ולכן הלימוד במשניות שהוא כנגד השכינה מרבה השפע בשכינה ותהיה גאולה כ"י לשכינה ועמה תהיה גאולה לנו. ויש לרמוז והיה אמונת עתך ס"ת גימטריא משיח בן דוד עם הכולל שם רמז והן מספר בס"ת משיח בן דוד דבזכות קריאת המשניות יצמיח קרן משיח בן דוד ויהיה עילוי לשכינה שיתחברו ויתיחדו תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ובא לציון גואל במהרה בימינו: ל״ג:ת״צ א׳ הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון. פירש רבינו האר"י זצ"ל כי אור מחצב הנשמות סמוך לאורות ואח"כ אור מחצב המלאכים וזהו צעקו חוצה שהם חוצה ממחצב הנשמות ובזה פי' בעניותי משז"ל שאמרו המלאכים כשעלה משה למרום מה לילוד אשה בינינו ר"ל תינח הנשמות שהם בין האורות [ובינינו] אבל עתה גם גוף ילוד אשה בינינו דייקא קודם לנו. והשיב הקב"ה לקבל תורה בא ור"ל גופו הוא נשמה וזה רמז פ' בשגם הוא בשר בשגם גימטריא משה רומז לנשמתו העליונה הוא בשר גם בשרו וגופו הוא בחינת משה שהוא נשמה: ל״ג:תצ״ח א׳ ועוצם עיניו מראות ברע וכו'. אפשר במ"ש הרב כלי יקר פ' בראשית על פסוק ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים דזה מחלוקת בין יצה"ר ובין יצה"ט בכל חטא כי היצה"ט מבטיח לאדם שכר רוחני לעוה"ב. אמנם היצה"ר טוען כי הוא תכף מראה ההנאה בעוה"ז בעין וזהו ותרא האשה ראתה דברי הנחש וישרו בעיניה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים שתאוות העה"ז נראות לעין משא"כ חמדת העה"ב עין לא ראתה זהת"ד וז"ש ועוצם עיניו מראות עניני העה"ז שהם תענוגות נראות לעינים וז"ש מראות ברע אותיות ערב והוא מכיר כי ערב הוא ברע ועוצם עיניו לכן הנה שכרו מרומים ישכון בעה"ב מצדות סלעים משגבו:
מצודות ציון על ישעיה פרק-לב
{א} ישורו . מל' שררה : {ב} כמחבא . מל' מחבואה ומסתור : זרם . ענין מים שוטפים : כפלגי מים . כנחלי מים : בציון . מל' ציה ומדבר : בארץ עיפה . ר"ל במקום המגולה לאור השמש שהמקום יבש וצמא למים והושאל מהאדם העיף הצמא למים : {ג} תשעינה . ענין הסרה והפנה כמו ועיניו השע ( לעיל ו ) : תקשבנה . ענין שמיעה והאזנה : {ד} נמהרים . מל' מהירות : עלגים . כן יקרא המדבר הפך תכונת הדבר וכן נלעג ( לשון לג ) והוא מתהפך כמו כבש כשב והדומים : צחות . דברים זכים ובהירים : {ה} לנבל . כן נקרא אדם פחות ונבזה : נדיב . אדם ישר ובעל מתן : ולכילי . רמאי ובעל מרמה כמו וארור נוכל ( מלאכי א ) : שוע . ענינו כמו נדיב וכן היערוך שועך לא בצר ( איוב לו ) : {ו} נבלה . דברי כעור וגנות וכן לבלתי עשות עמכם נבלה ( שם מב ) : יעשה . ענין קבוץ וכן וישראל עושה חיל ( במדבר כד ) : און . דברי רשע : אל ה' . על ה' . תועה . ענינו הפך האמת והוא שאול מהתועה בדרך שהולך בהפך : להריק . מל' רקות : {ז} זמות . מחשבות רשע כמו זימה הוא ( ויקרא כ ) : לחבל . ענין השחתה : משפט . ענינו דברים ישרים ונכוחים : {ח} נדיבות . נתינת המתן : יקום . ענין עמידה והוא הפוך ההעברה : {ט} שאננות . ענין השקט ושלוה וכן שאנן מואב ( ירמיה מח ) : קומנה . הוא ענין לשון זרוז וכן קום עבור את הירדן ( יהושע א ) : האזנה . ענין נטיות האוזן לשמוע : {י} ימים . ענינו שנה כמו ימים תהיה גאולתו ( ויקרא כה ) : על שנה . עם שנה וכן ויבואו האנשים על הנשים ( שמות לה ) : תרגזנה . ענין חרדה כמו רגזו ואל תחטאו ( תהלים ד ) : כלה . ענין השלמה : בציר . כן נקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך ( דברים כד ) : אוסף . הענבים המכניסים אל הבית עד לא יבואו ימי החורף וכן ולא נאסף את תבואתינו ( ויקרא כה ) : {יא} פשוטה . מל' הפשט המלבוש : ועורה . ענין גלוי הבשר כמו ואת ערום ועריה ( יחזקאל טו ) : חלצים . מתנים : {יג} קוץ שמיר . שמות מיני קוצים : תעלה . תגדיל : קריה . עיר : עליזה . ענין שמחה : {יד} נוטש . נעזב כמו והנה נטש אביך ( ש"א י ) : המון . רבוי עם . עופל . מגדל ומבצר כמו וסביב לעופל ( דה"ב ל"ג ) : ובחן . גם הוא כעין מגדל וכן הקימו בחוניו ( לעיל ל"ג ) : בעד . הוא במקום למ"ד השמוש וכן באה במקום מ"ם השמוש כמו בעד החלון ( בראשית כ"ז ) ומשפטו מהחלון : מערות . מלשון מערה : פראים . חמור הבר : {טו} יערה . ענין שפיכה כמו תחת אשר הערה ( לקמן נ"ג ) : לכרמל . כן יקרא מקום שדות וכרמים : {יז} ועבודת . תרגום של מעשה הוא עובדא : {יח} בנוה . ענין מדור : שאננות . ענין השקט ושלוה : {יט} ברדת . מלשון ירידה : {כ} אשריכם . ענין הצלחה כמו אשריך ישראל ( דברים ל"ג ) : משלחי . ענינו דבר הנעזב לרצונו וכן ונער משולח מביש אמו ( משלי כט ) :
מצודות דוד על ישעיה פרק-לג
{א} הוי שודד . אוי לך סנחריב השודד כל האומות שלא היית עד עתה שדוד ממי ואתה הוא הבוגד בכולם ועדיין לא בגדו בך : כהתימך . כאומר לא כן תהיה לעולם כי כאשר תשלים לשדוד אחרים אז תושד גם אתה : כנלותך . כשתכלה לבגוד באחרים אז הם יבגדו בך : {ב} ה' חננו . לבל תשלוט בנו יד סנחריב כי לך נקוה ולא נבטח במצרים כאשר בטחו עשרת השבטים : היה זרועם לבקרים . בכל יום היה לחוזק להמקוים לך : אף ישועתנו בעת צרה . אף היה לנו לישועה אם כבר באה הצרה : {ג} מקול המון . ר"ל וכן היה לנו לישועה כי מקול המיית המלאך המכה בהם נדדו העמים מן העולם : מרוממתך . מהרוממות שלך אשר נשגבת עליהם נפצו הנשארים מן המגפה : {ד} ואוסף שללכם . השלל שתקחו מאת מחנה אשור יהיה מאוסף באין מוחה ומבלי פחד כדרך האסיפה שמאספים את החסיל כשנחים על האדמה שיוצאים בני העיר ומאספים אותם בכליהם לבל ישחיתו תבואת האדמה : כמשק גבים . כקול נהמת מים הנאספים ונופלים בבורות כן ישמעו קול נהמת שוללים במחנה אשור : {ה} נשגב ה' . המקום נתחזק עליהם כי הוא שוכן מרום בשמים ממעל ואף אם החלש למעלה לגבור יחשב ומכ"ש חזק ממעל : מלא ציון . בהנס הזה מילא את ציון משפט וצדקה כי מאז בעבור פלאי הנס יעשו משפט וצדקה : {ו} והיה אמונת עתיך . קיום זמנך וחוזק ישועתך יהיה על ידי חכמה ודעת ויראת ה' שהיא אוצרו של אדם ר"ל היא לו למבטח כאוצר בעת הצורך וכאומר הנה באה לכם הישועה ואתם בשלום ואם תרצו שתהא קיום לזמן מרובה וישועה חזקה התעסקו בחכמה בדעת ויראו את ה' : {ז} הן אראלם . אמר הנביא ראוים המה לרחמים כי כבר קבלו גמול העון כי כל מלאך השלוח מאתם הנה כולם בחוצות במקום מהלכם צעקו בקול מר : מלאכי שלום . השלוחים ההולכים לבשר שלום העיר הנה בכו במר נפש על חורבנה : {ח} נשמו מסלות . הדרכים נעשו שממה כי נשבת עוברי דרך מפחד האויב : הפר ברית . האויב הפר הברית שכרת עם ישראל ומאס עריהם מלהניחם על תלם כי הרסם עד היסוד : לא חשב אנוש . לא חשב אותנו לבני אדם : {ט} אבל . השחית הארץ ונכרתה : החפיר . הוביש ומאס את הלבנון וכרת האילנות : היה השרון . מקום המרעה נעשה שממה כמדבר : ונוער וכו' . מקומות השמנים השירו והפילו פירותיהן ר"ל אין מגדל שם פירות : {י} עתה אקום . ר"ל הואיל וקבלו עונש כזה לכן יאמר ה' עתה אקום להפרע ממלך אשור : עתה ארומם . כי כשהמקום עושה דין בעכו"ם הוא מרומם ומנושא : עתה אנשא . כפל הדבר במ"ש : {יא} תהרו חשש . קרא אל המחשבה הריון ואל המעשה לידה רצה לומר מה שחשבתם לכבוש את ירושלים לא תצליחו בה והנה המחשבה הבל והמעשה כמוה : רוחכם . מחשבותיכם תהיה אש אשר תאכל אתכם ר"ל המחשבה ההיא היתה סיבה להביא עליכם האבדון : {יב} והיו עמים . מחנה סנחריב ידמו אל האבנים הנשרפים להיות סיד : קוצים כסוחים . ידמו אל הקוצים הנכרתים שהמה יבשים וכשמציתין בהם האש נשרפים מהרה וכן מחנה סנחריב מהר יכלו : {יג} שמעו רחוקים . היושבים ממרחק שמעו את אשר עשיתי במחנה אשור : ודעו קרובים . אותן שהיו במחנה אשור תנו לב לדעת את גבורתי : {יד} פחדו בציון . אז בבוא אשור על ציון הצדיקים בטחו בה' אבל החטאים פחדו : אחזה וכו' . כפל הדבר במ"ש : מי יגור לנו . ר"ל וכה אמרו מי הוא מעמנו שיכול לגור ולהתקיים פה מול מחנה אשור שהוא כאש אוכלה : מי יגור וכו' . כפל הדבר במ"ש : מוקדי עולם . ר"ל אשר שרפו והחלישו כל בני עולם : {טו} הולך צדקות . כאילו רוח הקודש משיב זהו המתקיים מי שהולך בדרך צדקות ומדבר מישרים ממאס בחמדת עושק : נוער כפיו . מנער כפיו מתמוך בשוחד ולא יאבה לקחתו : אוטם . סותם אזנו משמוע דברים המסיתים לשפוך דם : ועוצם . סוגר עיניו מראות דבר האסור לראות : {טז} הוא . העושה כל אלה ישכון בטח כאלו היה במקום מרום אשר לא תשיג אותו יד האויב : מצדות . כאלו היו מבצרי סלעים לו למשגב : לחמו נתן . מן השמים יספיקו לו צרכיו : מימיו נאמנים . לא יפסק מי בארו : {יז} מלך ביפיו . בעיניך תראה את המלך חזקיה ביפיו ובגדולתו ולא תהיה גולה מארצך : תראינה ארץ מרחקים . מלת מלך האמור בתחלת המקרא עומדת במקום שתים כאלו אמר תראינה מלך ארץ מרחקים ור"ל העינים שראו עד הנה מלך ארץ אשור הנה עתה תראינה את המלך חזקיהו ביפיו ובגדולתו : {יח} לבך יהגה אימה . לבך שהיה חושב אימה ואומר איה סופר המלך עתה יבוא עלינו ויכתוב המס ואיה שוקל כסף המס מידינו ואיה הסופר את מגדלי העיר והבתים הגבוהים כי לפי מספר המגדלים היה המס : {יט} את עם נועז וכו' . ר"ל הנה מעתה לא יהיה כן כי לא תראה בעיניך את העם החזק והוא אשור : עם עמקי שפה . העם אשר שפת לשונם עמוק וקשה להבין : נלעג לשון . מי שאינו מכיר הלשון ידמה לו שמדבר בהפך תכונת הדבר ואין הבנה לדבריו ומוסב לתחלת המקרא לומר לא תראה עוד את העם הזה והענין כפול במ"ש : {כ} חזה ציון . אבל תראה את ציון ולא תגלה ממנה : קרית מועדנו . העיר אשר אנחנו מתוועדים ומתכנסים שמה ברגל : נוה שאנן . שיהיה מדור שקט ואוהל אשר לא יהיה נע ממקומו כי יעמוד תחתיו ועד זמן רב לא יהיו נעקרים יתדות האהל וכל חבלי האהל הקשורים ביתדות לא יהיו נעתקים מן היתדות : {כא} כי אם שם וכו' . כי באמת שם בירושלים ה' האדיר יהיה לנו ובעזרתנו : מקום נהריס . יהיה ירושלים כאילו סביב לה מקום הנהרים ויאורים רחבי' עד שלא תוכל לילך שם ספינה השטה ע"פ המים ואף ספינה חזקה וגדולה לא תוכל לעבור את הנהר ור"ל תהיה שמורה מאשור כאלו היה מהאי אפשר לבוא שמה : {כב} כי ה' שופטנו . הוא יקח משפטנו מיד אשור אשר הרע לנו מאז : ה' מחוקקנו . ה' הוא מושל בנו והוא מלך עלינו והוא יושיענו מיד אשור וכאשר יאות למלך להושיע לעמו : {כג} נטשו חבליך . לפי שהמשיל את ירושלים כאלו היו נהרות סביב לה אחז במשל ההוא לומר לא תוכל לבוא לכבשה כי יהיה כאלו מוליכי הספינה עזבו החבלים שמושכים בהם הוילון להפנותה אל מול הרוח : בל יחזקו . לא יוכלו להחזיק כראוי את תורן הספינה ולא יוכלו לפרוש הוילון אל מול הרוח : אז . ביום מפלת אשור יחולק שללו הרב : פסחים . אף הפסחים ההולכים על משענתם יבוזו שלל כי מפלתו יהיה סמוך אל העיר ואף הפסחים ילכו שמה לשלול שלל : {כד} ובל יאמר שכן חליתי . השוכן בירושלים לא יאמר מעתה הן נחליתי מרוב הצרות כי העם היושב בה יהיה נשוא ומכופר עון ולא יבוא עוד צרות ולא יהיו חולים :
מנחת שי על ישעיהו ל״ד
ל״ד:תר״נ א׳ צאצאיה. אל"ף ראשונה בחטף סגול: ל״ד:תרנ״ב א׳ באשם. הבי"ת בקמץ חטוף והאל"ף בשוא נחה וכן ועלה באשו (יואל ב׳:כ׳) מכלול דף ר"ח ושרשים שרש באש: ל״ד:תרנ״ח א׳ ונהפכו. בסגול הה"א וקל הפ"א. שרשים: ל״ד:תר״ס א׳ וקפד. במקצת ספרים מלא וא"ו אחר הפ"א: ב׳ וינשוף. השי"ן בחולם בספרים מדוייקים וכן כתב רד"ק לא בשורק כמו שנמצא באיזה ספרים: ג׳ קו תהו. באו במפיק שלשה רפין קו תהו. שלו בה (יחזקאל כ״ג:מ״ב). ה' בם (תהלים סח): ל״ד:תרס״ה א׳ וקראו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך ויש ספרים שהקו"ף בחטף פתח ועין מה שכתוב בשופטים ה': ב׳ אשה רעותה. במקרא גדולה כתוב בגליון ספר אחד ואשה עד כאן לשונו. והתרגום סייע לו אבל לא ראיתי כן לאחד מהספרים:
תרגום יונתן על ישעיהו ל״ג
ל״ד:תר״נ א׳ צאצאיה. אל"ף ראשונה בחטף סגול: ל״ד:תרנ״ב א׳ באשם. הבי"ת בקמץ חטוף והאל"ף בשוא נחה וכן ועלה באשו (יואל ב׳:כ׳) מכלול דף ר"ח ושרשים שרש באש: ל״ד:תרנ״ח א׳ ונהפכו. בסגול הה"א וקל הפ"א. שרשים: ל״ד:תר״ס א׳ וקפד. במקצת ספרים מלא וא"ו אחר הפ"א: ב׳ וינשוף. השי"ן בחולם בספרים מדוייקים וכן כתב רד"ק לא בשורק כמו שנמצא באיזה ספרים: ג׳ קו תהו. באו במפיק שלשה רפין קו תהו. שלו בה (יחזקאל כ״ג:מ״ב). ה' בם (תהלים סח): ל״ד:תרס״ה א׳ וקראו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך ויש ספרים שהקו"ף בחטף פתח ועין מה שכתוב בשופטים ה': ב׳ אשה רעותה. במקרא גדולה כתוב בגליון ספר אחד ואשה עד כאן לשונו. והתרגום סייע לו אבל לא ראיתי כן לאחד מהספרים:
מנחת שי על ישעיהו ל״ד
ל״ד:תר״נ א׳ צאצאיה. אל"ף ראשונה בחטף סגול: ל״ד:תרנ״ב א׳ באשם. הבי"ת בקמץ חטוף והאל"ף בשוא נחה וכן ועלה באשו (יואל ב׳:כ׳) מכלול דף ר"ח ושרשים שרש באש: ל״ד:תרנ״ח א׳ ונהפכו. בסגול הה"א וקל הפ"א. שרשים: ל״ד:תר״ס א׳ וקפד. במקצת ספרים מלא וא"ו אחר הפ"א: ב׳ וינשוף. השי"ן בחולם בספרים מדוייקים וכן כתב רד"ק לא בשורק כמו שנמצא באיזה ספרים: ג׳ קו תהו. באו במפיק שלשה רפין קו תהו. שלו בה (יחזקאל כ״ג:מ״ב). ה' בם (תהלים סח): ל״ד:תרס״ה א׳ וקראו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך ויש ספרים שהקו"ף בחטף פתח ועין מה שכתוב בשופטים ה': ב׳ אשה רעותה. במקרא גדולה כתוב בגליון ספר אחד ואשה עד כאן לשונו. והתרגום סייע לו אבל לא ראיתי כן לאחד מהספרים:
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5