יח. השבע רצון מה' – ה' שבע רצון ממנו

——–

וראיתי בספר "נתיבות שלום" המביא דבר נפלא, לְמה זוכה המסתפק במועט ושמח בחלקו אשר חננו ה', ומתרחק מקינאה וצרות עין, והן ברוחניות והן בגשמיות שמח הוא במה שחננו ה', והוא, שיזכה אחד כזה שהנהגת ה' עמו מידה כנגד מידה, והיינו כשם שהוא שבע רצון מהנהגת ה' עמו, ואף שהיה אולי חפץ במצב יותר טוב ממצבו עתה, מכל מקום שמח הוא בחלקו אשר חננו ה', כן יהא ה' שבע רצון ממנו, ואף שהיה הקב"ה מצפה ממנו ליותר מכפי שהשיג – מידה כנגד מידה יהא הבורא שבע רצון ממנו באשר הוא.

ואפשר על זה כיון המדרש (פ' "כי תשא" על פסוק "וחנותי את אשר אחון") המביא, דכשעלה משה רבנו למרום ראה עולמות של עונגים ושל שכר לצדיקים, שאל: אלו למי? אמרו לו: אלו למגדלי יתומים, וכשראה עוד עולמות של עונגים אחרים, שאל: אלו למי? אמרו לו: אלו לגומלי חסדים, וכן עוד, ולבסוף ראה עולמות אין סוף של עונגים גדולים ועצומים, שאל: אלו למי? אמרו לו: אלו הם אוצרות של "מתנת חינם", ולמי שאין לו משלו הקב"ה נותן לו מאוצר זה.

והוא תמוה, דהיאך יתכן לעתיד שיהנה האדם מאוצר מתנת חינם, והלא כל סיבת ביאת האדם לעולם היא כדי שלא יאכל "נהמא דכיסופא", ואם כן מה הרויחה הנפש כאשר תהנה לעתיד מאוצר של מתנת חינם.

ולהנזכר הדבר מבואר היטב, דאוצר מתנת חינם ניתן לאותו המסתפק ושבע רצון מהנהגת ה' עמו ואינו בא בטרוניא ובתלונות, ומצדיק דין שמים על כל הבא עליו, זהו שיזכה בדין להנות מאוצר מתנת חינם בצדק ובמשפט מדין "מידה כנגד מידה", שכמו כן יהא הבורא שבע רצון ממנו באשר הוא כאילו והוא מושלם, הרי שמצד אחד מקבל שכרו מושלם בחינם, כי סוף סוף לא השתלם בתורה ומצוות כראוי, אולם מאידך מגיע לו הדבר מדין מידה כנגד מידה, דכשם שהיה שבע רצון בהנהגת ה' עמו ואף שהיה חפץ ליותר, כן חפץ ה' בו בהיותו חסר כבהיותו מושלם.

ובאמת מה תקוותנו לזכות בדין מצד הדין, ומי יצדק בדין לפני בוראו, הלא כולנו זקוקים לחמלה ולמתנת חינם.

ואפילו משה רבנו כשהתחנן לה', ביקש מאוצר של מתנת חינם, ומי יצדק לפני בוראו? ואפילו על האבות הקדושים איתא במדרש שאם באים בדין לפני ה' אין עומדים בו.

הילכך – הנה לנו עצה נשגבה לזכות לאוצר הגדול של מתנת חינם בהיותנו מסתפקים ומלומדים להודות לה' על כל טובותיו עמנו, ולהיות אומנים במידה זו, לחפש תמיד את הטוב שחננו ה', ולהיות שבעי רצון באשר ינהגנו, ובכך יהא הוא שבע רצון מאתנו באשר אנחנו.

ובעצם כל שחיתות האנושות כולה סובבת על ציר זה של ליקוי במידה זו של הכרת הטוב, בנים קמים על הוריהם ואינם מרוצים, כי מצפים הם ליותר, וכן הורים לא מרוצים מבניהם כי מצפים המה ליותר, וכן פועלים ממעבידיהם ומעביד מפועליו, אשה מבעלה ובעל מאשתו וכיוצא, כל השחיתות שבמידות מקורה מכך שהאדם מלא בתרעומות, מאוכזב מחלקו, והכל מחמת שחושב הוא שמגיע לו יותר, לו היה חי אדם בהכרה ברורה שלא מגיע לו כלום, וכל מה שיש לו זהו מאוצר מתנת חינם, ומתוך החן והחסד והרחמים של הבורא, וכמו כן לוּ היה מתבונן בטוב שיש לו, ורואה בעין טובה ומבורכת את הטוב שנתן לו הבורא במתנת חינם, היה חי בשמחה תמיד, והיה מקויים בו: "איזהו עשיר השמח בחלקו".

והמהלך במידה זו, כל חייו שלווים ורגועים, ותמיד הוא מרוצה מבני ביתו מחבריו ומיתר תנאי חייו, היות ובכל הסובבים אותו רואה הוא את הטוב שבהם ומחפש נקודות טובות בכל אחד ואחד, ומתעלם מהרע שבכל אחד כי כך הורגל במידת הכרת הטוב להכיר טובה ולראות רק את הטוב, ובזה זוכה הוא להרחיק עצמו מקינאה ושנאה תחרות ומחלוקת, ורק השלום והשלווה המה נחלתו כל ימיו.

ותכלית הדברים הוא במה שפתחנו, דבעידן ריתחא מחוייב שניכנס בעבודתנו ובתשובתנו לבחינת אהבה, ואפילו בחלק קטן, והוא במה שחידש לנו הגאון רבי איצלה בלזר זצ"ל, לפתח את מידת הכרת הטוב, בכך נכניס בלבנו אהבה לה' מיטיבנו יום יום ורגע רגע, ובכך התשובה שנעשה יהא בה משהו מבחינת אהבה ובושה מה', היאך סרנו מדרכו אחר שהוא מיטיב לנו בכל רגע, תשובה מבושה היא מדריגה גדולה, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות יב ע"ב): "כל העושה עבירה ומתבייש מוחלין לו על כל עוונותיו", והוא בחינה השייכת לתשובה מאהבה, שהאדם בוש מהבורא מיטיבו, ומכך יגיע האדם למדריגות נוספות בס"ד, כי הכרת הטוב זהו יסוד שהכל תלוי בו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5