{א} הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן: {ב} הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד: {ג} בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם: {ד} וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה: (ס) {ה} בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ: {ו} וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה: (ס) {ז} וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה: {ח} כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם: (פ) {ט} אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם: {י} כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם: {יא} כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה: {יב} אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ: {יג} וְהָיָה לָהֶם דְּבַר יְהוָה צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ: (פ) {יד} לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: {טו} כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה (שיט) שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי (עבר) יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ: (פ) {טז} לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ: {יז} וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ: (ס) {יח} וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס: {יט} מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה: {כ} כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס: {כא} כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ: {כב} וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ: (פ) {כג} הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי: {כד} הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ: {כה} הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ: {כו} וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ: {כז} כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט: {כח} לֶחֶם יוּדָק כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו לֹא יְדֻקֶּנּוּ: {כט} גַּם זֹאת מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת יָצָאָה הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה: (פ)
רש"י על ישעיה פרק-כח
{א} שכורי אפרים . שהיו משתכרין ביין טוב של מדינת פרוגיתא כדאמר מיא דדורמסקית וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים : וציץ נובל צבי תפארתו . ומצב מטע תפארתו יהיה ציץ הפרח שלו : נובל . הם תאינים המקולקלות כמו ששנינו בברכות על הנובלו' ופירשו רבותינו בשולי כמרא , וציץ נץ כדמתרגמינן ויצץ ציץ ואנץ נץ אשר נטועים : על ראש גיא שמנים . היא כנרת שפירותיה מתוקים ושם הם הולמים עצמן ביין : הלומי יין . כתושי חמר , ויש עוד לפתור צבי תפארתו אשר על וגו' צבי התפארת שעל ראש עשרת השבטים המשוחין בגאות ראשי שמנים כמו שנאמר ( עמוס ו ) ראשית שמנים ימשחו , גיא ל' גאוה כמו ( לעיל טו ) מואב גיא מאד ( ואותו הציץ כציצת נובל תהיה ) : הלומי יין . כך קוראן על שם שכרותן שנאמר בהם ( עמוס ו ) השותים במזרקי יין : {ב} הנה . יש רוח חזק ואמיץ לה' שהוא כזרם ברד ושער קטב מרירי : הניח לארץ ביד . יניחהו על ארצם בידו החזקה ויפיל הנובלות מן התאנים : {ד} כבכורה בטרם קיץ . כבישול' של תאנת ציץ נובל : בטרם קיץ . עת בישול שאר התאנים אשר מתוך שהיא בכורה קופץ עליה ובולעה בעודה בכפו כך וישקוד על הרעה ויביאה עלינו ( דניאל ט' ) : {ה} ביום ההוא . כהתם הפושעים : יהיה ה' צבאות לעטרת צבי . לצדיקים הנשארים בה : {ו} ולרוח משפט . יהיה הקב"ה להורות משפט : ליושב על המשפט ולגבורה . יהיה לאותן שהם משיבי מלחמ' מלחמתה של תורה : {ז} וגם אלה . יושבי משפט ומשיבי מלחמה שבדור הזה כלומר טובים וחשובים שבהן ביין שגו כי עתה אין טוב בהם : שגו ברואה . הלעיגו בדברי הנביאים וי"ת במאכל מעדנים שראוהו עונג להם : פקו פליליה . הכשילו המשפט : פקו . לשון פיק ברכים ( נחום ב' ) פוקה ( שמואל א' כ"ה ) : {ח} כי כל שולחנות . שלהם של זבחי מתי' הם שהם כקיא צואה : בלי מקום . אין הדעת סובלתן : {ט} את מי יורה דעה . שמא לתינוקות שאין יודעין להבין כי הגדולים פנו לדרך רעה : גמולי מחלב . בדולי מחלב : עתיקי משדים . לשון ויעתק משם ( בראשי' יב ) , ד"א בדולי' מן התורה שנקראת חלב ועתיקי משדים מוסרים מלפני ת"ח : {י} כי צו לצו צו לצו . נביא מצוה להם מאת הקב"ה והם יש להם צו של עכו"ם כנגד צו זה וחוזר הנביא ומוכיחם והם תמיד אומרים יש לנו צו לצו שלנו חשוב משלך : קו לקו . יש להם קו משקולת משפטי רשע כנגד קו הצדק : זעיר שם . הנביא אומר להם עוד מעט תבוא עליכם רעה והם אומרים זעיר שם ימהר יחישה מעשהו לימים מועטין : {יא} בלעגי שפה . וכן כל לשון לעגים וכן ( לקמן לב ) עלגים שניהם לשון הפוך שאינו מיושר להשמע : ידבר אל העם הזה . כל המדבר אליהם דבר נבואה ותוכחה דומה להם ללשון נלעג שאין יכולין להבין בו : {יב} אשר אמר . הנביא להם זאת המנוחה להיותכם בשלוה הניחו לעיף שלא תגזלוהו זאת תהיה לכם המרגעה : {יג} והיה להם דבר ה' וגו' . כמדתה ימדוד להם יגזור שדברו עליהם צו של אומות המשתעבדים בם על צו פקודה על פקודה עבודה על עבודה קו של פורענות כנגד קו של עבירות שבידם קו לקו תקוה חילוף תקוה יקוו לאור והנה חשך : זעיר שם זעיר שם . לימים מועטים תבא עליהם והם יתמעטו שם בארץ אויביהם : {יד} משלי העם הזה . האומרים לצון בל' משל כגון : {טו} כרתנו ברית את מות . שלא יבא עלינו : עשינו חוזה . גבול שלא יעברנהו וכן מחוז חפצם ( תהלים קז ) וכן מחזה אל מחזה ( מלכים א ז' ) כולם ל' גבול הם וחיצונו של דבר אשומיי"ר בלע"ז : שוט שוטף . מכה המתהלכת בארץ : לא יבואנו . לא יבא עלינו : שמנו כזב . שמנו ע"א : מחסנו . מחסה שלנו : ובשקר נסתרנו . בע"א בטחנו להסתירנו : {טז} הנני יסד . ל' עבר הוא כמו ( מגלה א ) יסד המלך וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר : ( בציון אבן . כבר ) נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן ל' מבצר וחוזק כמו ( לקמן לב ) עופל ובחן וכמו הקימו בחוניו ( לעיל כג ) : מוסד מוסד . הראשון פתח לפי שהוא דבוק מוסד של מוסד ( מוסד ) שהוא מוסד גמור : המאמין לא יחיש . המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא : {יז} ושמתי משפט לקו . לפני בא אותו מלך אביא עליכם גזרות להתם הפושעים שבכם ושמתי משפט יסוריו להיות לקו כלומר אשים קו מדת יסורין להביא עליכם ואת צדקה אשים שתהא משקולת המיישרת בנין הבונין בחומות כלומר שתהא צדקה מהלכת לפניהם ומיישרת דרכיהם שיכלו הפושעים ונותרו הצדיקים : ויעה ברד מחסה כזב . אותו כיסוי שאמרתם כי שמנו כזב מחסנו יבא ברד ויטאטאנו ויעה לשון טיאוט כמו ( מ"א ו ) את היעים שגורפין בהם אפר הכירות : וסתר . שאמרתם עליו ובשקר נסתרנו המים ישטפוהו כלומר אביא המון ( אומו' ) שישברו מצבותיה' ופסיליהם ולשון משפט האמור כאן יושטיצ"א בלע"ז : {יח} וכופר בריתכם את מות . ויתבטל הברית אשר אמרתם כרתנו ברית את מות כל כפרה לשון קנוח סילוק דבר וכן ( בראשית לב ) אכפרה פניו : וחזותכם . אשר אמרתם עם שאול עשינו חוזה : שוט שוטף . אשר אמרת' לא יבואנו והייתם לו למרמס : {יט} בבקר בבקר . כלו' תדיר תדיר אביא עליכם גזירות : והיה רק זועה הבין שמועה . זועה לכל השומעים להבין שמועות פורענו' הקשות שאביא עליכם כל השומעים יזועו : {כ} כי קצר המצע מהשתרע . כי אביא עליכם שונא דוחק אתכם אשר לא תוכלו להספיק עבודתו כשיציע מצעו עליכם יקצר לו מהשתרע השוכב עליו : מהשתרע . מהשתטח להאריך איבריו אישטנדליי"ר בלע"ז : והמסכה צרה . הנסיך שימשול עליכם יהיה מקומכם דחוק לו בהתכנסו לתוכו , ורבותינו דרשוהו על עכו"ם שהכניס מנשה להיכל קצר המצע הזה מהשתרע מהשתרר עליו שני רעים ואני פרשתיו לפי פשוטו ובדרך זה ת"י ואף מדרש רבותינו יש לישבו על אופן הדבור כלומר למה אני מביא עליכם פורענות זו לפי שקצר המצע מהשתרע אני לבדי עליו שנאמר ( מ"א ח ) הנה השמים לא יכלכלוך וכל שכן בהכניסכם מסכה עמי כביכול צר לנו המקום : {כא} כי כהר פרצים . ת"י ארי כמא דזעו טוריא כד אתגלי יקרא דה' ביומי עוזיה מלכא וכניסין דעביד ליהושע במישר גבעון וכו' כן יתגלי לאתפרעא מדעבדין וכו' : זר מעשהו . ידמה לכם לזר כי יבוא עליכם פורענות קשה : לעבוד עבודתו . לעשות מלאכתו כמו עבודת האדמה לבורי"ר בלע"ז : {כב} ועתה אל תתלוצצו . לאחר כרתנו ברית את מות : מוסריכם . יסורין : {כד} הכל היום . לשון תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח : יחרוש . מי שחורש לזרוע וכי החורש כדי לזרע לעולמים חורש א"כ מה יועיל אף הנביאים מוכיחים אתכם להחזירכם למוטב הלעולמים יוכיחו ולא יועילו : יפתח וישדד אדמתו . וכי לעולם לא יזרע אלא תמיד יפתח את האדמ' באתים ובכלי מחרישה , וישדד לשון עבודת שדה יפתח וישדד בתחלה הוא עושה תלמים רחבים וסוף הוא עושה תלמים קטנים במדרש ר' תנחומא : {כה} הלוא . כן דרך החורש כיון שחורש משוה פני האדמה ואח"כ זורע : והפיץ קצח . אם קצח בא לזרוע זורעה בתפוצה ואם כמון בא לזרוע זורעו בזריקה קצח מין אוכל הוא : ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו . ואם תבואה בא לזרוע כך הוא מנהגו זורע החטין באמצע החרישה , והשעורה זורע סביב להם להם והכוסמין זורעה על גבולי השד' ומצריו שורה לשון שורה זורע באמצ' ונמצא' שורה על השעורין והכוסמין : {כו} ויסרו למשפט וגו' . אף מי שאלהיו יורנו לא לנצח ישלח נביאים להוכיחו אחרי שאינו שומע לתוכחה הוא ייסרנו במשפטי יסורין כדי שתועיל עמל תוכחתו שהוכיח כזה שמשוה פני הארץ לזרוע כדי שתצלח עמל חרישתו שחרש : {כז} בחרוץ . הוא עץ עשוי חריצי' חריצים ושמו מורג ומחתך בו הקשין להיות תבן : כי לא בחרוץ יודש קצח . לפי שזרעו נוח לצאת מתוך קשין שלו וכן על כמון לא יסבו אופן עגלה לדושו לפי כי קל הקצח לחובטה במט' והכמון בשבט : {כח} לחם יודק . ואת מי דקים בדברים קשין את הלחם של תבואה לפי שאינה נוחה ליחבט : כי לא לנצח אדוש ידושנו . הרי כי זה משמש בלשון אלא לא לנצח כותשין עליו לפי שלעולם לא יכתשו גרעיני הזרע להיות נדשין ליכתת ע"י החרוץ ואופן העגלה : והמם גלגל עגלתו ופרשיו . וכשמסבבין עליו אופני עגלה לדוקו ולדושו אפי' הגלגל הומם ומשתבר וכן שאר כלי העגלה עמו המפרישים את התבואה מקשיה לא ידוקנו והחטי' אינם נידוקין להיות נטחנין . אדוש ידושנו . כמו עשה יעשה ( יחזקאל לא ) , צנף יצנף ( לעיל כב ) ואל"ף זו באה במקום ה"א כמו ואחרי כן אתחבר יהושפט ( דה"ב כ' ) כמו התחבר אף כאן הדוש ידושנו וכן חברו מנחם : {כט} גם זאת מעם וגו' . גם זאת כדרך דשי תבואה וחובטי קצח וכמון מעם הקב"ה יצא : הפליא עצה . להראותכם רמזים בדרך חידוש משל נפלא ומכוסה כי כאשר הכמון והקצח אינם מכבידין עליהם במדושה רבה לפי שהם נחבטין בקל כך אילו הייתם ממהרין לקבל מוסר לא היה מכביד עליכם גזירות ואתם קשים לקבל תוכחות כתבואה הקשה לדוש לכך יכביד עליכם הרבה ולא לנצח לכלייה יריב וידקה כאשר לא לנצח אדוש ידושנו ויכלו חיצי מכותיו ואתם לא תכלו דוגמת המימת הגלגל והעגלה והחטין לא ידוקו ואילו הייתם נוחים לכלות לא היה בודק אתכם ביסורין קשין כפשתני הזה כשהוא יודע שפשתנו יפה הוא מנקש עליה :
מלבי"ם על ישעיה פרק-כח
{ב} חזק ואמץ. דבר חזק ואמיץ, החוזק, מציין ההתגברות בשעתו. והאמוץ מציין קיום הכח ההוא והתמדתו, וסדרו תמיד חזק ואמיץ, ע"ל (ל"ה ג'). שער קטב, רוח סערה כורתת וקוטפת הכל, ושטפים, נקראו המים בעת שישאו כל אשר יפגשו בלכתן : {ג} תרמסנה, עטרת. שם המין, וע"כ בא ברבים, וכן תקראנה מלחמה (שמות א') : {ז} שגו תעו. תעה יותר משגה, וכן שכר מיין. בראה שם ע"מ יורה ומלקוש. פליליה, המשפט וההוראה : {ח} קיא צאה. כמו ראובן שמעון : {ט} יורה דעה, הכהן. שפתי כהן ישמרו דעת וכו'. יבין שמועה, הנביא. את אשר שמעתי מאת ה' צבאות הגדתי לכם : גמולי מחלב עתיקי משדים. הנעתק משד עדן אינו גמול מחלב, כי יתכלכל בחמאת בקר וחלב צאן, ולכן הוסיף עתיקי משדים, שהוא היונק : {י} צו. הראשון פעל, ולצו שם, וכן קו לקו : {יא} לעגי שפה. הוא המגמגם בלשונו מחסרון כלי המבטא, ולשון אחרת, כמו לשון רומי לאיש פרסי : {יב} המנוחה המרגעה. מנוחה לגוף ומרגעה לנפש. ומצאו מרגוע לנפשכם (ירמיה ו' טז). לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך (דברים כח סה), ר"ל לא מנוחה נפשיית ולא גופנית, וע"ל (לד יד) : {יג} וכשלו ונוקשו. עיין למעלה ח' טז : {טו} חזה. אות לראות ולחזות בו, כזב, שקר. דבר ששקרו יוכל להתברר תיכף נקרא שקר, ואם א"א לבררו עתה רק אחרי כן נקרא כזב. ויצוייר שקר בערך המגיד וכזב בערך השומע, שאינו יכול לברר שקרו מיד, ואז באו ב' הלשונות. (מיכה ב' יא) ושקר כזב, יפיח כזבים עד שקר (משלי ו' יט). ומסתר גדול ממחסה כנ"ל (ד' וי"ו) : {טז} יסד. עבר, כי היסוד שהוא המלך חזקיהו כבר הונח, והמאמין לא יחיש, כי הבנין בכללו לא היה תיכף, עד שנת ט"ו לחזקיהו. בחן, לשון חוזק : {יז} קו משקלת. הקו, יהיה גם בארך ורוחב. והמשקלת, רק על שיוי החומה בגובה, וכיוצא בו (מ"ב, כא יג) ושם בארתי, וההבדל בין משפט וצדקה (למעלה א' כז). ויעה, ענין טאטוא. (יח) וכפר. יתבטל, לא תדעו כפרה (לק' מז יא) : {יט} זועה. רעדה. ולא זע ממנו (אסתר ה' ט'). הבין, מקור, למען הבין שמועה, הנבואה, כמו ואת מי יבין שמועה (ט) : {כ} מהשתרע. התפשטות האיברים. חרום או שרוע (ויקרא כא יח). והמסכה, הוא המכסה. ויגל ה' את מסך יהודה. (כא) זר נכריה. הזר הוא המוזר והמופרש מאיזה ענין מיוחד, כמו הישראל אצל אכילת תרומה וקדשים, ההדיוט אצל שמן המשחה. והנכרי הוא מארץ אחרת, ונרדפו זר ונכרי, ובאורם תמצא (לק' סא ה'. עובדיה א' יא. איכה ה' ב'. תהלות סט ט'. פא יו"ד. משלי ב' טז ה' יו"ד, כ. ז' ה', י" ט"ו. כ"ז ב'. איוב י"ט ט"ו) : מעשה עבדה. הבדלם מבואר. עבודה, מציין מעשה שיש עמו עמל ויגיעה רבה. ואצל השם, דבר טבעי בלתי מורגל נקרא מעשה זר, ודבר יוצא מן הטבע נס ומופת ופלא. נקרא עבודה נכריה, עבדה מצד שלא יעשהו ה' לולא צורך גדול. ונכריה, מצד שהוא בלתי מתקשר עם שלשלת סבות ומסובבי הטבע הנודעת אצלינו : {כג} קולי אמרתי. האמירה, במה שהיא מורכבת מהברות שונות, מפורשת יותר נגד הקול הפשוט, ומורה הקול, המשל. והאמירה, פתרונו. לכן תפס האזינו קולי הקשיבו אמרתי. כי הקשבה פחותה מהאזנה. וכן (בראשית ד' כג. לק' לב ט'), שמענה קולי האזנה אמרתי, כי האזנה פחותה משמיעה, כנ"ל (א' יו"ד), ואמר, האזינו שמעו, כי כן הסדר, מקשיב או מאזין קול המצלצל אח"כ נותן לבו לשמוע ולקבל או להבין כמו שבארתי בכ"מ שנרדפו פעלים האלה יחד. עיין פירוש התורה (דברים לב א') : {כד} (כד-כה) ישדד. קרוב לענין שדה, והבדל ג' הלשונות מבואר בפנים. ושורה, מענין שררה על שהוא באמצע : {כו} ויסרו למשפט. וחברו ויסרתיך למשפט (ירמיה ל' יא. מו כח) : {כז} חרוץ. וחברו מורג חרוץ, לקמן (מ"א טו) עץ עשוי חריצים לדשת התבואה. ואופן עגלה הוא יותר מחרוץ. והכמון נידש בקל מן הקצח, כי במטה יחבט קצח וכמון בשבט, ובזה הוסיף בכפל, לאמר, ואף כי שא"צ אופן עגלה, ואף כי שא"צ זה אל הכמון. וההבדל בין דש וחובט. למע' (כז יב). ומלת לא נמשך גם על אופן עגלה : {כח} יודק. ידוש עם ידוק אינם נרדפים, כי ההדקה הוא לעשותו קמח. ולכן לא השכילו המבארים פה. ואל"פ אדוש במקום ה' המקור : {כט} עצה תושיה. העצה אצל ה', תורה התכלית הנרצה אליו (למעלה יד כו). ותושיה שרשו יש ונמצא. וזולת מ"ש בפנים י"ל השם מפליא עצתו בבחירת התכלית היותר טובה בין כל התכליתים האפשריות, גם לא יצויר יחסרו לו האמצעיים להשגתו, כי הגדיל היש והמציאות, עד שכל האמצעיים מוכנים לפניו להוציא כלי למעשהו :
חומת אנך על ישעיה כ״ח
כ״ח:שצ״ט א׳ הוי עטרת גאות שכורי אפרים. אפשר לרמוז דכתיב אהיה אשר אהיה ואמרו רז"ל אהיה עמם בצרה זו אהיה עמם בצרה אחרת. ועל רוב פשעם בגאותם דהוי כעע"ז במקום שיגין עליהם שם אהיה. הוי להם כי הוי כמספר אהיה. עטרת גאות גימטריא תורה עם הכולל לילי"ת עם הכולל כי על ידי הגאוה התורה נסתלקה מהם ושלטה עליהם הסט"א שהיא הפ' עצמה: כ״ח:ת״ג א׳ לעטרת צבי ולצפירת תפארה וכו'. אמרו פ"ק דמגילה לשאר עמו דמשים עצמו כשריים ולגבורה שמתגבר על יצרו משיבי מלחמה השערה שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. ואפשר לרמוז ביום ההוא יהיה ה"צ לעטרת צבי רמז שתשרה השכינה ולצפירת תפארה בחינת אור מקיף המסבב לצדיק לשאר עמו לענוים ולרוח משפט ליושב על המשפט כדכתיב והיה ה' עם השופט דישפיע עליו רוח חכמה לכוין אל האמת וז"ש ולרוח משפט רוח נכון יחדש ליושב על המשפט. ולגבורה שמתגבר על יצרו דמי שהוא עניו אין סט"א שולט בו ויכול להתגבר על יצרו כמשז"ל. ועוד משיבי מלחמה וכו' כמ"ש התוספ' פ"ג דסוטה דסתם ת"ח גדול מהרהר בתורה תדיר ואינו חוטא וז"ש משיבי מלחמה דחוזר על לימודו ומשיב מה שלמד ועי"כ נמצא הוא עוסק בתורה תדיר ואינו חוטא כמדובר: כ״ח:ת״ה א׳ וגם אלה ביין שגו. אפשר ביין שגו בתורה שנמשלה ליין שגו שלא למדו. ובשכר תעו כי על ידי שלא למדו נפלו ברשת היצה"ר ונשתכרו וסברו שהם אנוסים מהיצה"ר כמו שסבר איוב כמ"ש פ"ק דבתרא ולא צדקו כמ"ש שם דהי"ל ללמוד והתורה מצלת מהיצה"ר. כהן ונביא שגו בשכר אפשר דהיו לומדים ואינם מחשיבים התורה על דרך שכתב הר"ן במ"ש שלא ברכו בתורה תחילה ועי"כ התורה אינה מצלת מהיצה"ר אדרבא לימוד זה מוסיף כח היצה"ר להחטיא יותר וז"ש כהן ונביא שלמדו שגו בשכר היצה"ר. נבלעו מן היין מסיבת התורה שלמדו שלא היו מחשיבים אותה וזה הלימוד מקלקל וזהו נבלעו מן היין תעו בשכר היצה"ר: ב׳ שגו ברואה פקו פליליה. אפשר כי טענת היצה"ר כי טובות העה"ז נראים לעין מה שאין כן מה שאומר היצה"ט משכר העה"ב הוא נעלם ופירש הרב כלי יקר שזש"ה ותרא האשה ראתה דברי הנחש וישרו בעיניה טענותיו כי טוב העץ למאכל וכו' כי תאוות העה"ז עין בעין יראו לאפוקי שכר העה"ב אין רואה עכ"ד וז"ש שגו ברואה הלכו אחרי מראית העין רואה תאוות העה"ז דמקרבא הנאתייהו והיינו שגו ברואה טעו בראיה החוש"ה אל העי"ן ולזה פקו פליליה פקפקו במשפטי התורה ודברי סופרים: כ״ח:ת״ו א׳ כי כל שלחנות מלאו קיא וכו'. תנן פ"ג דאבות ר' שמעון אומר ג' שאכלו על שלחן א' ולא אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים שנאמר כי כל שלחנות וכו' ואפשר לרמוז במ"ש בספר הגן דק' ברכות וי"א ברוך שיש בנסח ברוך שאמר הם קי"א והם כנגד קי"א פסוקים שבפרשת ויקרא כי כל המברך כהוגן כאלו הקריב קרבנות אשר בפ' ויקרא עכ"ד וכפ"ז אפשר דהשלחן דומה למזבח ואם אמרו עליו דברי תורה הוי כמקריב קרבנות שבפ' ויקרא שיש קי"א פסוקים. ואם לא אמרו נהפך לקי"א ודוק:
מצודות ציון על ישעיה פרק-כח
{א} הוי . ענין קריאה לצער : וציץ . כעין פרח : נובל . ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול ( תהלים א ) : צבי . ענין הדר כמו וצבי עדיו ( יחזקאל ז ) : גיא . עמק : ' הלומי . ענין הכאה וכתישה כמו הלמוני בל ידעתי ( משלי כג ) : {ב} כזרם . ענין שטף הבא בחוזק רב וכן כזרם קיר ( לעיל כה ) : שער . רוח סערה והכ"ף של כזרם משמשת בשתים כאלו אמר כשער : קטב . ענין כריתה כמו אהי קטבך שאול ( הושע יג ) : כבירים . חזקים או מרובים : שוטפים . נמשכים והולכים במרוצה : הניח . כמו יניח עבר במקום עתיד : ביד . ר"ל בכח ע"ש שהכח הוא ביד : {ג} תרמסנה . ענין דריכה : {ד} ציצת . מלשון ציץ : כבכורה . מלשון בכור ור"ל הנגמר והנתבשל ראשון וכן בכורי ענבים ( במדבר יג ) : קיץ . הוא זמן בישול התאנים וכן והלחם והקיץ ( ש"ב טו ) : בכפו . ענינו ענף כמו וכפתו לא רעננה ( איוב טו ) : {ה} ולצפירת . כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה ( כלים פי"ו ) ור"ל הסבוב שעושים לקופה : {ו} ולרוח . ענין התעוררות וכן ותהי על יפתח רוח ה' ( שופטים יא ) : {ז} שגו . מל' שגגה ומשגה : ובשכר . יין ישן : תעו . מי שהוא מבולבל בדעתו ואינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך שאינו יודע להיכן ילך : נבלעו . ענין השחתה כמו ובלע בהר הזה ( לעיל כה ) : פקו . ענין הכשלה כמו ופיק ברכים ( נחום ב ) : פליליה . ענין משפט כמו ופללו אלהים ( ש"א ב ) : {ח} קיא . הוא המאכל החוזר מן הגוף דרך הפה : צואה . כמו וצואה והיא צואת הגוף : {ט} יורה . ענין למוד כמו ולהורות נתן בלבו ( שמות לה ) : גמולי מחלב . כן נקרא התינוק הנפרש מקרוב מן ההנקה כמו ויגדל הילד ויגמל ( בראשית כא ) : עתיקי . מל' העתק והסרה וכן ויעתק משם ההרה ( שם יב ) : {י} צו לצו . מל' צואה : קו לקו . ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן וקו ינטה ( זכריה א ) : זעיר . מעט כמו כתר לי זעיר ( איוב לו ) : שם . ר"ל במקום הידוע המוכן ללמוד שמה וכן על כל המעשה שם ( קהלת ג ) ופי' במקום המוכן אל הדבר : {יא} בלעגי . המדבר בהפך תכונות הדבר שאין נוח להבין קרוי נלעג בל' המקרא כמו נלעג לשון אין בינה ( לקמן לג ) : {יב} המרגעה . ענין מנוחה כמו הלוך להרגיעו ישראל ( ירמיה לא ) : אבוא . ענין רצון וחפץ כמו לא אבה יבמי ( דברים כה ) והאל"ף נוספת וכן ההלכוא אתו ( יהושע י ) : {יד} לצון . מל' לץ : מושלי . מל' ממשלה : שאול . הוא בור הקבר : חוזה . ענין גבול כמו מחוז חפצם ( תהלים קז ) : {טו} שוט . שבט המכה כמו שוט לסוס ( משלי כז ) : שוטף . ענינו מהירות ההליכה והושאל מל' נחל השוטף : {טז} בוחן . ענין מבצר חזק כמו הקימו בחוניו ( לעיל כג ) : פנת . מל' פנה וזויות : יקרת . מל' יקר וחשוב : מוסד . מל' יסוד : יחיש . ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו ( לעיל ה ) : {יז} לקו . ענינו חבל המדה : ויעה . ענין כבוד וטאטא והוא מל' ואת היעים ( שמות לח ) שהם הכלים העשוים לכבד ולהסיר את הדשן : {יח} וכופר . ענין העברה ובטול וכן איש חכם יכפרנה ( משלי טז ) : וחזותכם . מל' מחוז וגבול : לא תקום . לא תתקיים : למרמס . ענין דריכה ברגל : {יט} מדי . כמו מתי וכן מדי דברי בו ( ירמיה לא ) : זועה . ענין רתת וחרדה כמו ביום שיזועו שומרי הבית ( קהלת יב ) : {כ} המצע . ענינו הכרים והכסתות ההושם תחת האדם בשכבו כמו ערש יצועי ( תהלים קלב ) : מהשתרע . ענין עודף ויתרון האורך כמו שרוע וקלוט ( ויקרא כב ) : והמסכה . מל' מסך ומסכה כמו והמסכה הנסוכה ( לעיל כה ) : צרה . דחוקה : כהתכנס . ענין אסיפה כמו נדחי ישראל יכנס ( תהלים קמז ) : {כא} ירגז . מל' רוגז וכעס : ולעבוד עבודתו . תרגום של מעשה הוא עובדא : {כב} תתלוצצו . מל' לץ : מוסריכם . מל' יסורים : כלה . מל' כליון : ונחרצה . ענין כריתה כמו נחרצת שוממות ( דניאל ט ) : {כד} יפתח . מל' פתיחה : וישדד . ענין כתישת רגבי העפר וכן אם ישדד עמקים אחריך ( איוב לט ) ויתכן שהוא מל' שדה ר"ל יתקן השדה : {כה} אם . כאשר כמו ואם יהיה היובל ( במדבר לו ) : שוה . ר"ל דומה בכל המקומות שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה : והפיץ . ענין פזור : קצח וכמון . הם מיני זרעונים : ושם . מל' שימה : שורה . ענין
מצודות דוד על ישעיה פרק-כח
{א} הוי . הנביא מתאונן על עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר"ל על מה שהיו מתכבדים בגאותם : וציץ נובל צבי תפארתו . הדר תפארתו היא עטרת הגאוה שזכר תכלה מהר כציץ השדה אשר במעט זמן יבול ויכמוש והוא כפל ענין במ"ש : אשר על ראש . חוזר על עטרת גאות לומר העטרה אשר על ראש בני אפרים שהיו מפנקים עצמם למשוח ראשם הרבה בשמן מבושם וכאלו היה הראש גיא מלא שמן : הלומי יין . אשר היו מוכים מהיין כי לפי רוב השכרות יפלו בארץ ויוכו על האבנים המושלכים על פני האדמה וכאילו היין הוא המכה : {ב} הנה חזק ואמיץ . הנה יש רוח חזק ואמיץ לה' שהוא כזרם ברד המשבר אילנות : שער קטב . כרוח סערה הכורת ומשחית : שוטפים . אשר המה שוטפים בחזקה : הניח לארץ ביד . זה הרוח יניח עטרת גאונם לארץ בחזקת היד ובכח רב : {ג} ברגלים תרמסנה . ברגלי האויב תרמסנה עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר"ל האויב ישפיל גאותם : {ד} והיתה וכו' . הדר תפארתו הדומה לציצת הנובל אשר היא לעטרה על ראש גיא שמנים : כבכורה . חוזר על והיתה האמור בתחלת המקרא לומר עטרת הגאוה תהיה כתאנה שנתבכרה בטרם יהיה הקיץ והוא עת בשול התאנים כולם : אשר יראה וכו' . אשר מיד כשיראה אותה הרואה יבלענה מיד כשהיא עדיין תלויה על הענף ואינו ממתין עד שיתלוש ואמר שכן ימהר האויב להשפיל גאותם : {ה} ביום ההוא . ביום מפלת מלכות אפרים : לעטרת צבי . ר"ל יתלו הכבוד בגאות ה' : ולצפירת תפארה . כפל הדבר במ"ש : לשאר עמו . הם יהודה ובנימין : {ו} ולרוח משפט . האל יהיה לרוח משפט למי שיושב על המשפט ר"ל יחונן דעת לחזקים לעשות משפט אמת : ולגבורה . הוא יהיה לגבורה לבני יהודה אשר שבו ממקום המלחמה להכנס אל שער העיר להשגב שמה ר"ל לא יצטרכו לגבורת מלחמה כי האל ילחם להם ויכה את האויב : {ז} וגם אלה . גם יהוד' ובנימין בעבור שכרו' היין שגו בדעתם ובעבור השכר תעו מדרך הישר : כהן . הוא המורה וכן נאמר כי שפתי כהן וכו' ותורה יבקשו מפיהו ( מלאכי ב ) : ונביא . הנביא השקר אשר העמידוהו להוכיח' וליישר דרכם : שגו בשכר . בעבור שתיית השכר שגו בדעת' : נבלעו . נשחתו מן השכרות : שגו ברואה . שגגו בדעתם בענין הראיה כדרך השכור שאין דעתו מסכמת לאמיתת הדבר הנראה : פקו פליליה . הכשילו את המשפט ולא דנוהו דין אמת : {ח} כי כל שלחנות . אשר הם מסובים עליהם : קיא צואה . הקאה ושלשול היציאה כדרך היין המביא הקאה ושלשול מלמטה : בלי מקום . אין מקום פנוי ונקי מאלה : {ט} את מי . הואיל והגדולים פונים אל השכרות א"כ למי ילמוד הנביא דעה ולמי יבין השמועה אשר שמע מאת ה' : גמולי מחלב . וכי ילמד לאלה שנגמלו מהנקת החלב : עתיקי . הנעתקים משדי אמן וכפל הדבר במ"ש : {י} כי צו לצו . מהתענג ומרוב כל המה רחוקים ממצות ה' עד שההכרח לעשות להם צוואה במצות ה' ר"ל לעשות עוד סייג וגדר למצות ה' ואל הצוואה והסייג הזה ההכרח לעשות עוד לה סייג וצוואה אחרת : קו לקו . ע"ש שקו המשקולת עשויה להשמר לבל יעקמו הבנין לזה קורא למשמרת בלשון קו ורצה לומר ההכרח לעשות להם משמרת למשמרת התורה ולעשות עוד משמרת למשמרת והענין כפול במ"ש : זעיר שם . ר"ל אף במקום המוכן ללמוד תורת ה' אין ללמד להם כי אם מעט מעט כי למשא יחשב להם : זעיר שם . הכפל יורה על הצמצום : {יא} כי בלעגי שפה . כי דברי הנביא בעיניהם כאלו ידבר אליהם בלעגי שפה ובלשון אחרת שאינם מכירים בו : {יב} אשר אמר אליהם . רצה לומר הלא לטובתם ידבר כי זהו הדבר אשר אמר אליהם הניחו לעיף ותש כח ואל תגזלו אותו ובזאת תמצאו מנוחה ומרגוע ועכ"ז אינם רוצים לשמוע עם שהדבר הוא לטובתם : {יג} והיה להם דבר ה' וכו' . ר"ל מאד נקל להם לעבור על דבר ה' כאלו לא היתה רק צוואה וסייג לצוואה אחרת ואף האחרת היתה רק צוואה וסייג למצות ה' שאין אדם נזהר כ"כ בשמירתה לפי שהיא צוואה רחוקה ממצות ה' : קו לקו . כאלו היתה רק משמרת למשמרת אחרת ואף האחרת רק משמרת למשמרת התורה שאין אדם סופנה כ"כ והענין כפול במ"ש : זעיר שם . ר"ל אף במקום שלמדוה נחשבת מעט ואף כי אותם שלא דרכו בנתיבותיה : זעיר שם . הכפל יורה ההמעטה : למען ילכו . בעבור זאת כשילכו וכפלו לפול אחור וישברו ויפלו בהמוקש וילכדו בה ר"ל יפלו בצרה ולא יוכלו להמלט : {יד} אנשי לצון . המלעיגים בדברי הנביא : מושלי . המושלים על העם אשר בירושלים : {טו} כי אמרתם . אשר אמרתם בלעג הנה כרתנו ברית עם המות שלא יבא עלינו קודם הזמן ולא נירא א"כ מהפחדת הנביא : עשינו חוזה . עשינו גבול שלא נבוא אל השאול קודם הזמן : שוט שוטף וכו' . כאשר יעבור מכה המתהלכת בארץ לא יבוא עלינו : כי שמנו כזב מחסנו . נחסה בצל הכזב כי נחכם לומר לפני המכה שלא צוה המקום לבוא עלינו והוא ענין לצנות : ובשקר נסתרנו . כפל הדבר במ"ש : {טז} לכן . הואיל ויש בכם אנשים מלעיגים בדברי הנבואה יבוא עת שיקבלו גמולם וכאשר מסיים והולך : הנני יסד . הנה אני הוא אשר מאז גזר ויסד להיות בציון מלך חזק כאבן ועל חזקיה יאמר : אבן בוחן . האבן הזה יהיה להם למבצר : פנת יקרת . יהיה כאבן יקר ההושם בפנת הבנין למען יהיה נראה מהעבר מזה ומהעבר מזה : מוסד מוסד . יהיה כהיסוד המיוחד שביסודות : המאמין לא יחיש . לפי שרובם לא היו מאמינים בדברי הנביא בימי אחז לכן אמר המאמין לדברי לא ימהר לראות הדבר ר"ל לא יחשוב בלבבו שעתה תהיה הדבר כי לא תהיה עד לאחר זמן : {יז} ושמתי משפט לקו . אז אשוב גמול המפעל ואשים משפט יסורים להרשעים הללו כפי קו חטאם ר"ל כדבר הנמדד בקו לא פחות ולא יותר : וצדקה למשקלת . ואל הצדיקים אעשה צדקה כפי משקל צדקתם כי בימי חזקיה יכבוש סנחריב ערי הבצורות ביהודה ויהרוג הרשעים והצדיקים יותרו ויקבלו הטובה : ויעה ברד . כלפי שאמרו כי שמנו כזב מחסנו אמר שהברד יכבד ויטאטא את המחסה הכזב ר"ל סנחריב המכה לא יפנה אל דברי הכזב : וסתר . כלפי שאמרו ובשקר נסתרנו אמר שהמים ישטפו את מסתור השקר ר"ל סנחריב לא יפנה אל השקר וכפל הדבר במ"ש : {יח} וכפר וגו' . כלפי שאמרו כרתנו ברית את מות אמר אז יוסר הברית ויבוטל כי בוא יבוא עליכם : וחזותכם וגו' . כלפי שאמרו ועם שאול עשינו חוזה אמר אז לא תקום הגבול שעשיתם עם השאול כי כן תבואו אל השאול : שוט שוטף וגו' . כלפי שאמרו שוט וגו' לא יבואנו אמר כאשר יעבור המכה המתהלכת תהיו לו למרמס כי עליכם יבוא וירמוס אתכם : {יט} מדי עברו . מתי שיעבור שוט השוטף יקח אתכם אליו : כי בבקר . בכל בוקר יעבור עליכם ואח"ז יתמיד לבוא ביום ובלילה : והיה וגו' . מי שיתן לב להבין שמועת הפורעניות לא ישקוט לבבו רק יהיה מלא מרתת וחרדה : {כ} כי קצר וגו' . המצע אשר ישכב עליו יהיה קצר להשתטח עליו ולהאריך עצמו בפשוט הרגלים ר"ל ארצם תהיה צרה מהכיל התפשטות מרבית חיל האויב הבא : והמסכה צרה כהתכנס . המסכה תהיה צרה לו כאשר יתכנס להתאסף תחתיה עם כל איבריו והוא כפל ענין במ"ש ויורה על הפלגת הדבר שיהיה רב מחנהו וכמ"ש והיה מטות כנפיו מלא רוחב ארצך ( לעיל ח' ) : {כא} כי כהר פרצים . כמו בעת מלחמת דוד בפלשתים בבעל פרצים העומדת בהר כמ"ש ויעל בבעל פרצים ( דה"א י"ד ) ושם נשמדו הפלשתים פתאום ואמר כן יקום ה' להשמידם פתאום מעל פני האדמה : כעמק בגבעון . כמו בעת מלחמות יהושע בהאמורי בהעמק אשר בגבעון אשר מן השמים נלחמו עמהם כמ"ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו' ( יהושע י' ) כמו כן ירגז ה' עליהם וילחם בם : לעשות מעשהו . להפרע מהם : זר מעשהו . המעשה תהיה זרה ר"ל דבר שלא עשה עמהם מתמול שלשום : ולעבוד וגו' . הוא כפל ענין במ"ש כי עבודה היא כמו מעשה ונכריה הוא כמו זר ופתרון אחד להם : {כב} אל תתלוצצו . לומר דרך לעג כרתנו ברית את מות וגו' : פן יחזקו מוסריכם . פן יתחזקו היסורים המוכנים לכם : כי כלה וגו' . מאת ה' שמעתי שיבוא כליון וכריתה על כל הארץ לכן אל תתלוצצו : {כג} האזינו . הטו אוזן ושמעו קול דברי : הקשיבו וגו' . כפל הדבר במ"ש : {כד} הכל היום . פתח במשל ואמר וכי כל היום יחרוש החורש לתקן השדה לזריעה : יפתח . מוסב על הכל היום לומר וכי כל היום יפתח האדמה בכלי המחרישה ויכתש רגבי העפר : {כה} הלא אם שוה פניה . הלא כאשר משוה פני האדמה מניח עבודתם ועוסק בזריעה : והפיץ קצח . כשבא לזרוע קצח זורעה בהפצה ואם בא לזרוע כמון זורעה בזריקה כל מין כדרכו : ושם חטה שורה . החטים משים בשורה ר"ל באמצעית השדה במדה הראוי לו לא יוסיף ולא יגרע : ושעורה נסמן . השעורה יזרע סביבות החטים כמו המסמן דבר מה : וכסמת גבולתו . הכוסמין זורע על גבולי השדה ומצריו כל מין במקום הראוי לו והנמשל הוא לומר כמו שאין דרך החורש לחרוש כל היום כי אחר שמשוה פני האדמה יזרע בה כל מין כדרכו ובמקום הראוי כן אין תועלת בתוכחת הנביא לבד כי מהראוי שאחר שישמעו דברי הנביא יתקנו מעשיהם ולשוב בתשובה כפי הראוי לכ"א לפי חטאו אשר יחטא ואשם : {כו} ויסרו למשפט . עוד מדבר במשל ואומר הנה כאשר תגדל התבואה והזרעונים שרוצה להפריש מהם הפסולת והקשין הנה דרכו להכות ולחבוט כל מין ומין במשפט הראוי כאשר למדו אלהיו ונתן חכמה בלבו לדעת משפט כל מין ומין : {כז} כי לא בחרוץ . ר"ל כי לא דישת כל המינין שוה אולם יש הפרש בין מין למין כי הקצח לא יודש בחרוץ לפי שהוא נוח וקל להפרש מהקשין ואין מהצורך לדושו בחרוץ : ואופן עגלה על כמון יוסב . מלת לא האמור בתחילת הפסוק משמשת בשתים כאלו אמר על כמון לא יוסב ר"ל אין מהצורך לסבב אופן עגלה על כמון להפרישו מהקשין כי גם נוח להיפרש בדבר קל : כי במטה . אלא במטה יחבט קצח , וכמון יחבט בשבט כי גם באלה נפרשים מן הקשין : {כח} לחם יודק . התבואה שעושים ממנו הלחם שאינו נוח להיפרש מהקשין בדבר קל לכן הוא נידש בחרוץ ובאופן עגלה לכתת את התבן דק דק עד שיתגלה הגרעין : כי לא לנצח . אלא לא לזמן מרובה ידוש בהם את התבואה רק לפי צורך הפרשת הגרעין מהקשין : והמם גלגל עגלתו . ר"ל כי אם יעשה זה זמן רב אז אופן העגלה יכתת וישבר אף את הזרע : ופרשיו לא ידקנו . ר"ל וכן החרוץ לא יעבור זמן רב על התבואה בכדי שלא יהיו שיני החרוץ מכתתים את הזרע דק דק והנמשל הוא לומר שכמו שאין דרך הדש לדוש קצח וכמון בחרוץ ובאופן לפי שנוחים המה להיפרש מהקשין ודי להם בדבר קל כן אלו הייתם נוחים לקבל מוסר במעט רמז משפט יסורים לא היה המקום מכביד היסורים עליכם אבל הואיל ולא כן הוא מהצורך להכביד היסורים למען תוסרו כתבואה הזה שאינו נוח להיפרש מהקשין אשר מהצורך לדושו בחרוץ ואופן ואולם לא לנצח יריב ולא יעשה כליה כתבואה זה שאינו נידש זמן מרובה שלא להפסיד הזרע : {כט} גם זאת וכו' . כאומר עם שאמרתי שמעו קולי דעו שמהשם נאמר לי המשל הזה ולא מלבי אמרתי : הפליא עצה . בזה המשל הראה עצה נפלאה : הגדיל תושיה . הראה חכמה גדולה ומוסר נפלא :
מנחת שי על ישעיהו כ״ט
כ״ט:תקמ״ג א׳ והיה כאוב. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד: כ״ט:תקמ״ד א׳ כאבק. הכ"ף בשוא והאל"ף בקמץ בספרים שלפנינו וכתב רד"ק בשרשים שכן הוא ברוב הספרים ונמצא במקצתן הכ"ף בפתח והאל"ף בחטף פתח: כ״ט:תקמ״ו א׳ ומצדתה. בחולם: ב׳ והמציקים. במקצת דפוסים ישינים הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן מצאתי בנסחא כ"י ובשאר ספרים המ"ם דגושה והה"א בלא מאריך: כ״ט:תקמ״ח א׳ השתעשעו. בס"א העי"ן בשוא ובשאר ספרים בפתח: ב׳ שכרו ולא יין. לדעת רובי המפרשים הוא עבר וכן במקצת ספרים השי"ן במאריך. אך מפירוש רש"י נראה שהוא צוי לדעתו בפלס חרבו מאד (ירמיהו ב׳:י״ב) וכן בכמה ספרים השי"ן בלא מאריך: כ״ט:תק״נ א׳ אל יודע הספר. ספר ק': כ״ט:תקנ״ב א׳ נגש. בספרים מדוייקים בשי"ן ימנית וכן פירש ן' נאנח והאברבנאל ףוהוא אחד מן ד' בשי"ן ימנית וסימנהון במסרא רבתא ורד"ק כתב שכן כתבו ר' יונה וכן במקצת הספרים והמסורת נית כוותיה בספרא והם בשי"ן שמאליה הנה אתר כמוהו נגש והוא נענה ועוד מסורת אחר נגש ונגש ד' בסי"ן וסימן ואיש ישראל. וחברו שמואל א' י"ג ירהבו (ישעיהו ג׳:ה׳) נענה רשם נד. אם כן יען כי נגש בשי"ן ובמקצת הספרים נמצא יען כי נגש בסי"ן וכן דעת המתרגם ורש"י ון' עזרא ועיין שקלא וטריא שבמקרא גדולה בישעיה נ"ב: כ״ט:תקנ״ג א׳ יוסף. בחירק וחסר יו"ד לפי המסורת שבמקרא גדולה על פסוק זה: כ״ט:תקנ״ה א׳ הפככם. הה"א בפתח בכל ספרים מדוייקים כ"י וום ברוב הדפוסים: כ״ט:תקס״ב א׳ כי בראותו. במקצת ספרים חסר וא"ו בתר א':
תרגום יונתן על ישעיהו כ״ח
כ״ט:תקמ״ג א׳ והיה כאוב. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד: כ״ט:תקמ״ד א׳ כאבק. הכ"ף בשוא והאל"ף בקמץ בספרים שלפנינו וכתב רד"ק בשרשים שכן הוא ברוב הספרים ונמצא במקצתן הכ"ף בפתח והאל"ף בחטף פתח: כ״ט:תקמ״ו א׳ ומצדתה. בחולם: ב׳ והמציקים. במקצת דפוסים ישינים הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן מצאתי בנסחא כ"י ובשאר ספרים המ"ם דגושה והה"א בלא מאריך: כ״ט:תקמ״ח א׳ השתעשעו. בס"א העי"ן בשוא ובשאר ספרים בפתח: ב׳ שכרו ולא יין. לדעת רובי המפרשים הוא עבר וכן במקצת ספרים השי"ן במאריך. אך מפירוש רש"י נראה שהוא צוי לדעתו בפלס חרבו מאד (ירמיהו ב׳:י״ב) וכן בכמה ספרים השי"ן בלא מאריך: כ״ט:תק״נ א׳ אל יודע הספר. ספר ק': כ״ט:תקנ״ב א׳ נגש. בספרים מדוייקים בשי"ן ימנית וכן פירש ן' נאנח והאברבנאל ףוהוא אחד מן ד' בשי"ן ימנית וסימנהון במסרא רבתא ורד"ק כתב שכן כתבו ר' יונה וכן במקצת הספרים והמסורת נית כוותיה בספרא והם בשי"ן שמאליה הנה אתר כמוהו נגש והוא נענה ועוד מסורת אחר נגש ונגש ד' בסי"ן וסימן ואיש ישראל. וחברו שמואל א' י"ג ירהבו (ישעיהו ג׳:ה׳) נענה רשם נד. אם כן יען כי נגש בשי"ן ובמקצת הספרים נמצא יען כי נגש בסי"ן וכן דעת המתרגם ורש"י ון' עזרא ועיין שקלא וטריא שבמקרא גדולה בישעיה נ"ב: כ״ט:תקנ״ג א׳ יוסף. בחירק וחסר יו"ד לפי המסורת שבמקרא גדולה על פסוק זה: כ״ט:תקנ״ה א׳ הפככם. הה"א בפתח בכל ספרים מדוייקים כ"י וום ברוב הדפוסים: כ״ט:תקס״ב א׳ כי בראותו. במקצת ספרים חסר וא"ו בתר א':
מנחת שי על ישעיהו כ״ט
כ״ט:תקמ״ג א׳ והיה כאוב. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד: כ״ט:תקמ״ד א׳ כאבק. הכ"ף בשוא והאל"ף בקמץ בספרים שלפנינו וכתב רד"ק בשרשים שכן הוא ברוב הספרים ונמצא במקצתן הכ"ף בפתח והאל"ף בחטף פתח: כ״ט:תקמ״ו א׳ ומצדתה. בחולם: ב׳ והמציקים. במקצת דפוסים ישינים הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן מצאתי בנסחא כ"י ובשאר ספרים המ"ם דגושה והה"א בלא מאריך: כ״ט:תקמ״ח א׳ השתעשעו. בס"א העי"ן בשוא ובשאר ספרים בפתח: ב׳ שכרו ולא יין. לדעת רובי המפרשים הוא עבר וכן במקצת ספרים השי"ן במאריך. אך מפירוש רש"י נראה שהוא צוי לדעתו בפלס חרבו מאד (ירמיהו ב׳:י״ב) וכן בכמה ספרים השי"ן בלא מאריך: כ״ט:תק״נ א׳ אל יודע הספר. ספר ק': כ״ט:תקנ״ב א׳ נגש. בספרים מדוייקים בשי"ן ימנית וכן פירש ן' נאנח והאברבנאל ףוהוא אחד מן ד' בשי"ן ימנית וסימנהון במסרא רבתא ורד"ק כתב שכן כתבו ר' יונה וכן במקצת הספרים והמסורת נית כוותיה בספרא והם בשי"ן שמאליה הנה אתר כמוהו נגש והוא נענה ועוד מסורת אחר נגש ונגש ד' בסי"ן וסימן ואיש ישראל. וחברו שמואל א' י"ג ירהבו (ישעיהו ג׳:ה׳) נענה רשם נד. אם כן יען כי נגש בשי"ן ובמקצת הספרים נמצא יען כי נגש בסי"ן וכן דעת המתרגם ורש"י ון' עזרא ועיין שקלא וטריא שבמקרא גדולה בישעיה נ"ב: כ״ט:תקנ״ג א׳ יוסף. בחירק וחסר יו"ד לפי המסורת שבמקרא גדולה על פסוק זה: כ״ט:תקנ״ה א׳ הפככם. הה"א בפתח בכל ספרים מדוייקים כ"י וום ברוב הדפוסים: כ״ט:תקס״ב א׳ כי בראותו. במקצת ספרים חסר וא"ו בתר א':
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5