יח. הסתרה, והסתרה שבתוך הסתרה

——–

מסופר על הגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל שנפטר בנו, והכאב היה קורע לב ומדאיב נפש, וכששאלוהו הכיצד יכול לשאת כאבו בדומייה, ענה: משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה יושב על כסאו, ובא אחד מאחוריו וסטר לו על גבו מכה כואבת וצורבת, ותכף הפנה ראשו לאחוריו בזעם לראות מי הוא המכה. ובכן, אם אכן היה המכה אדם זר שאינו מכירו, בוודאי שהיה המוכה מתקומם בהתאם בזעם ובכעס, אולם אם, כשמפנה ראשו לאחוריו, רואה שאין זה אחר מאשר אביו שבא לבקרו והכהו "מכת חיבה", הרי שמיד מבליג הוא על מכתו ומשיב בחיוך ובמאור פנים, הכי בשביל כך יפר הבן את האהבה…, המשיך הרב ואמר: קיבלתי במות בני מכה צורבת וכואבת, אולם כשהפניתי פניי לאחוריי לראות מי הוא המכה, ראיתי שבעצם זהו הקדוש-ברוך-הוא שאין אחר שאני אוהב כמוהו ואין אוהב שאוהב אותי כמוהו, ואם כן, הכי בשביל כך אנתק אני את קשרי עמו, ואפילו בעיקום פנים…

והוא המבואר בספר "שומר אמונים" על הפסוק "ואנוכי הסתר אסתיר", שנאמר כאן הסתר כפול, לפי שישנו הסתר אחד והוא עצם המכה, שהרי כל הסבל והצרות נובעים כביכול מהסתרת פניו יתברך מעמו, הפך "יאר ה' פניו אליך", וכן הפך "השקיפה ממעון קדשך מן השמים", אולם כל זמן שהאדם יודע מי נמצא אחר אותה ההסתרה ולא נעלם ממנו שהקדוש-ברוך-הוא האוהב הרחמן הוא הדוקר והמכאיב לתועלתו, הרי ששרוי הוא בהסתרה אחת בלבד שהיא עצם המכה, אולם אם נעלם ונסתר מהאדם מי מונח ומסתתר מאחרי המכה ורואה את המכה כטבעית ומקרית, הרי שאז מתקומם הוא בזעף ובכעס שאין כמוהו ולוקה הוא בקללת שתי הסתרות, וזהו קללת "הסתר אסתיר".

ואמנם, גם אם אין בידינו למנוע מעצמנו את ההסתרה הראשונה, שהיא עצם המכה, שאלו הם צרות רבות ורעות שנגזרו על דורו של משיח, אולם בידינו לפחות לחשך מעצמנו את ההסתרה השניה בכך שלפחות נדע מי עומד מאחרי המכות שעוברות עלינו, ובוודאי ללא ספק שמהות עצמת המכה משתנית מחמת הידיעה, וכמו הנדקר במחט על ידי אדם עויין שהרגשתו אחרת לגמרי מהנדקר מרופא מזריקה כואבת לצורך רפואתו.

ובפרט כמה יש להיבהל מדברי הגמרא (סוטה מח) על פסוק "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד, י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות אמנה שהייתה בהם. והוא תימה, והלוא מדברים כאן בצדיקים, ומאידך מואשמים המה בקטנות אמנה? אלא כמבואר, המבחנים הקטנים של האמונה שמזדמנים לנו לרגעים ומקוממים אותנו לקצף והקפדה, קשה מאוד להתמודד עמם תמיד. מדי פעם מנוצחים אנו, ואולי מכך ששוכחים מהשגחתו יתברך, אולם עלינו להיות דרוכים ומוכנים למצבים השכיחים הפוקדים את בני האדם יום יום, כי אחרת בכך מתבזבז שולחננו לעתיד לבוא.

כמה אפשר היום בקלות ליכשל במחשבות מינות. מסובבים אנו באנשים רחוקים מאמונה, תקשורת העויינת את האמונה והדת, מכל משפט ברדיו מתפוצצת כפירה, בכך ששם ה' לא יזכירו ולא יישמע על פיהם וכל פרשנותם בדרך המקרה והטבע, וזאת כבר ניבאו לנו רבותינו, ובראשם ה"אור החיים" הקדוש, שבסוף הימים תהא ההתמודדות עם שער הנו"ן של הטומאה. ומבואר בדברי הרב מקמארנא בספרו "עשירית האיפה" ובעוד הרבה מגדולי עולם (ראה חוברת "בעלות השחר" שהבאנו בהרחבה דבריהם של גדולי וקדושי ישראל ברוח קדשם על מלחמת האמונה בעקבתא דמשיחא) אשר שער הנו"ן של הטומאה הינו כפירה ואפיקורסות. והסיבה שנצטרך להתמודד בשער החמישים, היות ועומדים אנו לקראת שער החמישים של הקדושה, ואי אפשר יהא להשיגו אלא אם כן נתמודד בשער שכנגדו, ובניצחון שננצח – נזוכה בדין.

וכאן נבוא לביאור השאלה הנשאלת אצל רוב המון העולם, והיא – היאך ובמה יזכה דורנו לחזות בביאת המשיח יותר מכל הדורות שלפנינו, הרי הדורות שלפנינו היו טובים אלף מעלות מאתנו בקדושתם ובצדקותם, ואילו דורנו משופע בכוחות טומאה שמעולם לא היו כמותם?!

והתשובה לכך: היא הנותנת! בכך שמצד אחד אנו דלים ורשים, חכמתנו סרחה, הכרתנו חסרה, חלשים אנו באמונה ובאופי – ומאידך הניסיונות תוקפים בחוזק עצום שאפילו הדורות הראשונים יכלו להיבהל ולהתמוטט מניסיונות כאלה. ואם כן, בדורנו נצטרפו שתי הריעותות – חולשתנו ואזלת ידינו במקביל לניסיונות הטרודים והתכופים. ואם בכל זאת נעמוד, הרי שנצטיין בכך יותר מכל הדורות הקודמים, ואדרבא, לנו יאה ויוצדק מתן שכר חזיון הגאולה, שהרי כל התגברות קטנה מצדנו הינה נובעת מאמונה פשוטה ותמימה ומתוך מסירות נפש מעשית, שהרי ההכרה אצלנו דלה מאוד ואין פעולתנו מתוך הכרתנו – אלא מתוך אמונתנו התמימה ומסירות נפשנו בפשיטות. וזאת העבודה המפרכת מכל העבודות של כל הדורות, והיא הנצרכת דווקא עתה קודם התגלות אור הגאולה.

ובמילים אחדות סיכם חבקוק הנביא את סוד ויסוד קיומנו בדור האחרון: "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד), כמובא בגמרא (מכות כד), וכמו שפירשו המפרשים: "בא חבקוק והעמידן על אחת" – והיא האמונה. ולא שחלילה מיעט בקיום שאר המצות, אלא שדרכה ובאמצעות התחזקותנו והתמרכזותנו בנקודה זו נבוא ממילא לקיום כל המצות בקלות ובנחת.

וביאור דבריו כאמור: "וצדיק", מי יקרא צדיק והיאך יהא אפשר לזכות לתואר צדיק בדור זה – מי הוא אשר "באמונתו יחיה", שתהא האמונה חייו ממש, אליה יצמד כאויר לנשימה, ובכל דרכי וצעדיו יזכור את השגחתו יתברך המשגיח עליו בפרטי פרטות, ועושה הכל לטובתו, הוא שיקרא "צדיק" וכמו שהארכנו בזה לעיל בפרקים הראשונים, כך שאין הכוונה שמי שהוא צדיק מכבר הוא זה שבאמונתו יחיה, דאם כן מה יהא עם שאר בני האדם, אלא הכוונה מי הוא זה שיזכה לתואר צדיק – זה שבאמונתו יחיה, כך שעצה ופתרון זה הוא לכל אדם באשר הוא, באם יתחזק באמונתו ויחיה עמה – בשם צדיק יקרא.

ולפי דברי הגמרא לעיל, שגם צדיקים ייתכן ויתבזבז שולחנם לעתיד לבוא מפני קטנות אמנה שבהם, אזי יקבל פסוקו של חבקוק משמעות מחודשת: "וצדיק באמונתו יחיה" – כלומר, גם מי שהוא צדיק ומדקדק במצוות, כל "חיותו", דהיינו עולם הבא שלו, שאז הוא עיקר החיים, תלוי באמונתו. האמונה היא קנה המידה למדרגתם של הצדיקים בעולם הבא.

בוא וראה מה היא אשר נקראת בשם אמונה. איתא בנביא (ישעיה נ, י): "הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה' ויישען באלהיו". אמונה פירושה: כאשר נמצא אדם במצב של הלך חשכים – כביכול אפלה וחשכה סביבו, ולא עוד, אלא שאין נוגה לו – שאינו רואה כלל מציאות שתוכל להאיר לו, מכל מקום יבטח בשם ה' ויישען באלהיו.

(הגר"י לוינשטיין זצ"ל)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5