יד. כתבנו בספר צדיקים – כי זו שאיפתנו, והאדם נידון בראש-השנה כפי שאיפתו

——–

ובזה תובן תמיהה שיש לתמוה בנוסח בקשתנו בראש השנה: כתבנו בספר צדיקים חסידים ישרים ותמימים, והוא לכאורה תמוה, דמה עניין לבקש להיכתב בספר שמות הצדיקים, הלוא אם האדם צדיק במילא יכתב וירשם ברשימת שאר הצדיקים, ואם רחוק הוא מלהיות צדיק הלוא לבושה ולחרפה תיחשב לו להיות רשום ברשימתם, ובפרט שהרי בקשה זו מנוסחת לא רק לצדיקים, אלא גם לפשוטי העם, וא"כ מה לפשוטי עם לבקש להיכתב עם צדיקי עולם וקדושי עליון, וכמו כן מה תועיל בקשתו ותחינתו להירשם ברשימתן של צדיקים אם אינו בר הכי.

ואם הכוונה שניכתב בספר צדיקים מצד הזכיה שנזכה יחד עמהם בשפע הנשפע להם, הלא כבר מבקשים אנו שפע באומרנו: כתבנו בספר חיים טובים, בספר פרנסה וכו', וא"כ לכאורה מהי משמעות בקשה זו?

ומבאר זאת הרב "שפתי חיים" בשם רבו הרב "מכתב מאליהו", דהאדם בראש השנה נידון גם ברוחניות, ואת דינו קובע הוא בעצמו, הוא המכתיב לעצמו באיזה ספר יכתב. כשבא האדם בראש השנה עם רצונות ושאיפות גדולות, שאיפות של צידקות וחסידות ואינו מוכן לירד בשאיפותיו, אזי מכתיב הוא את עצמו בספר צדיקים.

וכדי להמחיש הדבר נבארו בדרך משל: אדם המעונין לקנות דירה, הולך הוא לקבלן, שואלו הקבלן: באיזה דירה אתה מעונין, יש לי דירה בת 4 חדרים, בת 3 חדרים, 2 חדרים, 1 חדר, קרוון, מחסן וכו', על איזה דירה הינך מעונין לדבר? ואז האדם כפי כספו, שאיפתו, צורכו, ויתר הכרחיו, קובע איזו דירה הוא מעונין לקנות, משלם מקדמה, עושים חוזה, ואת יתר התשלום מתחייב הוא לשלם בהמשך.

כן הוא בענייננו, הקב"ה שואלו לאדם: מה הן החלטותיך ושאיפותיך, באיזה ספר הינך מעוניין להכתב? על האדם להחליט "כתבנו בספר צדיקים", דהיינו לבוא עם שאיפה ורצון לקיים את כל דברי התורה, שמירת העיניים, הדיבור, התמדה וכו', דהיינו בהסכמה גמורה בלבו שלא להתפשר עם השטן על כלום. אלא היות ואין האדם יכול בבת אחת לשנות עצמו לעקור את תאוותיו ומידותיו הרעות, עליו לבוא עם קבלה מסויימת שהיא כמשל "המקדמה" שנותנים בשעת עריכת החוזה, ורק יתחייב שמעט מעט כפי יכולתו יגרש הרע מקרבו, ויחליט שגם אם יפול כמה שיפול, לא ישאר בנפילתו אלא ישתדל לקום בכל פעם.

וזו בקשתנו בראש השנה גם לאיש הפשוט, לבוא לפני הרבש"ע ולענות על שאלתו: באיזה ספר רצונך להיכתב? ולומר לו: "כתבנו בספר צדיקים", רצוני להיכתב בספר צדיקים ולא להתפשר על כלום, וקח נא מידי קבלה זו שהנני מקבל עלי עתה כ"מקדמה", ואח"כ אשתדל להשלים החסר.

ואחד שכזה אכן נכתב בספר צדיקים, ולא עוד אלא גם יסייעהו הבורא לשלם את היתרה, כי מובטח הוא בהבטחת "הבא ליטהר מסייעין אותו".

ולעומתו אדם שמתפשר עם השטן, ומחליט על אלו דברים שאינם בכוחותיו – להתייאש מהם, זהו בינוני, ולזה נותן הקב"ה אורכה של עשרה ימים עד יוה"כ להחליט שהוא מתחייב להיכתב בספר צדיקים -לפחות בהחלטה ובשאיפה עם קבלה מסויימת הלכה למעשה.

כי בעצם זו חובת כולנו להחליט ולשאוף להכתב בספר צדיקים, שזו מחובתנו מהתורה הקדושה לשמור ולקיים את כל דברי התורה הזאת.

ואמנם אכן יהיו לו נסיונות וקשיים – אולם באותה מסגרת של שאיפה ששאף לה, ולדוגמא: אם החליט אדם לשבת בבית ה' – יזכה לזה כפי החלטתו, אלא שנסיונותיו יהיו במסגרת החלטתו, דהיינו בתוך הישיבה בה החליט שתהא ישיבתו, אולם אם לא החליט שמקומו הוא בישיבה, אז נסיונותיו יהיו על עצם זה אם יזכה להיות בישיבה או לא, אחר שלא החליט הוא עצמו לקבוע את בחירתו בזה. ואם יורד הוא ממדריגותיו ושאיפותיו ורצונותיו להיות בינוני ותו לא – מכתיב הוא את עצמו בספר בינוניים, וממתינים לו עד יוה"כ להחליט להיכתב בספרן של צדיקים, ואם אינו שואף לכלום אזי חס וחלילה…

כשאנו באים בראש השנה בבקשת "כתבנו בספר צדיקים", מבטאים אנו בבקשה זו שאנו מאמינים ובוטחים בה' שקיבל את התשובה מאתנו, קיבל החרטה ברצון, והננו מעתה אהובים קרובים ונחמדים, ולכך בכוח ביטחון זה באים אנו לפניו ומצהירים כי איננו מוכנים לירד מהרמה והשאיפה שלנו בעקבות חטאותינו ומעידותינו בעבודתו. מאמינים אנו בכוח התשובה כי עוצמתה רבה, ופריה מניב תוצאות מיידיות לחולל מהפך בנפש האדם ולהועיל לו להתחיל דף חדש, כי אחרת באיזו זכות נבוא לבקש כתיבה בספרן של צדיקים, הלא רק מכח זה שאנו מאמינים שמחמת התשובה חזרנו להיות אהובים ונחמדים ושוב נפתחים לפנינו כל השערים להתקרב לה', באותם שאיפות קודמות שהיו לנו, מבלי להוריד מהם מאומה. ובכח זה באים אנו ומתחדשים לקראת השנה החדשה בבקשת "כתבנו בספר צדיקים". לאחר התשובה, הסליחות והוידוי שעשינו בחודש אלול, מחדשים אנו את בקשתנו להיות צדיקים מבלי להתחשב בקטיעות והקריעות שהיו במהלך העבודה, ובבקשה אמיתית כזו אכן זוכים אנו לזה להיכתב בספרן של צדיקים, וכאשר יהיו לנו נסיונות הרי שיהיו במסגרת שבחרנו בה – צדיקים.

ובזה גם יובן ענין מוקשה בעיקרי התשובה שהוא בקבלה על העתיד, וברמב"ם מבואר עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא זה, והוא קשה, דהיאך יכול אדם – יציר חומר – להבטיח שלא ישוב לחטא זה עוד, והלא אפי' הקב"ה אינו מאמין באדם, וכמו שדרשו על הפסוק: "הן בקדושיו לא יאמין", ואם הקב"ה אינו ערב על האדם שלא יחטא, היאך יוכל האדם להיות ערב על עצמו שלא יחטא?

אולם יובן הדבר לפי המבואר, דהקב"ה דורש מהאדם שאיפה ורצון לקיים את כל דברי התורה, וברור שיש בחשבון שיתכן ויפול האדם, אולם הקבלה שנדרש השב לקבל על עצמו הוא שגם אם יפול – יקום, ולא ישאר בחטאו מתוך יאוש, אלא יקבל עליו שבשום אופן לא ישאר בחטא זה, ואף אם יפול יחפש גדרים וסייגים נוספים להגמל מחטאו זה, ובכך "לא גרע מצדיק עינו", דהרי גם הצדיק נופל, וכל מעלת הצדיק על הרשע לא בכך שאינו נופל, אלא בכך שגם לאחר שנופל – קם הוא, וכנא': "שבע יפול צדיק וקם", וזו כוונת הרמב"ם שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא זה, דהיינו שלא ישוב מתוך יאוש לחטא זה יותר, ואין הכי נמי בהחלט יתכן ויכשל, אולם יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא זה מתוך יאוש דוקא, ואין בכלל זה שלא ישוב לחטא זה מתוך כשלון, דמאחר וההחלטה עדיין בעינה שלא ישוב לחטא זה, אף שבינתים יתכנו כשלונות, אולם אם בהחלטתו לקום מנפילותיו בהחלט הרי הוא עומד בקבלתו שלא ישוב לחטא זה יותר.

והזמן המתאים לכך ביותר הוא ראש השנה, שהרי כוח חנינה זה לאחות קרעים אין ביכולת והשגת אנוש להבינו, שכאמור הינו מעל חוקי "מידה כנגד מידה", והינו עקיפת החוק שאין אפשרות לבצעו אלא רק להקב"ה בהיותו מלך, ורק ביד המלך יש כוח חנינה, אזי בראש השנה יום חידוש המלוכה למחזור נוסף, יום שבו אנו ממליכים את הבורא עלינו, כביכול אז באים אנו להתחנן על נפשנו, ובכוח המלכות שבידו מבקשים אנו חנינה שאל יתחשב במעידותינו ובנפילותינו, ויחדש אתנו את הברית להתחיל מחדש, והוא בכוח מלכותו שהיא הסיבה לאפשרות החנינה – יתרצה באין מונע לקבל את הצעתנו להתחלה חדשה, וזהו הנחת הגדול שלו יתברך, בראותו שאין אנו יורדים ברמת שאיפותינו, והעובדה שדורשים הננו כתיבה בספר צדיקים וחסידים דווקא מבלי להתפשר, ובזה זוכים אנו להיחשב עם צדיקים וחסידים ולהיכלל ברשימתן של עובדי ה'.

ולכך הוא יום טוב, "אכלו ממתקים ושתו משמנים כי גדול היום לאדונינו" נאמר על ראש-השנה, שאז בשמחה יתירה באים אנו מתוך אמונה שלימה בעוצמת התשובה ובחסד הפלאי להפוך משנאוי לאהוב קרוב ונחמד, לעמוד לפני ה' בזכותנו המלאה לקבל מחדש את עול מצוותיו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5